קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אבטחת ראש עיר ועובדי עירייה בכירים), התשס"ז-2007 [הצעת חוק פ/2548/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דליה איציק: נעבור להצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אבטחת ראש עיר ועובדי עירייה בכירים). ישיב השר מאיר שטרית. ינמק מהמקום חבר הכנסת אופיר פינס. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): גברתי היושבת-ראש, מדובר בהצעת חוק שתאפשר למשרד הפנים לסייע לרשויות שיש בהן איומים וגם מעשים נגד ראשי רשויות או בכירים אחרים מצד עבריינים, ואותן רשויות אינן יכולות לשאת במעמסה התקציבית. זה לא סוד שהשלטון המקומי בישראל אינו עשוי מקשה אחת. השבוע הייתי בהרצלייה, בניחום אבלים אצל יעל גרמן, שאביה נפטר, וראיתי שיש עליה שמירה. עיריית הרצלייה לא זקוקה לעזרה של משרד הפנים, היא מסתדרת בעצמה, אבל הרבה רשויות בישראל נתונות בגירעונות כבדים, ודווקא שם חשוב מאוד שראשי הרשויות לא ייכנעו לפשיעה ולא יירתעו מעבריינים אלא יעמדו על שלהם. לשם כך צריך שמשרד הפנים יסייע באותם מקומות באבטחת ראשי הרשויות, ולכן באה הצעת החוק הזאת לעולם. אני מודה לממשלה, ובעיקר לשר הפנים, שגיבה את הצעת החוק הזאת. היו"ר דליה איציק: תנחומינו לראש עיריית הרצלייה יעל גרמן על מות אביה. בבקשה, אדוני השר. שר הפנים מאיר שטרית: גברתי היושבת-ראש, אני מברך את אופיר פינס על הרעיון להציג את הצעת החוק הזאת. אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת אופיר פינס, שהשרה רוחמה אברהם, בהיותה סגנית שר הפנים, התחילה מהלך ליצירת תקציב לאבטחת רשויות מקומיות. ברגע שהיא עזבה העסק הזה נפל ומת. עכשיו נתקלנו בבעיה הזאת בצורה חריפה ביותר, נוכח מה שמתרחש ברשויות המקומיות. לצערי, חלק מהרשויות המקומיות, בעיקר אלה שפוזרו ומינינו בהן ראשי ועדות קרואות – למשל במועצת ירכא, שבה מינינו ראש ועדה קרואה, ראש הוועדה לא היה יכול להיכנס לעיר במשך יותר מחודשיים בגלל איומים על חייו. קריאה: - - - שר הפנים מאיר שטרית: כן, אני מגיע לשם, וזה אחרי שהוא נכנס. הוא לא היה יכול להיכנס לעיר חודשיים שלמים בגלל איומים מצד בני המשפחה של ראש המועצה המודח. בסופו של דבר, תחת אבטחה כבדה של המשטרה, ולאחר שהמשטרה העמידה אנשי ביטחון כדי לאפשר את כניסתו לבניין המועצה, הוא נכנס לבניין המועצה – אנחנו מדברים על מדינת ישראל בשנות האלפיים – באחד הימים הראשונים של עבודתו נכנסו למקום שמונה אנשים, איימו לזרוק אותו מהחלון והכו אותו; בזמן שהוא הלך עם שני מאבטחים. הוא נלקח לבית-החולים, אבל לאחר ששוחרר מבית-החולים הוא התעקש לחזור לבניין המועצה, כדי שיבינו שהוא לא מפחד. האיומים על חייו נמשכו, ועד היום הוא מאובטח, נוסע עם אבטחה צמודה וברכב ממוגן, בגלל איומים על חייו, ושוב אני מזכיר: אנחנו מדברים על מדינת ישראל בשנות האלפיים. טייבה – ראש המועצה הממונה – ראש העירייה הממונה שלמה טוויזר נתון לאיומים על חייו כבר תקופה ארוכה, וגם הוא מאובטח. גם במקומות שאין בהם ראש עיר ממונה – אחמד דבאח, ראש עיריית אל-שגור, שהיא איחוד של שלוש רשויות: בענה, דיר-אל-אסד ומג'ד-אל-כרום, נתון לאיומים. יש שמירה על ביתו, יש אבטחה, כיוון שמאיימים על חייו, משום שהוא מנסה, בהיותו ראש העיר, לעשות פעולות שאינן מוצאות חן בעיני כל מיני קבוצות שם, שעד עכשיו התפרעו והשתוללו בלי חוק. זאת אומרת שראשי ערים נתקלים הרבה מאוד פעמים – ואני הבאתי רק כמה דוגמאות – באיומים על חייהם כאשר הם עושים את מה שמוטל עליהם על-פי חוק, למשל הריסת בניין בלתי חוקי. כאשר ראש עיר מתעקש להרוס בניין, לבצע צו הריסה, הוא נתון – לא אחת, לא פעמיים ולא שלוש פעמים – לאיומים על חייו. זכור המקרה של אילן גבריאל, שהיה ראש מועצת יוקנעם-עילית, שהרס קיוסק של איזה עבריין שבנה אותו שלא כחוק, ואותו עבריין ניגש לעגלה שבה שכב הבן התינוק שלו, וירה בתינוק. במזל התינוק לא נהרג מהירי. זכור ראש עיריית כפר-סבא, גלר זיכרונו לברכה, שדקרו אותו בצוואר עם מרצע. שוב, עבריין שהוא הרס לו איזה קיוסק, או שהוא לא הסכים לתת איזה קיוסק. התופעה מוכרת בקרב ראשי ערים, לצערי, בצורה חריפה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - שר הפנים מאיר שטרית: כן. אני רוצה לומר שאני קודם כול מחזק את ידי ראשי הערים וקורא להם לא להיכנע לאלימות. אני יודע שזה לא קל. אני עמדתי בעצמי במצב הזה כראש עיר בעבר. כניעה אחת לאלימות היא כניעה לאורך כל הדרך. ברגע שנכנעים לאדם אחד, יש שרשרת אחריו, שיבואו וידרשו. ואם הוא לא ייתן להם, הם יענישו באלימות. לדעתי, הרבה מאוד מהאלימים האלה הם פחדנים גדולים כשממש מתעמתים מולם. לכן אני קורא לראשי הערים לא לפחד, למלא את חובתם. אני מחזק את ידיהם, אני קורא להם לעמוד למרות המאמץ ולמרות הלחץ. לא להישבר בלחץ הזה. גברתי היושבת-ראש, משטרת ישראל וזרועות החוק צריכות לעשות אכיפה הרבה יותר קשה, מוגברת, בלי רחמים, על כל מי שמשתמש באלימות; על אחת כמה וכמה על מי שמשתמש באלימות נגד עובדי ציבור. אספר סיפור מעניין, גברתי היושבת-ראש. אתמול נתתי לשר לביטחון הפנים מצגת שקיבלתי מאירוע של ניסיון לבצע הריסה של עבירת בנייה, שוב בירכא. הגיעה קבוצת שוטרים לעשות את האבטחה, הגיע מפקח עם הרכב שלו. הביאו משאית שתוכננה מראש, כדי להפקיע, להחרים איזה "באגר" שעושה שם עבירות בנייה. המצגת מראה את התמונה. מגיע "באגר", עומדת שם המשטרה, המון שוטרים בשטח, ופתאום מתקבצות קבוצות של צעירים שמתחילים להרים אבנים. אגב, הכול מצולם. מתחילים לזרוק אבנים על מי? כמובן על המפקח ועל הרכב של המפקח. אני רואה שחלק מהשוטרים עומדים, ולא בדיוק מגיבים, לא עושים דבר. מצטרפים אליהם עוד ועוד צעירים. בסוף התהליך רואים שהמשאית יוצאת מהשטח, ולוקחת אתה את מה? את הרכב של המפקח שנהרס. הטרקטור כמובן, ה"באגר" הוריד עליו את הכף שלו, והרס את הרכב של המפקח, ואז המשאית לקחה את הרכב של המפקח, והסתלקו מהשטח. המשטרה עצרה כמה אנשים בגין האירוע הזה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אבל אם המשטרה היתה פותחת באש - - שר הפנים מאיר שטרית: זה טוב מאוד. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - אתה היית אומר שיש להקים ועדת חקירה. שר הפנים מאיר שטרית: חבר הכנסת הנדל, מאחר שהנושא עלה בישיבת הממשלה בעקבות מה שקרה בפקיעין, אני מציע לך, ואם תרצה אני אביא לך את דברי בממשלה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מאמין לך. שר הפנים מאיר שטרית: אתה תופתע, בדיוק הפוך. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): השתפרת. שר הפנים מאיר שטרית: חברים, אני רוצה לומר את זה באמת בצורה הישירה ביותר. עוד הפעם, אתה מושך אותי בלשון, אבל זה בסדר. דוד רותם (ישראל ביתנו): אבל מה אומר שר המשטרה? שר הפנים מאיר שטרית: משטרת ישראל, זה לא תפקידה להיות נחמדה לאנשים. תפקידה להפעיל כוח כשצריך, במידה סבירה, לא סתם. אבל כשמאיימים על חייהם של אנשים, תפקידה וחובתה להפעיל כוח. ואם צריך לירות - לירות. כך מתנהגת כל משטרה בעולם, ולא צריך להתנצל על שום דבר. גברתי היושבת-ראש, אם אנחנו רוצים חיים נורמליים, כל עוד העבריינים - - - היו"ר דליה איציק: שלא יהיו פה קשישים רועדים בבית שלהם. רועדים. זה פשוט סיפורים. אני קיבלתי היום מכתב מזעזע מקשישה שלא הותקפה. היא אומרת לי: מאז אני מסתובבת בבית. זה פשוט טקסט מזעזע, מישהו מוכרח לעשות פה משהו הרבה יותר קיצוני. דוד רותם (ישראל ביתנו): יש הצעת חוק - - - מתנגד לה. שר הפנים מאיר שטרית: כל עוד אנשים אלימים, אנסים, שודדים ורוצחים לא ייכלאו לכל החיים, או לשנים ארוכות, בלי חופשות, בלי סופי שבוע, בלי שחרור שליש – הנה חברי הכנסת שומעים אותי, תגישו הצעת חוק בהתאם. אני תומך בכל הצעת חוק כזאת: בלי שחרורים של שליש, בלי הנחות לאנשים. דוד רותם (ישראל ביתנו): אתה הצבעת גם - - - שר הפנים מאיר שטרית: גברתי היושבת-ראש, אני אספר לך משהו. כשהייתי שר המשפטים - אגב, משהו מעניין. תודה שאת נותנת לי כמה דקות לדבר. אבל לדעתי זה חשוב, כי אנחנו מדברים על אלימות. על כל פנים, כשהייתי שר המשפטים – שר המשפטים אחראי אישית לחתום על כל בקשה להסגרת אסיר ממדינה אחרת לישראל, והפרוצדורה היא שאדם ישראלי שמרצה את עונשו באיזה מקום אחר יכול לפנות. השר לביטחון הפנים מאשר את הבקשה, ובודקים ביחידה הבין-לאומית במשרד המשפטים. הם פונים ומבקשים להסגיר את האיש לפה, והבקשה מגיע בסופו של דבר לשר המשפטים, והוא אישית צריך לאשר את ההסגרה. אני סירבתי לאשר את ההסגרות, אמרתי שאני לא רואה שום סיבה בעולם למה אני צריך להביא סוחרי סמים ישראלים שמכרו סמים בסיטונות. אני מדבר על קילוגרמים של הירואין, ומאות אלפי כדורי "אקסטזי" שתפסו אותם נניח בתאילנד, או בהולנד, או בארצות-הברית, והם רוצים לבוא. פתאום הם נזכרו שהם ציונים, רודפים אותם כי הם יהודים. הם מתגעגעים למשפחה שלהם אף-על-פי שהם לא היו בארץ עשר שנים או 15 שנה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה מתאים לך. גם אם ירצחו - - - שר הפנים מאיר שטרית: אתה בעד להביא סוחרי סמים לארץ? אני לא. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני בעד שיהודי ישראלי יהיה בכלא הישראלי. שר הפנים מאיר שטרית: אני בעד. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אם הוא נמצא במקום של סכנת חיים, שיהיה בארץ. שר הפנים מאיר שטרית: א. אני עוד לא ראיתי אף אחד שמת בכלא או שהוא בסכנת חיים; ב. אני גם כן בעד כמו שאתה אומר – בתנאי שהכלא הישראלי יהיה כלא ישראלי. אבל שאלתי את עצמי, למה כל כך רוצים לבוא לארץ? התברר לי דבר נורא פשוט. הם רוצים נורא לבוא לארץ מסיבה אחת: בארץ יש שליש שחרור מוקדם, בארץ יוצאים לחופשה כל שבועיים, שלושה שבועות מבית-הסוהר. זה דבר נהדר. האם את יודעת כמה אסירים ורוצחים ברחו מהארץ בזמן החופשות? אם רוצים לטפל באלימות, הדרך להיות נחמד היא לא דרך. האנשים בארץ שהולכים בצד של החוק, רוב הציבור שעובד, משלם מסים, רוצה לחזור הביתה בשלום, לא רוצה שייקחו את האוטו שלו מהבית בלילה, לא רוצה לישון מאחורי סורג ובריח, רוצה שהילדים שלו יחזרו בשלום הביתה – זה כל מה שהם רוצים. אם רוצים שזה יקרה, אנחנו מוכרחים לשנות דיסק בראש וליצור אכיפה דווקנית חזקה מאוד מאוד, אחרת במדינה הזאת יגברו האלימות והפשע, והמדינה הזאת תידרדר חברתית לרמה שמסכנת את החיים בה. החוק הזה נועד ליצור תקציב שיבטיח מתן אפשרות להגן על ראשי ערים. כי אי-אפשר להטיל את הוצאות האבטחה על רשות מקומית שבקושי יש לה כסף להתקיים. גברתי היושבת-ראש, אני שמח לבשר שאומנם הגענו עם שר האוצר – פנים ואוצר – להסכמה וקבענו עכשיו תקציב מיוחד לשנה, 50%-50%, כדי לממן את האבטחה השנה. אבל צודק חבר הכנסת פינס שאומר: זה לא מספיק שאתה ושר האוצר מסכימים, מחר אתה לא תהיה שר הפנים והוא לא יהיה שר האוצר, יבואו שרים אחרים ולא יהיה תקציב, ולכן צריך לעגן את זה בחוק. לכן הסכמנו, והממשלה אישרה תמיכה בהצעת החוק, בתנאי שהמשך החקיקה יקודם בתיאום עם משרד הפנים. והמציע מהנהן בראשו שהוא מסכים. קריאה: זה עובר לפרוטוקול. שר הפנים מאיר שטרית: ולכן, גברתי, אני מציע לאשר את הצעת החוק ולהעבירה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הפנים. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני השר. חברי חברי הכנסת, אנחנו נמתין לשר, וכשהוא ישב אנחנו גם נצביע. הצבעה. אם ההצעה הזאת תעבור, היא תידון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אבטחת ראש עיר ועובדי עירייה בכירים), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר דליה איציק: והיא אכן עברה. בעד - 28, נגד - אפס, נמנעים - אפס.