קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק התובע הכללי, התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2499/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת בנימין אילון) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעה הבאה, לפנים משורת הדין. גלעד ארדן (הליכוד): מה אתי? היו"ר אחמד טיבי: זאת הצעה צמודה, אדוני. גלעד ארדן (הליכוד): תוכל להגיד פעמיים לפנים משורת הדין. היו"ר אחמד טיבי: אחריך, לפנים משורת הדין, אני אתן לחבר הכנסת גלעד ארדן וגם לחבר הכנסת כהן. אם יש כאלה שלא שמעו, לפנים משורת הדין. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב בראש, אני לא לפנים משורת הדין אלא משורת הדין ובשורת הדין, העיסוק של הנושא שלי. לא אאריך. הגשתי הצעת חוק, זאת של הפרדת הסמכויות בין היועץ המשפטי לפרקליט. ואז כבר אמר לי השר פרידמן, במושב הזה, שהוא כעיקרון תומך, אבל צריך לראות את הפרטים וכו', והוא חושב שהממשלה צריכה להגיש את ההצעה. אני באמת חושב שחוק כזה יסודי, ממשלה ראוי שתגיש, אבל היא לא הגישה, חבר הכנסת אלדד, ועבר הרבה זמן מאז שהעליתי את הנושא הזה כאן. לכן, אני מצר על כך שבישיבת השרים האחרונה לחקיקה, שר המשפטים תמך ואמר שהממשלה תגיש. אני מקווה שזה כן ייעשה בסופו של דבר. יש פה דבר שצריך לתת עליו את הדעת. אני גם ער לרגישות, שכולם חושבים שכל מי שנוגע עכשיו ביועץ המשפטי אז הוא חלק ממערך השחיתות והכול. זה הבל, זאת התייחסות לא עניינית. אני באמת חושב שאנחנו צריכים להיות נקיים ולהילחם ללא מורא נגד כל מוקד שחיתות ונגד כל מוקד שבו הון ושלטון מתחברים. ללא מורא וללא משוא פנים. אבל לא ייתכן שבמדינה הזאת יקדשו, כמו חסידים שוטים, מוסדות שאין להם אח ורע, כמו זה שכאן, במקומות אחרים, ויאמרו: כך צריך להיות ואסור להרהר בדבר. למשל, הוועדה לבחירת שופטים. הצורה שבה היא מתבצעת בארץ איננה מתבצעת בשום מקום בעולם. לא זה הנושא שלנו. למשל, סמכויות היועץ המשפטי. אין כזה דבר, בצורה כזאת קיצונית. זה היה חיים כהן, שופט בית-משפט העליון, שבזמנו היה היועץ המשפטי, שבתוקף אישיותו הדומיננטית הצליח לצבור עוצמות שכאלה. אבל זאת ההיסטוריה, זה לא מהווה תקדים וזה לא דבר שצריך להיות. נוצר כאן דבר שהממשל לא יכול לשלוט. יש תמנון משפטי שבכל משרד משפטי אתה מנסה לקדם דברים, יש מערכת שאתה ישר פוחד ממנה. היא מגיעה, היא מחוברת בכל המקומות. אסור גם לשר – זה קרה לי כשר. אסור לשר להגן על עצמו בבג"ץ, הכול נעשה דרך זרוע אחת מרכזית של היועץ המשפטי לממשלה. אני לא רוצה לעסוק עכשיו בכל הנושאים האלה. אני חושב שחשוב שיהיה יועץ משפטי לממשלה. כשר, אני זוכר שלא יכולתי לתפקד בלי זה. זה דבר מהותי ומרכזי שיש יועץ לשר ויש יועץ לממשלה. אבל זה שהוא צובר עוצמות מיותרות ומגיע להתנגשות, בפירוש אנטי-דמוקרטית – כל הדמוקרטיה בנויה על העיקרון של מונטסקיה, של הפרדת רשויות, על איזונים ובלמים. ולא יכול להיות יותר מדי כוח, כי גם כוח כזה משחית. כוח מגזים משחית עוד יותר, כידוע. לכן, גברתי היושבת בראש, אני קיבלתי על עצמי עכשיו את זה שהתשובה תהיה במועד אחר, אבל אני קורא מכאן לשר המשפטים. אם הוא הולך לחקיקה ממשלתית, שיעשה את זה. יש לו הפגרה, שלא יהיה השיהוי שהיה בפעם שעברה. אם הוא לא הולך לחקיקה ממשלתית, שימשיך להיות אמיץ, כמו שהוא, יאמר את דעתו. וחברי הכנסת, לפי שיקול דעתם החוצה מפלגות, יכריעו בנושא הזה. תודה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך מאוד.