קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק מידע גנטי (תיקון - עריכת בדיקה גנטית להורות), התשס"ז-2007 [הצעת חוק פ/2555/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אביגדור יצחקי) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק מידע גנטי (תיקון – עריכת בדיקה גנטית להורות), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת אביגדור יצחקי. ינמק חבר הכנסת מנחם בן-ששון, בבקשה. מנחם בן-ששון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, חברי השרים, בדיקות גנטיות להורות הן בדיקות דם או רוק, הבוחנות התאמה גנטית בין שני נבדקים. שיעור ההתאמה והדיוק עומד על כ-90% בממוצע ברוב המקרים. דרגה כזו מהווה דרגת הסתברות גבוהה ביותר לצורך הוכחה משפטית. יתר על כן, בהרבה מהמקרים דרגת ההסתברות יכולה להגיע ל-99%. חשיבותו של נושא הוכחת אבהות הביאה את רוב מדינות אירופה וארצות-הברית לצוות ולעתים אף לכפות על ביצוע בדיקות שכאלה. מדינות אלה, אשר הכירו בכוחן של בדיקות גנטיות להורות, אימצו את התפתחויות המדע והכירו בעמדה מדעית וביכולת המדע לקבוע אבהות באופן חיובי. הדין הישראלי מכיר בעמדה המדעית שבתוצאות בדיקת סיווג רקמות, בדיקת דם לשלילת או לקביעת אבהות, אך ורק בהסכמת המעורבים. כלומר, איננו מורה על עריכת הבדיקות ללא הסכמה. כאשר לא קיימת הסכמה, קיים חשש למכשול בפני הצדק. וככל שהבדיקה מהימנה, כך המכשול גדול וכך זועק העיוות היכול להיגרם. כמו כן, ככל שההכרה בערכו של הממצא המדעי גדולה יותר, כן גדלה השאיפה לקבלו ולסכל ניסיונות של הצדדים להכשיל עשיית צדק. כל זאת תוך ניסיון לשמירה על חירות האדם, כבודו העצמי ושלמות גופו. בארץ אין עיגון חקיקתי שיאפשר לבתי-משפט ליישם את הכרתם בחשיבות בדיקה שכזאת. לא ניתן להמשיך לעצום את עינינו להתפתחויות המדע, ונאמר כי סירוב אחד הצדדים להיבדק מוציא מתחום סמכות בית-המשפט את האפשרות להיעזר בראיה שאין טובה ממנה. העדר הסמכות בחוק בארץ לצוות על בדיקת דם היא אבן הנגף, המונעת לעתים עשיית דין צדק. זאת מאחר שבית-המשפט, בהעדר הסכמת הנוגעים בדבר, יכריע על רקע עדויות פחות ודאיות וחד-משמעיות. יצוין לדוגמה מקרה שהובא לבית-משפט בבאר-שבע - ילדה בת 11 נותרה משוועת לאב. כבוד השופט אלון כתב בפסק-הדין: "לשם מה כל שנות ההתדיינות בערכאות שונות, עוגמת הנפש" - בזבוז זמן. הוא מכוון כמובן לכך שיהיה חיוני להורות. לעומת זאת אומר השופט: הזכות לא להיפגע בגוף היא אחת מזכויות היסוד של אדם בישראל, ומהווה חלק של זכויות האדם לחירויות אישיות. הצעת החוק מותירה בידי השופט את שיקול הדעת אם להיעזר במדע ובבדיקות גנטיות להורות על מנת להכריע בסוגיה. הצעת החוק אינה מפרטת את מהות הבדיקות, ואלה אינן ניתנות לצפייה והתמורות בהן מהירות. לשם אכיפת הדין, הרי שלפי פקודת ביזיון בית-המשפט ניתן להטיל קנס או מאסר עד חצי שנה, וקיימת אפשרות להאריך את תקופת המאסר. יתירה מזו, לפי חוק העונשין, בעת הפרת צו בית-משפט, העונש המקסימלי הוא שנתיים מאסר. עוד מציין המגיש כי חוק דומה לזה הוגש על-ידי חבר הכנסת איתן כבל בכנסת הקודמת, וכבר נמצאו נתיבים להידברות על מנת שלא להרבות ממזרים בישראל. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה. אדוני שר הבריאות, בבקשה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק זהה בנושא עריכת בדיקה גנטית להורות, נדונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת הקודמת – הצעת חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3) (הוראות בית-המשפט על עריכת בדיקות גנטיות לקביעות הורות), התשס"ה-2005, בעקבות הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת כבל. במהלך הדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט התעוררו שאלות הנוגעות לבתי-הדין הרבניים, אשר בעקבותיהן מינה היועץ המשפטי לממשלה צוות בין-משרדי, בראשות ד"ר פרץ סגל, לצורך גיבוש עמדת הממשלה בנושא. משך עבודתו של הצוות, שבהרכבו גם נציגי בתי-הדין, התארך מעל למה שנצפה תחילה בשל שאלות עקרוניות שעוררו נציגי בתי-הדין ובשל רגישותו הגדולה של הנושא. הצוות מתקדם מאוד לקראת גיבושו של נוסח מוסכם ומקובל בזמן הקרוב ביותר. אף שבהצעתו הנוכחית של חבר הכנסת יצחקי יש כמה עקרונות בסיסיים שמקובלים עלינו, כמו למשל הסכמת בית-המשפט לצוות על בדיקה גנטית בהיותה כיום בדיקה לא פולשנית, הממשלה מבקשת בשלב זה שלא לקדם הצעות חוק פרטיות נוספות העוסקות באותו עניין, אלא להמתין למסקנות הצוות שמונה לטיפול בעניין. במקביל, תובא כמובן הצעת חוק של חבר הכנסת יצחקי בפני הצוות, על מנת שעקרונותיה ייבחנו. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה לשר הבריאות. חבר הכנסת משה גפני מבקש להתנגד לחוק. בבקשה, אדוני. קריאה: - - - היו"ר דוד רותם: יכול. הממשלה תומכת. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): רובי ריבלין אומר שלא יכול. היו"ר דוד רותם: בוודאי יש גם תקדימים לזה. ראובן ריבלין (הליכוד): הוא יכול אם הוא שותף. זה כמו הצעה לסדר-היום. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת גפני, בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותי השרים, אני סבור שהטענה הזאת נכונה. הצעת חוק פרטית, כשהיא מוגשת לקריאה הטרומית, היא עדיין בהליך של הצעה לסדר-היום, ואי-אפשר להעביר את זה לחבר כנסת אחר. חבר הכנסת אביגדור יצחקי לא נוכח כאן, ולדעתי אי-אפשר להעלות את הצעת החוק. מה שיוחלט לגבי ההצעה – יוחלט. שר הפנים מאיר שטרית: אתה צודק. משה גפני (יהדות התורה): אי-אפשר להעלות את זה. אני מצטער, אני יורד. שר הפנים מאיר שטרית: לפי התקנון, הוא צודק. היו"ר דוד רותם: אל תברח, הרב גפני. ראובן ריבלין (הליכוד): יש נוהג, אדוני היושב-ראש, אם נבצר מבן-אדם לבוא. היו"ר דוד רותם: יש תקדימים, מקרים שבהם הציע מישהו אחר, ונערכה הצבעה. יש תקדימים לנושא, רבותי. אם תהיה בקשה שנצביע במועד אחר, נצביע במועד אחר. אמנון כהן (ש"ס): כן, מועד אחר. היו"ר דוד רותם: אם חבר הכנסת בן-ששון יגיד שהוא מסכים להצבעה במועד אחר, ותהיה בקשה של הרב גפני להצביע במועד אחר, נצביע במועד אחר. השרה רוחמה אברהם-בלילא: הוא מסכים. משה גפני (יהדות התורה): אני יכול לנמק את ההתנגדות במועד אחר? היו"ר דוד רותם: לא, אתה יכול לנמק את ההתנגדות עכשיו, ונצביע במועד אחר. יעקב מרגי (ש"ס): שיצביעו בהתחייבות - - - היו"ר דוד רותם: סליחה, חברי הכנסת. משה גפני (יהדות התורה): אני מבקש - - - היו"ר דוד רותם: אתה לא יכול לנמק במועד אחר. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, על-פי התקנון, חבר הכנסת - - - יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): מאיר שטרית, זה שונה. שר הפנים מאיר שטרית: מה שונה? לפי התקנון, למיטב ידיעתי, אדוני היושב-ראש, ברגע שהמציע לא נמצא, הצעת החוק יורדת מסדר-היום. היו"ר דוד רותם: אדוני השר, עם כל הכבוד, יש הערת שוליים בתקנון שאומרת, שניתן להעלות את העניין גם כאשר חבר הכנסת, נבצר ממנו להיות. שר הפנים מאיר שטרית: כל אחד יכול להעלות? היו"ר דוד רותם: "הגיש חבר הכנסת הצעת חוק לדיון מוקדם, והודיעה הממשלה על הסכמתה להעברת הצעת החוק לוועדה, או שאין בדעת הממשלה לנקוט עמדה כלפי הצעת חוק זו, וההצעה הוצעה על-ידי המציע ממקום מושבו במסגרת זמן- - -" – סליחה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): איזה סעיף? היו"ר דוד רותם: סעיף 137 – "כשיש סיבה סבירה להיעדרו של חבר כנסת מהאולם – תישמר זכותו של חבר כנסת אחר לנמק את הצעתו". ראובן ריבלין (הליכוד): מה הסיבה? שר הפנים מאיר שטרית: מה הסיבה הסבירה? היו"ר דוד רותם: סליחה, החלטתי שיש לו סיבה סבירה. תודה רבה. חברי הכנסת, לפי בקשתו של חבר הכנסת גפני, הוא ינמק את התנגדותו ביום שבו תעלה ההצעה להצבעה. ראובן ריבלין (הליכוד): הערה לכבודו: קודם כול, פסיקתך היא פסיקה, והיא מקובלת, רק הייתי מציע שאדוני יאמר שהסיבה צריכה להיות מיוחדת. היו"ר דוד רותם: הסיבה צריכה להיות סבירה, ואכן יש סיבה סבירה. לא צריך לנמק את הסיבה. תודה רבה לחברי הכנסת. ההתנגדות וההצבעה יהיו במועד אחר. אנחנו עוברים לנושא הבא. נסים זאב (ש"ס): אם גפני לא יהיה, אני אנמק בפעם הבאה.