הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי פ/2369/17 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - סמכות ענינית בתביעות הנוגעות למקרקעין), התשס"ז-2007 תיקון סעיף 51 1. בסעיף 51(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-19841 - (1) בפסקה (2), המילים "למעט תביעות הנוגעות למקרקעין" – יימחקו; (2) פסקה (3) – תימחק. דברי הסבר סעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – החוק או חוק בתי המשפט) קובע את גדרי סמכותו הענינית של בית משפט השלום. ככלל, בית משפט השלום מוסמך לדון בתביעות אזרחיות כאשר סכום התביעה או שוויה אינו עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים. בכל הנוגע לתביעות במקרקעין, קיים כיום פיצול של הסמכות הענינית בין בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי. על פי סעיף 51(א)(3) לחוק, לבית משפט השלום סמכות לדון בתביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין ללא כל הגבלה על שווי התביעה. לעומת זאת, תביעות בדבר חכירה לדורות ובעלות במקרקעין בכל סכום או שווי, הן בסמכותם של בתי המשפט המחוזיים. הניסיון מלמד כי הסדר חלוקת הסמכויות הקיים בענין תביעות הנוגעות למקרקעין אינו יעיל ואינו הגיוני. הוא מעורר שאלות סבוכות ומיותרות והוביל לגיבוש הבחנות בעייתיות ושנויות במחלוקת בפסיקת בתי המשפט, כפי שצוין אף בדוח הוועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט הרגילים בישראל, בעמ' 34-35 ("דוח ועדת אור"); (כן ראו בענין זה זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, בעמ' 53). הצורך בתיקון הסדר הסמכויות האמור נדון לא אחת בפסיקת בתי המשפט אשר קראו למחוקק לתקן את החוק. כך, למשל, ציין הנשיא שמגר, כתוארו דאז, עוד בע"א 510/82 חסן נ' פלדמן פ"ד לז(3) 1: "מי שמבקש לעמוד על אחת מן הסיבות, בעטיין מתקשים בתי המשפט בטיפול יעיל בתיקים הנערמים לפניהם, והמבקש להבין, מדוע כה רבים אצלנו, יחסית, המקרים, בהם אין מקיימים התחייבויות חוזיות בדבר מכר מקרקעין (בייחוד דירות), מן הראוי שייתן דעתו להשתלשלות הדיונים בתיק זה. דומה, כי המסקנה המתבקשת היא, כי קשה לגלות סיבה סבירה לכך, מדוע ממשיך להתקיים הפיצול בין סמכויותיו של בית-משפט השלום לבין זה של בית המשפט המחוזי, העולה מן האמור בסעיף 28(א)(3) לחוק בתי המשפט, היינו מדוע בית-משפט השלום אינו מוסמך לדון גם בתביעות בעלות במקרקעין בתחום סמכויותיו הכספיות כמוגדר לפי סעיף 28(א)(2) לחוק הנ"ל. התחימה, הקימת בסמכויות, היא מיושנת, ואף מרבה כשלעצמה דיונים מיותרים במחלוקות סמכות. על-כן מן הראוי היה, שהמחוקק ייתן דעתו למכשלה, הנובעת מן ההפרדה הקיימת בסמכויות כדי לשקול הסרתה." (עמ' 13 לפסק הדין). קריאה זו שבה וחוזרת גם בפסיקה חדשה יותר, כפי שציין, למשל, כבוד השופט ריבלין ברע"א 4991/03 ג'מיל נ' לוי בפ"ד נז(5) 556: "...כיום, כאשר בית-משפט השלום מוסמך לדון בתובענות כספיות שנתבע בהן סעד עד לגובה של שני מיליון וחצי שקלים, אין לטעון כי חסרה לבית-משפט השלום המיומנות הנדרשת על-מנת לדון בתובענות במקרקעין שאינן נוגעות לשימוש ולהחזקה (ראו אזר, במאמרו, בעמ' 128-120). לפיכך כיום כל פועלם של הכללים התוחמים את סמכות בית-משפט השלום לדון בתובענות שעניינן מקרקעין, הוא בסרבול הדיון ובהכבדה על יכולת המערכת השיפוטית לפעול ביעילות. דברים ברוח זו נאמרו על-ידי הנשיא שמגר בע"א 510/82 חסן נ' פלדמן, בעמ' 13 (הנשיא חזר על דבריו אלה בע"א 476/88 אשתר נ' נפתלי, בעמ' 757)... המחוקק טרם נענה לפנייה זו (אך ראו דין וחשבון ועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט הרגילים בישראל (ועדת אור)), אולם אין סיבה שבית-המשפט יקשיח עוד את הכללים הקיימים." (עמ' 560 לפסק הדין). הצעות לבטל את חלוקת הסמכויות האמורה נכללו במסגרת הצעות חוק ממשלתיות לתיקונים מקיפים בחוק בתי המשפט, אשר הוגשו בעקבות המלצות דוח ועדת אור, אך אלה לא הגיעו לכדי חקיקה בשל הרפורמות המקיפות שנכללו בהן, ולא בשל התנגדות לתיקון המסוים בסוגית הסמכות בתביעות הנוגעות למקרקעין כמוצע בהצעת חוק זו (ראו, למשל, סעיף 40 להצעת חוק 2816, ס"ח התשנ"ט, עמ' 470; סעיף 21 להצעת חוק 2914, ס"ח התש"ס, עמ' 669). כללי הסמכות הענינית צריכים להיות ברורים ופשוטים ולא לעורר דיונים מסובכים ומיותרים ולבזבז את זמנם של המתדיינים ושל בתי המשפט. זאת ועוד, גם כיום נדרשים השופטים בבתי משפט השלום לדון בשאלות הנוגעות לבעלות וחכירה לדורות במקרקעין כשאלה נגררת או במסגרת תביעה שכנגד, וכן שופטי בתי המשפט המחוזיים נדרשים לדון בשאלות הנוגעות לשימוש וחזקה במקרקעין, כשאלה נגררת או במסגרת תביעה שכנגד. לפיכך, לא ניתן לטעון שמדובר בתחומים אשר לשופטי בתי משפט השלום או לשופטי בתי המשפט המחוזיים, מומחיות מיוחדת בהם. על כן, מוצע לתקן את סעיף 51 לחוק בתי המשפט ולהחיל את כללי הסמכות הענינית הרגילים החלים על כלל התביעות האזרחיות בהתאם לשווי התביעה, גם על תביעות אזרחיות הנוגעות למקרקעין. בהתאם לכך מוצע לבטל את ההסדר המיוחד המתייחס לסמכות ענינית בתביעות הנוגעות למקרקעין. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט באדר התשס"ז – 19.3.07