הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2022 בספטמבר19 1579 כ"ג באלול התשפ"ב עמוד ) (תחולת הדין הישראלי על עבירת חוץ שנעברה בידי אזרח147 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס 1460 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸2022-הנידמה למסישראלי או תושב ישראל), התשפ"ב הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1460 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ) (תחולת הדין הישראלי על עבירת147 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס 2022-חוץ שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל), התשפ"ב 15 תיקון סעיף .1 - )(ב15 , בסעיף1‏1977-בחוק העונשין, התשל"ז ) לא יחול" יבוא "ואולם1()(ב14 ברישה, במקום "ואולם, הסייג האמור בסעיף )1( ;") או (ג) לא יחולו2( ) או1()(ב14 הסייגים האמורים בסעיף :א) יבוא2( אחרי פסקה )2( ב)  עבירה לפי סימן ה' לפרק י' שנעברה בקטין;".2(" 1977-סימן ג' לפרק ג' בחוק העונשין, התשל"ז 1 סעיף את17 עד13 החוק), קובע בסעיפים- (להלן כללי תחולת הדין הישראלי על עבירות חוץ; "עבירת ,(ב) לחוק כעבירה שאינה עבירת פנים7 חוץ" מוגדרת בסעיף (א) כעבירה שנעברה כולה7 ו"עבירת פנים" מוגדרת בסעיף ,או מקצתה בשטח ישראל, או מעשה הכנה לעבור עבירה ,ניסיון, ניסיון לשדל אחר או קשירת קשר לעבור עבירה ,שנעשו מחוץ לישראל, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה הייתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל. לחוק עוסק בעבירות שבוצעו נגד מדינת13 סעיף לחוק עוסק בעבירות14 ישראל או העם היהודי; סעיף שבוצעו נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל (תחולה לחוק עוסק בעבירות שבוצעו15 פרסונלית־פסיבית); סעיף על ידי אזרח ישראלי או תושב ישראל (תחולה פרסונלית־ - לחוק עוסק בסמכות אוניברסלית16 אקטיבית); סעיף לחוק קובע17 עבירות שבוצעו נגד משפט העמים, וסעיף החלת הדין הישראלי לבקשת מדינה- תחולה שילוחית (ב) לחוק9 זרה על פי התחייבות באמנה בין־לאומית; סעיף קובע כי לא תהיה העמדה לדין על עבירת חוץ אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב, אם ראה כי ,יש בכך עניין לציבור. סמכות זו נאצלה לפרקליט המדינה למשנהו ולפרקליט מחוז דרום. (ב) לחוק קובע תנאים לתחולת הדין הישראלי14 סעיף על עבירות חוץ שבוצעו נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל. (ב) מחיל את אותם התנאים בנוגע לעבירות חוץ15 סעיף המבוצעות בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל, למעט בנוגע לעבירות המנויות בסעיף. תנאים אלה מגבילים את :תחולת הדין הישראלי על עבירות חוץ, בארבעה עניינים )  כי המעשה מהווה עבירה גם לפי דיני המדינה שבה1( ;))1() תנאי הפליליות הכפולה) (סעיף קטן (ב- בוצע (להלן )  כי לא חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי2( תנאי העדר סייג לאחריות- דיני אותה מדינה (להלן ;))2()פלילית) (סעיף קטן (ב ,)  כי האדם לא זוכה כבר מעבירה זו באותה מדינה3( תנאי הסיכון- לא נשא את עונשו (להלן- ואם הורשע בה ;))3()הכפול) (סעיף קטן (ב )  לא ניתן להטיל על האדם בשל עבירה זו עונש חמור4( תנאי- יותר מזה הקבוע במדינה שבה בוצעה (להלן חומרת העונש) (סעיף קטן (ג)). לכך יש להוסיף תנאי סף ולפיו העבירות אשר לגביהן ניתן להחיל את סמכות השיפוט לא יהיו עבירות קלות לעניין- (עבירות שהעונש בצידן הוא שנת מאסר או יותר לעניין- לחוק, ועבירות פשע או עוון14 תחולה לפי סעיף לחוק).15 תחולה לפי סעיף לחוק קובע, כאמור, את תחולת דיני העונשין15 סעיף של מדינת ישראל על עבירת חוץ שמבוצעת בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל; סעיף קטן (א) קובע כי התנאים (ב) ו–(ג) יחולו גם על עבירות חוץ כאמור.14 הקבועים בסעיף סעיף קטן (ב) קובע שורת עבירות שלגביהן לא חל תנאי הפליליות הכפולה. ההגיון שביסוד תנאי הפליליות הכפולה לצורך גיבוש ,סמכות השיפוט החוץ־טריטוריאלית, הוא כי על אדם חלה בראש ובראשונה, הנורמה המחייבת במקום שבו הוא נמצא. זאת, בשל הכלל שלפיו סמכות השיפוט העיקרית נתונה לריבון בשטח שבו בוצעה העבירה, ואילו סמכות השיפוט הנתונה למדינת אזרחותו של המבצע היא סמכות ,שיורית בלבד (ראו ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין, כרך א (התשמ"ד)). כמו כן בשל ההנחה כי אדם המבצע מעשה247 בשטחה של מדינה זרה מתנהג בהתאם להוראות המותר והאסור החלות באותה המדינה, ועל כן, ככלל, לא ראוי להעמידו לדין מקום שהתנהגותו הייתה מותרת במקום Geoffrey R .Watson, Offenders Abroad: The( ביצועה Case of Nationality-Based Criminal Jurisdiction, 17 ).Yale J .Int'l L 41, 79 (1992) לעומת זאת, ההצדקה להחרגת שורה של עבירות (ב) נטועה על פי רוב15 מתנאי הפליליות הכפולה בסעיף באופיין של עבירות אלה כעבירות חמורות, החוצות גבולות של מדינות, ואשר קיימים לגביהן סטנדרטים בין־לאומיים .762 '; התשפ"ב, עמ226 'ס"ח התשל"ז, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 1461 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו שנועדו להבטיח את העמדת העבריינים לדין ובכך למנוע מהם למצוא זירת פעולה ומקלט במדינות שבחרו לא להפליל את המעשה. כך למשל לגבי העבירה של סחר בבני החרגתה מתנאי הפליליות- )5()אדם המנויה בסעיף קטן (ב הכפולה נועדה לאפשר העמדה לדין של עבריין ישראלי גם אם העבירה נעברה במדינה שבה לא קיימת עבירה פלילית כזו. זאת כדי לסייע למאבק הבין־לאומי בתופעה חמורה )91 'זו (ראו דברי ההסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס ,237 ו־236 ,231 , ה"ח2006-(איסור סחר בבני אדם), התשס"ו (ב) לחוק).15 בנוגע להוספת עבירת הסחר בבני אדם לסעיף עם זאת יש לציין כי יש עבירות שהוחרגו מטעמים ,)1()אחרים, כגון עבירת ריבוי נישואין המנויה בסעיף קטן (ב (ב) כדי שלא תסוכל מטרת החוק למנוע15 שהוספה לסעיף אורח חיים פוליגמי במדינת ישראל, על ידי קיום טקס הנישואין השניים במדינה זרה שאינה אוסרת על ריבוי 'נישואין (ראו דברי הסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס ).121 ,2098 , ה"ח1992-) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ב39 סקירה של המשפט במדינות אחרות מעלה כי במהלך השנים חל שינוי בנוגע לתפיסה של סמכות שיפוט חוץ־ טריטוריאלית, הן במדינות המשפט המקובל והן במדינות המשפט הקונטיננטלי. התגברות הפשיעה הבין־לאומית חוצת־הגבולות, המאבק בטרור, והקלות שבה ניתן לעבור ממדינה למדינה, השפיעו על האופן שבו מיושם תנאי הפליליות הכפולה וכן הביאו לתיקוני חקיקה בנושא זה. ניתן לראות מגמה של שינוי לגבי תנאי הפליליות הכפולה במדינות שונות, אשר באה לידי ביטוי בחקיקה פנים־ ,ארצית שמקנה למדינה, בייחוד ביחס לעבירות מין בקטינים סמכות שיפוט פרסונלית בנוגע לאזרחיהן ותושביהן, בלא קשר למיקום הגאוגרפי שבו בוצעה העבירה ובלא תנאי ,הפליליות הכפולה. כך למשל, בבריטניה, ארצות הברית אוסטרליה, גרמניה וצרפת קיימת חקיקה אשר מרחיבה את תחולת הסמכות הפלילית החוץ־טריטוריאלית ביחס לעבירות מין נגד קטינים וקובעת כי לגביהן לא נדרש להוכיח פליליות כפולה. כמו כן, יש מדינות שבהן קיימת סמכות שיפוט חוץ־טריטוריאלית רחבה שחלה על מגוון רחב של עבירות המבוצעות בחו"ל על ידי אזרח המדינה ולא רק על רשימה מצומצמת של עבירות (ראו הרחבה לעניין החקיקה הקיימת במדינות אלה בדברי ההסבר )).2( לפסקה ,(ב) לחוק15 בהצעת חוק זו מוצעים תיקונים לסעיף בשני עניינים: האחד, נוגע להוראה שלפיה תנאי הפליליות הכפולה בלבד אינו חל לגבי העבירות המנויות בסעיף, אך ) ו–(ג) ממשיכים לחול2()(ב14 התנאים האמורים בסעיף עליהן. בעניין זה מוצע לקבוע כי גם התנאים הנוספים למעט תנאי הסיכון הכפול, לא יחולו לגבי העבירות המנויות בסעיף (ב); השני, מוצע להוסיף לרשימת העבירות המנויות בסעיף15 (ב) לחוק עבירות מין שנעברו בקטין.15 השפעת החוק המוצע על זכויותיהם של ילדים התיקונים המוצעים נועדו לספק הגנה טובה יותר על קטינים מפני פגיעות מיניות, בייחוד במצבים שבהם אותם קטינים פגיעים במיוחד, אם בשל תלותם המוגברת בבני משפחה או מלווים אחרים, המנצלים את פגיעותם לצורך ביצוע העבירות, במהלך נסיעה מחוץ לישראל, או במצב שבו ישראלים מבצעים עבירות מין בקטינים הנמצאים במדינות מתפתחות, אשר בהן ההגנה על קטינים אינה מיטבית ואותם קטינים ממילא מצויים במצב פגיע. ההגנה שהחוק המוצע מספק מתבטאת בהסרת חסמים משפטיים מפני העמדה לדין של עבריינים ישראלים שביצעו עבירות מין בקטינים מחוץ לגבולות המדינה. )1( לפסקה (ב) לחוק כנוסחו15 כאמור בחלק הכללי לעיל, בסעיף הקיים יש רשימה מצומצמת של עבירות שלא חל לגביהן ) לחוק. עם1()(ב14 תנאי הפליליות הכפולה הקבוע בסעיף זאת, תנאי העדר סייג לאחריות פלילית ותנאי חומרת ,) ו–(ג) לחוק, בהתאמה2()(ב14 העונש, האמורים בסעיף ממשיכים לחול עליהן. המצב החוקי הקיים מעלה את (ב) יש מקום15 השאלה מדוע לגבי עבירות המנויות בסעיף להתחשב בתנאים אלה. זאת מאחר שאותן סיבות שבשלהן מוצדק להחריג את רשימת העבירות מתנאי הפליליות הכפולה, מצדיקות את החרגתן גם משני התנאים הנוספים האמורים, שנוגעים אף הם להוראות הדין הזר ביחס למעשה העבירה. כך למשל, כיום לא ניתן להעמיד לדין אזרח ישראלי שביצע עבירה של מעשה זנות בקטין (עבירה המנויה בסעיף (ב) לחוק) במדינה שבה קיים סייג לאחריות פלילית ביחס15 למעשה זה, ולא ניתן להטיל עליו עונש חמור יותר מזה הקבוע לגבי אותה עבירה בדין הזר, גם אם מדובר בעונש נמוך ביותר. מצב זה חותר, למעשה, תחת ההיגיון שבוויתור על תנאי הפליליות הכפולה, כפי שתואר לעיל, ומעמיד בסכנה את היכולת להיאבק בביצוע עבירות אלה. טענות אלה עלו גם בדוחות ביקורת של ארגון בנושא יישום מדינת ישראל את הסטנדרטיםOECD–ה OECD, :בנוגע למאבק במתן שוחד לעובדי ציבור זרים Phase 3 Report on Implementing the OECD Anti-Bribery Convention in Israel (June 201)5 ;OECD, Israel: Follow-Up to the Phase 3 Report & (הדוחות פורסמוRecommendations (November 2017) https://www.oecd. באתר האינטרנט של הארגון בכתובת org/corruption/israel-oecdanti-briberyconvention. ). הארגון המליץ כי ישראל תתקן את החוק באופןhtm ) ו–(ג) לחוק בכל2()(ב14 שיסיר את ההגבלות לפי סעיף הנוגע לעבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר הקבועה בסעיף א לחוק, ואשר כלולה ברשימת העבירות המנויות בסעיף291 א) לסעיף האמור). החשש של הארגון היה2( (ב) (פסקה15 מכך שאומנם מדינות בעולם יפלילו את המעשה של מתן שוחד לעובד ציבור זר, ואולם יקבעו בצד העבירה עונש קל מאוד או סייג לאחריות שמאיין את היכולת להעמיד לדין בשל עבירה זו, ובכך יסכלו את תכלית האיסור. הטענות של הארגון נגד המצב המשפטי הקיים לגבי עבירת שוחד לעובד ציבור זר, נכונות גם לגבי שאר העבירות המנויות (ב).15 בסעיף ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1462 (ב) לחוק כך15 אשר על כן מוצע לתקן את סעיף שנוסף על אי־תחולת תנאי הפליליות הכפולה על העבירות המנויות בו, לא יחולו על העבירות כאמור גם תנאי העדר סייג לאחריות פלילית ותנאי חומרת העונש. יובהר, כי גם בעניין זה העמדה לדין בעבירות חוץ היא באישור גורמים בכירים בפרקליטות, ועל כן ניתן לבחון את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ולהעמיד לדין במקרים המתאימים בלבד. יודגש, כי אין דין תנאי הסיכון הכפול הקבוע בסעיף ), כדין שני התנאים האחרים, ולכן הוא אינו כלול3()(ב14 בתיקון המוצע. התנאי האמור עוסק במצב שבו התנהל משפט נגד אזרח ישראלי במדינה זרה והוא זוכה מן ,העבירה, או שהוא הורשע בה ונשא את עונשו. תנאי זה המגן על נאשם מפני "סיכון כפול" בנסיבות מסוימות, מגלם ,ערך מוגן אחר של הסתמכות האדם על משפט שנערך לו ועל כן אין מקום להחריגו לגבי העבירות המנויות בסעיף (ב) יחד עם התנאים האחרים כאמור.15 )2( לפסקה ,(ב) לחוק15 כאמור לעיל, העבירות המנויות בסעיף מוחרגות מתנאי הפליליות הכפולה, ולנוכח התיקון יוחרגו גם מתנאי העדר סייג- ) לעיל1( המוצע בפסקה לאחריות פלילית ומתנאי חומרת העונש. מוצע להוסיף עבירת- (ב) לחוק15 לרשימת העבירות המנויות בסעיף מין לפי סימן ה' בפרק י' לחוק שנעברה בקטין. הסרת תנאי הפליליות הכפולה ביחס לעבירות מין שבוצעו בקטין נועדה להתמודד עם תופעות של פגיעה וניצול מיניים של קטינים מחוץ לגבולות ישראל כמפורט להלן, וזאת מתוך :הכרה בפגיעותם המוגברת ובסיכון המוגבר לניצולם המיני )  תופעה מרכזית שעימה מבקש התיקון המוצע1( ,להתמודד היא תופעה חוצת־גבולות של ניצול מיני מסחרי ולא מסחרי, של קטינים. רשת האינטרנט והקדמה הטכנולוגית הביאו עימן סכנות לא מבוטלות לקטינים ברשת. בין השאר הן הקלו על האפשרות "ללכוד" קטינים Explanatory Report to( ברשת כקורבנות פוטנציאליים the Council of Europe Convention on the Protection of Children against Sexual Exploitation and Sexual Abuse, Council of Europe Treaty Series - No .201, ). הניצול המיני של קטינים באמצעות11 (2/510/2007) הרשת נעשה בדרכים שונות. יש עבירות שאינן כרוכות בעזיבת מדינת אזרחותו של העבריין (כגון עבירות של פרסום תועבה או עבירות מין שמבוצעות באמצעות רשת האינטרנט עצמה); בחלק מהמקרים העבריינים מנצלים את הרשת כדי לאתר קורבנות פוטנציאליים קטינים או מקומות שבהם ניתן לקבל שירותי מין מקטינים (תיירות מין), ובעקבות זאת העבריין נוסע למדינה זרה ומבצע בה את עבירות המין. בתיקים מעין אלה, המדינה מחויבת להוכיח עמידה בתנאי הפליליות הכפולה לגבי כל עבירת מין שבוצעה בקטין. דרישה זו אינה מוצדקת ביחס לעבירות מסוג זה, שכן מדובר בתופעה פלילית חמורה וחוצת־גבולות שיש למנוע אותה ברמה הגלובלית ולסכל את האפשרות לנצל דין מקומי כזה או אחר כדי לחמוק מאחריות פלילית. מטרת התיקון אפוא היא לייתר את הצורך בהוכחת הפליליות הכפולה בתיקים מסוג זה ולהסיר את החסמים למאבק בתופעה זו. תיקון זה אף מתיישב עם הוראות אמנת מועצת אירופה בדבר הגנה על ילדים ,) אמנת לנזרוטה- מפני ניצול מיני והתעללות מינית (להלן שמדינת ישראל שוקלת בימים אלה את ההצטרפות אליה. אמנת לנזרוטה היא אמנה רב־צדדית של מועצת אירופה שמטרתה למנוע ולהתמודד עם ניצול והתעללות מינית בילדים ולהגן על זכויות ילדים שנפגעו כתוצאה מניצול או התעללות מינית, תוך קידום שיתוף פעולה לאומי ובין־ ). האמנה נפתחה9 'לאומי בתחום (אמנת לנזרוטה, בעמ ,)2007 באוקטובר25( לחתימה ביום י"ג בחשוון התשס"ח ,)2010 ביולי1( ונכנסה לתוקף ביום י"ט בתמוז התש"ע , מדינות, כולן מדינות אירופאיות48 וחברות בה כיום למעט תוניסיה. על פי אמנת לנזרוטה מתבקשות המדינות החברות לבטל את תנאי הפליליות הכפולה לגבי עבירות התעללות מינית, זנות קטינים, הפקת- המנויות באמנה ,פורנוגרפיית קטינים והשתתפות קטינים בפורנוגרפיה. זאת בין השאר, כדי להתמודד עם תופעת תיירות המין, שבה אנשים יוצאים ממדינת האזרחות שלהם לצורך ביצוע ,עבירות מין בקטינים במדינות מסוימות שבהן אין הרצון האמצעים או התשתית המשפטית המתאימה כדי לאכוף את הפרתן בצורה אפקטיבית בדין המדינתי הפנימי (אמנת ).18 'לנזרוטה, בעמ יודגש כי כבר כיום כלולה ברשימת העבירות המנויות (ב), בין השאר, עבירת זנות או תועבה (עבירה15 בסעיף לפי סימן י' לפרק ח' לחוק) שנעברה בקטין או בקשר לקטין. כך למשל העבירות של צריכת זנות מקטין, שימוש בקטין לעשיית פרסום תועבה ופרסום של פרסום תועבה ובו ,דמותו של קטין, מוחרגות כולן מתנאי הפליליות הכפולה וניתן להעמיד לדין בשל ביצוען בלא תלות בדין הנוהג במדינה שבה בוצעו. ההחרגה של עבירות זנות ותועבה שבוצעו בקטינים מתנאי הפליליות הכפולה נעשתה במטרה להילחם בתופעת ניצולם המיני של קטינים באמצעות שיתוף פעולה בין־לאומי (ראו בדברי ההסבר להצעת חוק ', עמ2369 , ה"ח1998-5), התשנ"ח2 'העונשין (תיקון מס ). עם זאת, עבירות מין שבוצעו בקטין אינן מוחרגות465 מתנאי הפליליות הכפולה, וזאת אף על פי שההבחנה בין שתי הקבוצות של העבירות עשויה להיות שרירותית לעיתים. כך למשל במקרים רבים צריכת זנות מקטין מהווה גם עבירת מין כלפיו. כמו כן, ניצולם של קטינים לתעשייה של פורנוגרפיית קטינים כרוך על פי רוב בביצוע עבירות ;מין בקטינים אלה )  תופעה נוספת שעימה מבקשת ההצעה להתמודד היא2( פגיעות מיניות שנעשות על ידי פוגע ישראלי בקטין ישראלי במהלך שהות משותפת שלהם בחו"ל, כגון במהלך טיול ,משפחתי לחו"ל או נסיעה לחו"ל מטעם מסגרת חינוכית פורמלית או לא פורמלית. תופעה זו באה לידי ביטוי בשורה של תיקים המטופלים בפרקליטות המדינה, ועצם העובדה שעבירת המין בוצעה בחו"ל מחייבת את המדינה להוכיח כי המעשה מהווה עבירה לפי הדין הזר, ביחס לכל ד ב ר י ה ס ב ר 1463 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו מדינה שבה בוצעה עבירה. כך למשל אם מדובר בטיול חוצה מדינות שבוצעו במהלכו עבירות מין בקטין, נדרשת המדינה להוכיח כי תנאי הפליליות הכפולה מתקיים בכל מדינה ומדינה. הסרת הדרישה להוכחת פליליות כפולה במקרים אלה נדרשת מטעם כפול: ראשית, פגיעותם של קטינים כקורבנות לעבירות מין מתעצמת עוד יותר כאשר הם מצויים בסביבה זרה והתלות שלהם במבצע העבירה גדולה אפילו יותר. יתרה מכך, פעמים רבות למבצע העבירה שליטה על בחירת יעד הנסיעה המשותפת לו ולקורבן העבירה, כך שלמעשה ביכולתו לבחור יעד שבו ימוזער הסיכון המשפטי הנשקף לו, וזאת גם במקרים שבהם לא מדובר בתכנון מוקדם אשר יהפוך את העבירה לעבירת פנים; שנית, ההצדקה לתנאי הפליליות הכפולה בנסיבות אלה חלשה ביותר משום שלאף אחד מהצדדים לעבירה אין זיקה למדינה שבה בוצעה העבירה ולמעשה מיקום העבירה הוא שרירותי. בנסיבות אלה, שבהן הפגיעה נעשתה בין ישראלים ושהות הצדדים באותה מדינה היא זמנית, יש למדינת ישראל אינטרס גדול יותר להעמיד לדין ,את הפוגע מאשר למדינה שבה בוצעו העבירות. כמו כן בנסיבות אלו לא ניתן לומר שמבצע העבירה הנחה את עצמו על פי הכללים החלים באותה מדינה. אם המבצע היה מודע להוראות הדין המקומי ולהבדלים בינו לבין הדין הישראלי, הרי שכאמור הוא אך ניצל אותם כדי לבצע את זממו. כאמור לעיל, התיקון המוצע מתיישב עם החקיקה במדינות רבות. כך למשל בבריטניה, עניינו של אזרח בריטניה המבצע מחוץ לשטחה את אחת מעבירות המין המנויות בתוספת השנייה לחוק בדבר עבירות מין (הכוללת עבירות מין בקטינים), אינו כפוף לפליליות המעשה במקום Sexual Offences Act, 2003, c .42, §72( ביצוע העבירה ; בארצות הברית נחקק תיקון האוסר על אזרח או(Eng). תושב אמריקאי לקיים יחסי מין מסחריים מחוץ לגבולות ,18 ארצות הברית, כאשר מדובר בקטינים מתחת לגיל 18 U.S .Code §2423 לרבות הפקת פורנוגרפיית קטינים (ראו )). הפסיקה האמריקאית אף קבעה כי לקונגרס מותר2002( לקבוע סמכות חוץ־טריטוריאלית בעניין זה בלא תנאי של פליליות כפולה, מהנימוק שהקונגרס פעל במסגרת סמכותו בעבירות שקשורות ליחסי מסחר. זאת, משום שהחוק נועד להפליל תיירות מין, אשר היא תופעה בעלת אלמנטים United States v .Clark,( מסחריים בין הצדדים לעבירה ). באוסטרליה נחקק חוק43 5F.3d 1100, 1103 (9th Cir .2006) פדרלי העוסק באופן נרחב בתיירות מין בקטינים, ובו נקבע כי הוראותיו חלות על כל אזרח או תושב אוסטרליה שמבצע עבירות מין בקטינים מחוץ לגבולות אוסטרליה, והדבר אינו Crimes( כפוף לפליליות המעשה במקום ביצוע העבירה ;)(Child Sex Tourism) Amendment Act 1994 s50AD בגרמניה, חוק העונשין קובע כי אין צורך בפליליות כפולה אם מדובר בעבירת מין נגד קטין. החוק שם גם קובע כי לא חל תנאי הפליליות הכפולה לגבי עבירות מין שבוצעו על ידי אחראי או על ידי הורה אם מבצע העבירה הוא ). יתרה מכך, החוק אף מחריג מתנאי§(58) StGB( גרמני הפליליות הכפולה את עבירת האינוס נגד כל אדם לרבות ).§177(1) StGB( בגיר בצרפת, חוק העונשין מרחיב את תחולת הסמכות הפלילית החוץ־טריטוריאלית לכלל עבירות המין נגד ,קטינים, וקובע כי לגביהן לא נדרש להוכיח פליליות כפולה זאת בלא תלות בעונש ובלא תלות באזרחותו של הקטין ). נוסף על כך, תחולתLa Code Penal 222-22 (1992)( הנפגע הסמכות הפלילית החוץ־טריטוריאלית בצרפת הורחבה למגוון רחב של עבירות. כך, תנאי הפליליות הכפולה לא חל על עבירות שבוצעו מחוץ לצרפת על ידי אזרח צרפת שהעונש הקבוע בצידן הוא עשר שנות מאסר ומעלה ), ואם קורבן העבירה הואLa Code Penal 113-6 (1992)( גם על עבירות שמהוות "עוון" לפי החוק- אזרח צרפת ).La Code Penal 113-7 (1992)( הצרפתי עבירות מין בקטינים יכולות להיות מבוצעות בהקשרים שונים ובנסיבות שונות, ובמסגרת ההחלטה של גורמים בכירים בפרקליטות, כאמור לעיל, אם לאשר העמדה לדין בעבירת חוץ לגבי עבירות כאמור, ייבחנו נסיבות המקרה המסוים לאור התכליות שתוארו לעיל. ד ב ר י ה ס ב ר סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים3.24 המחיר