הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
ניסן סלומינסקי
פ/2633/17
הצעת חוק המקרקעין (תיקון - פינוי שוכר), התשס"ז-2007
תיקון סעיף 18
1.
בחוק המקרקעין, התשמ"ט-19691 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 18 -
(1) בסעיף קטן (א), לפני "המחזיק במקרקעין כדין" יבוא "בעל המקרקעין או";
(2) בסעיף קטן (ב) -
(1) בתחילתו יבוא "רשאים בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין";
(2) במקום "שלושים" יבוא "שישים".
הוספת סעיף 18א.
2.
אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא:
"תפיסה שלא כדין
18א.
(א) בחוק זה, "תפיסה של מקרקעין שלא כדין" - לרבות החזקה במקרקעין לאחר מועד סיומו או פקיעתו של חוזה שהתיר את החזקתם, ובלבד שמשך תקופת ההחזקה מכוח חוזה לא עלתה על שבע שנים רצופות, ונשלחה הודעה לתופס המקרקעין, ולפיה הסתיים החוזה ואין כוונה להאריכו או שפקע החוזה, לפי העניין, וכי על התופס לפנות את המקרקעין.
(ב) נתפסו מקרקעין שלא כדין כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 18 בשינויים אלה:
(1) יראו את מועד תום ההחזקה כדין בשל סיומו או פקיעתו של החוזה האמור בסעיף קטן (א), כיום התפיסה;
(2) מועד הסילוק והפינוי לא יקדם מתום ארבעים וחמישה ימים מיום מסירת ההודעה לתופס."
דברי הסבר
סעיף 18 לחוק המקרקעין, אשר חיקוקו נועד ליתן סעד עצמי למחזיק במקרקעין כדין מפני אלו המנסים להחזיק במקרקעין שלא כדין, אינו מהווה פתרון חקיקתי ממצה לכלל הבעיות המתעוררות במסגרת יחסים חוזיים בין בעלי מקרקעין למחזיקים במקרקעין .
החוק לפי ניסוחו היום דן בנסיבות מצומצמות ביותר תוך התעלמות מזכויות בעל המקרקעין על פי דין ולמעשה מנתק את הזיקה בין בעל המקרקעין לנכסיו ומותיר את הסעד הזמני למחזיק במקרקעים כדין, גם אם הינו חסר אמצעים או ידיעה למתרחש במקרקעין. יתרה מזאת, החוק אינו חל במקרים בהם אדם החזיק בעבר במקרקעין כדין, לדוגמא מכוח חוזה שכירות, אך עושה לעצמו דין ומחליט להמשיך ולהחזיק בהם שלא כדין, לאחר תום היחסים החוזיים בין הצדדים.
דיירים הממשיכים להחזיק בדירות לאחר סיום חוזה השכירות יוצרים בעיות וגורמים להוצאות רבות לבעלי מקרקעין וגורמים לעומס רב על מערכת המשפט, הנאלצת לברר סוגיות אלה, אשר במרב המקרים מסתיים בהכרעה לטובת בעלי המקרקעין .
כיום, ההסדר החקיקתי מטיל את מלוא המעמסה על בעלי המקרקעין הנאלצים לפנות לערכאות משפטיות, לפתוח בהליכים משפטיים מתאימים ולהמתין זמן רב להכרעת הטריבונל השיפוטי. דרך החתחתים אינה מסתיימת במתן פסק הדין ובעל המקרקעין, פעמים רבות, נאלץ לפנות ללשכות הוצאה לפועל, לשאת בהוצאות משפט נוספות תוך ניסיון לממש את זכותו על פי דין על ידי אכיפת פסק הדין. למותר לציין, כי בתקופה זו, לרוב, המחזיק במקרקעין שלא כדין אינו משלם שכר דירה, צורך חשמל, מים ואף גורם בכוונה לנזקים בנכס.
בשנים האחרונות תופעה זו הפכה לנפוצה ביותר, ובאותה עת, בעל המקרקעין, הזקוק לשכר הדירה בכדי לשלם משכנתא, שכר דירה על דירת מגוריו, או אפילו זקוק לדירה זו לשם מגורים, נגרמים נזקים עצומים.
הצעת התיקון מבקשת ליצור איזון בין זכויות הבעלות במקרקעין של בעלי הנכסים לבין זכויות המחזיקים בנכסים מכוח חוזים. כיום האיזון מופר לטובת המחזיקים שלא כדין, המאלצים את בעלי הנכסים לפנות לערכאות משפטיות על מנת לזכות בסעד מן הצדק. הפתרון המוצע מבטל את היתרון הדיוני של אדם המחזיק שלא כדין בנכס, לאחר תום תקופת השכירות או פקיעת ההסכם בין הצדדים, ומעביר את הנטל לפנייה לערכאות לידיו – למחזיק שלא כדין ניתנת ארכה לפנות לערכאות משפטיות על מנת להוציא צו מתאים להפסקת פעולות הפינוי על ידי בעלי המקרקעין. העברת נטל ההוכחה מכתפי בעלי המקרקעין לכתפי המחזיק שלא כדין, תפחית משמעותית את העומס במערכת המשפטית ותבהיר לפורעי החוק שניתן לפעול כנגדם ללא כל שיהוי.
הצעת החוק מבקשת ליצור הרמוניה חקיקתית עם חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) התשמ"א-1981 והתיקונים שנכנסו לתוכו במהלך שנת 2005.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בסיון התשס"ז – 4.6.07