הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת יולי-יואל אדלשטיין פ/2420/17 הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בע"ח) (תיקון - המתה לתכלית ראויה), התשס"ז-2007 תיקון סעיף 2 1. בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-19941, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 22(1), לא ימית אדם בעל חיים ללא תכלית ראויה.". דברי – הסבר כחלק מתהליך עולמי של יצירת דיני איכות סביבה והתפתחות התחום במדינות המשפט המקובל ומדינות מערב אירופה, יש לעגן את הנורמות השוללות קטילת בעלי חיים ללא כל תכלית בחוק, הנחת היסוד לפי האמור בדברי ההסבר להצעת חוק צער בעלי חיים הינה, כי "חברה נאורה נמדדת לא רק ביחס לבני אדם אלא גם ביחסה לבעלי חיים". בשיטת המשפט הישראלית נקודת המוצא הינה, כי לבעלי חיים יש זכות לחיים. זכות זו שטרם עוגנה בחקיקה הישראלית קיימת, מוגנת ומקובלת בפועל על בית המשפט העליון. כך למשל נקבע בבג"צ 6446/96 העמותה למען החתול נ. עיריית ערד ואח': "לעניין השמדת בעלי חיים, עלינו להשוות לנגד עינינו את זכותם של בעלי החיים לחיות. זכות זו, גם אם אינה מעוגנת ישירות בחקיקה הישראלית, מהווה חלק מתרבותנו ומתחושה פנימית ערכית ותועלתית כאחד, בדבר החובה והצורך להגן על כל אשר נברא עלי אדמות ורוח חיים באפו. נקודת המוצא של החקיקה הנושקת לזכות בעלי חיים לחיות, היא, שזכות זו קיימת ומוגנת בשיטתנו המשפטית. רק נקודת מוצא זו, שהיא נקודת המוצא הראויה בחברה נאורה – יכולה להוליד דברי חקיקה ספציפיים, המתירים השמדת בעלי חיים בנסיבות מסוימות". וכן, ברע"א 1684 – עמותת תנו לחיות לחיות נ' מפעלי נופש חמת גדר. פ"ד נא(3), 832, עמ' 860-859: "צווינו מלידה להגן על החלש, ובעלי חיים הם חלשים. החיה מתקשה להגן על עצמה מפני האדם, והמלחמה בין האדם לבין החיה היא מלחמה בין מי שאינם שווים. האדם מצווה איפוא להגן על החיה כחלק מן הציווי המוסרי להגן על החלש. מצוות צער בעלי חיים באה, איפוא, להגן על בעלי חיים באשר הם, יצורים שהאלוקים נתן בהם נשמה". למיותר לציין כי מקורות איסור צער בעלי חיים הינם ממורשת ישראל (ר' למשל שבת קר"ח ע"ב). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט באדר התשס"ז – 19.3.07