הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת זהבה גלאון
פ/2458/17
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – ועדת היתרים), התשס"ז-2007
הוספת סעיף 9ג
1.
בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, אחרי סעיף 9ב יבוא:
"ועדת היתרים
9ג.
(א) שר התעסוקה המסחר והתעשייה ימנה ועדת היתרים לצורך חוק זה.
(ב) ועדת ההיתרים תהיה של שלושה חברים, ואלה הם:
(1) שופט בדימוס, או מי שכשיר להיות שופט בבית הדין האיזורי לעבודה, שיכהן כיושב-ראש הוועדה;
(2) נציג שייבחר מתוך רשימת מועמדים שתוצע על ידי ארגוני הנשים בישראל;
(3) נציג שייבחר מתוך מועמדים שיוצעו על ידי ארגוני נותני עבודה רפרזנטטיביים במדינה.
(ג) הודעה על מינוי ועדת היתרים וכתובתה תפורסם ברשומות.
(ד)
(1) ועדת היתרים תדון ותפסוק בכל בקשה לקבלת היתר לפיטורי עובדת או עובד, ככל האפשר, בתוך חמישה-עשר יום מיום הגשת הבקשה.
(2) ועדת ההיתרים רשאית להאריך את התקופה האמורה בחמישה עשר ימים נוספים, ורשאית היא להאריך בחמישה עשר ימים נוספים לאחר ההארכה הראשונה מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
(ה) ועדת ההיתרים תהיה מוסמכת, בין היתר, לכל אלה:
(1) ליתן היתר לפיטורי העובדת או העובד;
(2) ליתן צו המורה למעביד להחזיר את העובדת או העובד לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע (בחוק זה - צו החזרה);
(3) ליתן צו המורה למעביד לשלם לעובדת או לעובד, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לעד תשע פעמים השכר שנתקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הבקשה להיתר; ואולם רשאית הוועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע; לענין חישוב השכר לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 והתקנות שלפי סעיף 13 לחוק האמור (בחוק זה – צו לפיצויים);
(4) ליתן צו החזרה וצו לפיצויים, כאחד (בחוק זה – צו משולב), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (3), רק בהתאם לנזק שנגרם לעובדת או העובד בפועל;
(5) לצוות על המעביד, להחזיר את העובדת או העובד לעבודה עד סיום ההליך בפני הוועדה; צו לפי פסקה זו יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליך לפני הוועדה או עד למועד מוקדם יותר שקבעה (בחוק זה – צו זמני);
(ו) נתנה ועדת ההיתרים צו מהצווים שלפי סעיף קטן (ה), תורה בו כי המעביד יישא בהוצאות העובדת או העובד בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הוועדה לפי סעיף קטן זה כדין פיצויים שנקבעו לפי חוק זה.
(ז)
(1) צו שניתן על ידי ועדת ההיתרים, דינו לענין סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט (בסעיף זה – הפקודה), כדין צו שניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה.
(2) צו שניתן על ידי ועדת ההיתרים, דינו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק-דין סופי של בית-משפט מוסמך; לא יהיה בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו, אלא אם כן הורתה הוועדה, או בית הדין האזורי לעבודה שאליו הוגש הערעור, אחרת.
(ח)
(1) לוועדת ההיתרים סמכויות להזמין, ולחזור ולהזמין, אדם לבוא לפני הוועדה ולהעיד או להציג מסמכים או מוצגים אחרים שברשותו; לחייב עד להעיד בשבועה או בהן-צדק בהתאם להוראות החיקוק החל בבית-משפט אזרחי לענין זה; לכפות התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנה לפי ולא נתן על כך הסבר המניח את הדעת.
(2) ועדת ההיתרים אינה כפופה לדיני הראיות ואינה חייבת לנהוג לפי סדרי הדין של בית משפט, והיא רשאית לקבל כל ראיה שהיא בכל דרך הנראית לה מועילה ולקבוע סדרי חקירתם של עדים; והכל כשאין בחוק זה או בתקנות לפיו הוראה אחרת לענין זה.
(3) סדרי הדיון בוועדת ההיתרים ייקבעו בתקנות.
(ט) על כל החלטה ועל כל צו של ועדת ההיתרים ניתן לערער לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך חמישה עשר ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה.
(י) מתלונן שיערער על החלטת ועדת היתרים זכאי לקבל סיוע משפטי, בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי התשל"ב–1972; בשיקולים לגבי מתן שירות משפטי על פי תקנות אלה לא יובאו בחשבון ההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור בסעיפים 2 ו-3 לחוק האמור ובתקנות מכוחו.
(יא) בית דין אזורי ידון בערעור כאמור בסעיף זה בתוך 30 יום מיום הגשתו."
דברי הסבר
פיטורי עובדות בהריון ועובדים העוברים טיפולי פוריות הם אחת הבעיות הקשות בשוק העבודה בישראל.
במצב הקיים כיום, הסמכות ליתן היתרים לפיטורי עובדות על פי חוק עבודת נשים מסורה לשר התעשיה, המסחר והתעסוקה (להלן – התמ"ת), ובפועל – לממונה על חוק עבודת נשים באותו משרד. הממונה מקבל את החלטותיו מבלי לשמוע את הצדדים באופן ישיר או לקיים דיון בנוכחות הצדדים. כתוצאה מכך מתקבלת החלטה מעין שיפוטית מבלי לקיים הליך נאות.
הנתונים בשטח מלמדים כי כתוצאה מניהול ההליך במתכונת זו, נפגעות לא פעם זכויות דיוניות ומהותיות של העובד.
זאת ועוד, נתוני משרד התמ"ת מלמדים כי בשנה האחרונה קיימת עליה משמעותית בכמות ההיתרים הניתנים לפיטורי נשים בהריון ועובדים העוברים טיפולי פוריות. בכך נפגעת, לכאורה, תכליתו של חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – חוק עבודת נשים) – הגנה על נשים בהריון ונשים העוברות טיפולי פוריות מפני פיטורים.
יתרה מכך, מהפניות שהגיעו לארגוני הנשים עולה כי לעיתים גם כאשר הורה הממונה להחזיר את העובדת לעבודה, בפועל העובדת לא הוחזרה ולא קיבלה פיצוי בגין הפיטורים הבלתי חוקיים.
מצב זה רק מחריף נוכח העובדה כי רק עובדות מעטות פונות להליכים משפטיים על מנת למצות את זכויותיהן.
הצעת חוק זו משווה את ההליך לקבלת היתר לפיטורים על פי חוק עבודת נשים, להליכים המתקיימים מכח חוק חיילים משוחררים, (החזרה לעבודה), התשי"ט 1949, ביחס לפיטורי חיילי המילואים.
מטרת ההשוואה היא ליצור במשרד התמ"ת מנגנון שיתן מענה נכון להליך המעין שיפוטי שאמור להתבצע על פי חוק עבודת נשים, הן עבור זכויות העובדים והן ככלי לשיפור האכיפה של חוק עבודת נשים.
ההצעה היא ביוזמת ארגון נעמת.
--------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשס"ז – 21.3.07