קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הזכות להיעדר), התשס"ז-2007 [הצעת חוק פ/2544/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום, ועכשיו אנחנו עוברים להצעות חוק לדיון מוקדם ולהצעות לסדר-היום. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הזכות להיעדר), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת גדעון סער ומרינה סולודקין - ינמק חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, מכובדי שר המדע, התרבות והספורט, כנסת נכבדה, הצעת החוק שלנו, של חברת הכנסת מרינה סולודקין ושלי, נועדה לתקן את סעיף 7 לחוק עבודת נשים, שעניינו הזכות להיעדר, והוא קובע היום, בסעיף (ד)(1) שבו, כדלקמן: עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד, או באותו מקום עבודה, לפחות 24 חודשים רצופים, רשאית להיעדר מהעבודה מראשית השבוע השביעי שאחרי הלידה מספר חודשים שהוא כרבע ממספר החודשים שבהם עבדה כאמור, אך לא יותר מ-12 חודשים, וחלק של חודש לא יבוא במניין. זה כמובן מקים את אותה זכות לחופשה ללא תשלום - חל"ת - ותקופת ההיעדרות שציינתי דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן ההיעדרות לא בא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק. אבל תקופת האכשרה היא ארוכה ביותר, שנתיים, ובעצם היא מותירה מחוץ למעגל הזכאות הרבה מאוד נשים. כאמור, הוותק המינימלי הנדרש הוא שנתיים רצופות, ומשך ההיעדרות המרבי תלוי אף הוא בוותק של העובדת. ההצעה שלנו, בתמצית, היא לקצר את דרישת הוותק ולהעמידה על 12 חודשים, דהיינו על שנה תמימה. אנחנו חושבים שזה פרק זמן ראוי. אגב, כך מקובל בשירות המדינה. נוסף על כך מוצע לקבוע כי משך ההיעדרות המרבי לא יהיה כרוך בוותק של העובדת. בהתאם לנוסח הצעת החוק, מרגע שעובדת עמדה בתנאי הסף לזכאות, דהיינו 12 חודשי עבודה רצופים, היא תוכל לממש את מלוא תקופת ההיעדרות הקבועה בחוק. אנחנו חושבים שההצעה הזאת היא מאוד מאוזנת, מאוד מידתית, לא קיצונית, הצעה שיכולה לשרת הרבה מאוד נשים ומשפחות. לא לגמרי ברור לי מדוע ועדת השרים לחקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק הזאת. יש לי יסוד להניח שיוגשו עררים על החלטת ועדת השרים, על-ידי שרים שאינם חושבים שזה צודק. אנחנו הסכמנו, גם עם שר התמ"ת וגם עם ממלא-מקום יושב-ראש הקואליציה, שהתשובה וההצבעה על הצעת החוק יהיו במועד מאוחר יותר. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. כולנו הבנו שהתשובה וההצבעה יהיו במועד אחר.