הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
רן כהן
פ/2509/17
הצעת חוק שיקום שכונות הבניה הקלה, התשס"ז-2007
הגדרות
1.
"יחידת דיור של הבניה הקלה" – כל יחידת דיור שנבנתה בשיטת הבניה הקלה, בהתאם להוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בתים מבנייה קלה), התשנ"ב-19911 (להלן – צו הפיקוח), צו התקנים (בתים מבנייה קלה, פטור ממילוי אחר התקנים הגשמיים)2 (להלן – צו התקנים), התשנ"ב-1991 ותקנות התכנון והבניה (בניה קלה - הוראת שעה), התשנ"א-19913;
"בעלים של יחידת הדיור של הבניה הקלה" – מי שביום תחילתו של חוק זה היה בעלים או חוכר לדורות של יחידת הדיור של הבניה הקלה באחת משכונות הבניה הקלה;
"דייר של יחידת הדיור של הבניה הקלה" – אדם, למעט תאגיד, שהוא או קרובו התגורר בפועל ביחידת הדיור של הבניה הקלה ביום תחילתו של חוק זה במשך 12 חודשים לפחות;
"קרוב" – צאצא, הורה, בן זוג, סב, סבתא וכן בן-זוג של כל אחד מאלה;
"הועדה" – ועדת הכלכלה של הכנסת;
"השר" – שר הבינוי והשיכון.
מטרות החוק
2.
מטרותיו של חוק זה הן:
(1) להסדיר את ענייני שיקום שכונות הבניה הקלה בדרך של החלפה הדרגתית של יחידות הדיור של הבניה הקלה הקיימות, ביחידות דיור אחרות שאינן יחידות דיור של הבניה הקלה.
(2) להסדיר את דרכי פיצוי בעלי או דיירי יחידות הדיור של הבניה הקלה על הסבל והנזקים שנגרמו להם במהלך מגוריהם ביחידות דיור שנבנו בשיטת הבניה הקלה.
הקמת מועצה לענייני שיקום שכונות הבניה הקלה
3.
(א) מוקמת בזה מועצה לענייני שיקום יחידות הדיור של הבניה הקלה והשכונות שבהן מצויות היחידות האמורות, אשר תפעל לגיבוש ולהתוויה של מדיניות בתחום השיקום בהתאם לחוק זה.
(ב) המועצה הינה תאגיד.
(ג) התקציב השנתי לפעילותה של המועצה ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-19854, ובלבד שהסכום שנקבע כאמור יאפשר למועצה למלא את תפקידיה לפי חוק זה.
הרכב המועצה
4.
המועצה תהיה בת תשעה חברים, והם:
(1) אדם הכשיר להיות שופט בית המשפט העליון, שיתמנה על-ידי הממשלה, לאחר התייעצות עם הארגון היציג של הדיירים והבעלים של יחידות דיור של הבניה הקלה, והוא יהיה יושב-ראש המועצה;
(2) נציג משרד הבינוי והשיכון, שיתמנה על-ידי שר הבינוי והשיכון;
(3) נציג משרד הפנים שיתמנה על-ידי שר הפנים;
(4) נציג משרד הבריאות שיתמנה על-ידי שר הבריאות;
(5) נציג משרד העלייה והקליטה שיתמנה על-ידי שר העלייה והקליטה;
(6) נציג מנהל מקרקעי ישראל;
(7) שלושה נציגי ציבור, שיתמנו על-ידי הארגון היציג של הדיירים והבעלים של יחידות הדיור של הבניה הקלה.
תפקידי המועצה
5.
תפקידי המועצה הם:
(1) לגבש ולהתוות מדיניות שתבטיח החלפה של כל יחידות הדיור של הבניה הקלה תוך חמש-עשרה שנים ביחידות דיור אחרות, שאינן יחידות דיור של הבניה הקלה;
(2) להבטיח מימון של כל פעילויות החלפת יחידות הדיור של הבניה הקלה תוך חמש-עשרה שנים ביחידות דיור אחרות, שאינן יחידות דיור של הבניה הקלה;
(3) לייעץ לממשלה בנושא החלפת כל יחידות הדיור של הבניה הקלה ביחידות דיור צמודות קרקע אחרות שאינן יחידות דיור של הבניה הקלה, או בכל נושא אחר;
(4) לייעץ לועדה בנושא החלפת כל יחידות הדיור של הבניה הקלה ביחידות דיור צמודות קרקע אחרות, שאינן יחידות דיור של הבניה הקלה, או בכל נושא אחר;
(5) לגבש סדר עדיפות לאכלוס הדיירים והבעלים של יחידות דיור של הבניה הקלה ביחידות דיור אחרות, שאינן יחידות דיור של הבניה הקלה;
(6) לקבוע את גובה הפיצוי וסדרי התשלום שישולם לדיירים ולבעלים של יחידות הדיור של הבניה הקלה המתגוררים ביחידות הדיור של הבנייה הקלה;
(7) לסייע לדיירים ולבעלים של יחידות הדיור של הבניה הקלה המתגוררים ביחידות הדיור של הבנייה הקלה עד למעברם ליחידות דיור אחרות, שאינן יחידות דיור של הבניה הקלה;
(8) לקבוע את המדיניות הכוללת של המועצה ולקדם את מטרותיה.
היטל שיקום
6.
(א) המועצה רשאית לקבוע בכללים כי הבעלים של יחידת הדיור של בניה קלה, המוחלפת בשנה מסוימת ביחידת דיור אחרת, שאיננה יחידת דיור של הבניה הקלה, ישלם באותה שנה למועצה סכום מסוים (להלן – היטל שיקום), שגובהו ייקבע בכללים, בהתחשב, בין היתר, בגורמים הבאים:
(1) היות הבעלים אדם פרטי או תאגיד;
(2) תאריך רכישת הבעלות ביחידת הדיור של הבניה הקלה (בסעיף קטן זה – יחידת הדיור);
(3) תקופת המגורים של הבעלים או קרוביו ביחידת הדיור;
(4) הסכום ששילם הבעלים עבור יחידת הדיור;
(5) תאריך עלייתו לארץ של הבעלים של יחידת הדיור;
(6) גובה ההלוואות שלקח הבעלים לצורך רכישת יחידת הדיור;
(7) נתונים סוציו-אקונומיים של הבעלים;
(8) יתרת ההלוואות כאמור בפסקה (6).
(ב) על אף האמור בכל דין, בגין פעולות השיקום כאמור בחוק זה לא ישולם כל מס או תשלום חובה אחר לרשות מקומית או לועדה לתכנון ובניה.
תשלום הפיצוי
7.
(א) דייר של יחידת הדיור של הבניה הקלה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק זה, זכאי לקבל פיצוי בגין תקופת מגוריו ביחידת דיור של הבניה הקלה.
(ב) גובה הפיצוי וסדרי תשלומו ייקבעו בכללים שתתקין המועצה.
(ג) גובה הפיצוי ייקבע בכללים בהתחשב, בין היתר, בגורמים המפורטים בסעיף 6(א), וכן בסכום שהשקיע הדייר בשיקום ושיפוץ של יחידת הדיור של הבניה הקלה לפני תחילתו של חוק זה.
קיזוז וניכוי סכומים
8.
(א) סכום היטל שיקום וסכום הפיצוי לפי חוק זה ניתנים לקיזוז הדדי.
(ב) כל סכום שקיבל דייר בפסק-דין חלוט שניתן בהליך שנפתח לפני כניסתו לתוקף של חוק זה, ינוכה מסכום הפיצוי לפי חוק זה; בסעיף קטן זה, "הליך" – תביעה נזיקית נגד מדינת ישראל או כל אדם או תאגיד אחר שענינה רכישת יחידת דיור של הבניה הקלה.
השתק עילה
9.
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין, לרבות ההוראות בדבר הפיצוי לדייר ביחידת הדיור של הבניה הקלה, ולא לגרוע מהן; ואולם, מי שקיבל פיצוי לפי סעיף 7 לחוק זה, לא יהא זכאי לתבוע לפי החוק כאמור.
מקרים מיוחדים
10.
(א) המועצה רשאית, במקרים מיוחדים, על-פי בקשת הדייר ביחידת הדיור של הבניה הקלה, להגדיל את סכום הפיצויים בשיעור שלא יעלה על 20% מהסכום הקבוע בכללים.
(ב) על החלטת המועצה בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לערער לבית המשפט העליון, בשאלה משפטית בלבד על-ידי הדייר ביחידת הדיור של הבניה הקלה או על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון.
שוכר של יחידת דיור
11.
(א) אדם שביום תחילתו של חוק זה התגורר בפועל ביחידת הדיור של בניה קלה כשוכר או כחוכר במשך תקופה של חמש שנים לפחות, זכאי לקבל פיצוי בגובה שייקבע בכללים על-ידי המועצה.
(ב) בסעיף זה, "שוכר" – לרבות אדם ששוכר את יחידת הדיור מחברה לדיור ציבורי כהגדרתה בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-19985, ולמעט מי ששוכר את יחידת הדיור מקרובו.
בעלים המעוניין לוותר על זכאותו להחלפת יחידת הדיור
12.
בעלים של יחידת הדיור של הבניה הקלה המעוניין להחזיק ביחידת הדיור של הבניה הקלה, תינתן לו האפשרות לעשות כן, ובלבד שיוותר על זכותו לתבוע בעתיד בגין נזקים שנגרמו ליחידת הדיור כאמור.
הוראות בעניין ביטוח
13.
שר האוצר רשאי, באישור הממשלה, לערוב בשם מדינת ישראל, לפי חוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח-19586, למבטח, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-19817, לצורך ביטוח יחידות הדיור של הבנייה הקלה.
שמירת דיני התכנון והבניה
14.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה הוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19658.
ביצוע ותקנות
15.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
תחילה
16.
תחילתו של חוק זה ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007).
דברי הסבר
בראשית שנות ה-90 נוצרה בארץ מצוקת דיור עקב העלייה ההמונית מברית-המועצות לשעבר. התעורר צורך דחוף לבנות דירות בפרק זמן קצר ובמחירים נמוכים, ולכן הוציא משרד הבינוי והשיכון מכרזים לרכישה ולייבוא של בניינים במשקל קל יותר מחו"ל ולהרכבתם בארץ. כך הוקמו ברחבי הארץ שכונות של בנייה קלה, אשר כונתה גם "בנייה מתקדמת". מדובר ביחידות דיור צמודות קרקע בעלות קירות גבס, שלד עץ ורצפת עץ תלויה.
על-פי נתוני משרד הבינוי והשיכון נרכשו והוקמו 9,319 יחידות דיור מסוג זה. רובן הוקמו בנגב ומקצתם הוקמו בקיבוצים וביישובים כפריים מעבר לקו הירוק ובגליל.
בתחילת שנות ה-90 עודדה הממשלה את העולים מברית-המועצות לשעבר לממש את זכאותם, לקחת משכנתאות ולרכוש דירות. העולים החדשים רכשו בעזרת משכנתאות גדולות יחידות שנבנו בשיטת הבנייה הקלה, ששטח רובן 60 מ"ר. כאשר קנו את הדירות מיד ראשונה שילמו בדרך כלל כ-100,000 ₪ (ב-1990 סכום זה היה שווה ערך ל-30,000-40,000 דולר), להוציא חריגים. היו רבים שקנו את הדירות מיד שנייה ושילמו סכום שבין 70,000 ל-80,000 דולר, שהיה מעל הערך האמיתי של הבתים.
כיום, יחידות רבות מאלה שנרכשו – רובן בנגב, אך גם בגליל ובמקומות אחרים – עומדות במצב של התמוטטות: רצפות קורסות, איכות חומרים ירודה, חורים גדולים בקירות ונחלי טרמיטים ההורסים מבנים אלה. בכל המקומות האלה הדיירים – רבים מהם קשישים ונזקקים – משלמים משכנתאות, ורובם אינם יכולים לעמוד בתשלומים. למרות הסבל שהתנאים הקשים גורמים, הדיירים אינם יכולים למכור את הדירות ולצאת מהמצוקה שאליה נקלעו שלא באשמתם.
הממשלה הוציאה עד היום למעלה מ-46 מיליון ₪ על שיפוץ כשליש מן המבנים. לפי הערכת משרד הבינוי והשיכון, יידרשו עוד כ-52 מיליון ₪ להמשך השיפוצים בחלק מהמבנים שנפגעו. למרות עמדת משרד הבינוי והשיכון כי בניינים אלה "בני תיקון", המציאות מלמדת כי השיפוצים הנם קוסמטיים בלבד והבעיות חוזרות כעבור זמן לא רב (מתוך מסמך מ.מ.מ. בנושא "מעקב אחר עריכת השיפוצים שנבנו בשיטת הבנייה הקלה" שהוגשה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ביום ו' בתמוז התשס"ה, 13/7/05).
מטרתו של חוק זה הנה להפסיק את סבלם של הדיירים המתגוררים במבני הבנייה הקלה ולספק להם פתרון של קבע בצורה של מבני דיור קונבנציונאליים, אשר יחליפו את יחידות הדיור של הבנייה הקלה תוך תקופה של עד 15 שנים.
בנוסף, נועד החוק לפצות את הדיירים המתגוררים במבני הבנייה הקלה על שנים של סבל שבמגורים בדירות שאינן ראויות למגורים ולסיים את התהליך האבסורדי של זריקת כספים לריק לצורך ביצוע שפוצים שאינם מביאים כל תועלת.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב וקבוצת חברי הכנסת (פ/1456/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ט באייר התשס"ז- 7.5.07