קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית במוסדות התכנון), התשס"ז-2007 [הצעת חוק פ/2586/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, הצעת החוק פ/2586, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון והבנייה), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת חנא סוייד ואופיר פינס וקבוצת חברי הכנסת. ינמק חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. תשובה והצבעה במועד אחר. חנא סוייד (חד"ש): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מציע, עם חברי, תיקון לחוק התכנון והבנייה, שיחייב ייצוג הולם עבור האוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון והבנייה. אני רוצה לעמוד, בקצרה, על הטיעונים שמחייבים את הצעת החוק הזאת או תומכים בה. דבר ראשון, אנחנו מדברים על חשיבות סימבולית, סמלית - מוסדות התכנון והבנייה, כמו מוסדות ציבוריים אחרים, חייבים לשקף את ההרכב של האוכלוסייה. הרכב מוסדות ציבור במשטר דמוקרטי, משקף שוויון. ולו מהסיבה הסמלית הסימבולית הזאת צריך לשאוף לכך שיהיה ייצוג עבור האוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון והבנייה. כשאני אומר האוכלוסייה הערבית, זה כמובן לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית של המדינה. זה, כשלעצמו, כפי שאמרתי, טיעון חשוב, ובהעדר ייצוג שוויוני - התמונה והאימפקט והמוניטין של מוסדות תכנון יהיו פגומים כל עוד אין בהם ייצוג של כלל מרכיבי האוכלוסייה. אבל, כפי שאמרתי, זה עניין סימבולי ואפשר היה להגיד שאם הייצוג הזה מתקיים בלי חוק שיחייב את זה, אפשר היה לוותר על החוק. כידוע, במוסדות התכנון והבנייה, רוב החברים הם נציגים של משרדי הממשלה. יותר ממחצית החברים הם נציגים של שרים בממשלה. השרים, בדרך כלל, בוחרים את הנציגים שלהם בוועדות התכנון והבנייה מהעובדים באותם משרדים, אדוני היושב-ראש. כשנגיע למצב שבו ההרכב של העובדים במוסדות ציבור ובמשרדי ממשלה יהיה שוויוני, אז בוודאי לא יהיה צורך בהצעה כזאת. כי אם השר בא ובוחר עובדים מהמשרד שלו, שהם וההרכב שלהם משקף את ההרכב של האוכלוסייה, אז מבחינה סטטיסטית אפשר להאמין שגם הנציגים שהם שולחים לוועדות התכנון והבנייה יהיו ייצוג מהימן, יהיו ייצוג הולם שמשקף את כל הרבדים של האוכלוסייה. אבל, לצערי הרב, דבר כזה עדיין לא קיים במדינה. אנחנו יודעים שהייצוג של האוכלוסייה הערבית בשירות הציבורי עדיין נמוך בהרבה מהמשקל של הערבים באוכלוסייה. אנחנו מדברים על בערך 6% מסך כל העובדים בשירות הציבורי, שהם עובדים ערבים, ולכן יש תת-ייצוג במקור, בעצם, שצריך לשלוח את רוב הנציגים בוועדות התכנון והבנייה. לכן הדבר הזה, בשום פנים ואופן לא יתקיים, במיוחד שמשרדי הממשלה לא שמים את זה בעדיפות גבוהה והשרים לא מחפשים דווקא לגשר על הפער הזה בייצוג מבין העובדים שלהם ושולחים נציגים ערבים, ולכן המצב הזה ממשיך להתקיים. אין סיבה ולא ייתכן שבהרכב הקיים של העובדים במוסדות ציבור, שיש בו תת-ייצוג, אין אפשרות שהייצוג במוסדות התכנון והבנייה יגיע אי-פעם, במצב הקיים, למצב של ייצוג הולם. לכן, מהבחינה הזאת, יש חשיבות לחוקק חוק שיחייב את השרים, שיחייב את הממשלה, את הגופים ששולחים נציגים למוסדות התכנון והבנייה, שישלחו ויבחרו וימנו נציגים ערבים, כך שאנחנו נגיע למצב של ייצוג הולם. אני רוצה לציין שעיקר הדרישה הזאת מדבר על ייצוג במועצה הארצית לתכנון ובנייה, שזה הגוף הגבוה ביותר לענייני תכנון ובנייה במדינה, ולוועדות המחוזיות, שהן ועדות עם הרבה כוח, הרבה השפעה, ושם, בהחלט, אין עוררין ואין ויכוח על כך שיש תת-ייצוג של האוכלוסייה הערבית במוסדות אלו. אני מוסיף לשתי הסיבות האלה, גם הסימבולית וגם חוסר האפשרות להגיע לייצוג הולם בלי חוק - אני רוצה להוסיף עוד טיעון או עוד שני טיעונים מאוד חשובים. דבר ראשון, מבין שני הטיעונים הללו, זה שהייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון והבנייה יעזור לפתור בעיות קיימות, בעיות אקוטיות בתחום הזה. הרי גם אין ויכוח על כך שיש הצטברות של הרבה בעיות בתחום הזה של תכנון ובנייה ביישובים הערביים. יש בנייה ללא היתרים, המדינה מטפלת בזה בהריסה ובשיטות מינהליות אחרות, שבהן בשום פנים ואופן ואף פעם לא נגיע למצב שהבעיה האקוטית האמיתית הזאת תבוא על פתרונה. המצב הוא, שמכיוון שאין ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בוועדות התכנון והבנייה נוצר מצב של חוסר אמון מצד הציבור הערבי במוסדות התכנון והבנייה. כמובן, אם הציבור הערבי רואה שהנציגים שלו נמצאים ויושבים בוועדות תכנון ובנייה, מעלים את הבעיות, מציעים פתרונות לבעיות המצטברות, אז יתהווה ויתפתח יותר אמון מצד הציבור במוסדות התכנון והבנייה, וזה בסופו של דבר ישפיע על ההחלטות של אותן ועדות וזה גם יגביר את האמון של הציבור בהחלטות מוסדות התכנון והבנייה ויביא לפתרון בעיות. ראובן ריבלין (הליכוד): רק ועדות של נציגי הממשלה? חנא סוייד (חד"ש): לא, נציגי הממשלה הם חלק מההרכב הכולל. אמרתי שהם הרוב, בעצם, גם בוועדות התכנון והבנייה המחוזיות וגם במועצה הארצית. ראובן ריבלין (הליכוד): חוץ מהמקומית, הם רוב. חנא סוייד (חד"ש): כן, גם במועצה הארצית. לצורך האנלוגיה, אני אגיד שבמועצה הארצית לתכנון ובנייה יש גם חובה לייצוג של נשים. במפורש, יש שם סעיף שמדבר על כך שארגוני נשים חייבים להיות מיוצגים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. באופן אנלוגי, כמובן, צריך להסתכל על הנקודה הזאת. אמרתי שהגברת האמון היא דבר חשוב מאוד, והיא בעצם ניסיון לפתור את הבעיות, לא בשיטות המקובלות עד היום, כי אנחנו יודעים שהשיטות המקובלות עד היום לא הביאו שום פתרון. אנחנו תמיד שומעים את נציגי הממשלה שמדברים על כך שהבעיות הולכות ותופחות וגדלות. אז אולי מחפשים את הפתרונות במקומות הלא-נכונים, והייצוג הזה יהיה תרומה, אין לי ספק שתהיה בו תרומה רבה לפתרון הבעיות בתחום הזה בשיטה הנכונה ובדרך הנכונה. גורם נוסף שאני רוצה למנות כאן: ישיבה בוועדות תכנון ובנייה היא בעצם משאב ציבורי. למה משאב ציבורי? כי מה זה שוועדה לתכנון ובנייה מחליטה על שינוי ייעוד של קרקע חקלאית לקרקע לבנייה? זה להעשיר מישהו כתוצאה מהחלטה מינהלית של הוועדה לתכנון. זה משאב ציבורי, שמכלום, מאין, אתה יוצר עושר, אתה מחלק עושר, אתה מחלק משאבים באוכלוסייה. לכן, הישיבה בוועדות התכנון והבנייה היא לא רק ישיבה פרסונלית חסרת תוכן אלא היא בעצם משאב ציבורי שצריך לחלק אותו בשוויוניות, וכולם מסכימים לכך. אני רוצה להוסיף עוד נדבך לטיעון הזה: אנשים חושבים שתכנון והנדסה זה מדע מדויק. זה לא מדע מדויק. תכנון והחלטות תכנוניות זה לא מדע מדויק. זה איזון של אינטרסים. יושבים בוועדות התכנון והבנייה נציגים של הקבלנים ונציגים של המהנדסים ושל רשויות מקומיות ושל שרי הממשלה ומשרדי הממשלה, אז מדובר בכמה אינטרסים, וכל החלטה של ועדת תכנון היא איזון בין האינטרסים האלו. אין שם תהליך דטרמיניסטי, שאתה מכניס נתונים ואתה מקבל אותה תוצאה. זה קואליציות אד-הוק, ישבתי באותן ועדות, עם אינטרס זה או אחר. לכן אני חושב שמן הראוי, מן הצדק והשוויוניות, שגם האינטרסים של האוכלוסייה הערבית, שמשוועת לפיתוח וקידמה, יהיו מיוצגים בוועדות האלה. אני קורא לחברי הכנסת שבבוא העת יצביעו בעד ההצעה הזאת. אני חייב לציין את העבודה של שני גופים שעוסקים בתחום הזה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): נדמה לי שחבר הכנסת פינס היה שר הפנים שהיה ממונה על הוועדות המקומיות הארציות. שאלת אותו למה הוא לא עשה את זה בתור שר? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): למה ההצבעה במועד אחר? חנא סוייד (חד"ש): שאלה טובה. כך הוחלט כי הממשלה מתנגדת. ברשותך, אדוני היושב-ראש, רציתי לציין את הפעילות של עמותת "במקום", שפועלת בענייני תכנון במיוחד ביישובים הערביים וביישובים בפריפריה, וכן את המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, שגם הוא עמותה שעוסקת בנושא התכנון ביישובים הערביים, שעשו עבודת רקע מאוד חשובה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. תשובה והצבעה במועד אחר.