הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת עמיחי אילון לימור לבנת פ/2473/17 הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון - הפעלת מערך משק לשעת חירום לאחר הכרזה על מצב מיוחד בעורף), התשס"ז-2007 הוספת סעיף 9ג1 1. בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-19511, אחרי סעיף 9ג יבוא: "הפעלת מערך מל"ח 9ג1. (א) הוכרז מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג, תפעיל הממשלה את מערך משק לשעת חירום (בסעיף זה – מערך מל"ח) בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1716 מיום כ"ט בסיוון התשמ"ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס' 1080 מיום ז' באדר א' התש"ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין. הודעה על הפעלת מערך מל"ח כאמור תובא לידיעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. (ב) (1) הממשלה רשאית לדחות את הפעלת מערך מל"ח אם שוכנעה כי בנסיבות העניין אין הדבר נחוץ, בין היתר כדי לאפשר מתן שירותים קיומיים לאוכלוסיה המצויה בשטח עליו חלה ההכרזה, או כדי למנוע תקלות או מפגעים ממשיים למערך הייצור או האספקה למתן שירותים כאמור. (2) החליטה הממשלה לדחות את הפעלת מל"ח לפי פסקה (1), תובא החלטתה לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהקדם האפשרי. (ג) הפעלת מערך מל"ח תימשך כל עוד לא פקעה ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, אלא אם כן מצאה הממשלה כי בנסיבות הענין אין עוד צורך בהפעלתו. החליטה הממשלה כאמור, יובא הדבר לידיעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת." תיקון פקודת העיריות 2. בפקודת העיריות2, בסעיף 248א(א), אחרי "אותו זמן," יבוא "וכן בתקופה שבה הכריזה הממשלה על הפעלתו, לפי סעיף 9ג1 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951,". תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים) 3. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-19823, בסעיף 13א(א), בהגדרה "תקופת הפעלת מערך מל"ח", אחרי "משק לשעת חירום" יבוא "לפי סעיף 9ג1 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 או". דברי הסבר על-פי המצב החוקי היום, במידה ושוכנעה הממשלה כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסייה האזרחית, רשאית היא להכריז, במדינה כולה או בשטח מסוים, על מצב מיוחד בעורף. לאחר ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, נתונה, כיום, בידי הממשלה האפשרות להפעיל את מערך משק לשעת חירום, וזאת ביוזמתו של שר הביטחון ובאמצעות החלטת ממשלה. במלחמת לבנון השנייה הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף, ביום י"ט בתמוז התשס"ו (15 ביולי 2006). עם זאת, כינס שר הביטחון את האחראים להפעלת מערך משק לשעת חירום רק שבעה ימים מאוחר יותר, ולבסוף דחה את הוצאתו אל הפועל. כך, מעולם לא דנה הממשלה, במהלך המלחמה, בהפעלתו של מערך משק לשעת חרום וזאת חרף היותה של סוגיית הפעלת מערך זה דרמטית והרת גורל. לגופה של החלטה, השיקול שלא להפעיל את מערך משק לשעת חירום לקה בחסר, משום שלמערך זה מספר פונקציות ויכולות שלא היו בנמצא. בעצם העובדה שמערך משק לשעת חירום לא הופעל, נוצרו חוסרים מהותיים הן ברמת השירותים הקיומיים והן ברמת השירותים החיוניים. חוסרים אלו תרמו במידה רבה להיווצרות מצוקה אמיתית, ובמקרים רבים, אף לתחושה קשה של הזנחה. מערך משק לשעת חירום מבצע בשגרה תרגילים להשגת המיומנות הדרושה לפעולה בעת חירום, והוא הראשון לתת מענה, בזמן אמת, לצרכים שונים של חירום. עמד על כך מבקר המדינה, בשנת 2001, בקובעו כי: "היערכות מל"ח שהנה למצב החמור ביותר, יכולה לתת מענה גם למצבים פחות חמורים...מן הראוי לשקול הפעלת מערך מל"ח לא רק באסונות המוניים אלא גם במצבי ביניים שונים". מבקר המדינה הוסיף וכתב בדו"ח המבקר כי: "מערך המל"ח באמצעות המטות הפיקודיים שלו נועד, בין השאר, לפעול בתקופת ההפעלה כמתאם ומנחה את הגורמים השונים, כגון משרדי ממשלה ורשויות מקומיות כדי להבטיח את ההספקה של מוצרים ושירותים שנקבעו כחיוניים. זאת על בסיס נתונים ותכניות, שהכינו משרדי הממשלה השונים בהתאם להנחיית ועדת מל"ח עליונה. בשגרה מבצע מערך המל"ח תרגילים להשגת המיומנות הדרושה לפעולה בתקופת הפעלה." נוכח תפקידו וחשיבותו של מערך משק לשעת חירום, כמו גם האנומליה מבחינת התקינות המערכתית והמצוקה שנוצרה עקב אי הפעלתו במהלך המלחמה האחרונה מבקשת הצעת חוק לקבוע כי הפעלת מערך משק לשעת חירום תהא אוטומטית עם הפעלת מצב מיוחד בעורף או מצב מלחמה. לפיכך, מטרת הצעת החוק הינה לכרוך את הכרזת הממשלה על מצב מיוחד בעורף בהחלטה בדבר הפעלתו של מערך משק לשעת חירום. על-פי הצעת החוק, במידה ותחליט הממשלה כי אין מקום להפעלת מערך משק לשעת חרום תידרש החלטה פוזיטיבית של הממשלה שלא להפעיל מערך זה, וזאת מפאת הצורך הטבוע בהפעלתו במצבי חירום, כפי שלימדו הקשיים אשר היו מנת חלקם של רבים בעורף. כך, יבחן הצורך בהפעלת מערכת משק לשעת חירום באופן מעמיק וסדור, ולא בדיון חפוז בשעת מלחמה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשס"ז – 21.3.07