קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם אירן, התשס"ח-2008 [מס' כ/171; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ו, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו מזמינים את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת צחי הנגבי - הוא יהיה היום לא פחות עסוק ממני – להציג את הצעת חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם אירן, התשס"ח-2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חבר הכנסת הנגבי, בבקשה. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, לפי איזה סדר אתה הולך? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני יושב-ראש הוועדה, בבקשה. קריאה: - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני יושב-ראש הקואליציה, אל תתחייב בשם כל הסיעות. חברי הכנסת, אני מבקש שקט. כרגע רשות הדיבור ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, לפני כשעה הסתיים דיון - - - אדוני יושב-ראש הקואליציה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת אפללו. צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אני מבקש לייצג אותך מעל הבמה. אלי אפללו (קדימה): אדוני היושב-ראש, רגע - - - צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): לא. זה מפריע. אדוני יושב-ראש הישיבה, לפני כשעה הסתיים כאן דיון. כדרכה של מערכה פרלמנטרית - דיון נוקב. יושב-ראש האופוזיציה סיכם אותו ותקף במלים נוקבות הן את הממשלה והן את העומד בראשה. אבל, בסוגיה אחת משלל הנושאים שאפיינו את דברי האופוזיציה, ובא לביטוי בדברי יושב-ראש האופוזיציה, עלתה המיה של הרמוניה ואחדות שבאמת משקפת, אדוני היושב-ראש - - - משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אני רק יכול לדעת לפי איזה סדר הכנסת עובדת היום? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני שותף לדאגותיך - - - משה גפני (יהדות התורה): אבל אתה היושב-ראש, עם כל הכבוד, אתה צריך לדעת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת גפני, אני שותף לדאגותיך ולכן - - - ראובן ריבלין (הליכוד): סדר-היום - - - משה גפני (יהדות התורה): - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת גפני, קודם כול תשב. קודם כול, תשב. ראובן ריבלין (הליכוד): - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ריבלין, נא לא לעזור לי. אני מבקש מחבר הכנסת גפני לשבת. אני מבקש לומר שגם אני הערתי על הנושא הזה. תיכף יכינו סדר-יום מסודר, ואנחנו גם נודיע בהקדם האפשרי על סדר החוקים. גלעד ארדן (הליכוד): דווקא עכשיו - - - עד עכשיו זה היה - - - עכשיו אתה צועק. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מתנצל. בבקשה. זהו, הנקודה ברורה? תודה רבה. משה גפני (יהדות התורה): מה סדר-היום עכשיו? מה הדיון? צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): חבר הכנסת גפני, תיארתי לעצמי שיש סכנה שהאירנים ינסו לטרפד את הדיון הזה, אבל לא העליתי בדעתי איזה תעלול מתוחכם הם יעשו וישתמשו בך, בעוצמתך ובתקיפות שלך כדי לטרפד את החוק הזה. משה גפני (יהדות התורה): האירנים - - - אני בעדך, ואני רק לא יודע על מה. צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אם אתה בעדי, אני בטוח שאתה סומך עלי, ועכשיו אתה יודע גם על מה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: עם הכישורים שלך תוכל לשמוע את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, ועם הכישורים הרטוריים שלו אתה מייד תבין על איזה חוק הוא מדבר. משה גפני (יהדות התורה): - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בסוף אשאל אותך אם הבנת, וכך נגמור את הטריוויה הזאת. אדוני, בבקשה. יוחנן פלסנר (קדימה): כישורי הניהול - - - של הישיבה. צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אדוני היושב-ראש, אני חוזר לנושא. האחדות שהופגנה כאן מאפיינת גם את הצעת החוק הזאת, ועניינה קיומי. עניינה הצעת חוק שיזם חבר הכנסת בנימין נתניהו לפני כמה חודשים, והיא אושרה במליאה בקריאה טרומית ולאחר מכן בקריאה הראשונה, והיא מגיעה לכלל הבשלת הליכי החקיקה ברגע הזה ממש. הבסיס לה הוא המאמץ הבין-לאומי, המתקיים זה כמה שנים, לנסות ולסכל את תוכנית הגרעין של אירן. במסגרת מאמצים אלה יש מגוון של תחומים, ואחד מהם, אולי היום הוא המוביל, הוא הפעלת לחץ כלכלי על אירן כדי להטות ולשנות את מדיניותה ולהביא את המשטר שם לכלל הכרעה, שהמחיר שהיא נדרשת לשלם בגין הובלת המאמץ להשגת נשק גרעיני הוא מחיר בלתי נסבל. על האירנים הושתו בשלוש החלטות של מועצת הביטחון סנקציות בין-לאומיות. ההחלטות האלה הן דלות. יש להן אומנם משקל מצטבר ויש להן אפקט, אבל נדרשת תוספת משמעותית עליהן, כזו שמחייבת מדינות בעולם המערבי ומדינות בכלל בעולם לצרף אל הסנקציות הבין-לאומיות גם החלטות שלהן, שמגבירות ומעצימות את הלחץ על אירן. כאשר חבר הכנסת נתניהו הציג את הצעת החוק, הוא למעשה הבהיר, והוא יעשה זאת יותר מאוחר כמי שמקבל את רשות הדיבור כשחוק עובר, שזה קצת בעייתי למדינת ישראל לנסות להשפיע בעולם, במדינות ארצות-הברית, באירופה ובמקומות אחרים – עליהן ליטול על עצמן למעשה קורבן כלכלי מסוים בכך שהן משתתפות במהלך הכלכלי של הסנקציות על אירן – אם ישראל עצמה איננה מהווה דוגמה, אם ישראל עצמה איננה מקבלת על עצמה את אותה נורמה לא פשוטה, שהיא מנסה להחיל והיא מנסה למנף בעולם כולו. משום כך הגיעה הצעת החוק הזאת אל העולם והיא הגיעה גם אל המליאה ומשם אל הוועדה, והוועדה אישרה אותה פעם אחר פעם. אנחנו לא ניכנס לסעיפיה, רק נאמר באופן כללי – כי הסעיפים מונחים לפניכם – שמטרת החוק היא למנוע השקעה של מוסדות פיננסיים ישראליים בתאגידים המקיימים קשר עסקי מהותי עם אירן בתחומי האנרגיה ו/או בתחומים של פיתוח נשק בלתי קונבנציונלי. בזאת מרחיב החוק את האיסורים הקיימים בחוקים דומים ואחרים שחוקקו במדינות שונות בארצות-הברית, והוא גם מעבר לסנקציות שהוטלו, כאמור, על אירן על-ידי האומות המאוחדות. אנחנו מאמינים שהחוק הזה יתרום תרומה של ממש ליכולת הישראלית להמשיך ולמנף בקהיליית המדינות השפויות בעולם את המאמץ לסגור את טבעת החנק הכלכלית על אירן, ובזאת אני חושב שכנסת ישראל עושה דבר חשוב, אחד מני רבים שצריך לעשות, בתחום המאבק נגד הגרעין האירני. אני מודה ליושב-ראש, אני מודה לוועדה, אני מודה ליוזם החוק, יושב-ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, ומודה לכנסת על כך שהחוק הזה יאושר בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. חברי הכנסת, הצעת חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם אירן, התשס"ח-2008 – יש הסתייגויות. חבר הכנסת יצחק בן-ישראל, ברצונך לנמק את ההסתייגות? בבקשה, אדוני. הוא המסתייג היחיד. חבר הכנסת בן-ישראל גם יודיע במהלך דבריו אם הוא מבקש להצביע על ההסתייגות שלו. קריאה: כמה הסתייגויות יש? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הוא היחיד. קריאה: - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שתיים, אבל אנחנו נבקש מחבר הכנסת בן-ישראל לנמק בתוך חמש דקות, כנהוג היום. יצחק בן-ישראל (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הזה שאנחנו מדברים בו ועבדנו עליו בוועדת החוץ והביטחון הוא, לדעתי – אמרתי קודם על חוק המילואים שהוא החוק הכי חשוב שחוקקנו במושב הזה? אז אולי עכשיו אנחנו מגיעים למספר שתיים אחריו. מעניין שהכול נעשה ביום האחרון. זהו חוק חשוב ביותר. זאת אומרת, לא ייתכן שאנחנו נפגר אחרי מדינות כמו רוב המדינות בארצות-הברית, בדאגה לכך שכספים ממוסדות פיננסיים ישראליים לא יגיעו בדרך כזאת או אחרת למימון של פעולות באירן – שכידוע מכריזה השכם והערב, יום ולילה, על רצונה לראות אותנו נעלמים מן המפה, שלא לדבר על ביטויים כמו "מוצצי דם" וכל מיני דברים כאלה שאנחנו שומעים פעמיים בשבוע. מיכאל איתן (הליכוד): מה עם כסף לעזה? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אתה לא חייב להתייחס. יצחק בן-ישראל (קדימה): אני חושב שזה רעיון לא רע. תעלה יוזמה כזאת ונדון גם בה, מה הבעיה? בינתיים אנחנו מדברים עכשיו על חוק אחר. רציתי לומר, במקרה הזה, שאנחנו לא מדברים על סתם סנקציה כלכלית, שבדרך כלל אנחנו לא אוהבים לעשות אותה, כי חרמות הם לא מסוג הדברים החיוביים, אלא מדובר פה במשהו שהוא בנפשנו, ולכן גם המסקנה המתבקשת מהעניין הזה היא שאני אסיר את ההסתייגות שלי כדי שלא נעכב את תהליך החקיקה. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת בן-ישראל. אם כן, חברי הכנסת, המצב כרגע הוא שאין הסתייגויות לחוק. נא לשבת, בוודאי מי שמעוניין להצביע. הצעת חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם אירן, התשס"ח-2008 – קריאה שנייה על שם החוק וכל הסעיפים, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 21 בעד סעיפים 1–10 – 26 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–10 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד – 26, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי החוק אושר בקריאה שנייה כנוסח הוועדה, על כל סעיפיו. לכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 22 בעד החוק – 29 נגד – אין נמנעים – אין חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם אירן, התשס"ח-2008, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד הצעת החוק בקריאה שלישית – 29, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם אירן אושרה כנדרש בשלוש קריאות, הפכה לחוק במדינת ישראל. אני מזמין את יוזם החוק, חבר הכנסת בנימין נתניהו, לברך בשם הוועדה ובשמו. בנימין נתניהו (הליכוד): אדוני היושב-ראש, תודה. הסנדלר לא יכול ללכת יחף. במקרה הזה הסנדלר זה אנחנו. היינו יחפים כי אנחנו פועלים, גם הממשלה וגם האופוזיציה – ואני גם באופן אישי – להאדיר ולהעצים את העיצומים, את הסנקציות נגד אירן. שמונה מדינות של ארצות-הברית עשו זאת – אחת התחילה לפנינו, מיזורי. שבע מדינות בתוך ארצות-הברית חוקקו מאז, ובהן מדינות גדולות מאוד כמו קליפורניה ופלורידה, ואחרות יבואו בעקבותיהן. החוק הזה נולד בשיחה שהיתה לי עם מחוקקים בפלורידה. הייתי בשיחת ועידה בחצות שעון ישראל עם 20 ומשהו מחוקקים. הם שאלו אותי שתי שאלות. השאלה הראשונה – הם אמרו: הרי אתה מאמין בשוק חופשי, אז מה זה העיצומים הכלכליים? אמרתי: תראה, אם השנה היא, כפי שאמרתי בהזדמנות אחרת, 1938 וגרמניה היא אירן, אירן היא גרמניה, והיא רצה להתחמש בנשק גרעיני, מה אתה חושב שהייתי אומר ב-1938? האם היה צריך להטיל עיצומים על המשטר ההוא? התשובה היא שחסידי השוק החופשי אז בבריטניה ובארצות-הברית הטילו עיצומים ועוד איך, ובצדק. זו ההקבלה להיום. השאלה השנייה ששמעתי ברקע היתה "ומה אתכם?" אני לא יודע אם ה"מה אתכם" כוון למחוקקים האחרים או אלינו, כי זה לא היה בחדר אחד, אבל חשבתי שאם השאלה הזאת תישאל יותר מדי פעמים, היא תפגע במעמד שלנו, ולכן צריך לתת עליה תשובה. והתשובה היא שאף אחד מאתנו לא רוצה שהכסף שלו שבקרן פנסיה או בקרנות אחרות או במוסדות פיננסיים יגיע למימון המשטר ששואף להשמיד אותנו. ולכן, אם מישהו צריך להתייצב זה אנחנו. ואכן צדק חבר הכנסת הנגבי, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, כשאמר שהחוק הזה בעצם מאגד כמה וכמה מאמצים. הוא יותר מקיף ממה שנעשה במדינות אחרות. הוא מתרכז בתחום האנרגיה, משום שבערך 80% מההכנסות של המשטר האירני הן מתחום האנרגיה, אבל הוא נוגע גם לכל הסדר או מגע או השקעה, יותר נכון, עם חברות שמסייעות לטכנולוגיה הגרעינית, והוא גם יוצר פתח – אם תקראו את החוק – להכנסה של תחומים אחרים, לפי רשימות בין-לאומיות ולפי החלטת השר. ועל כן הוא החוק המקיף ביותר שנמצא כרגע, וישראל יכולה היום להתייצב ולומר: אנחנו מתייצבים בראש הרשימה, אנחנו מחילים על עצמנו מה שאנחנו מבקשים מאחרים להחיל על עצמם. ולכן מכאן חשיבותו – גם המעשית וגם הדקלרטיבית. אני רוצה להודות, קודם כול לך, אדוני היושב-ראש, על העזרה המצוינת שלך לכל אורך הדרך, וגם לחברך חבר הכנסת אפללו – גיוס הקואליציה. אני חייב להודות לחברי מוועדת החוץ והביטחון, ליובל שטייניץ ולחבר הכנסת איציק בן-ישראל, ששניהם עמלו קשה מאוד והעירו הערות חשובות מאוד, כפי שעשית אתה, אדוני היושב-ראש; וגם לחברת הכנסת לימור לבנת, חבר הכנסת ישראל כץ וחברים אחרים בוועדת החוץ והביטחון. וגם לצוות הוועדה. יש פה הרבה בעיות שהיינו צריכים לטפל בהן – הממשק הזה בין חסימת פעולה עסקית של השקעה אל מול יעד לאומי הוא ממשק קשה, לא ברור. גם הפכנו את זה לנושא פלילי, זה לא דבר פשוט. בדיונים עלתה שאלה שאני רוצה לספר לכם עליה, זה פשוט היה אתמול. חלק מהאנשים שמופקדים על כך בתחום הכלכלי שלנו אמרו: הנה, אנחנו יכולים לפטור את המקרים בעונשים, כמו שנהגנו בוועדת-בכר למפירים. אני חושב שעניתי – לא התפרצתי אבל עניתי בעוצמה, שהיתה כבושה, אני חושב, אבל בכל אופן אמרתי: אנחנו עוסקים פה במשטר שמתכוון להשמיד את ישראל. ואם יש מנהלים שמאפשרים לגופים שלהם לשרשר כספים לתוך גוף שמכין פצצות גרעין כדי למחוק אותנו מעל פני האדמה, האנשים האלה, אם לא ימלאו אחר הוראות החוק, ראוי שילכו לכלא. לדעתי – ליותר זמן ממה שחוקקנו. על כן אני רוצה להודות לכם. בירכתי את יושב-ראש הוועדה, את חבר הכנסת הנגבי, בראשית דברי, אבל אני גם מברך אותו בסוף דברי: אני מודה לך על דאגתך. היא מוצדקת. אני חושב שזה חוק חשוב למדינת ישראל ולקהילה הבין-לאומית. תודה רבה לכם. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת בנימין נתניהו, יושב-ראש האופוזיציה ויוזם החוק. תודה לכל אלה שעמלו. בשמו של יוזם החוק, חבר הכנסת נתניהו, אני מודה לעורכת-הדין מירי פרנקל-שור ולצוות הוועדה. בנימין נתניהו (הליכוד): ולסני סנילביץ שהוביל את זה מהצוות שלי, אני מבקש להודות.