הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
מיכאל מלכיאור
מרינה סולודקין
סילבן שלום
פ/2689/17
הצעת חוק שילוב עולים במערכת החינוך, התשס"ז-2007
מטרה
1.
מטרת חוק זה היא לקבוע מסגרת לשילוב עולים במערכת החינוך מתוך הכרה במחויבות החברה בישראל לזכויותיהם ולשוויון הזדמנויות במוסדות חינוך.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"ארגון עולים" – עמותה שלמעלה ממחצית מחבריה או עובדיה עולים, שהפועלת לסיוע בשילוב עולים במערכת החינוך או בחברה הישראלית, שהשר הכיר בה בצו;
"הורה עולה" – מי שאחד מילדיו הוא תלמיד עולה;
"חבר הצוות החינוכי" – עובד מוסד החינוך, שלו השכלה מקצועית בתחום החינוך או הפסיכולוגיה, העובד ישירות עם התלמידים העולים האמורים;
"מוסד חינוך" – מוסד חינוך מוכר כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-19461;
"מורה עולה" – עולה, בעל תואר אקדמי בתחום החינוך מארץ מוצאו;
"עולה" – מי שקיבל אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-19502 או מי שרכש אזרחות מכוח שבות לפי סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב, 19523 ושטרם חלפו 25 שנים מיום כניסתו לישראל;
"תלמיד עולה" – עולה, או ששני הוריו עולים, הלומד במוסד חינוך;
"השר" – שר החינוך.
איסור הפליה
3.
לא יפלה מוסד חינוך בין מוריו או תלמידיו, בקבלה ללימודים או לעבודה ובכל דבר ועניין, מחמת ארץ מוצאם.
לימודי השפה העברית
4.
תלמיד עולה ילמד, בנוסף לתוכנית הלימודים הרגילה, לימודי השפה העברית, במסגרת שעות הלימודים שלו במוסד החינוך, לפי תוכנית שיקבע השר אשר לא תפחת –
(1) מ-20 שעות שבועיות בחצי השנה הראשונה ללימודיו בישראל;
(2) מ-10 שעות שבועיות בחצי השנה השנייה ללימודיו בישראל;
(3) מ-4 שעות שבועיות בשנים השנייה עד הרביעית ללימודיו בישראל;
(4) משעתיים שבועיות בשנים החמישית עד העשירית ללימודיו בישראל.
תוכנית לחינוך יהודי-ישראלי
5.
(א) השר יקבע תוכנית העשרה, בנוסף על תוכנית הלימודים, לתלמידים עולים, העוסקת במסורת ישראל, זהות יהודית והגישה הרב-תרבותית.
(ב) השר יקבע תוכנית העשרה לעובדי חינוך בנושא חינוך לרב-תרבותיות.
התאמות בבחינות הבגרות
6.
(א) תלמיד עולה זכאי להתאמות בבחינות הבגרות כפי שיקבע השר.
(ב) החלטה לעניין התאמות בבחינות הבגרות לתלמידים עולים שנתקבלה לפני כניסת חוק זה לתוקף, תעמוד בתוקפה.
שפה זרה שנייה
7.
במוסד חינוך שבו לפחות 20 תלמידים עולים ממדינת מוצא אחת, בשכבת גיל אחת, תינתן אפשרות ללמוד ולהבחן בבחינת בגרות במקצוע שפת ארץ המוצא האמורה.
איש צוות הדובר את שפת המוצא
8.
במוסד חינוך שבו לפחות 20 תלמידים עולים ממדינת מוצא אחת, אחד או יותר מחברי הצוות החינוכי ידבר את שפת ארץ המוצא האמורה.
ייצוג הולם למורים עולים.
9.
במוסד חינוך שמחצית או יותר מתלמידיו עולים ממדינת מוצא אחת, יהיה ייצוג הולם בחברי הצוות החינוכי למורים עולים ממדינת המוצא האמורה.
הורה עולה
10.
(א) מוסד חינוך המוסר מידע להורי התלמידים במוסד החינוך, יעביר, לפי דרישת ההורה, את המידע האמור בשפת ארץ המוצא של ההורה העולה.
(ב) הורה עולה זכאי לסל הורה עולה בשפת ארץ מוצאו; בסעיף זה, "סל הורה עולה" –מידע וחומרי הדרכה בדבר מערכת החינוך וזכויות וחובות התלמידים וההורים במערכת החינוך כפי שיקבע השר ויעדכן מדי שנה.
מורה עולה
11.
מורה עולה המבקש לעבוד במקצוע ההוראה במוסד חינוך –
(1) יקבל תשובה בדבר התאמת השכלתו האקדמית לדרישות משרד החינוך לא יותר משלושה חודשים לאחר פנייתו;
(2) קיבל מורה עולה תשובה כאמור בפסקה (1), ונדרשת השלמה להשכלתו על מנת להעסיקו, ומשרד החינוך מעביר תוכנית השלמה למורים עולים, ישובץ המורה העולה כאמור בתוכנית בתוך חצי שנה מיום התשובה האמורה;
(3) עבר מורה עולה את תוכנית ההכשרה האמורה בפסקה (2), והתקבל לעבודה במוסד חינוך, לא תובא העסקתו לידי סיום בארבע השנים הראשונות להעסקתו אלא מטעמים מיוחדים, שירשמו.
מפקחים
12.
(א) השר ימנה מפקחים לענין פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה.
(ב) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה רשאי מפקח –
(1) לדרוש מכל מוסד חינוך ומכל אדם אחר הנוגע בדבר, להמציא לו כל מידע שבידיו הנוגע לחוק זה;
(2) לאחר מתן הודעה מוקדמת, להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מוסד חינוך ולקבל כל מידע מהנהלת המוסד ומכל אדם אחר הנוגע בדבר שבאותו מקום, ולבדוק את המסמכים הנוגעים ללומדים באותו מוסד חינוך, ולהעתיקם.
(ג) מפקח רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של מי שמסר לו מידע על פי סעיף זה.
(ד) מצא מפקח כי מתקיימת הפרה של הוראות חוק זה, יודיע לשר, למנהל הכללי של משרד החינוך ולנציב הארצי בתוספת המלצותיו לנקיטת אמצעים להפסקת ההפרה וכנגד המפרים.
(ה) במינוי המפקחים יינתן ביטוי הולם לייצוגם של מורים עולים.
הקמת נציבות שילוב עולים במערכת החינוך
13.
השר יקים במשרדו נציבות שילוב עולים במערכת החינוך (בחוק זה – הנציבות).
מבנה הנציבות
14.
(א) בראש הנציבות יעמוד נציב ארצי לשילוב עולים במערכת החינוך (בחוק זה – הנציב הארצי).
(ב) בנציבות יפעלו שלוש לשכות מחוזיות אשר בראשן יעמדו נציבים אזוריים (בחוק זה – נציב אזורי).
הנציב הארצי
15.
(א) הממשלה, על פי המלצת השר, תמנה את הנציב הארצי.
(ב) כשיר להתמנות כנציב הארצי אזרח ישראלי ותושב ישראל, שהוא בעל השכלה אקדמית בחינוך וניסיון ופעילות מוכחים של שבע שנים לפחות, בתחומי פעולתה של הנציבות; הנציב הארצי יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.
(ג) הנציב הארצי ימונה לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת.
(ד) הנציב הארצי יהיה ממונה על פעילות הנציבות, ינהל אותה, יתווה את מדיניותה, יפקח על פעולתם של הנציבים האזוריים ועל רמתם המקצועית וידאג להדרכת עובדי הנציבות.
עובדי הנציבות
16.
(א) עובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה והם יועסקו בחוזים מיוחדים לפי הוראות סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-19594.
(ב) עובדי הנציבות יפעלו לפי הוראות הנציב הארצי ובפיקוחו.
מועצה מייעצת
17.
(א) השר ימנה לנציבות מועצה מייעצת שתהיה מורכבת מנציגי ארגוני עולים (בחוק זה – המועצה).
(ב) השר והנציב הארצי ימסרו למועצה דין וחשבון על יישום חוק זה.
(ג) תפקידי המועצה הם –
(1) לייעץ לשר ולנציב הארצי בעניינים של מדיניות או בכל ענין הנוגע ליישום חוק זה שיובא בפניה על ידי השר או שיועלה על סדר יומה על ידי אחד מחבריה;
(2) להמליץ לנציב הארצי בדבר הקצאת המשאבים שיועמדו לנציבות וכן בדבר קביעת סדרי עדיפויות לגבי פעולותיה של הנציבות;
(3) לדון בדין וחשבון השנתי של הנציבות כאמור בסעיף 21.
(ד) הנציב הארצי יהיה נוכח בישיבות המועצה.
(ה) בהרכב המועצה יינתן ביטוי הולם, במידת האפשר, לייצוגם של עולים מארצות מוצא שונות.
(ה) השר יקבע הוראות לענין תקופת כהונתה של המועצה ולענין סדרי עבודתה.
(ו) התפטר חבר במועצה, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, ימנה השר אדם אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
תפקידיה של הנציבות ותחומי פעולתה
18.
תפקידה של הנציבות הוא לקדם את ההכרה בזכויות לפי חוק זה ואת מימושן, ולשם כך תפעל הנציבות, בין השאר, בכל אחת מהדרכים האלה (בחוק זה – תחומי פעולתה של הנציבות):
(1) טיפוח תודעה ציבורית באמצעות חינוך, הדרכה והסברה, ככל שתפקיד זה אינו מוטל על רשות ציבורית אחרת הפועלת על פי דין;
(2) עידוד תכניות ופעילויות;
(3) שיתוף פעולה עם אנשים או גופים אחרים;
(4) עריכת מחקר ואיסוף מידע;
(5) פיקוח על יישומו של חוק זה;
(6) כל תפקיד אחר המוטל על הנציבות על פי דין.
דין וחשבון שנתי
19.
הנציב הארצי יגיש לשר בסוף כל שנה דין וחשבון שנתי על פעילות הנציבות; השר יעביר את הדין וחשבון בצירוף הערותיו לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת; ועדה זו רשאית לבקש השלמות והבהרות; הדין וחשבון יפורסם בדרך שיורה השר.
קבלת מידע מגוף מבוקר
20.
(א) הנציבות רשאית לדרוש מגוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]5, וכן מגוף מבוקר אחר המנוי בסעיף 9 לחוק האמור שהחליט עליו השר באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, לפי בקשת הנציבות (בסעיף זה – גוף מבוקר), כל ידיעה, מסמך או דין וחשבון (בסעיף זה – מידע), בתחומי פעולתה של הנציבות, אשר נמצאים ברשותו ובתחום סמכותו של אותו גוף והדרושים לנציבות לצורך ביצוע תפקידיה; גוף מבוקר ימסור לנציבות את המידע על פי דרישתה.
(ב) לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
(ג) גוף מבוקר רשאי לדחות בקשה לקבלת מידע על פי סעיף זה, מאחד הטעמים המפורטים בסעיף 8 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-19986.
הגשת תלונה
21.
(א) כל אדם רשאי להגיש תלונה בכתב לנציב האזורי על הפרת הוראה לפי חוק זה (בחוק זה – תלונה).
(ב) נציב אזורי לא יטפל ולא ימשיך לטפל בתלונה, אם העילה נשוא התלונה נמצאת בבירור בערכאה משפטית, התלונה הוגשה החוסר ניקיון כפיים או חוסר תום לב הניכרים על פניהם או כי התלונה על פניה חסרת בסיס כלשהו או מעלה ענין שהוא בגדר זוטי דברים, או כי עברה יותר משנה מאז שנוצרה העילה לתלונה.
טיפול בתלונות
22.
(א) הוגשה לנציב אזורי תלונה, ולא התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף 23(ב), יקיים בירור ויגיש המלצות לנציב הארצי.
(ב) הנציב הארצי יהיה רשאי לקבוע את דרכי הטיפול בתלונות לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה עדיפויות וקדימויות בכל הנוגע לקיום בירור תלונות והגשת תביעות.
עונשין
23.
(א) העובר על הוראות סעיף 3, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-19777.
דין המדינה
24.
לענין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם.
פיצויים ללא הוכחת נזק
25.
הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.
ביצוע ותקנות
26.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
תחילה
27.
תחילתו של חוק זה מיום פרסומו.
דברי הסבר
בישראל לומדים כיום כ-350,000 ילדי עולים המהווים כ-12% מכלל התלמידים בישראל, אך מצבם שונה מאוד. מנתונים סטטיסטיים, כפי שהוצגו לוועדות הכנסת ה-17 עולה כי 46% מהנערים שעלו בחמש השנים האחרונות אינם מסיימים כיתה י"ב, 26% מהתלמידים העולים אינם נמצאים במסגרת חינוכית פורמאלית כל שהיא, 42% מכלל הנושרים בישראל הינם תלמידים עולים, כל תלמיד עולה שלישי הנמצא במערכת חינוך בישראל אינו מגיע ללימודים באופן סדיר, רק 24% משנתון של תלמידים עולים זכאים לתעודת בגרות. וזאת כאשר ילדי עולים "תופסים" יותר משליש מהתיקים שנפתחים לנערים עבריינים במשטרה ולפי נתונים רשמיים ושל הארגונים החברתיים יותר מ-40% מילדי עולים נמצאים מתחת לקו העוני
חלק מהבעיה יכול להיות מוסבר על ידי העדרם של עולים בצוותי הפיקוח של משרד החינוך ובהנהלות בתי הספר, כמו גם העדרם של הורים עולים בוועדות הורים בישובים, וכן בעובדה שארגוני עולים אינם מיוצגים בעבודת משרד החינוך, על אף מעורבותם הגבוהה בקהילה.
ההצעה מציעה לתקן את המצב הקיים בו יותר מ-350,000 ילדי עולים לא זוכים לשילוב הולם במערכת החינוך וזאת מפני שהצרכים שלהם אינם מוגנים בחוק. החוק בא להגדיר את הצרכים של תלמידים, הורים, מורים וארגוני עולים ולהבטיח מענה שיוביל לשילוב שוויוני של תלמידים עולים ובני משפחותיהם במרקם החיים במדינה.
הצעת החוק גובשה בסיוע האגודה הישראלית למען ילדים עולים.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת אלכס מילר יוסף שגל ורוברט אילטוב (פ/2688/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בתמוז התשס"ז – 18.6.07