קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008
מס' כ/229; "דברי הכנסת", חוב' ל"א, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אולי תישאר כאן כי הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק החברות (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הנה אנחנו מטייבים בנקודה – לא במערכה הגדולה כמו קודם – את חוק החברות הממשלתיות. זאת הצעה שהוגשה ביוזמתם של חברי הכנסת ארדן וברוורמן. אם חבר הכנסת ברוורמן היה כאן הייתי שמח לברך אותו על כך שנגמרו ייסורי האיוש של הוועדות. ההצעה גובשה בתיאום ובשיתוף פעולה עם משרד המשפטים, אדוני השר, ועם הרשות לניירות ערך.
עקב משברים בשוקי ההון בעולם בשנים האחרונות אימצו מדינות רבות עקרונות ממשל תאגידי, שהם עקרונות המנחים חברות ציבוריות בהתנהלות ראויה על-ידי חיזוק מנגנונים של בקרה ופיקוח.
חברים, אנחנו נראה עוד חיזוקים כהנה וכהנה בשנה הקרובה בעוד כמה סעיפי תיקונים של חברי הכנסת. בין השאר, עקרונות אלה קשורים לצורך בחיזוק עצמאות הדירקטוריון של החברה כגורם המרכזי שתפקידו לפקח על ניהול החברה, לצד קביעת מדיניותה. הצעת החוק שלפניכם נועדה לקבוע הסדרים מומלצים לחיזוק עצמאות הדירקטוריון בחברות ציבוריות והוראות שמטרתן הגברת כישורי הדירקטורים, והיא מנוסחת לאור המלצות שנכללו בדוח ועדת-גושן, שמינה יושב-ראש הרשות לניירות ערך לשעבר לשם בחינת קוד ממשל תאגידי בישראל. המלצות אלה הוגשו ב-12 בדצמבר 2006, והנה הכנסת, חברים, מגיבה עליהן כמעט באפס זמן.
כיום, על-פי הוראות החברות, חייבת כל חברה ציבורית למנות לפחות שני דירקטורים חיצוניים. בדירקטוריון שיש בו מספר גדול של דירקטורים, שני דירקטורים חיצוניים בלבד עלולים להיות מיעוט קטן ולא משמעותי דיו. מוצע לעודד חברות ציבוריות לכלול בדירקטוריון שלהן דירקטורים בלתי תלויים, נוסף על הדירקטורים החיצוניים, ובכך לחזק את עצמאות הדירקטוריון.
בהצעת החוק מוגדר "דירקטור בלתי תלוי" דירקטור שמתקיימים לגביו תנאים של העדר זיקה כלכלית לחברה ולבעל השליטה בה והעדר ניגוד עניינים בין עיסוקיו או תפקידיו האחרים ובין תפקידו כדירקטור, ותנאים נוספים שהחוק קובע כיום לגבי דירקטור חיצוני. נוסף על כך דירקטור בלתי תלוי זכאי לגמול ולהחזר הוצאות, כמו דירקטור חיצוני, וכפוף לתקופת צינון של שנתיים מתום כהונתו בטרם יהיה אפשר להעסיקו כעובד או למנותו לתפקיד נושא משרה בחברה.
ההבדלים העיקריים בין דירקטור חיצוני ובין דירקטור בלתי תלוי יהיו בדרך המינוי לתקופת הכהונה ובדרך הפסקת הכהונה. דירקטור חיצוני מתמנה על-ידי האספה הכללית בתמיכת שליש מבעלי מניות המיעוט, ואילו דירקטור בלתי תלוי יתמנה בדרך הרגילה שבה דירקטורים מתמנים בחברה. תקופת כהונתו של דירקטור חיצוני היא שלוש שנים, ואפשר להאריך אותה בשלוש שנים נוספות, ואין אפשרות להפסיק את כהונתו אלא במקרה של הפרת אמונים. לעומת זאת, תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי תוגבל לתשע שנים רצופות, ויהיה אפשר להפסיקה בדרכים הרגילות שבהן אפשר להפסיק את כהונתו של דירקטור.
אין בהצעת החוק כוונה לכפות – כפי שאמרתי קודם – על חברות ציבוריות מינוי דירקטורים בלתי תלויים, אך יש בה הוראה מומלצת, שחברה תהיה רשאית לקבוע בתקנונה; לפי ההוראה המומלצת, ככלל ראוי למנות רוב של דירקטורים בלתי תלויים, ובחברה שיש בה בעל שליטה – וזה למעשה המצב ברוב החברות הציבוריות בישראל, אדוני היושב-ראש – די אם שליש מהדירקטורים בחברה יהיו בלתי תלויים, משום שכאשר יש בחברה בעל שליטה דומיננטי יש לאזן בין הצורך בדירקטוריון עצמאי ובין זכותו של בעל השליטה לשמר בידיו את האפשרות למנות דירקטורים לפי רצונו כדי להגשים את המדיניות העסקית שלו. הבחנה ברוח זו מתקיימת גם בבורסות בארצות-הברית.
נוסף על עצמאות הדירקטוריון יש לנו גם עניינים הקשורים לכשירות חברי הדירקטוריון; אלה תנאים חיוניים כדי שהדירקטוריון ימלא את תפקידו כהלכה. הוועדה השתכנעה בדיונים שקיימה כי קביעת תנאי כשירות פורמליים אינה מבטיחה התאמה בפועל לתפקיד, ולעתים היא עלולה אפילו לשמש עלה תאנה למינוי אדם בלתי כשיר.
כך מוצע בהצעת החוק לחייב חברות ציבוריות למנות דירקטורים בעלי כישורים דרושים, שיוכלו להקדיש מזמנם כדי למלא את התפקיד כראוי, ולהטיל על מי שמקבל על עצמו תפקיד של דירקטור בחברה הציבורית להצהיר כי יש לו הכישורים המתאימים והזמן הדרוש למילוי תפקיד זה.
בהצעת החוק נכללת הרחבה מסוימת של הגדרת "זיקה". החוק אוסר קיום יחסי עבודה, קשרים עסקיים או קשרים מקצועיים בין חברה ובין בעל שליטה לבין הדירקטור החיצוני או מי שהוא תלוי בו תלות כלכלית, לרבות מעבידו. כעת יחולו איסורים כאלה גם על דירקטור בלתי תלוי. בהצעת החוק הרחבה והבהרה כי האיסור יחול גם על מי שהמועמד לתפקיד דירקטור כפוף לו במישרין או בעקיפין. הבהרה זו נדרשת עקב מקרים שבהם התקיימה זיקה בין החברה ובין מי שהמועמד לכהן בתפקיד דירקטור חיצוני כפוף לו מבחינה מקצועית או מינהלית, כגון מנכ"ל או סמנכ"ל.
הצענו כי הוראת החוק תיכנס לתוקפה בתוך חודשיים, אולם בכל הקשור לדירקטורים שמכהנים בתפקידם ביום כניסת החוק החליטה הוועדה כי ההוראות החדשות יחולו עליהם רק במועד האספה הכללית השנתית הבאה, או במועד חידוש כהונתם, לפי המוקדם שבהם, וכי עד למועד זה הם יידרשו למסור הצהרה שיש להם הכישורים והזמן הדרושים לביצוע התפקיד.
הרחבתי בפירוט, משום שבדברים הללו יש שינוי בגופים שמתנהלים היום, וצריך לדעת שעל-פי החוק המוצע יידרש תיקון.
אין להצעת החוק הסתייגויות, אדוני. אני מבקש מחברי הכנסת שיאשרו אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אולי אתה רוצה כבר עכשיו להודות?
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אם חבר הכנסת ארדן יהיה, מן הראוי אולי לתת לו את הכבוד.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק החברות (תיקון מס' 8), התשס"ח-2008. כאמור, אין הסתייגויות, ולכן נצביע על שם החוק ועל כל סעיפיו, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 36
בעד סעיפים 1–11 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–11 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 37
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק החברות (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. חוק החברות (תיקון מס' 8) אושר כנדרש, בשלוש קריאות.
אני מזמין את יוזם החוק, חבר הכנסת גלעד ארדן, להגיד דברי תודה.
גלעד ארדן (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות לשותפי להצעה, חבר הכנסת ברוורמן, ובהזדמנות זו גם לאחל לו בהצלחה. הוא כבר מונה או שהוא עוד לא מונה?
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
אתה שואל אותי?
גלעד ארדן (הליכוד):
אז אני חוזר בי. אני לא יודע. זה כבר עבר גם בוועדת הכספים?
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
לא.
גלעד ארדן (הליכוד):
אז אני חוזר בי. לא ידעתי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מציע לא להסתבך, אלא להודות.
גלעד ארדן (הליכוד):
צודק. בשלב זה אני רק מודה לו על השותפות בהצעת החוק. אני מודה בראש ובראשונה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת ידידי מנחם בן-ששון, שבאמת קידם את ההצעה במהירות בלתי רגילה ועזר להתגבר על כל המכשולים, כי הצעת החוק הזאת שונה מהותית מההצעה שאתה יצאנו לדרך. אומנם אני יזמתי את הצעת החוק, אבל אני חושב שהנוסח שהתקבל הוא בשלב זה הנוסח הנכון ביותר והמאוזן ביותר – מאזן בין זכות הקניין והרצון שלנו לעודד משקיעים להקים חברות ולפתח את הכלכלה ובין הרצון שלנו לשמור על זכותו של הציבור שמשקיע באותן חברות – וזאת תופעה ייחודית למדינת ישראל – שאותו גרעין שליטה בחברה לא יקפח אותם בהחלטות החברה באמצעות מינוי דירקטורים שהם רק בובות של בעלי השליטה. אני חושב שהצעת החוק הזאת תורמת לאיזון הנכון, ולכן אני מודה לך שוב, אדוני.
אני מודה כמובן לצוות המקצועי של ועדת החוקה, חוק ומשפט, למנהלת הוועדה, דורית ואג, וליועצת המשפטית שליוותה אותנו, תמי סלע. תודה רבה. בהצלחה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת גלעד ארדן, אחד מיוזמי החוק.