הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אמנון כהן פ/2492/17 הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (תיקון - קביעת תקציב מינימום), התשס"ז-2007 הוספת סעיף 42ג 1. בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד-19841, אחרי סעיף 42ב יבוא: "פרק ז'1: תקציב תקציב 42ג. תקציב שנתי להטבות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, ייקבע בחוק תקציב שנתי, בתכנית נפרדת במסגרת תקציב משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ובלבד שהסכום הקבוע בו לא יפחת מ- 1,511,502 שקלים חדשים מתקציבו הכולל של המשרד; לעניין זה, "חוק תקציב שנתי" ו"תכנית" – כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-19852." תחילה 2. תחילתו של סעיף 42ג לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד-19843 כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007). דברי הסבר הקיצוץ המתמשך בתקציב המחקר ופיתוח, כפי שאף בא לידי ביטוי בתקציב 2007 המאושר, יגרום להשפעות הרסניות על המשק הישראלי. החל משנת 2000 חל כרסום מתמשך בתקציב המחקר ופיתוח מרמה של 1.8 מיליארד שקלים ל- 1.2 מיליארד שקלים ב-2006 ול- 1.1 מיליארד שקלים בתקציב 2007. במצטבר קוצצו במהלך שנים אלו (לרבות הקיצוץ המתוכנן לשנת 2007) כ-4.5 מיליארד שקלים. יש לציין, כי מחקר ופיתוח נתפס בעיני הכלכלנים כאחד התחומים המצדיקים מעורבות ממשלתית, וזאת בשל קיומם של כשלי שוק. ההשקעה בתחום המחקר והפיתוח מניבה תשואה גבוהה מאד למשק, והיא אף גבוהה מהתשואה למפעל שמבצע את ההשקעה. הסיבה לכך, נעוצה בתופעת ה"גלישה" (spillover) – ההשקעה במחקר ופיתוח במפעל בודד משפיעה גם על שיפור בפריון וברווחיות של מפעלים אחרים בענף, כמו גם של ענפים אחרים ושל המשק כולו. בנוסף, רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במחקר ופיתוח בעיני המשקיע הבודד או בעיני החברה המפתחת גבוהה בהרבה בהשוואה לרמת הסיכון בראיה כלל משקית. רמת סיכון גבוהה זו, מרתיעה אף גופי השקעה פרטיים, עובדה נוספת המצריכה מעורבות ממשלתית בתחום. זאת ועוד, תמיכה באמצעות מענקי מחקר ופיתוח מקובלת גם במדינות אירופה, הן לחברות גדולות והן לקטנות. לפיכך, על מנת לשמור על היתרון התחרותי של מדינת ישראל עלינו לעמוד בשורה אחת עם ההטבות הניתנות בעולם המערבי. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ט באייר התשס"ז – 7.5.07