הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת רונית תירוש צחי הנגבי ראובן ריבלין פ/2883/17 הצעת חוק הספורט (תיקון - זכויות ספורטאים), התשס"ז-2007 תיקון סעיף 7 1. בחוק הספורט, התשמ"ח-19881 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 7– (1) בסעיף קטן (א), במקום "אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות ואיגוד" יבוא "אגודת ספורט וארגון ספורט"; (2) בסעיף קטן (ב) – (א) אחרי "השר" יבוא "באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת"; (ב) בסופו יבוא "בהתאם להבחנות בין סוגי ספורטאים". תיקון סעיף 9 2. בסעיף 9 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-19922 יחולו על אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות, איגוד ומועדון ספורט." תיקון סעיף 10 3. בסעיף 10 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר תכני התקנון, לרבות בדבר הוראות שאין לכלול בתקנון." הוספת סעיפים 10א ו-10ב 4. אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: "בחירות 10א. יושבי ראש והנהלות התאחדות ואיגוד ייבחרו בבחירות כלליות, אישיות, ישירות, חשאיות ושוות לפי תקנות שיקבע השר לענין זה. נציגי ציבור 10ב. (א) בהנהלת אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות ואיגוד יכהנו שני נציגי ציבור. (ב) על מינוי ועבודת נציג ציבור כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 240 עד 249א לחוק החברות, התשנ"ט-19993 כדירקטור חיצוני, בשינויים המחויבים, וסעיף 17 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-19754. (ג) השר יקבע בתקנות סדרי מינוי ועבודה לנציגי הציבור, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב)." תיקון סעיף 11 5. האמור בסעיף 10 לחוק העיקרי יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) התאחדות או איגוד, באישור השר, יתקינו תקנון בדבר מבנה, סמכויות, מינוי בוררים וסדרי דין במוסדות השיפוט הפנימיים האמורים בסעיף קטן (א). (ג) על פסק של מוסד שיפוט פנימי יחולו הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-19685 כפסק בורר, ועל תקנון מוסד השיפוט הפנימי יחולו ההוראות האמורות כהסכם בוררות. (ד) כשיר להתמנות כבורר או כדיין במוסדות השיפוט הפנימיים מי שכשיר להתמנות לשופט של בית המשפט השלום." תיקון סעיף 11א 6. בסעיף 11א לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) השר יקבע בתקנות הוראות בדבר העברת ספורטאי מאגודה לאגודה ובלבד שהעברה כאמור תהיה מותרת, ללא כל תשלום, לספורטאי שהחל לשחק באגודה בהיותו בגיל נוער, לא יאוחר מחמש שנים לאחר שגילו עבר את גיל הנוער, וכי לא ישולם כל תגמול לאגודת ספורט או מועדון ספורט תמורת ההעברה; בסעיף זה, "גיל נוער" – התקופה בה זכאי ספורטאי ליטול חלק במסגרת מאורגנת של תחרויות לגילאי ילדים, נערים ונוער המאורגנות על ידי איגוד או התאחדות המרכזים את הפעילות באותו ענף ספורט." דברי הסבר לענין סעיף 1: סעיף 7(א) לחוק הספורט, התשמ"ח-1988 (להלן – החוק) מחייב כל אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות ואיגוד לבטח את הספורטאים הנוטלים חלק בתחרויות ספורט המאורגנות על-ידם או מטעמם או בתחרויות ספורט בהם הם נוטלים חלק. בכך למעשה נוצרת כפילות מיותרת של מספר גופים החבים בחובת ביטוח, כאשר די היה בגורם אחד, אשר יבטח את הספורטאי בפוליסה כנגד הסיכונים אליהם הוא חשוף במסגרת הפעילות הספורטיבית המאורגנת. משכך, די כי האחריות לביטוח הספורטאים תוטל על כתפיהם של אגודת ספורט וארגון ספורט, בגין תחרויות ספורט המאורגנות על-ידם, ואין צורך להטיל אחריות לבטחם גם על יתר הגופים. כן מוצע לקבוע כי תקנות בדבר סכומי הביטוח המזעריים יבואו לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. לעניין סעיף 2: בתוקף תפקידם מרכזים אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות, איגוד ומועדון ספורט כספי ציבור רבים ממקורות שונים, מוצע לחייב את הגופים האמורים בעריכת מכרז חוקי לפי כללי המנהל התקין. לענין סעיף 3: חשוב שהסמכות הניתנת להתאחדויות ואיגודי הספורט להתקין תקנונים תהא מוגבלת במספר עניינים, במטרה להבטיח מינהל תקין. המסגרת להתקנת אותם תקנונים, היא מסגרת העיסוק בתחום הספורט וההכרה, כי התקנון שמותקן על-ידי התאחדות או איגוד יעסוק בתחום זה בלבד. לפיכך, מוצע לקבוע הוראה כי השר יקבע בתקנות את מסגרת התקנון, כולל מהם ההוראות שניתן לקבוע בתקנון ומהן ההוראות שאין לקבוע בתקנון. הגבלת הסמכות הניתנת להתאחדות להתקין תקנונים בנושאים מסויימים תבטיח כאמור, ניהול תקין של ההתאחדויות ואיגודי הספורט ושמירה על האינטרס הציבורי. לענין סעיף 4: התיקונים המוצעים בסעיף 5 לחוק הובאו מתוך המלצות ועדת סטרשנוב - ועדת הבירור לבדיקת מצב ענף הכדורגל שמינה שר החינוך התרבות והספורט דאז, חבר הכנסת מתן וילנאי ופירסמה דוח בשנת התשס"ג – 2002 ( להלן – הדוח) לעניין מבנה ההתאחדות לכדורגל. מוצע לנהל בחירות חשאיות ואישיות ליו"ר התאחדות ואיגוד, זאת על-מנת למנוע תופעה של פוליטיזציה בהתאחדות, על ידי מינויים של בכירי מרכזי הספורט השונים (כגון: "הפועל" "מכבי" "ביתר" "אליצור") המזוהים פוליטית בצורה של רוטציה. קיומן של בחירות חשאיות ואישיות תצמצם למינימום את השפעתם של המרכזים בהתאחדות ותמצה את עיקר המסקנות מדוח סטרשנוב. בחירות חשאיות ושוות אף יבטיחו "טוהר בחירות" וימנעו את התופעה של ריבוי ייפויי כוח כפי שנהוג היום בבחירות בתוך ההתאחדות. עוד מוצע כי הן בהנהלת התאחדות והן באגודות הספורט השונות המשתייכות לענפי הספורט הקבוצתיים, ימונו נציגי ציבור, שיבטיחו שקיפות בכל ארגוני ואיגודי הספורט ויימנעו תופעות נפוצות של מינויים בשיטת "חבר מביא חבר", כפי שמתריעה עליהם ועדת סטרשנוב בדוח. על- פי המצב כיום, אגודות הספורט המשתייכות לענפי הספורט הקבוצתיים, אשר מאוגדות על פי רוב כמלכ"רים, נשלטות הלכה למעשה, על-ידי גורמים פרטיים, ברובם עסקיים. קיים צורך להסדר חוקי הולם ומינוי נציגי ציבור אשר יספקו כלים יעילים לשמירה על אינטרס הציבור ופעילותם התקינה, מתוך חשש לאפשרות ניצול המלכ"רים לצרכיהם העסקיים של הגורמים השולטים בהם בפועל, בשל ניגוד העניינים המובנה הנוצר במצב מעין זה. אימוץ ההסדר בדבר מינויים של נציגי ציבור בהנהלות אגודות הספורט השונות וכן באיגודים ובהתאחדויות אליהן מסונפות האגודות, אשר הנהלתן מורכבת מנציגי האגודות, נועד כאמור לקדם וליישם את ערכי השקיפות והניהול התקין של אגודות הספורט וענפי הספורט הקבוצתיים, ובתוך כך לחזק את הקשר והאמון של הקהילות המזוהות עם אגודות הספורט בענפי הספורט הקבוצתיים, והמיוצגות על-ידן. מוצע כי נציגי הציבור יהיו מאין דירקטורים חיצוניים באגודות הספורט ואיגודי הספורט השונים, ולפיכך יחולו על מינויים ועבודתם אותם כללים החלים על דירקטורים חיצוניים בחברות ובחברות ממשלתיות, בכפוף לכך יקבע השר את סדרי מינוים, עבודתם וסמכויותיהם. לעניין סעיף 5: מוצע לקבוע כי ייקבעו תקנונים, באישור השר, לעבודת מוסדות השיפוט הפנימיים, וכן כי הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 יחולו על התקנון ועל פסיקה של מוסדות אלו. עוד מוצע לקבוע כי מי שיכול להיות ממונה לבורר במוסדות השיפוט הפנימיים הוא מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט השלום. לעניין סעיף 6: קיימת זכות בסיסית לספורטאי לעבור בחופשיות מאגודה לאגודה (מקבוצה לקבוצה) תוך שמירת זכותה של האגודה להינות מפרי עמלה, עמל גידולו של הספורטאי במשך שנים רבות. מוצע לקבוע בחוק ולעמוד על החשיבות של גיל הספורטאי, על- מנת שלא ייווצר מצב שינוצל, או שזכויותיו יירמסו במסגרת מה שמכונה "כרטיס שחקן". חשוב לשים דגש על זכות מעבר התואמת את מעמד הספורטאי. המועד המוצע הינו חמש שנים ממועד סיום גיל נוער. ממועד זה יהא כל ספורטאי חופשי לעבור לכל קבוצה שיבקש. לכן מוצע לקבוע כי השר יקבע בתקנות הוראות בדבר העברת ספורטאי מאגודה לאגודה ובלבד שהעברה כאמור תהיה מותרת, ללא כל תשלום, לספורטאי שהחל לשחק באגודה בהיותו בגיל נוער, לא יאוחר מחמש שנים לאחר שגילו עבר את גיל הנוער, וכי לא ישולם כל תגמול לאגודת ספורט או מועדון ספורט תמורת ההעברה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י' באב התשס"ז – 25.7.07