קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 118) (אבטחת ראש העירייה ועובדים בכירים), התשס"ט–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/261).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 118) (אבטחת ראש העירייה ועובדים בכירים), התשס"ט–2008, של חברי הכנסת אופיר פינס-פז ודוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת - קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר פינס-פז להציג את הצעת החוק. בבקשה, השעון התחיל לעבוד. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים – מאיר יקירי, זה חוק שאתה תומך בו מאוד. שר הפנים מאיר שטרית: - - - אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): לא, זה אבטחת ראשי רשויות שאתה ביקשת. מדובר בהצעת חוק של חבר הכנסת דוד אזולאי ושלי, שמנסה לתת מזור לנקודה מאוד מאוד קשה וכואבת שקיימת כבר שנים, ורק בדרך נס עדיין לא גבתה קורבנות בנפש ממש. מדובר בראשי רשויות – אגב, לא רק ראשי רשויות; בכלל גורמים בשלטון המקומי, זה יכול להיות לפעמים גזבר או מנכ"ל – שלא פעם ולא פעמיים מוצאים את עצמם חשופים בפני אלימות קשה מאוד, קשה מאוד. אני מדבר אתכם על דברים שלא ייאמנו: רימונים בבית, יריות על הבית, מטענים באוטו. כל מה שאני אומר לכם, היה. איך עוד לא נהרגו אנשים – זה נס. ויש כאלה אנשים שאני מתאר לכם את רמת האיום והאלימות כלפיהם, ועד רגע זה הם אינם מאובטחים. עד רגע זה מסתובבים חופשי-חופשי. אני מסתכל על כל השרים פה – כולם מאובטחים מכף רגל ועד ראש. ברוך השם, אף אחד לא מאיים עליהם, אף שלומדים מהניסיון, ורק כרגע ציינו באזכרה את רצח השר גנדי ז"ל. אבל ראשי רשויות רבים בישראל, ופקידים וסגנים, מאוימים היום, על-פי המשטרה, ברמת איום 6, שהיא הקשה ביותר, ועלולים להירצח בכל רגע – אני לא מגזים, האמינו לי – ועדיין הם לא מסתובבים אפילו עם תחילתו של מאבטח או משהו מהסוג הזה. מדוע? אומר לכם: משום שסל אבטחה מהסוג הזה עולה כסף לא מבוטל. הממשלה אומרת: זה לא מעניין אותי, זאת בעיה של העירייה, או של המועצה המקומית. שיסתדרו. יש הרבה מאוד רשויות מקומיות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מאוד, עם גירעונות מאוד קשים, ובפועל הרשויות האלה לא מסוגלות לבוא – ובצדק – ולקחת מהחינוך, מהמעט שיש בחינוך או ברווחה, ולהגיד: עכשיו אני שמה להם מאבטחים. זה לא עובד. ולכן, בעצה אחת עם הממשלה – וזאת כמובן הצעת חוק שנתמכת על-ידי הממשלה, אחרת היא לא היתה מגיעה לכאן – על-פי ההסדרים שנקבעו בכנסת, החלטנו להעמיד תקציב מסוים לרשויות החלשות – לא לחזקות – כדי שהאנשים האלה יקבלו אבטחה. חבר הכנסת ריבלין, האמן לי, אני יודע מה אתה רוצה לומר לי – בערך. ואם אתה לא רוצה לומר לי את זה, אז משהו דומה. אני אומר – אלוהים אדירים, מה, אי-אפשר? אפשר. גם אני מתפוצץ. ראובן ריבלין (הליכוד): - - - אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אמרתי את זה על שרים שמאובטחים אף שהם לא מאוימים. זה מצב אחר, זה דבר שצריך לבטל, לדעתי. פה מדובר על ראשי רשויות שכבר ירו עליהם, שכבר ניסו לחסל אותם, שכבר הטמינו מטען חבלה באוטו שלהם, שכבר זרקו רימון אל הבית שלהם. הדברים האלה כבר קרו, והם עדיין לא מאובטחים, ורק בנס – הנה, חבר הכנסת אזולאי, אני מספר להם את כל הסיפור. לכן החלטנו שבהצעת החוק הזאת, שצריכה להגיע רק לקריאה ראשונה, נייצר סעיף תקציבי במשרד הפנים, שלפיו לרשויות מקומיות במצב סוציו-אקונומי נמוך, על-פי הנחיות מנכ"ל משרד הפנים, משרד הפנים יוכל להעביר את הסיוע. אני מקווה מאוד שנצליח לגמור את הדיון בהצעת החוק הזאת, כדי להסיר את החרפה הזאת, שאנשים שעושים את מלאכתם הציבורית ואוכפים את החוק, ועקב כך הם חשופים לאיומים קשים ולאלימות קשה, יישארו בלא מגן. אני מקווה מאוד שנצליח לתקן את המעוות. אני מבין את חברי הכנסת שחושבים שאפשר לתקן את המעוות גם בדרכים אחרות, ואני אפילו נוטה להסכים אתם, אך אנו לא הרשות המבצעת, אלא הרשות המחוקקת, ומכיוון שהבעיה הגיעה לפתחנו, אנחנו צריכים לתת לה פתרון. אני חושב שהפתרון שאנו נותנים הוא פתרון בהחלט סביר, שישפר באופן מהותי את המציאות העכשווית. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה ליושב-ראש הוועדה. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, ידידי וחברי אופיר פינס, אחד מטובי בנינו, אף שיש לי הרבה הסתייגויות מהדרך המדינית שהוא אוחז בה, אך הוא בהחלט איש ראוי – ההצעות שלך ושל חבר הכנסת אזולאי נראות לכאורה מאוד הגיוניות; אל תעמוד על דם רעך אפילו. אדם נמצא בסכנה, אנו צריכים להעמיד לו שמירה. היו גם חברי כנסת בסיכון כזה או אחר, וכשהייתי מופקד על המערכת, כל מה שעשיתי זה – חייבתי את המשטרה, שהתריעה על המצוקות, לשמור עליו, משום שבמדינת ישראל יש משטרה, והיא צריכה למלא את תפקידה. הרי אלה בעיות נקודתיות, שהופכות להיות בעיות מערכתיות כשיוצרים מזה חוק, כי עכשיו יבוא כל אדם בתפקיד, כל נבחר, ויאמר: אתמול נכנס אלי ראובן ריבלין, ואמר לי: אם לא תקיים את הדברים האלה והאלה – למשל יושב-ראש ארגון המורים – אני אדאג לטפל בך. אדם כזה מייד יבוא ויאמר: אני צריך הגנה. ברוך השם, בדוגמת ארגון המורים אני מקווה שלא היה איום פיזי, אם כי אני כבר לא יודע מה נעשה במחוזותינו, אבל אתה צריך להבין, חבר הכנסת אופיר פינס – כאשר אנו ממסדים את זה, כל אחד יכול לבוא לשר הפנים הנכבד, הנמצא כאן אתנו, ולומר לו: אדוני, היית ראש עיר, אתה יודע איזה איום. אני יודע מה יאמר לו שר הפנים: מאיימים עליך? היית צריך לראות איך איימו עלי. כל מקום שיש בו איומים – זה רק כי יש מאוימים, אבל כמובן, כשבאמת יש סכנה, המשטרה צריכה לתת על זה את דעתה. הדרך שלך, לרחם על אנשים שאין להם יכולת להגן על עצמם, יוצרת מצב שבו אלה שאולי מאיימים על אחרים יוכלו להשתמש במערכת הזאת כדי להשיג יתרונות שאין צורך בהם, או להשיג תקציבים שהם לא זמינים כל כך במצב הנוכחי של תקציב המדינה. לא אצביע נגד החוק הזה, אך כשיהיה בוועדה שלך דיון לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית, ונראה איך מסייגים את האוכלוסיות החלשות – הרי פה לא מדובר על אוכלוסיות חלשות; מדובר על ראש עיר שמאוים – אני מכיר הרבה אוכלוסיות חזקות מאוד שיש בהן אלימות קשה ביותר – ויאמר: אני לא יכול להוריד מתקציב התיאטרון העירוני כדי לקיים שמירה עלי; אתה, שר הפנים, מחויב בכך, אני רוצה שתיתן לי כסף כדי להגן על עצמי. אלה דברים שאנו צריכים לשקול שיקול מערכתי רחב, שכן אין ספק שמי שנמצא באיום מיידי, המשטרה – המערכת – צריכה לתת לו פתרון, ואני בטוח שבכל מקרה כזה גם שר הפנים ידע מה לעשות. לא צריך לתת תקציבים שאחר כך עלולים חלילה להיות מועברים כך שישתמשו בהם בצורה לא נאותה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת דוד אזולאי, מיוזמי החוק ומקדמיו, בבקשה. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, על קידום הצעת החוק. עכשיו למדתי שכדאי תמיד להיצמד להצעות החוק שיש אתן יושב-ראש ועדה, כי אז מתקדמים יותר מהר. אני שמח שעשינו את זה יחד ואנחנו מתקדמים. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת ריבלין. לצערי הרב, אנו עדים היום לתופעה נוראה של השתלטות הפשע על כל מיני מוקדים במדינת ישראל, ואנו מצפים שהמשטרה תעשה את מלאכתה. מי כמונו יודע שלא תמיד המשטרה מצליחה להשתלט. אתה רוצה עכשיו להטיל על המשטרה עוד משימה – שהם יעשו את המלאכה גם בנושא אבטחת ראשי רשויות? לצערי הרב, אני חושב שאיננו יכולים להפקיר את ביטחונם של ראשי הרשויות בידי משטרת ישראל. חבל מאוד שאנחנו נאלצים לחוקק את החוק הזה, כדי לתת מענה לראשי הרשויות המאוימים, כי רק בנס – אני אומר, מי שמכיר קצת את השלטון המקומי יודע שרק בנס – לא נגרם אסון, חלילה, כלפי אחד מראשי הרשויות המאוימים. לכן אני חושב שזה חוק ראוי, שיש לקדם אותו, כדי לתת מענה לראשי רשויות מאוימים, כדי שיוכלו למלא את תפקידם בנאמנות, ללא חשש וללא מורא מפני מי שמאיימים עליהם ומונעים מהם – רוצים למנוע מהם – לפעול כפי שצריך לפעול. לכן, אני לא יודע אם בכוונתו של יושב-ראש ועדת הפנים לקדם את החוק עוד במושב הזה על מנת שנוכל לאפשר כבר בקדנציה הבאה לראשי הרשויות הנכנסים לתפקידם אחרי 11 בנובמבר – שמשרד הפנים יוכל כבר ליישם את החוק אצל אותם ראשי רשויות שייבחרו. אדוני, תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. כאן סיימנו את הנואמים. נעבור להצבעה. אברהם רביץ (יהדות התורה): את הנואמים או את הנאומים? היו"ר אמנון כהן: את הנאומים שנאמו הנואמים. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 118) (אבטחת ראש העירייה ועובדים בכירים), התשס"ט–2008, בקריאה ראשונה. אפשר להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 118) (אבטחת ראש העירייה ועובדים בכירים), התשס"ט–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 12, אין נגד ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 118) (אבטחת ראש העירייה ועובדים בכירים), התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.