קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הקלות בניידות), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2466/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, של חבר הכנסת יוסי ביילין, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הקלות בניידות), התשס"ז-2007, הצעת חוק פ/2466. יוסף ביילין (מרצ): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, מדובר כאן בתיקון לחוק הביטוח הלאומי, שאמור לאפשר לאנשים שהם נכים להגיע ממקום למקום באמצעות רכב שלא הם עצמם נוהגים בו. המצב כיום הוא, שאם יש אדם כזה, שהוא נכה אבל יכול לחיות בביתו באופן עצמאי ואיננו יכול לנהוג, כאשר מדובר בקרובי משפחה שלו, הם רשאים לרכוש את הרכב בעבורו ולנהוג אותו בשבילו. אבל זה בתנאי שהמרחק של קרובי משפחתו ממנו לא עולה על 500 מטר. אני רוצה להסתפק בקריאה של מכתב קצר שקיבלנו: "בננו הוא בן 25, נכה הסובל משיתוק מוחי וחירשות בדרגות חמורות ומרותק לעגלת נכים חשמלית כבדה, שאיננה ניתנת לקיפול. הוא מוגדר על-ידי הביטוח הלאומי כנכה מלא, הזכאי גם לקצבת נכות, לקצבת ניידות ולקצבת שירות רפואי מיוחד. הוא אינו יכול לשלוט בגופו באופן כזה שיאפשר לו נהיגה בעצמו. לפיכך הוא זקוק לנו להסעותיו היומיומיות. מצד שני, הוא הגיע לעצמאות תפקודית מרשימה; הוא לומד באוניברסיטה ועבר לגור בדירה משלו, הנמצאת באזור מגורינו. "פנינו לביטוח הלאומי כדי לרכוש בעזרתו עבורו רכב ואן מתאים ומעלון לעגלות מסוג זה. התברר לנו שהכללים קובעים שבן משפחה הנוהג ברכבו של הנכה חייב לגור במרחק של עד 500 מטר מביתו של הנכה. אנו גרים במרחק של קצת יותר מקילומטר. ההבדל בין המרחק המותר על-פי הביטוח הלאומי למרחק לביתנו הוא שולי וחסר משמעות מבחינת יכולתנו להסיעו." אני אומר לכם, יש כאן שרירות לב. את הבעיה של חשש מניצול יתר ניתן לפתור על-ידי זה שהביטוח הלאומי יפעיל את יחידת הפיקוח שלו ויראה שלא מסדרים אותו. הדברים האלה גם אמורים בקצבאות אחרות. בנושא הזה אין סיבה להגביל את המרחק לחצי קילומטר. הרבה אנשים מעלים את זה, ואני מציע לכנסת לקבל את התיקון הקל הזה ולאפשר גם לקרובי משפחה שגרים רחוק יותר להסיע את הנכים. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. ישיב השר הרצוג, בבקשה. חיים אורון (מרצ): תנו לזה לעבור. העברתם את חוק - - - מה לא עבר פה היום? שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: חבר הכנסת אורון, אפשר לנהל דיון ענייני ואפשר לא. אני שוחחתי עם חבר הכנסת ביילין על הנושא הזה. הנושא הזה סבוך מאוד, כיוון שזכויותיהם של מוגבלים בניידות מעוגנות, בין היתר, במסגרת הסכם בדבר גמלת הניידות, שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי למדינת ישראל בשנת 1977. סעיף 5 להסכם קובע כי מוגבל בניידות שאין ברשותו רשיון נהיגה יהיה זכאי להלוואה עומדת לרכישת רכב, ובלבד שיש לו מורשה נהיגה הדואג לצרכיו, המסוגל ומחויב להסיעו באורח קבע למען צרכיו היומיומיים. תכלית מינויו של מורשה הנהיגה, אם אין למוגבל רשיון נהיגה, היתה לאפשר למוגבלים בניידות להתנהל ברכב שהיה בבעלותם, וזאת באמצעות מורשה אשר יעשה שימוש ברכב לצורכי מבוטחים בלבד. עכשיו, זאת הבעיה - הבעיה היא, מהם גבולות הגזרה. איך אתה מוודא באמת שאין פה סוג של תכמנות? זאת לא הערה בעלמא. אנחנו מבינים שיש מצב שבו מישהו יקבל את הפטור ומישהו אחר ינהג, בניגוד למטרה של הסעיף הזה. לכן, במקור, סעיף 2 להסכם קבע שעל המורשה להיות קרוב משפחה המתגורר במרחק אווירי של עד 500 מטר מביתו של המוגבל בניידות, וזאת על מנת להבטיח שהשימוש שייעשה ברכב הינו אך ורק לצורכי המוגבל בניידות. לא למותר לציין בהקשר זה כי בנוסחו המקורי של הסכם הניידות היתה חובה על הנהג להתגורר בבניין. לאחר מכן, בתיקון משנת 1990 הוארך המרחק ל-100 מטר מבית המוגבל; בשנת 1991 - ל-200 מטר; בשנת 1995 - ל-500 מטר. הצעת החוק כרגע מבקשת לבטל לחלוטין את המגבלה. במצב דברים זה מתעורר חשש שהשימוש ברכב לא ייעשה לצורכי המוגבל בניידות ולכן לא ישמש את תכלית ההסכם. אשר להצעה בדבר קביעת פרק זמן מרבי של 30 יום לטיפול בבקשה במסגרת הסכם הניידות, יצוין כי הטיפול בבקשות דורש, בין היתר, קביעת דרגת נכות על-ידי ועדות רפואיות של משרד הבריאות. אני לוקח את כל נושא הוועדות הרפואיות לטיפול מהותי ורציני, כיוון שיש הרבה ביקורת על הנושא הזה, ואנו מתכוונים לעשות רפורמה משמעותית בתחום הזה. כך או כך יודגש כי ככל שיש מקום לתקן את הסכם הניידות, הדרך הראויה לתקנו הינה באמצעות תיקון ההסכם ולא באמצעות החוק, ואני מבקש מהכנסת להתנגד לחוק. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מאחר שזה עניין מהותי ולא פוליטי, השאלה, האם יש איזה פתח מילוט? שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: יכול להיות שאנו צריכים לבחור סוג של ערר שמראה, מביא את האסמכתאות. אך כולנו אנשים מפוכחים, אנו מבינים שיש בעיה בסוף, בשאלה אם אתה שם תנאי ארביטררי או לא. 500 מטר - נראה סביר. אם באמת הבן-אדם הוא זה שנוהג וצמוד אליו, אז הוא גר לידו. עובדה שזה קיים עשר שנים, יותר, ומתפקד בסדר בסך הכול. יש מקרה שהובא בפני חבר הכנסת ביילין, אני מוכן אישית לראות בפנייה מסודרת אלי אם יש אפשרות ליצור איזה סוג של הטבה במקרה הזה במסגרת הכללים הקיימים. אין לי המידע, אולי יש סוג של בדיקה או ערר, חבר הכנסת ביילין, אבל אני חושב שזו תהיה טעות לשבור את הקוד הזה שכבר קיים קרוב ל-13 שנה ועומד על מתחם סביר. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 11 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הקלות בניידות), התשס"ז-2007, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד - 17, נגד – 11. אני קובעת שהצעת החוק עברה, והוועדה המוסמכת לדון בה היא ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.