קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת תקופת קבלת קצבת ילדים), התשס"ח–2007 [הצעת חוק פ/3081/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אליהו גבאי) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעת החוק האחרונה, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת תקופת קבלת קצבת ילדים), של חבר הכנסת אליהו גבאי. גם כאן – תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, אדוני. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק זו נועדה שביטוח לאומי ימשיך לשלם קצבת ילדים לילדים לאחר שמלאו להם 18 שנה – כאשר הם משרתים בשירות צבאי סדיר. מטרת ההצעה הזאת להאריך את תקופת הזכאות לקצבת ילדים לאלו המשרתים בשירות צבאי או שירות לאומי עד תום תקופת שירות החובה. כיום, קצבת הילדים מופסקת בגיל 18 לקראת הגיוס לצה"ל. ברור לכול כי עם הגיוס לצה"ל הוצאות ההורים עבור ילדיהם לא מופסקות. בשל השירות הצבאי והיקפו החיילים מוגבלים בזמן, לכן לא פעם נדרשים ההורים להשלים את החסר אצל ילדיהם ואפילו לרכוש עבורם את הציוד הנדרש. חשוב לזכור כי בשלוש השנים שבהן החייל נמצא בצבא הוא אינו מתפרנס דיו כדי לכלכל את עצמו ולכן נדרש סיוע מההורים. הפסקת הקצבה אינה עולה בקנה אחד עם השכר שמקבל החייל. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת כץ, זה מפריע. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): חייל צה"ל מקפיא את חייו למשך שלוש שנים. הוא לא רוכש השכלה אקדמית, אינו יכול לעבוד, כאשר אדם אחר שאינו משרת בצבא באותו זמן מספיק לסיים תואר ראשון, לעבוד, להתפרנס, ובכך נוצר מצב היוצר פער לא הוגן. הארכת תקופת קבלת קצבת הילדים יכולה לפצות במידה מסוימת ולצמצם ולו במעט את הפער. בימים אלה, שבהם המוטיבציה לשרת בצה"ל יורדת, לצערנו, חשוב לחזק ולעודד את אלה המתגייסים לצה"ל מתוך הבנה ואמונה בחשיבות תרומתם למדינה ולחברה. הצעת חוק דומה לזו הונחה בעבר על-ידי חבר הכנסת אליעזר כהן. אני רוצה להוסיף, רבותי. כזכור, עד הסכם אוסלו שילם הביטוח הלאומי למשרתים בצה"ל קצבה נוספת שקראו לה קצבת קי"ץ, ולצערנו, אותה קצבה הופסקה אז, בהסכם אוסלו, כזכור לכם, באותה תקופה, אני מתכוון, בטענה שזה בא לקפח את האוכלוסייה הערבית, ויכול להיות שזה גם אתנן ששילמו לחברי הכנסת הערבים דאז כשהם תמכו בהסכם אוסלו. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אני מבקש להוריד את זה מהפרוטוקול. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בסדר, בבקשה להוריד את זה מהפרוטוקול. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: ממשלת רבין - - - באמת חתירה ערכית לשוויון - - - אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני חושב שאין יותר ערכיות מאשר לשרת בצה"ל ואין יותר ערכיות מאשר שמדינת ישראל תכיר בערך השירות בצבא ותתגמל את הבחורים שמתגייסים לצה"ל. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: בחוק שלך זה גם נוגע בבני הישיבות, אז יש בעיה עם זה - - - אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אז בבקשה בואו ותגידו: רק לאלה שמשרתים בצה"ל. אני מוכן על זה להתפשר אתכם ולהגיד שניתן בינתיים רק לאלה שמשרתים בצה"ל. רבותי, בתקופה שיש השתמטות, יש ירידה בגיוס לשירות קרבי, יש ירידה במספר המתגייסים לקורסי קצינים, למתנדבים לקורסי הקצינים, אין דבר יותר חשוב בימים אלה מאשר שעם ישראל יאמר למתגייסים: הנה אנחנו מכירים בערך הלאומי, בערך שכה חשוב לשרת בצבא בתקופה שבה הערבות ההדדית יורדת וכל אחד מטפח את העשייה לביתו ולעצמו ויורד השירות הלאומי והעזרה למדינה. לכן, אני קורא לממשלת ישראל לתמוך בחוק הזה. פנה אלי חבר הכנסת אפללו, יושב-ראש הקואליציה, ואמר לי שממשלת ישראל שוקלת לתמוך בחוק ולכן אנחנו מבקשים ממך לא להעלות את זה להצבעה. רק תקריא את זה, ובשלב יותר מאוחר נקיים דיון בממשלה ויש סיכוי טוב שנתמוך בהצעת החוק. אני שמח ומברך את ממשלת ישראל וקורא לה אכן להצטרף ולתמוך בהצעת חוק זו. זה מעט-מעט שהחוק, שעם ישראל, שמדינת ישראל חייבים לאותם בחורים שמתגייסים ומסכנים את חייהם למען המדינה. אנחנו צריכים להגביר את המוטיבציה בדרך של חינוך, בדרך של לימוד ופטריוטיות דרך מערכת החינוך וגם בדרך של הטבות לאותם אנשים מתגייסים – אם בצורה של קבלה לאוניברסיטה, אם בקבלת פטור ממסים ואם דרך הביטוח הלאומי. אני קורא לממשלת ישראל לתמוך בחוק וגם לחברי חברי הכנסת, ואני ממתין לקבל את ההודעה מממשלת ישראל שהיא תומכת, כדי שנביא את הצעת החוק להצבעה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה לך, אדוני.