הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
אריה אלדד
שלי יחימוביץ
פ/2527/17
הצעת חוק הביקורת הפנימית (תיקון - חיזוק ביקורת פנימית), התשס"ז-2007
החלפת סעיף 1
1.
בחוק הביקורת הפנימית, התשנ""ב–19921 (להלן - החוק העיקרי), במקום סעיף 1 יבוא :
"הגדרות
1.
בחוק זה -
"בעל השכלה גבוהה" – כל אחד מאלה:
(1) בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-19582, בביקורת פנימית בביקורת המדינה או בביקורת ציבורית, או בעל תואר אקדמי בביקורת פנימית או בביקורת המדינה או בביקורת ציבורית מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהמועצה הכירה בו, בהתאם לכללים שקבעה כשווה ערך לתואר מוכר;
(2) בעל תואר אקדמי אחר מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, שהכיר בו לעניין זה מוסד להשכלה גבוהה בישראל, וסיים לימודי הסמכה בביקורת פנימית או בביקורת המדינה או בביקורת ציבורית שהוכרו על ידי המועצה בהתאם לכללים שקבעה;
בעל תואר אקדמי מוכר כאמור בפסקה (2) מאת מוסד להשכלה גבוהה שעמד במבחני הסמכה בינלאומיים, וקיבל תעודת הסמכה בינלאומית, שהוכרו על ידי המועצה בהתאם לכללים שקבעה.
"גוף ציבורי" - כל אחד מאלה:
(1) מינהל הכנסת;
(2) מינהל בית נשיא המדינה;
(3) משרד מבקר המדינה;
(4) כל משרד ממשלתי, לרבות יחידת סמך של המשרד;
(5) כל מפעל או מוסד של המדינה, או מוסד או גוף אחר שהוקם על פי חוק ועומד לביקורת המדינה;
(6) צבא ההגנה לישראל;
(7) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(8) כל חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית, או חברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19753;
(9) כל ארגון עובדים כולל כהגדרתו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]4 וכל גוף אחר שארגון כולל משתתף בהנהלתו;
(10) גוף כמשמעו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה– 19855;
(11) קופת חולים שהוכרה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 19946;
(12) הסוכנות היהודית;
(13) הקרן הקיימת לישראל;
(14) מוסדות ההסתדרות הציונית;
(15) עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות;
(16) מועצה דתית שהוקמה מכוח חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל"א–19717;
(17) מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;
(18) מוסדות בריאות;
(19) תאגידים ללא כוונת רווח ;
(20) מפעל, מוסד, קרן או גוף שאחד הגופים המנויים לעיל משתתף בהנהלתו, או תומך בו במישרין או בעקיפין, או תאגיד מורשה לתת שירות לציבור, ושר המשפטים, באישור הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, קבע בהודעה ברשומות שהוא גוף ציבורי לענין חוק זה;
"המועצה" - המועצה המוקמת לפי סעיף 3(א) לחוק זה;
"השר" - שר המשפטים."
החלפת סעיף 2
2.
במקום סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:
"חובת קיום ביקורת פנימית
2.
(א) בכל גוף ציבורי תקוים ביקורת פנימית על ידי מבקר פנימי.
(ב) שר הממונה על משרד ממשרדי הממשלה, רשאי לקבוע כי מי שרשאי למנות את המבקר הפנימי באותו משרד, רשאי, בתאום עם המבקר הפנימי במשרד הממשלתי, למנות מבקר פנימי לגוף או ליחידה באותו משרד שאינם כפופים למנהל הכללי של המשרד.
(ג) ביקורת הקשורה באחריות החשב של משרד ממשלתי כלפי החשב הכללי והנוגעת לביצוע תקציב המדינה, תיערך על ידי המבקר הפנימי של אגף החשב הכללי במשרד האוצר; כל ביקורת אחרת הקשורה במישרין לפעולות הכספיות שעליהן אחראי המנהל הכללי של המשרד הממשלתי, תיערך על ידי המבקר הפנימי של המשרד הממשלתי.
(ד) המבקר הפנימי יהיה עובד הגוף הציבורי וישובץ במידרג הארגוני הבכיר ביותר בגוף הציבורי; שכרו ותנאי עבודתו יוקבלו לשכר ותנאי העבודה של בעלי המשרות הבכירות הכפופים למנהל הכללי של הגוף הציבורי. מעמדם, שכרם ותנאי עבודתם של מבקרים פנימיים הכפופים למבקר הפנימי הראשי בארגון יוקבלו בהתאמה לאלו של בעלי תפקידים אחרים בגוף הציבורי."
החלפת סעיף 3
3.
במקום סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:
"התאמה
3.
(א) מוקמת בזה מועצת המבקרים הפנימיים (להלן - המועצה), וחבריה הם:
(1) מבקר המדינה או נציג בכיר מטעמו;
(2) המנהל הכללי של משרד המשפטים או נציג מטעמו;
(3) המנהל הכללי של משרד הפנים או נציג מטעמו;
(4) נגיד בנק ישראל או נציג מטעמו;
(5) נציב שירות המדינה או נציג מטעמו;
(6) יושב ראש הרשות לניירות ערך או נציג מטעמו;
(7) יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה או נציג מטעמו;
(8) שבעה חברי לשכת המבקרים הפנימיים, שמינה השר, בהתאם להמלצת לשכת המבקרים הפנימיים, ובהם נשיא לשכת המבקרים הפנימיים; תקופת הכהונה של חבר מועצה המתמנה, על פי פסקה זו, תהיה של שלוש שנים, למעט נשיא לשכת המבקרים הפנימיים, שימשיך לכהן כחבר המועצה כל עוד הוא מכהן כנשיא כאמור; חבר מועצה אשר תמה תקופת כהונתו, ניתן למנותו מחדש;
(9) יושב ראש המועצה יהיה מבקר המדינה או מי מטעמו;
(ב) המועצה תעניק רישיון מבקר פנימי לאדם, שנתקיימו לגביו כל אלה -
(1) הוא יחיד;
(2) הוא תושב ישראל;
(3) הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
(4) הוא בעל השכלה גבוהה;
(5) הוא סיים לימודים בביקורת פנימית או ביקורת המדינה, שאושרו על-ידי המועצה;
(6) עמד בבחינות מקצועיות, הנערכות מטעם המועצה בהתאם לכללים שקבעה;
(7) הוא קבל על עצמו לקיים את כללי האתיקה התקנים וההנחיות המקצועיות של הביקורת הפנימית.
(ג) למבקר פנימי ראשי יתמנה בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (ב) ושיש לו ניסיון מעשי בביקורת פנימית או ציבורית; מספר שנות הניסיון הדרוש ייקבע על ידי המועצה.
(ד) המועצה תהיה רשאית להעניק רישיון למי שלא עמד בתנאים המנויים בסעיף (ב) למי שערב פרסומו, כהן כמבקר פנימי או עסק בבקורת פנימית, וזאת בהתאם לכללים שתקבע לעצמה.
(ה) המועצה תחליט ברוב של 75% מכלל חבריה ומטעמים שירשמו, אם להעניק רישיון מבקר פנימי גם לאדם, שאינו עומד בדרישות סעיף קטן (ב)(4), (5), (6) או (7) כולן או חלקן ובלבד שהינו בעל 10 שנות ניסיון בעבודה בביקורת פנימית או ביקורת המדינה ובהתאם לכללים שקבעה.
(ו) המועצה תנמק החלטותיה.
(ז) המועצה תקבע את סדרי עבודתה.
(ח) סירבה המועצה לתת רישיון, זכאי מבקש הרישיון לערער על החלטתה; ערעור לפי סעיף זה יהיה לפני בית המשפט המחוזי ויוגש תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה בידי המבקש.
(ט) השר רשאי לקבוע בתקנות הטלת אגרה בגין רישוי מבקר פנימי ואת שיעורה וכן לקבוע אגרה שנתית למי שמחזיק ברישיון של מבקר פנימי.
(י) מבקר פנימי ימונה לאחר בחירה, בדרך של מכרז ויאושר על ידי הגוף המאשר באותו גוף ציבורי.
(יא) אין בהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) כדי לפגוע בכהונתו של מי שביום פרסומם מילא בפועל תפקיד של מבקר פנימי או ציבורי, ולא היה בעל רישיון לעסוק בביקורת פנימית."
תיקון סעיף 4
4.
בסעיף 4 לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (א), במקום פסקה (5) יבוא:
"(5) תיקון ליקויים שהועלו בדוחות ביקורת שלו ושל מבקר המדינה, אם הגוף הציבורי הוא גוף מבוקר על ידי מבקר המדינה כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] (להלן - גוף מבוקר).";
(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) המבקר הפנימי יערוך את הביקורת על פי תקנים מקצועיים מקובלים של לשכת המבקרים הפנימיים ישראל."
הוספת סעיף 4א
5.
אחרי סעיף 4 יבוא -
"ברור תלונות הציבור
4א.
(א) המבקר הפנימי יברר תלונות של הציבור על הגוף הציבורי שבו הוא משמש כמבקר פנימי או תלונות עובדים של הגוף הציבורי שבו הוא משמש כמבקר פנימי, לרבות תלונות על עובדים או על נושאי משרה באותו גוף ציבורי.
(ב) המבקר הפנימי יאשר בכתב קבלת כל תלונה תוך שלושים ימי עבודה מיום קבלתה.
(ג) בגמר הטיפול בתלונה ידווח המבקר הפנימי בכתב למתלונן על ממצאיו.
(ד) הוראות סעיף 6 לעניין דיווח, יחולו על ממצאי המבקר בטיפול בתלונות, בשינויים המחויבים.
(ה) הוגשה תלונה על עובד לשכת המבקר הפנימי, שחל עליו סעיף 13, תתברר התלונה על ידי המנהל הכללי של הגוף הציבורי.
(ו) המבקר הפנימי יברר תלונה של עובד גוף ציבורי שהתלונן על מעשה שחיתות או פגיעה בטוהר המידות שבוצע במקום עבודתו; המבקר הפנימי לא יחשוף פרטים אודות המתלונן כאמור.
(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע או להמעיט מסמכות ברור תלונות על פי כל דין."
תיקון סעיף 5
5.
בסעיף 5 לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (א), במקום הרישה המסתיימת במילים "המנהל כללי" יבוא "הממונים על המבקר הפנימי במשרד ממשלתי יהיו ועדת הביקורת של המשרד הממשלתי או השר הממונה על המשרד והמנהל הכללי";
(2) במקום סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד) הממונים על המבקרים הפנימיים בגופים ציבוריים אחרים יהיו יושב ראש הדירקטוריון והמנהל הכללי של הגוף הציבורי או יושב ראש הגוף הממלא תפקיד מקביל לדירקטוריון או מועצה ציבורית והמנהלים הכלליים של גופים אלו.";
(3) במקום סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה) כפיפותו של מבקר פנימי לממונה עליו היא ארגונית או מינהלית בלבד."
הוספת סעיף 5א
6.
אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי, יבוא:
"מינוי ועדת ביקורת למשרד ממשלתי
5א.
לכל משרד ממשלתי תמונה ועדת ביקורת בהרכב של נציג השר הממונה, משרד מבקר המדינה, נציג לשכת המבקרים הפנימיים, שופט בדימוס שיהיה יושב ראשושני נציגי ציבור, אשר מהם לפחות אחד המלמד ביקורת פנימית או ציבורית במוסד להשכלה גבוהה המקיים לימודים אלו; לועדת הביקורת תהיה סמכות ואחריות כבחברות ציבוריות."
תיקון סעיף 6
7.
במקום סעיף 6(ב) לחוק העיקרי יבוא:
"(ב) בנוסף על האמור בסעיף קטן (א) יגיש המבקר הפנימי כל דין וחשבון שלו גם לגוף או לאדם שבפניו אחראי הממונה ובגוף ציבורי אחר גם ליושב ראש הדירקטוריון אם הוא לא הממונה עליו, וליושב ראש ועדת ביקורת במידה והיא קיימת באותו גוף ציבורי."
החלפת סעיף 7
8.
במקום סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא:
"אישור תכנית העבודה
7.
(א) תוכנית העבודה של המבקר הפנימי תיקבע על ידו בהתייעצות עם הממונה עליו כאמור בסעיף 5.
(ב) השר הממונה על משרד ממשלתי, יושב ראש ועדת הביקורת במשרד הממשלתי, יושב ראש דירקטוריון או יושב ראש של גוף הממלא תפקיד מקביל לשל דירקטוריון וכן הממונה, רשאים להטיל על המבקר הפנימי משימות של ביקורת פנימית נוספות על הקבועות בתוכנית עבודה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) הממונים יעמידו לרשות המבקר הפנימי את המשאבים הנדרשים לביצוע מטלות הביקורת בהתבסס על תוכניות העבודה שנקבעו לאחר ההתייעצות המותאמות או אלו שנוספו לו לפי סעיף 7(ב).
(ד) יחידת הביקורת בגוף המבוקר תכלול לבד מהמבקר הפנימי, לפחות עובד ביקורת אחד ותקציב פעילות כנדרש; היקף כוח האדם והמשאבים הנדרשים ייגזר כאמור מתכנית העבודה."
החלפת סעיף 10
9.
במקום סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא:
"קבלת הביקורת כראיה
10.
דוח או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר הפנימי או הודעה שהתקבלה אגב מילוי תפקידיו לא יוצגו, לא יובאו ולא ישמשו כראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי. מבקר פנימי לא יוזמן להעיד בפני בית משפט בכל הליך משפטי הנוגע למקום עבודתו, אלא אם ימצא לנכון בית המשפט בנסיבות מיוחדות אותן ינמק בהחלטתו."
תיקון סעיף 11
10.
בסעיף 11 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
"(ג) היה למבקר הפנימי בגוף מבוקר יסוד להאמין שמי מנושאי משרה כפופי הממונה בגוף המבוקר מעורב בעבירה פלילית, יעביר המבקר את העניין במישרין לידיעת הממונה וידרוש נקיטת צעדים כנדרש; לא פעל הממונה כנדרש או לא דיווח למבקר הפנימי תוך שלושים יום על ההליכים שנקט להנחת דעתו של המבקר, יעביר המבקר הפנימי את העניין במישרין לידיעת מבקר המדינה.
(ד) המבקר הפנימי יעקב אחר הטיפול שנעשה על ידי הממונה או מי שהתמנה על ידו לעניינים כאמור, באשר לעובדי הארגון המבוקר על רמותיהם השונות ויקבל דיווחים בהתאמה."
תיקון סעיף 12
11.
בסעיף 12 לחוק העיקרי -
(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) לא תופסק כהונתו של מבקר פנימי שלא בהסכמתו והוא לא יושעה מתפקידו -
(1) במשרד ממשרדי הממשלה - אלא באישור ועדת הביקורת של המשרד הממשלתי ובאישור נציב שירות המדינה;
(2) בבנק ישראל - אלא באישור ועדת הביקורת של הבנק ונגיד בנק ישראל."
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) המבקר הפנימי יכול לערער על החלטת הפסקת כהונתו -
(1) במשרדי ממשלה בפני ועדה ציבורית בה יהיו חברים נציב שרות המדינה, נציג המשרד הנוגע לעניין ונציג לשכת המבקרים הפנימיים;
(2) בבנק ישראל בפני ועדה ציבורית בה יהיו חברים נגיד בנק ישראל, נציג לשכת המבקרים הפנימיים ונציג משרד מבקר המדינה;
(3) בגוף ציבורי אחר ועדה ציבורית שתכלול נציג הגוף הציבורי, נציג הגוף המפקח על הגוף הציבורי ונציג לשכת המבקרים הפנימיים."
תיקון חוק החברות
12.
בחוק החברות, התשנ"ט- 19998 (להלן – חוק החברות) -
(1) בסעיף 147 לחוק החברות, במקום "3(א)" יבוא "3(ב)";
(2) האמור בסעיף 152 לחוק החברות יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) הוגש דין וחשבון של המבקר הפנימי כאמור בסעיף קטן (א), תקיים הנהלת החברה או ועדת הביקורת שלה דיון בממצאיו של המבקר הפנימי תוך 45 ימים מיום הגשתו; לא פעלה הנהלת החברה או ועדת הביקורת כאמור, רשאי כל אחד מחבריה לפנות ליושב ראש הדירקטוריון או ליושב ראש ועדת הביקורת בכתב ולדרוש קיום הדיון; הייתה דרישה כאמור, יורה יושב ראש הדירקטוריון או יושב ראש ועדת ביקורת על קיום הדיון תוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה.";
(3) אחרי סעיף 152 לחוק החברות יבוא:
"גילוי עבירה פלילית
152א.
העלתה הביקורת הפנימית בחברה יסוד להניח שבוצעה עבירה פלילית, יביא המבקר הפנימי את העניין ללא דחוי לידיעת הממונה; היה למבקר הפנימי יסוד להאמין שהממונה מעורב בעבירה פלילית יעביר המבקר את העניין במישרין לידיעת יושב ראש הרשות לניירות ערך.
עונשין
152ב.
אלה דינם קנס:
(1) מי שחלה עליו חובה בתוקף תפקידו למנות מבקר פנימי ולא עשה כן ואין לו הצדק סביר לכך;
(2) מי שמינה מבקר פנימי ביודעו שאינו כשיר לכך לפי סעיף 3 לחוק הביקורת הפנימית;
(3) ומי שהפר ביודעין חובה המוטלת עליו לפי סעיף 9(א) לחוק הביקורת הפנימית או מנע ממבקר גישה, ביקור או בדיקה כאמור בסעיף 9(ב) או (ג) לחוק הביקורת הפנימית."
(4)
במקום בסעיף 371 לחוק החברות יבוא:
"הוראת מעבר לענין מבקר פנימי
371.
"על מבקר פנימי בחברה ציבורית יחולו הוראות סעיף 3(יא) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992."
תיקון פקודת הבנקאות
13.
בפקודת הבנקאות, 19419, בסעיף 14ה-
(1) בסעיף קטן (ג), במקום "סעיף קטן (א)(2), 7" יבוא "סעיפים 8";
(2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד1) הוגש דיו וחשבון של המבקר הפנימי כאמור, תקיים הנהלת התאגיד הבנקאי או ועדת הביקורת שלו דיון בממצאיו תוך 45 ימים מיום הגשתו; לא פעלה הנהלת התאגיד הבנקאי או ועדת הביקורת כאמור, רשאי כל אחד מחבריה לפנות ליושב ראש הדירקטוריון או ליושב ראש ועדת הביקורת בכתב ולדרוש קיום דיון; הייתה דרישה כאמור יורה יושב ראש הדירקטוריון או יושב ראש ועדת הביקורת על קיום הדיון תוך 30 ימים מקבלת הדרישה."
(3) סעיף קטן (ה) – בטל;
(4) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
"(ז) על מבקר פנימי של תאגיד בנקאי יחולו הוראות סעיפים 146(ב), 148 149, 150 ו - 153 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.
(ח) העלתה הביקורת בבנק יסוד להאמין שבוצעה עבירה פלילית, יביא המבקר הפנימי את העניין ללא דחוי לידיעת הממונה; היה למבקר הפנימי בבנק יסוד להאמין שהממונה מעורב בעבירה פלילית, יעביר את העניין במישרין למפקח על הבנקים."
(ט) אלה דינם קנס:
(1) מי שחלה עליו חובה בתוקף תפקידו למנות מבקר פנימי ולא עשה כן ואין לו הצדק סביר לכך;
(2) מי שמינה מבקר פנימי ביודעו שאינו כשיר לכך לפי סעיף 3 לחוק הביקורת הפנימית;
(3) מי שהפר ביודעין חובה שמוטלת עליו לפי סעיף 9(א) לחוק הביקורת הפנימית או מנע ממבקר גישה ביקור או בדיקה כאמור בסעיף 9(ב) או (ג) לחוק הביקורת הפנימית."
תיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה
14.
בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה), בסעיף 15א יסומן "א" ואחריו יבוא:
"(ב) הוגש דיו וחשבון של המבקר הפנימי כאמור, תקיים הנהלת התאגיד או ועדת הביקורת שלו דיון בממצאיו תוך 45 ימים מיום הגשתו. לא פעלה הנהלת התאגיד או ועדת הביקורת כאמור, רשאי כל אחד מחבריה לפנות ליו"ר הדירקטוריון או ליו"ר ועדת הביקורת בכתב ולדרוש קיום דיון, הייתה דרישה כאמור יורה יושב ראש הדירקטוריון או יושב ראש ועדת הביקורת על קיום הדיון תוך 30 ימים מקבלת הדרישה .
(ג) העלתה הביקורת הפנימית יסוד להניח שבוצעה עבירה פלילית, יביא המבקר הפנימי את העניין ללא דחוי לידיעת הממונה. היה למבקר הפנימי יסוד להאמין שהממונה מעורב בעבירה פלילית יעביר המבקר את העניין לידיעת יו"ר המועצה להשכלה גבוהה.
(ד) אלה דינם קנס:
(1) מי שחלה עליו חובה בתוקף תפקידו למנות מבקר פנימי ולא עשה כן ואין לו הצדק סביר לכך;
(2) מי שמינה מבקר פנימי ביודעו שאינו כשיר לכך לפי סעיף 3 לחוק הביקורת הפנימית;
(3) מי שהפר ביודעין חובה המוטלת עליו לפי סעיף 9(א) לחוק הביקורת הפנימית או מנע ממבקר גישה, ביקור או בדיקה כאמור בסעיפים 9(ב) או (ג) לחוק הביקורת הפנימית."
תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות
15.
בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-199410, בסעיף 99א -
(1) בסעיף קטן (א), במקום "3(א)" יבוא "(3(ב)";
(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) הוגש דין וחשבון של המבקר הפנימי כאמור, תקיים הנהלת התאגיד או ועדת הביקורת שלו דיון בממצאיו תוך 45 ימים מיום הגשתו; לא פעלה הנהלת התאגיד או ועדת הביקורת כאמור, רשאי כל אחד מחבריה לפנות ליושב ראש הדירקטוריון או ליושב ועדת הביקורת בכתב ולדרוש קיום דיון, הייתה דרישה כאמור יורה יושב הדירקטוריון או יושב ועדת הביקורת על קיום הדיון תוך 30 ימים מקבלת הדרישה.
(ה) העלתה הביקורת הפנימית יסוד להניח שבוצעה עבירה פלילית, יביא המבקר את העניין ללא דיחוי לידיעת הממונה; היה למבקר הפנימי יסוד להאמין שהממונה מעורב בעבירה פלילית יעביר המבקר את העניין במישרין לידיעת יו"ר הרשות לניירות ערך.
(ו) אלה דינם קנס:
(1) מי שחלה עליו חובה בתוקף תפקידו למנות מבקר פנימי ולא עשה כן ואין לו הסבר סביר לכך;
(2) מי שמינה מבקר פנימי ביודעו שאינו כשיר לכך לפי סעיף 3 לחוק הביקורת הפנימית או מי שהפר ביודעין חובה המוטלת עליו לפי סעיף 9(א) לחוק הביקורת הפנימית;
(3) מי שמנע ממבקר פנימי גישה, ביקור או בדיקה כאמור בסעיף 9(ב) או (ג) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992."
תיקון חוק החברות הממשלתיות
16.
בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 -
(1) במקום סעיף 49(א) יבוא :
"(א) על מבקר פנימי בחברה ממשלתית יחולו סעיפים 3, 4, 5(ד), 7 עד 11, 12(א)(3), 12(ב), 13, 14(ב), ו-15 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992."
(2)
לאחר סעיף 49(ב), יבוא:
"(ג) הוגש דין וחשבון של המבקר הפנימי כאמור, תקיים הנהלת החברה או ועדת הביקורת שלו דיון בממצאיו תוך 45 ימים מיום הגשתו; לא פעלה הנהלת החברה או ועדת הביקורת כאמור, רשאי כל אחד מחבריה לפנות ליושב ראש הדירקטוריון או ליושב ראש ועדת הביקורת בכתב ולדרוש קיום דיון, הייתה דרישה כאמור יורה יושב ראש הדירקטוריון או יושב ראש ועדת הביקורת על קיום הדיון תוך 30 ימים מקבלת הדרישה."
(3)
במקום סעיף 49א יבוא –
"מבקר פנימי
49א.
על חברה ממשלתית שמתקיים בה האמור בהגדרת "חברה ציבורית" בחוק החברות, התשנ"ט-1999, יחולו סעיפים 146 עד 153 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 אף אם היא גוף מבוקר."
תיקון פקודת העיריות
17.
בפקודת העיריות (להלן – הפקודה)11 -
(1) בסעיף 167 לפקודה -
(1) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג) לא ימונה ולא יכהן בתפקיד מבקר פנימי בעירייה אלא מי שיש לו רישיון לפי סעיף 3 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992."
(2) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא:
"(ג3) על מבקר פנימי בעירייה יחולו הוראות סעיפים 10 ו- 24(ד) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992."
(2) בסעיף 170א לפקודה -
(1) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג) תכנית העבודה של המבקר הפנימי תיקבע בהתייעצות עם ראש העירייה."
(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1) ראש העירייה רשאי להטיל על מבקר העירייה משימות של ביקורת פנימית נוספות על הקבועות בתכנית העבודה כאמור בפסקה (1).
(ג2) ראש העירייה יעמיד לרשות המבקר העירייה את המשאבים הנדרשים לביצוע מטלות הביקורת בהתבסס על התכניות המתואמות או אלו שנוספו לו לפי פסקה (2)."
דברי הסבר
סעיף 1 מהניסיון המצטבר והעניין הציבורי נראה כי יש להוסיף את המוסדות הללו לרשימת המוסדות החייבים בביקורת פנימית. כל רשימת המוסדות הללו הינם מוסדות ציבור או נותני שירות לציבור או ממומנים ע"י הציבור ועל כן יש עניין לציבור שתהיה בהם ביקורת פנימית.
הכוונה למועצה שהוקמה עפ"י סעיף 3(ב) החדש.
בחוק מוגדר השר - שר הכלכלה והתכנון ואולם משרד זה בוטל ואין שר הנושא בתואר כזה והאחריות לחוק הביקורת הפנימית הועברה למשרד המשפטים.
סעיף 2 מרגע שנתמנה מבקר פנימי במשרד, מן הראוי שמבקרים פנימיים ביחידות או גופי משנה של אותו משרד, ימונו בתאום עם המבקר הפנימי של אותו משרד שכן הם עובדים באותה מסגרת כללית ותהיה נגיעה ומפגש בין עבודתם ביחידות השונות של אותו משרד. אין הדבר אומר, אלא לגבי תאום כולל, ולא חובת דיווח למבקר המשרד. באשר לדיווח יש לפעול בהתאם לסעיף 6 לחוק. המטרה היא לצמצם ככל האפשר את התערבות גורם זר בביקורת על הפעולות הנעשות בתוך המשרד תוך הרחבת תפקודי המבקר הפנימי של המשרד הממשלתי.
מעמד, שכר ותנאי עבודה מהווים חלק בלתי נפרד ממכלול התנאים הדרושים למבקר הפנימי וכפיפיו לביצוע עבודת ביקורת מקצועית, אפקטיבית, אובייקטיבית ובלתי תלויה. באשר לכפיפי המבקר לרמותיהם השונות, הרי שהמבקר הפנימי מסתייע במילוי מטלות הביקורת במבקרים פנימיים - מנהלי ועורכי ביקורת. אין להשאיר את קביעת האלמנטים הנ"ל לחלוטין בידי מנגנוני הגופים המבוקרים. השינויים המוצעים לעיל להכללתם בחוק המסגרת ימסדו את אי התלות של המבקר הפנימי וכפיפיו בעבודתם וימנעו דיונים מיותרים בנושאים אלו במוסדות בהם חלה חובת ביקורת פנימית. לדוגמא בפקודת העיריות נכתב כי המועצה תקבע את שכרו של המבקר הפנימי ובחוק החברות הממשלתיות הדירקטוריון יקבע את שכרו של המבקר הפנימי. תנאים אלו נדרשים למבקר פנימי שתנאי הכרחי הוא שיהיה עובד הארגון ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו .
סעיף 3 מאז חקיקת חוק הביקורת הפנימית ב – 1992, גברו המודעות, הצורך והחובה בביקורת פנימית והיא חלה היום על גופים רבים שלא נכללו בחוק המקורי. יתר על כן, גופים רבים ציבוריים ואחרים מנהיגים בתוכם ביקורת פנימית גם אם אין הם חייבים בה על פי החוק. במשך השנים גבר הצורך בהתמחות מקצועית בביקורת פנימית עקב שכלולי הטכנולוגיה הממוחשבת, שיטות טכניקות ביקורת פנימית והתפתחויות הכלליות והמשקיות ולכן לא נתן יהיה להסתפק בתואר אקדמי וניסיון מועט בביקורת פנימית או קורס מקצועי בהיקף מצומצם. נכון להיום מלמדים ביקורת פנימית בין היתר במוסדות להשכלה גבוהה לתואר שני ( באוניברסיטת חיפה ובהיקף נרחב באוניברסיטת בר אילן בליווי אקדמי של לשכת המבקרים הפנימיים. בשל האמור ועל מנת שיכהנו בביקורת פנימית מבקרים אשר יוכלו לעשות עבודתם נאמנה, ולא יבצעו אותה אנשים שאינם מוכשרים דיים לעשותה. זאת ועוד, מקצוע הביקורת הפנימית הינו מקצוע אקדמי אוניברסאלי אשר לו תקנים מקצועיים הנחיות מקצועיות וכללי אתיקה כל אלה מגובשים במועצה המקצועית של הלשכה העולמית המונה 150 מדינות וישראל חברה בה, מתרגמת ומתאימה את החומר לחיי העשייה בארץ ולחוקי מדינת ישראל. רק חברי הלשכה בארץ חייבים, מכוח חברותם בלשכה, לעבוד בצמידות לתקנים המקצועיים המאפשרים עבודה מקצועית ובלתי תלויה. אלה שאינם חברים אין חוק המחייב אותם לתקנים המוכרים כתקני מקצוע המאפשרים עבודה מקצועית ובלתי תלויה, ולכן אין גורם המונע ממשהו להציג עצמו כמבקר פנימי ו/או לפעול לפי תקני המקצוע. אשר על כן, מטעמים אלו ונוספים, תנאי הכרחי הוא כי מבקר פנימי יהיה מורשה עפ"י חוק (כרו"ח, עו"ד ועוד), שכך יהיה חייב לעבוד עפ"י תנאי הרישיון שקיבל שאם לא כן הרישיון יישלל ממנו. מטרת הצעת תיקון סעיף זה היא לכן, להסדיר עניין רישוי המבקר הפנימי בישראל. הנוסח המוצע הוכן ע"י מועצה ציבורית מיוחדת שהוקמה ע"י לשכת המבקרים הפנימיים בראשותו של פרופסור למשפטים יוסי גרוס מאוניברסיטת ת"א ובה חברים נציגים ממוסדות אקדמאים מצד אחד ומבקרים פנימיים בכירים מהשורה הראשונה בארץ שהקדישו מזמנם לעניין זה שראו בו עניין חיוני ביותר לטובת האינטרס הציבורי בישראל. תיקון סעיף 3 בחוק הביקורת הפנימית יעביר אוטומטית את התיקון לאותם חוקים אשר אימצו סעיף מספר 3 מחוק הביקורת הפנימית במקור.
ההוראה בדבר חובת בחירת המבקר הפנימי בדרך של מכרז באה על מנת למנוע בחירת מבקר פנימי באופן בלעדי על ידי המבוקרים שלו לעתיד.
עם הנהגת רישיון ביקורת פנימית בישראל יעסקו בביקורת פנימית רק בעלי רישיון לעסוק בביקורת פנימית גם אם הם אינם המבקר הראשי של הארגון כפי שנעשה הדבר לגבי עו"ד ו/או רואי חשבון. ואולם יש מקום לאפשר העסקת עובדים מומחים למקצועות מיוחדים על ידי המבקר הפנימי בתחום התמחותם. כמו כן ניתנת אפשרות להעסיק עובדי ביקורת בתקופת ניסיון לקראת קבלת רישיון מבקר פנימי.
סעיפים 4-5 המטרה היא לפשט את הסעיף ומכיוון שהצטרפו עוד גופים נוספים לביקורתו של מבקר המדינה כמו איגודים מקצועיים, יש לכתוב בפשטות כי בכל גוף שבו נעשית ביקורת מבקר המדינה - המבקר הפנימי יבדוק תיקון הליקויים שמבקר המדינה הצביע עליהם.
המבקר הפנימי חייב לבצע את עבודתו על פי כללי האתיקה ותקנים מקצועיים אובייקטיביים, שיאפשרו לו את מירב האי תלות והחופש המקצועי. לשכת המבקרים הפנימיים בישראל מספקת לו את הכלים הללו למבקר שאם יעוגנו בחוק, הרי שיבטיחו את הנ"ל כאחד המרכיבים החיוניים בביצוע ביקורת פנימית מקצועית אובייקטיבית אפקטיבית ובלתי תלויה. לשכת המבקרים הפנימיים שוקדת על כתיבת תקנים ועדכונם בשיתוף עם לשכת המבקרים הפנימיים העולמית ועל כן ההפניה אליה, שכן היא הגורם המקצועי היחיד העוסק בנושא זה.
כמו כן, נוסף סעיף לפיו המבקר הפנימי יטפל בתלונות הציבור כחלק מתפקידו בארגון ותמחק ההוראה הקיימת בסעיף 8(א) לחוק הביקורת הפנימית לנושא זה. ההכרה בחשיבותן של פניות הציבור הגיעה עוד בכנסת הארבע עשרה אל תודעת הכנסת, שהחליטה אז על הקמת ועדה מיוחדת לצורך הטיפול בנושא. מטרת הסעיף הזה היא לעגן בחקיקה את דרכי הטיפול הנאות של גופי המדינה בפניות הציבור כדי שיוכלו לקבל מענה יעיל והוגן לתלונותיהם. בתיקון לסעיף מוצע כי המבקר הפנימי יטפל בתלונות הציבור שקשורות לגוף בו הוא מכהן כמבקר פנימי כמו כן מוצע לעגן בחוק את הטיפול בחשיפת שחיתויות בגוף ציבורי על ידי עובד של אותו גוף ולקבוע כי תלונה מסוג זה תועבר גם כן לטיפולו של המבקר הפנימי.
ההוראה לפיה לא יגלה המבקר הפנימי את מקור המידע בדבר חושף השחיתויות נועדה לתת גיבוי ותמריץ לחושפי שחיתויות החוששים מחשיפת זהותם. חשיפת שהותם עלולה לגרור פעולות שונות כנגד חושפי השחיתות, לרבות פיטוריהם. יש לזכור כי חושפי שחיתויות מתקשים למצוא מקום עבודה גם לאחר שפוטרו ממקום עבודתם הקודם.
סעיף 6 הרעיון לשנות את הכפיפות בסעיפים 5 (א) ו – 5 (ד) במקום ממונה אחד לשניים באה כדי למנוע שכפיפות המבקר הפנימי תהיה למנכ"ל בלבד אלא גם לדרג העליון יותר בארגון בו הוא מכהן כמבקר פנימי .
המטרה היא לחזק ככל האפשר את אי תלותו של מבקר פנימי בעבודתו בארגון בו הוא עובד, כאשר חובתו המקצועית היא לבצע את עבודתו המקצועית כפי שהיא מפורטת בסעיף 4 לחוק. במידה רבה חוזקה אי תלותו של המבקר הפנימי על ידי קביעת דרכים מיוחדות להפסקת עבודתו שלא ברצונו, חופש גישה למידע בארגון ועוד.
נראה לנו כי על מנת לחזק אי תלותו של המבקר הפנימי חיזוק נוסף, יש לבטל סעיף (ה) הקובע כי הוא נושא באחריות ישירה בפני הממונה עליו כפי שהדבר נעשה בתיקונים לפקודת החברות, הפיקוח על עסקי ביטוח והצעת חוק קופות הגמל לפחות.
עם זאת, יש לכתוב כי מבחינה ארגונית כפוף המבקר הפנימי לממונה עליו וזאת על מנת לקבוע כי לצורך ראייתו כעובד הארגון הריהו ככל עובד אחר בכל הנוגע לסדרי עבודה, משמעת ושכר הנהוגים בארגון. הרעיון של ממונה ארגוני בלבד התקבל בחוק החברות התשנ"ט–1999, בסעיף 148. הצעתנו להעביר תיקון זה לחוק הביקורת הפנימית ולכל החוקים האחרים בהם ישנו פרק על המבקר הפנימי, כמו פקודת הבנקים, חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, חוק החברות הממשלתיות, פקודת העיריות, צו המועצות המקומיות ועוד.
ועדת ביקורת במשרד ממשלתי – במשרדי הממשלה אין דירקטוריון או ועדת ביקורת. לאור הניסיון הנצבר מאז פורסם ב-1992 חוק הביקורת הפנימית, אין למבקר הפנימי מקום שבו בין היתר, יוכל להעלות טיעונים ואת דיווחיו לגוף מקצועי א-פוליטי שידון בהם כבמועצת מנהלים ו/או ועדות ביקורת הרווחות בכל הגופים הציבוריים, לרבות פתרון מחלוקות שבינו לבין מנהלי הגוף המבוקר על ידו, כמו כן אין בידו האפשרות להשיג על מבוקריו אם אלו מצרים את צעדיו ו/או מבקשים לפטרו בגין עבודתו המקצועית. לועדת הביקורת במשרד הממשלתי יש לתת סמכות ואחריות כמקובל בחברות הציבוריות ובתאגידים הממשלתיים.
סעיף 7 על מנת להבטיח את המינהל התקין ויישום תוצאות הביקורת הפנימית, בארגונים בהם לא קיים דירקטוריון כמו בחברות, מוצע שהדיווח יימסר לגורמים המפורטים לעיל. במשרדי הממשלה, כמוצע, תמונה ועדת ביקורת אשר לה ידווח המבקר הפנימי במקביל לממוניו הארגוניים.
סעיף 8 הנוסח הקיים בחוק הביקורת הפנימי מאפשר לממונה למנוע ביקורת בנושאים מסוימים ע"י אי אישור הכנסתם לתוכנית העבודה של המבקר הפנימי. ההתייעצות תיעשה ,אם לאחריה יהיו חילוקי דעות בין המבקר ובין הגורם עימו נועץ, יוכל להעלותם בפני הדרג/ים מעל לגורם זה.
במידה וישנם נושאים מיוחדים שהגורם (דהיינו הממונה) מעוניין בבדיקתם, הוא יכול להטיל על המבקר הפנימי את המשימות הללו בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק. המבקר חייב לבצע משימות אלו ובלבד שיוקצו לו המשאבים לכך, בהתאם לדרישתו של המבקר הפנימי.
התיקון המוצע יחזק את אי תלותו של המבקר הפנימי בביצוע עבודתו, ע"י חיזוק עצמאותו בקביעת תוכנית העבודה שלו. תיקון הסעיף בחוק הביקורת הפנימית, יעביר את השינוי באופן מידי לאותם חוקים בהם הסעיף מאומץ.
המבקר לא יידרש לאישור הממונה על תכנית העבודה המבקר יתייעץ עם הממונה ובמידה ויהיו מחלוקות הוא יהיה רשאי לפנות לממונים על הממונה הארגוני ולועדת הביקורת להשגת האישורים ופתרון המחלוקות אם יהיו.
כאמור, קביעת תוכנית עבודה מחייבת משאבים: כ"א, כספים וכד'. בקביעתה ע"י המבקר הפנימי אין כל שוני בינו ובין מנהל אחר שנדרש להציג תוכנית עבודה עבור היחידה עליה הוא אחראי. תוכנית הביקורת הינה תוכנית עבודה שיש ללוותה בדרישה לתקציבי ביצוע. לכל מנהל לא קל להעביר אישור על תוכנית עבודה ותקציב ועליו לנהל מו"מ מקצועי עם הממונים עליו. תיקון ברוח זו התקבל בחוק החברות התשנ"ט–1999. מודלים אחרים לקביעת משאבים הדרושים למבקר, נמצאו לוקים בחסר (כמו אחוז מסוים מתקציב הגוף המבוקר, מספרי עובדים בגוף המבוקר וכו').
יחד עם זאת, יש לקבוע מס' כ"א ומשאבים מינימאליים למילוי מטלות הביקורת שחריגה מהם תיעשה לאור נתונים העולים והנדרשים מתוכניות העבודה שמציג המבקר הפנימי.
סעיף 9 דוחות, חוו"ד ומסמכים אחרים וכן הודעה שנתקבלה במשרדו, מיועדים להיות בתוך הארגון בו עובד המבקר הפנימי. חובת הדיווח של המבקר מיועדת להימסר למי שנקבע לכך בחוק ו/או בתיקוני החוקים האחרים.
כאשר עולה חשד לביצוע עבירה פלילית, מתוך ממצאי הביקורת הפנימית ישנה הוראה מיוחדת לכך בסעיף 11 לחוק הביקורת הפנימית הקובעת על חובת המבקר הפנימי לדווח עליה ולמי.
סעיף 10 לחוק העיקרי בנוסחו הנוכחי אינו מונע הצגתו בהליך משפטי של דוח ביקורת או כל מסמך אחר שהוציא המבקר או הודעה שנמסרה לו, אלא רק מונע היותו ראיה בהליך משפטי. עולה מהאמור לעיל כי השופט אינו יכול להסתמך על הכתוב בו לצורך מסקנותיו בפסק דינו. היו מקרים בהם ביקשו בעלי דין, כנגד מוסדות כלשהם במשפטים אזרחיים, מבית המשפט לחייב את המוסדות להביא את דוחות הביקורת הפנימית בנושאים השנויים במחלוקת ביניהם, ובית המשפט נתן צווים כאלה. גילוי דוח הביקורת אפשר לבעלי הדין לחקור, על סמך האמור בדוח הביקורת, ולהגיע לראיות עצמאיות הנוגעות לעניינו.
סעיף 10 בסעיף 11 לחוק העיקרי, מונחה המבקר הפנימי כיצד לנהוג במקרים שגילה יסוד להניח שבוצעה עבירה פלילית ע"י מי מעובדי האירגון המבוקר וכן ע"י הממונה בארגון. לאור הניסיון הנצבר חשוב לתקן כי תבוצע הרחבת מעגל נושאי המשרה כפופי הממונה עליהם ידווח למבקר המדינה אם לא טופלו על ידו כנדרש וכן כי המבקר הפנימי יהיה מעורב (כגורם מרתיע) בכל הנוגע לטיפול הארגון המבוקר, במקרים שגילה או נתגלו ע"י המבקר הפנימי.
סעיף 11 בסעיף 12 לחוק העיקרי ישנה הגנה על המבקר הפנימי אולם היא אינה מספיקה ואיננה עונה על הפרצות שבנסיבות המקרים התגלעו בה לאור הניסיון רבו המקרים שהמבקר הפנימי בגין עבודתו המקצועית "פוטר בהסכמת" דירקטוריון ומנכ"ל גם יחד או "בהסכמת" ראש העיר ומועצת העיר וכדומה, אשר על כן נפתחת בזאת האפשרות למבקר פנימי, אשר חש כי עשו נגדו "יד אחת", להגיע ל"ערכאת על ציבורית מקצועית" אם בייחוד יש בידו את האפשרות להוכיח כי קשרו עליו קשר להדיחו בגין עבודתו המקצועית. זאת ועוד, רבים המקרים בהם מועסקים מבקרים פנימיים בהסכמים המוגבלים בתקופה מסוימת שלאחריה מסרבים להעסיקו ללא כל הסבר נאות וטענה שתקופת כהונתו של המבקר הפנימי על פי ההסכם איתו הסתיימה.
סעיף 12 תיקון חוק החברות:
סעיף 152(ב) עוסק במקרה בו הוגש דין וחשבון של המבקר הפנימי, כאמור בסעיף קטן (א), ועל החובה שתהיה על הנהלת החברה או ועדת הביקורת שלה, לקיים דיון בממצאיו של המבקר הפנימי תוך 45 ימים מיום הגשתו. לא פעלה הנהלת החברה או ועדת הביקורת כאמור, יהיה רשאי כל אחד מחבריה לפנות ליו"ר הדירקטוריון או ליו"ר ועדת הביקורת בכתב ולדרוש קיום הדיון. הייתה דרישה כאמור, יורה יו"ר הדירקטוריון או יו"ר ועדת ביקורת על קיום הדיון תוך 30 ימים מקבלת הדרישה.
בזמנו הועבר רק סעיף 3(א) מחוק הביקורת הפנימית לחוקים אלו וזאת משום שלא רצו להעביר לחברות ציבוריות וקרנות נאמנות את האפשרות של מינוי מבקר פנימי שאינו עומד בדרישות סעיף 3(א). האפשרות קיימת עפ"י סעיפי המשנה האחרים של סעיף 3. אם התיקון יתקבל וסעיף 3 יוחלף יש להחיל את כל סעיף 3 בחוקים אלו, שכן עתה סעיף 3 דן בנושא הרישיון.
סעיף 371א - הוראת המעבר תחול על כל הגופים בהם חייבת להיות ביקורת פנימית ושהמבקר הפנימי ו/או עובדים אחרים העוסקים בביקורת פנימית חייבים להיות בעלי רישיון לביקורת פנימית.
מוצע להעביר לחוק החברות הוראות הקיימות בחוק הביקורת הפנימית בנושא של חשד לעבירה פלילית ושל אי מינוי מבקר פנימי או מינוי של מבקר אשר אינו עונה לדרישות או אי מסירת מידע או מניעת גישה לצרכי ביקורת.
סעיף 13 תיקון פקודת הבנקאות
חוקים אלו תוקנו מיד עם חקיקת חוק הביקורת הפנימית ב- 1992 ואולם התיקון שנעשה מאוחר יותר בחוק הביקורת הפנימית ע"י הוספת סעיף 6א, בדבר דיון בדוח המבקר הפנימי, לא הועבר לחוקים הנ"ל ומן הראוי להעבירו.
סעיף 3 שונה בחוק הביקורת הפנימית ועל כן המשפט שהיה אינו קיים יותר בסעיף 3 החדש.
ב- תשנ"ט – 1999 נחקק חוק החברות ובו פרק על המבקר הפנימי בחברה ציבורית. נראה לנו כי יש להעביר את ההוראות האלו גם לפקודת הבנקים שכן אלו חברות מסחריות בעלות אותו אופי ולכן מן הראוי כי תהיינה הוראות זהות או דומות לגביהן. כמו כן מוצע להעביר לפקודת הבנקים הוראות הקיימות בחוק הביקורת הפנימית בנושא של דיון בדו"חות ביקורת פנימית, חשד לעבירה פלילית ושל אי מינוי מבקר פנימי או מינוי של מבקר פנימי שאינו עונה לדרישות או אי מסירת מידע או מניעת גישה לצרכי ביקורת.
סעיף 14 תיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה
התיקונים הם אלה המחויבים מהשינוי של חוק הביקורת הפנימית סעיף 3 והחלת הוראת המעבר גם על מבקרים במוסדות להשכלה גבוהה וכן הוספת הוראות הקיימות בחוק הביקורת הפנימית בדבר חשד לעבירה פלילית ואי מנוי מבקר פנימי או מינוי מבקר פנימי שאינו עונה לדרישות על פי החוק או אי מסירת מידע או מניעת גישה או בדיקה על ידי המבקר הפנימי בעבודת הביקורת.
תיקון 15 תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות
סעיף 99 - בזמנו הועבר רק סעיף 3 (א) מחוק הביקורת הפנימית לחוקים אלו וזאת משום שלא רצו להעביר לחברות ציבוריות וקרנות נאמנות את האפשרות של מינוי מבקר פנימי שאינו עומד בדרישות סעיף 3(א). האפשרות קיימת עפ"י סעיפי המשנה האחרים של סעיף 3. אם התיקון יתקבל וסעיף 3 יוחלף יש להחיל את כל סעיף 3 בחוקים אלו, שכן עתה סעיף 3 דן בנושא הרישיון. כמו כן יש להחיל בחוק זה את הוראת המעבר הנוגעת לעניין .
כמו כן מועברות הוראות הקיימות בחוק הביקורת הפנימית בעניין דיון בדו"חות ביקורת פנימית חשד לעבירה פלילית אי מינוי מבקר פנימי או מינוי מבקר פנימי שאינו עונה לדרישות או מניעת מסירת מידע או אי העברת מידע או מניעת כניסה או ערכית ביקרות על ידי המבקר הפנימי.
סעיף 16 תיקון חוק החברות הממשלתיות
סעיף 49(א) – יש להחיל על מבקר פנימי בחברות ממשלתיות הוראות מחוק הביקורת הפנימית שלא חלו עליו קודם לכן וכן הוראות הנובעות מהתיקון הנוכחי.
סעיף 49א - בעת חקיקת חוק הביקורת הפנימית חייבו ביקורת פנימית גם חברות שני"ע הערך שלהן נסחרות בבורסה ע"י תיקון פקודת החברות (נוסח חדש). באותו מועד חייבו בביקורת פנימית גם חברות ממשלתיות אם ני"ע הערך שלהן נסחרות בבורסה. תיקון בחוק החברות הממשלתיות קבע כי באותן חברות ממשלתיות ינהגו בהתאם לתיקון בפקודת החברות (נוסח חדש). פקודת החברות (נוסח חדש) בוטלה עם חקיקת חוק החברות החדש. בחוק החברות החדש נכתב פרק מבקר פנימי נפרד בסעיפים 146 עד 153, ואולם לא תיקנו את חוק החברות הממשלתיות באותו מועד ולכן לכאורה עדיין חל עליהן הנוסח שהופיע בפקודת החברות (נוסח חדש). נוכח האמור לעיל מוצע לבטל את הסעיף בחוק החברות הממשלתיות שהעביר את הנוסח מפקודת החברות (נוסח חדש) ולהעביר לשם את פרק המבקר הפנימי כפי שהוא מופיע בחוק החברות, התשנ"ט – 1999. לאחר תיקון זה יהיה ברור כי על חברות ממשלתיות שמתקיים בהן האמור בהגדרת חברה ציבורית בחוק החברות התשנ"ט – 1999 יחולו הוראות פרק המבקר הפנימי הכתוב בחוק חברות החדש ולא הפרק הכתוב בחוק החברות ( נוסח חדש).
סעיף 17 תיקון פקודת העיריות
סעיף 167 עם החקיקה בדבר הצורך ברישיון מבקר פנימי יש לתקן גם את הסעיפים הנוגעים בכך בחוקים הנוגעים לרשויות מקומיות.
סעיף 170 - בנוסח הקיים, נושאי הביקורת יהיו לפי שיקול דעתו של המבקר הפנימי ודרישת ראש העירייה לבקר עניין פלוני והמלצות ועדת ביקורת במשקל שווה בעוד שהנוסח בסעיף 7 החדש לחוק הביקורת הפנימית קובע את עצמאותו של המבקר הפנימי מצד אחד בקביעת תוכנית עבודתו והתאום הנדרש עם ראש העירייה מצד שני, שכן מן הראוי הוא שמבקר פנימי יהיה קשוב לראש הארגון אותו הוא מבקר. גם לראש הרשות המקומית ו/או לבעלי תפקידים אחרים יכולות להיות הצעות ראויות לנושאי ביקורת. בנוסח הקיים היום יכול ראש הראשות להעמיס על המבקר הפנימי דרישות למטלות ביקורת פנימית עד כי לא יוכל לבצע את מה שלדעתו חיוני לבקר.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת יוסי כץ וקבוצת חברי כנסת נוספים ומספרה פ/2540.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת חמי דורון וקבוצת חברי כנסת ומספרה פ/1481 ועל ידי חבר הכנסת זבולון אורלב ומספרה פ/3741.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת יורי שטרן, אסתרינה טרטמן ורן כהן ועוד קבוצת חברי כנסת ומספרה פ/828/17.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ט באייר התשס"ז – 7.5.07