קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק מתן גמלה מיוחדת לניצולי השואה, התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2732/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מתן גמלה מיוחדת לניצולי השואה, התשס"ז–2007, של חברת הכנסת קולט אביטל וקבוצת חברי הכנסת. תשובה והצבעה במועד אחר. חברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה. קולט אביטל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, אדוני שר האוצר, אין צורך להכביר מלים כדי להעלות כאן שוב ושוב בפני מליאת הכנסת את העוול העצום שאנחנו, במדינת ישראל, מחוללים לניצולי השואה. כבוד השרים, אין אדם בבית הזה שאינו יודע את העובדה הפשוטה: 80,000 יהודים חיים מתחת לקו העוני, ואני מדברת על יהודים ניצולי השואה. אין איש בבית הזה שיכול להסביר מדוע זה קרה, איך זה קרה. אחרי כל הנאומים וכל ההצהרות שאנחנו שומעים מפי שרים ומפי ראש הממשלה חדשות לבקרים, המצב נשאר בעינו. אני מודה, חברי חברי הכנסת, יש ימים שבהם האטימות שמאפיינת את מקבלי ההחלטות בנושא הזה מעבירה אותי על דעתי, ואני אומרת כאן היום: מספיק. אדוני היושב-ראש, ביום הזיכרון האחרון נאם ראש הממשלה בנושא ניצולי השואה. הוא נאם והבטיח לאומה קבל עם ועדה שבתוך חודש-חודשיים – תקשיבו טוב – תוך חודש-חודשיים הוא יבוא עם תשובה מספקת, עם תשובה כוללת, והוא יפתור אחת ולתמיד את מצוקת ניצולי השואה. גדעון סער (הליכוד): למה לא מצביעים על זה? קולט אביטל (העבודה-מימד): לא עברו כמה ימים והוא הזכיר את זה והבטיח את זה גם בממשלה. הוא הטיל על השר הרצוג, לפי בקשתנו, להביא בפני הממשלה תוכנית מוסכמת, ואכן, השר הרצוג הקים ועדה, ועדה רצינית, שישבו בה ראשי משרדים, מנכ"לים ופקידות בכירה, גיבשו תוכנית, הגישו לממשלה, ומאז, כל אימת שאנחנו מדברים עם נערי האוצר אנחנו שומעים: רגע, רגע, התוכנית הזאת לא טובה, אנחנו בעצמנו מגבשים תוכנית. כך, כל הצעת חוק שאנחנו חברי הכנסת ואני מגישים, או שמשהים אותה, או שדוחים אותה, או שאומרים לנו – במועד חדש, או שאומרים לנו – במועד אחר, תחזרו בעוד שבוע, נדבר עם שר האוצר החדש, ניתן לו צ'אנס, ובינתיים נערי האוצר מגבשים תוכנית חדשה. מה לעשות? 60 שנה אנחנו דשים באותו נושא, יש מספיק תוכניות, יש התוכנית של השר הרצוג, אבל היא לא מספקת, וצריך עכשיו תוכנית חדשה. הצעת החוק שאני מביאה בפניכם היום באה לפתור ולו מעט מהמצוקות האלה. אני רוצה להזכיר שיש שותפים רבים להצעת החוק הזאת. שותפים לה חברי חברי הכנסת זבולון אורלב ומרינה סולודקין ושרה מרום וסופה לנדבר, וחתמו עליה 40 חברי כנסת. לו רציתי – אדוני השר, אתה יודע היטב, היתה לי רשימה של אנשים שהיו מוכנים כאן היום ללכת על הצבעה אישית. לו רציתי, הצעת החוק הזאת היתה עוברת. אבל ביקשת, התחשבתי. אני רוצה לקוות, אדוני השר, שאתה, כחדש בתפקידך, עם אומץ הלב שלך ועם היכולת שלך לפתור בעיות, תתגבר גם על הבעיות האלה, של נערי האוצר, משום שבהם, אדוני, אני לא נותנת אמון. בתור הדגמה אני רוצה להזכיר הצעת חוק אחת: ביטול כפל קצבאות, דבר שהוא עוול אדיר. הבוקר בשעה 11:00 דיבר ברדיו ניצול שואה, משה מחיפה, יליד הונגריה, שחזר מבוכנוואלד או מאושוויץ. הוא מקבל הכנסה כוללת של 4,000 שקל לחודש, ובגלל 4,000 השקל האלה החליטו לבטל לו את קצבת הביטוח הלאומי בסך 1,700 ש"ח, שמגיעה כדין לכל אזרח. האיש הזה משלם ביטוח לאומי מאז 1955. ואני שואלת את חברי הבית הזה: לבטל למישהו את קצבת הביטוח הלאומי, שבעבורה הוא שילם כל החיים, האם אי-אפשר לקרוא לזה גזלה, גנבה? בזכות מה ובזכות מי החליטה ממשלת ישראל לגזול את הכסף הזה מאנשים זקנים? הצעת החוק שאני מביאה בפניכם מציבה בפנינו קונספציה קצת שונה. היא באה להקל את מצוקתם של כל אותם 80,000 האנשים החיים מתחת לקו העוני. היא אומרת דבר פשוט: לא עוד אפליה, לא עוד טלאי על טלאי, לא עוד תיקון חוק, לא עוד קומבינה. כל מי שהכנסתו פחותה מ-50% מהשכר הממוצע במשק, כלומר כל מי שהכנסתו פחותה מ-4,000 שקל, יקבל גמלה אחידה של 2,000 שקל לחודש. זה היחס שצריך לגלות לניצולי השואה. אני קוראת לך, אדוני שר האוצר, אני שמחה שאתה נמצא כאן: הסכמתי שההצבעה תהיה במועד אחר. קיבלתי התחייבות בכתב מהשרה רוחמה אברהם, ולה אני מאמינה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מה ההתחייבות בכתב? קולט אביטל (העבודה-מימד): ההתחייבות אומרת שהחוק הזה יועבר בקריאה טרומית ויוצמד להצעת החוק של השר הרצוג. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מתי הוא יבוא לפה? קולט אביטל (העבודה-מימד): אני רוצה לקוות שבעתיד הקרוב. על כך ודאי תהיה כאן תשובה של הממשלה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): יש לך התנגדות שנקיים עכשיו הצבעה? קולט אביטל (העבודה-מימד): אני אומרת את מה שהתחייבתי. גדעון סער (הליכוד): צריך לשמוע מה התקנון אומר. הוא יוזם, ההסכמה מותנית בין היוזמים לבין הממשלה, הוא יוזם ומעמדו כמעמדה. קולט אביטל (העבודה-מימד): אני מבקשת לסיים את דברי. היו"ר דוד רותם: אנחנו נבדוק את התקנון. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אין בעיה, שיעלה וייפול. קולט אביטל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, האם אני יכולה לסיים את דברי? אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בכל יום שעובר מתים 30 ניצולי השואה, ואנחנו עדיין שומעים שמגבשים אצלך תוכניות. אני רוצה לקרוא לך, אדוני השר: אל תיתן למצב הזה להימשך. אני חוששת שהאסטרטגיה של כל אלה שממשיכים לדחות היא לדאוג לזה שכמה שפחות אנשים יקבלו כסף בסופו של דבר. אם הדבר אינו כך, אנא הוכיחו שראש הממשלה, כשהוא מתחייב הוא גם מקיים את הבטחותיו. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: התקנון קובע: ביקשה הממשלה להשהות את ההצבעה על הצעת חוק וחבר הכנסת המציע הסכים לכך, תידחה ההצבעה אלא אם כן יש מי שמתנגד. מכיוון שהמציעים החליטו שחברת הכנסת אביטל היא זו שתנמק את החוק בשמם, היא מבחינת הבית המציעה. אנחנו נעמיד את זה להצבעה, כל חבר כנסת רשאי להתנגד להשהיה. גדעון סער (הליכוד): משהו בעניין התקנון. המקרה עצמו נוגע למציעים, אני לא מתערב בו, אני רק רוצה להגיד דבר אחד, כי כל דבר הוא גם תקדים לבאות: עוד לפני התנגדות חבר כנסת שהוא לא בגדר מציע יש שאלה מהי עמדת המציעים. כדי להגיע להסכמה נדרשת הסכמה בין מציע לממשלה. אם יש מציע שהוא במעמד של יוזם החוק שלא נותן את הסכמתו לדחייה, אין גם מקום להצביע. אתה מצביע ישר על החוק, אינך מצביע על בקשת ההשהיה. רק כאשר – כך עשינו ואני יכול לתת הרבה דוגמאות – כל המציעים מסכימים עם הממשלה, וחבר כנסת שאין לו מעמד בעניין זה מתנגד, במקרה כזה המליאה מצביעה אם לדחות או לא, כי אחרת אתם יוצרים מצב שבו אין מעמד ליוזמים. יוזמים הם בגדר יוזמים שבויים. ברגע שההצעה עלתה על מכסת סיעה כלשהי, כל יוזם יש לו מעמד לעניין זה. היו"ר דוד רותם: תודה, חבר הכנסת סער, העניין הוא רק שאם אני אקבל את הפיתוח שלך לתקנון יהיה פה מצב מאוד קשה, משום שכאשר המציעים בוחרים בחבר כנסת להציע את הצעתם ולהוביל את ההצעה, והוא מגיע לידי הסכמות, לא יכול להיות שמישהו אחר יבוא ויגיד, לא הסכמתי. היה צריך מישהו אחר לנמק את ההצעה. גדעון סער (הליכוד): אדוני יושב פה רק כמה חודשים – – – היו"ר דוד רותם: אני חדש, ונכון, אתה בקיא ממני. גדעון סער (הליכוד): מעולם לא היתה פרשנות כזו. היו"ר דוד רותם: אז אולי הגיע הזמן שיבוא מישהו לפרש את התקנון כמו שצריך. אנחנו נצביע על ההשהיה. מי שבעד ההשהיה יצביע בעד ומי שנגד ההשהיה יצביע נגד. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להשהות את ההצבעה על הצעת החוק – 31 נגד – 18 נמנעים – 1 ההצעה להשהות את ההצבעה על הצעת חוק מתן גמלה מיוחדת לניצולי השואה, התשס"ז–2007, נתקבלה. היו"ר דוד רותם: בעד – 31, נגד – 18, נמנע אחד. אני קובע שתשובה והצבעה יהיו במועד אחר.