הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 3,072 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת זבולון אורלב נאדיה חילו אורית נוקד דוד אזולאי זאב אלקין גלעד ארדן אחמד טיבי יצחק גלנטי פ/2355/17 הצעת חוק מס מעסיקים (תיקון- פטור למוסדות ציבור ומלכ"רים), התשס"ז- 2007 תיקון סעיף 2א 1. בחוק מס מעסיקים, התשל"ה - 19751, בסעיף 2א(א), בסופו יבוא: "(7) במוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה ובמוסד ללא כוונת רווח או מלכ"ר כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף התשל"ו-19762, למעט אדם שנקבע לגביו בחיקוק שדינו לענין תשלום מסים כדין המדינה." 2. תחילתו של חוק זה ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008). דברי הסבר חוק מס מעסיקים מפלה לרעה גופים הפועלים ללא כוונת רווח. אפליה זו החלה עם חקיקת החוק הנדון בשנת 1975, כאשר מלכתחילה הוחלט להטיל מס זה, אך ורק לתקופה ארעית, עד להטמעתו של חוק מס ערך מוסף בציבור. מאז ועד היום הטמעתו של חוק מס ערך מוסף הושלמה, ובמקביל הוחרגו ממסגרת חוק מס מעסיקים מגזרים שונים, תחילה גופים יצרניים, ולאחר מכן בשנות ה-80 הוצאו ממסגרת חייבי מס מעסיקים מגזר החקלאים ולאחריהם מגזר נותני שירותים, עד אשר כיום, המגזר היחידי המעסיק עובדים במשק שנותר חייב במס מעסיקים הוא המגזר השלישי – גופים הפועלים ללא כוונת רווח. לאבחנה בין המגזר השלישי האמור לבין ענפי המשק האחרים הפטורים ממס מעסיקים, אין כל הצדקה כלכלית או תקציבית, ובכך הפך מס המעסיקים למס בלתי חוקתי בשל פגיעה בזכויות יסוד כגון זכות הקנין וזכות הפרט לחופש העיסוק. מס מעסיקים, ששיעורו היום הוא 4% משכר העבודה, מהווה נטל כבד, ומשקף 35% מכלל המס המשולם בגין השכר ע"י המלכ"רים, למעט המס בשל הוצאות עודפות. מעבר לכך, בנוסף למס המעסיקים, מוסדות ללא כוונת רווח, משלמים הם מס שכר, וזאת בהתאם לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. בהתאם לצו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים), התשנ"ג-1992, שיעורו של מס שכר המשולם על פעילות בישראל של מלכ"ר הינו 7.5%. לפיכך, מס זה הנגבה רק ממעסיקים במגזר מסוים וספציפי בלבד, סותר גם את עקרון החלוקה הצודקת של נטל המס בתהליך יצירת ההכנסה הלאומית. גופי המגזר השלישי ספגו אפליה זו במשך שנים, כאשר ביטולו של המס נדחה מעת לעת בטענה של העדר תקציבי מדינה שיתירו את ביטולו, אולם ככל שחולפות השנים בהן מוטל מס זה על מגזר אחד בלבד, נימוק זה הופך לבלתי ראוי והעיוות בהשגת היעדים החברתיים והכלכליים העומדים ביסודו של כל מס המוטל במדינה דמוקרטית הולך וגדל. אין בנימוק של העדר מקור תקציבי בכדי להותיר על כנה הוראת חוק מפלה אשר יש לבטלה. כידוע, המגזר השלישי, כולל בדרך כלל גופים המתקיימים מתרומות המשמשות למטרות ציבוריות. ביטולו של מס המעסיקים על גופים אלה כיום מוצדק ואף הכרחי דווקא לאור פעילותם ונחיצותם של גופי המגזר השלישי בעיתות מצוקה, כפי שהוכח הדבר באופן ודאי בתקופת מלחמת לבנון השנייה, כאשר לעתים ניצבו מוסדות הציבור והמתנדבים לבדם בחזית הסיוע לאוכלוסיה הנפגעת. יודגש שמס המעסיקים יוצר תחושת מרירות והתנגדות רבה בקרב ציבור העמותות והמלכ"רים, ותחושת האפליה עלולה לפגוע גם בתורמים ובמתנדבים החשים שערך תרומתם יורד לטמיון בשל הפניית משאבים לאפיק מס בלתי צודק מסוג זה, במקום להתוות את אותם משאבים ליישום המטרות הציבוריות העומדות ביסוד פעילות גופי המגזר השלישי. מוצע על כן לפטור מוסדות ציבוריים כהגדרתם בפקודת מס הכנסה ומוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 מחובת תשלום מס מעסיקים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט באדר התשס"ז – 19.3.07