הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ זאב אלקין אליהו גבאי פ/2331/17 הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון - מענק אישי בשל ותק לקטין שלא מלאו לו שלוש שנים), התשס"ז-2007 החלפת סעיף 46 1. בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-20051, במקום סעיף 46 יבוא: "מענק אישי בשל ותק 46. (א) ישראלי שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 44(א)(2) ומרכז חייו היה ביישוב מפונה במשך שלוש שנים רצופות לפחות בתכוף לפני היום הקובע, זכאי למענק בסכום של 4,800 שקלים חדשים לכל שנה מהשנים שבתכוף לפני היום הקובע, שבהן מרכז חייו היה ברציפות ביישוב מפונה. (ב) ישראלי שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 44(א)(2), שלא מלאו לו שלוש שנים ביום הקובע, ומרכז חייו היה ביישוב מפונה בתקופה רצופה ממועד לידתו ועד בתכוף לפני היום הקובע, זכאי למענק בסכום של 2,350 שקלים חדשים לכל שנה מהשנים שבתכוף לפני היום הקובע, שבהן מרכז חייו היה ברציפות ביישוב מפונה; (ג) לגבי חלק משנה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תהא הזכאות לחלק יחסי מהסכום האמור באותם סעיפים קטנים. דברי הסבר סעיף 46 לחוק יישום תכנית ההתנקות, התשס"ה-2005 (להלן – החוק), שעניינו מענק אישי בשל ותק, קובע לאמור: "ישראלי שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 44(א)(2) וכן תנאים אלה: (1) ביום הקובע מלאו לו 21 שנים לפחות; (2) מרכז חייו היה ביישוב מפונה במשך שלוש שנים רצופות לפחות בתכוף לפני היום הקובע, זכאי למענק בסכום של 4,800 שקלים חדשים לכל שנה מהשנים שבתכוף לפני היום הקובע, החל ביום הגיעו לגיל 21, שבהן מרכז חייו היה ברציפות ביישוב מפונה; לגבי חלק משנה כאמור יהיה זכאי לחלק יחסי מהסכום האמור." בית המשפט העליון פסק כי מגבלת הגיל הקבועה בסעיף 46(1) אינה חוקתית והורה על בטלותה. וכך נומקה ההחלטה: "קשה להבין מדוע בחר המחוקק בגיל עשרים ואחת דווקא כגיל הסף לצורך קבלת הזכאות לקבלתו... אין זה ברור כלל מדוע נשלל הפיצוי מקטינים... השפעתו הנפשית של הפינוי על קטינים אינה פחותה מהשפעתו על בגירים... אין כל טעם מבורר המצדיק לשלול מן המפונים הצעירים את הפיצוי בגין הסבל הנפשי שייגרם להם כתוצאה מן הפינוי, וכבר נאמר בפסיקתנו בעניין אחר כי 'קטין הוא אדם, הוא בן-אדם, הוא איש – גם אם איש קטן במימדיו. ואיש, גם איש קטן, זכאי בכל זכויותיו של איש גדול'". (בג"צ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' כנסת ישראל ואח', פ"ד נט (2) 481). בית המשפט המשיך וקבע, כפועל יוצא, את בטלות ההסדר הקובע את גיל 21 כגיל המינימום לזכאות למענק אישי בשל ותק לפי סעיף 46 לחוק יישום תכנית ההתנתקות. משמעות הדבר היא שגם מפונים צעירים, שגילם פחות מ-21, זכאים למענק אישי בשל ותק, ובלבד שעמדו ביתר התנאים הקבועים לעניין זה בחוק. פרשנות המדינה לפסיקת בג"צ היתה כי רק מי שמרכז חייו היה ביישוב מפונה בכל שלוש השנים שלפני היום הקובע (6.6.04), דהיינו בכל התקופה שבין 7.6.01 לבין 6.6.04, זכאי למענק (פרשנות זו אף אושרה על ידי בית המשפט בוע' 167/06 גרשנזון נ' ועדת הזכאות לפי חוק ליישום תכנית ההתנתקות, מיום 21.1.07). בד בבד, הוגשו פניות לוועדה המיוחדת, הפועלת מכוח סעיף 137 לחוק, בבקשה כי תאשר תשלום מיוחד לאותה קבוצת ילדים. בהתאם לסמכות הקבועה בחוק, רשאית הוועדה לאשר תשלום מיוחד, לפנים משורת הדין, למי שלא מתמלא בו תנאי מתנאי הזכאות לפיצויים לפי החוק, אם ראתה, מטעמים שתפרט בהחלטתה, כי בשל נסיבותיו המיוחדות של המבקש מן הצדק לעשות כן. הוועדה המיוחדת סברה כי אכן בסמכותה לאשר תשלום מיוחד באופן רוחבי (לסוג של מקרים), אולם החליטה שלא לעשות כן במקרים הנדונים. (החלטת הוועדה המיוחדת 29/1 מיום 23.11.05). החלטת הוועדה המיוחדת בצירוף הפרשנות הדווקנית והמחמירה זו הותירה כ-700 ילדים ללא זכאות למענק אישי. הזכאות נשללה מילדים אלה רק בשל העובדה שלא נולדו בתזמון הנכון, חרף שכל נשימה שנשמו בחייהם היתה ביישוב מפונה. מצב זה הביא לעיוות נוסף: ילדים מבוגרים במשפחה פלונית היו זכאים לפיצוי אישי, בעוד שאחיהם הצעירים לא היו זכאים למענק דומה, רק משום שטרם מלאו להם שלוש שנים. מטרתה של הצעת חוק זו לעגן את זכאותם של קטינים שלא מלאו להם שלוש שנים ביום הקובע לקבלת מענק אישי בשל ותק. בנוסף, מבצרת הצעת החוק את פסיקת בית המשפט העליון בדבר אי-חוקתיותה של מגבלת הגיל לענין זה. סכום המענק האישי המוצע בהצעת החוק לגבי אותם קטינים (2,350 שקלים חדשים לשנה) נמוך מזה הקבוע כיום (4,800 שקלים חדשים). קביעה זו נעשית על בסיס ההנחה כי מדובר בכ-700 ילדים ועל מנת לוודא כי הצעת החוק לא תהא הצעת חוק תקציבית, כהגדרתה בחוק-יסוד: משק המדינה. הדברים האמורים נועדו להבהיר כי אין בכך כדי ללמוד כאילו המציעים סבורים שלקטינים האמורים מגיע פיצוי מופחת מטעמים מהותיים. ------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט באדר התשס"ז – 19.3.07