קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 5) (גביית חובות בעבור הסניגוריה הציבורית), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/293).] (קריאה ראשונה) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 5) (גביית חובות בעבור הסניגוריה הציבורית) – קריאה ראשונה. אני מזמין את השר מאיר שטרית להציג את הצעת החוק בשם שר המשפטים. בבקשה, אדוני. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, לא שאני רוצה לייעץ לך בתפקידך כיושב-ראש, אבל כשהייתי ממלא-מקום יושב-ראש הכנסת נהגתי לפי התקנון, ואם מישהו לא נמצא, הנושא שלו יורד מסדר-היום ומתקדמים הלאה. ראובן ריבלין (הליכוד): רק שלפעמים סדר-היום - - - היו"ר אחמד טיבי: נהגתי כך בסעיף הראשון, אבל גיליתי רצון טוב, לפנים משורת הדין, כי זו היתה הפעילות הראשונה של חבר הכנסת ארדן בתור יושב-ראש ועדת הכלכלה מעל הדוכן. רציתי לגלות רצון טוב. כשאני בשלטון, אדוני, אני מגלה נדיבות. ראובן ריבלין (הליכוד): ישער בנפשו השר שאם הוא לא היה כאן התורן, הוא היה צריך להיות פה ב-16:45. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אדוני, אני מציג את החוק בשמו של שר המשפטים, שביקש ממני להציג בשמו את החוק, מאחר שאני תורן. הצעת החוק שאני מציג היא תיקון לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. כזכור, אדוני היושב-ראש, בזמנו, כשהייתי שר המשפטים, הקמתי את המרכז לגביית קנסות מתוך מגמה שהמרכז לגביית קנסות יגבה את הקנסות שמוטלים על הציבור ואיש לא טרח לגבות אותם. בזמנו עשיתי מבצע שהוריד את ההכפלה של הקנסות - היה דבר מטורף, היו מכפילים את הקנס כל שנה. המבצע גרם לכך שעשרות ומאות אלפי אנשים התייצבו ושילמו את כל הקנסות שלהם, רטרואקטיבית, לאחר הורדת כפל הקנס. באותו מבצע המדינה גבתה כ-640 מיליון שקל ללא מאמץ גדול. אדוני, ההצעה שלפנינו באה להחיל את החוק למרכז גביית קנסות, אגרות והוצאות על החובות לסניגוריה הציבורית. חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995, קובע סוגי חובות שאותם גובה המרכז לגביית קנסות. מדובר בעיקר בקנסות שונים, בערובות, באגרות לבית-משפט, בהוצאות שפסק בית-המשפט וכיוצא באלה. בסמוך להקמת המרכז הוקמה הסניגוריה הציבורית, שתפקידה להגן על חשודים ונאשמים שנמצאו זכאים לייצוג בידי המדינה. הסניגוריה הציבורית פועלת יותר מעשר שנים והיא הגדילה במידה ניכרת את שיעור הנאשמים הזוכים לייצוג ראוי במשפטם. חוק הסניגוריה הציבורית מסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות, בין היתר בדבר חובת התשלום של זכאים לייצוג. כיום מוסדרת חובת התשלום כאמור במסגרת תקנות הסניגוריה הציבורית – זה נקרא חובת תשלום של זכאים לייצוג, התש"ס–2000 – ואולם חובה נוכחית זו אינה מביאה בחשבון את הכנסותיו או את רכושו של הזכאי לייצוג, מעבר לקביעת הרף לעצם זכאותו. ועדה בראשות הסניגורית הציבורית הארצית בדקה את הנושא והמליצה לקבוע הסדר חדש, שלפיו שיעור ההשתתפות העצמית של אדם שמונה לו סניגור ייקבע בהתאם להכנסותיו ולרכושו. הסדר כזה יאפשר חלוקה הוגנת יותר של הייצוג בין הנאשמים הפוטנציאליים. לצורך יישום ההמלצות האמורות הוכנה במשרד המשפטים טיוטת תקנות, ואולם טרם התקנתן יש חשיבות רבה להסדרת גבייה אפקטיבית של התשלומים. מוצע לשם כך להסמיך את המרכז לגבות את התשלומים שעל הזכאים לייצוג לשלם בתמורה לייצוגם. גביית התשלומים מהאזרחים, אדוני היושב-ראש, תשמש להרחבה, לפיתוח ולשיפור שירותי הסניגוריה הציבורית ולמימון הפעילות השוטפת שלה. לכן מוצע בחוק לקבוע שהכספים שיגבה המרכז לפי חוק זה יועברו ישירות לתקציבה של הסניגוריה הציבורית. לאור האמור לעיל אני מציע, אדוני היושב-ראש, לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לשולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. ההצבעה תהיה במועד מאוחר יותר. אנחנו עוברים לדיון. חברי הכנסת אברהם רביץ, יואל חסון, אורי אריאל, ג'מאל זחאלקה, יעקב כהן, חיים אורון ומאיר פרוש – אינם נוכחים. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, האמת, עליתי לדבר בגלל שתי סיבות. הסיבה הראשונה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשבח את יושבת-ראש הכנסת ואת מזכיר הכנסת על כך שנענו לבקשתנו שבצום י"ז בתמוז לא יובאו להצבעה חוקים שהם שנויים במחלוקת. החוק הזה שנוי במחלוקת, ולכן ביקשנו לדחות את ההצבעה למחר, ואכן נענינו בחיוב. החוק שנוי במחלוקת. וזה הדבר השני שרציתי לומר - הסניגוריה הציבורית הוקמה בשביל אלה שאין להם יכולת לשלם לעורך-דין. אנשים נמצאים במצוקה גדולה, אנשים נמצאים במצב שבו הם נתבעים לדין והם אינם יכולים לקחת עורך-דין. אנחנו יודעים שללכת למשפט בלי עורך-דין זה בעיה מאוד קשה. והסניגוריה הציבורית הוקמה בשביל האנשים הללו. הם אינם יכולים לבחור עורך-דין - המדינה מעמידה לרשותם עורך-דין. לשכבות הללו - היום לבוא בהצעת חוק ולבקש שהם גם ישלמו - - - שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: החוק בא להסדיר שיגבו את התשלום לא לפי קריטריון קבוע אלא בהתחשב בהכנסתו של האדם. מנחם בן-ששון (קדימה): משה, זה חוק מצוין, זה חוק שאתה רוצה אותו. משה גפני (יהדות התורה): אם אכן הדברים הם כך, שאדם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ולכן הוא נדרש להגיע לסניגוריה הציבורית בזמן שיש תביעה נגדו, וכתוצאה מהחוק הזה ישלם פחות, כך אני מבין - אני הרי לא דואג לעשירים - אני אצביע בעד החוק. אבל אם יתברר שלא כך, אני אצביע נגד. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני. חבר הכנסת יעקב מרגי - אינו נמצא. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, בבקשה. אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת רן כהן. הרשימה נעולה, ואחריה נחזור לסעיף תיקון הטעות, שיציג חבר הכנסת ארדן. מנחם בן-ששון (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חבר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת גפני, מורי ורבותי, אדוני השר, לפעמים בי"ז בתמוז אנשים עוסקים בהצהרות כלליות, ולפעמים עושים מעשים. אין דבר נאה מאשר להביא חוק שיש בו שילוב של שני דברים. כמאמר הפסוק: ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה. יראה אדוני השר איזה צירוף נאה הוא הביא היום בהצעה הזאת. יש גוף שהוא גוף מפואר, והוא הסניגוריה הציבורית. אדוני, שהיה שר המשפטים, יודע שזה גוף שפועל עצמאית בתוך המשרד, לעתים אפילו בהשקפה שונה מהשקפתו של השר, אבל הוא עוסק בדיוק בייצוגם של מי שלא רק שאין להם, אלא שאין להם פה לומר את דברם. ולצד זה - בצדקה. זאת אומרת, אלה שאין להם לא רק שאינם יודעים לומר, אלא שלאחר מכן ידם אינה משגת. ככל שעוברות השנים, מעל הבמה הזאת - וזכינו כולנו יחד גם בשנה האחרונה ביותר מחוק אחד לבוא אל השכבות הללו ולומר להן: רבותי, יהיה לכם סניגור גם בהליך א' וגם בהליך ב' וגם בהליך ג'. עד כדי כך מגיעים הדברים כיום, שבחלק מהחוקים הנחקקים בכנסת אנחנו מגיעים אל הסניגוריה ואומרים: אולי אתם תסכימו לקבל על עצמכם עוד משימה? והם משתכרים צרור נקוב ועבודתם היא מלאכת קודש, ואין ערכאת משפט שאתה מגיע אליה - אם זה באישון לילה ואם זה להארכת מעצרים - ואתה לא רואה את אותם בחורים ובחורות נפלאים שנמצאים בחזית הזאת, לא רק של עשיית משפט אלא גם של עזרה בעשיית הצדק. לכן, מה שרציתי לומר הוא שיש כאן שילוב נאה, שממשלת ישראל יודעת, אם כך, לבטא את דברה של הרשות המבצעת בפני הרשות המחוקקת ביום שסמלי לעסוק בו בסוגיות הללו. ועדת החוקה תעסוק בחוק הזה, תביא אותו, עד כמה שאפשר, להבשלה ולהצבעה - והמקום שבו צריך לגבות קנסות, כמודל, כמופת, הוא המרכז לגביית קנסות, משום ששם יודעים להביא את הפרוטה למקום שהיא צריכה להגיע. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת בן-ששון. חבר הכנסת רן כהן - אחרון הדוברים. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, אילו התקיימה ההצבעה היום הייתי מצביע נגד החוק הזה, ולא משום שאין בו שום צדק. אבל, בואו נחשוב מה בעצם עשה המחוקק. נכון שכתוב בחוק הסניגוריה הציבורית שיש אגרות שצריך לשלם, אבל כל קיומה של הסניגוריה הציבורית נכון מסיבה אחת - לאנשים שאין להם יכולת לשלם. דווקא בימים אלה ראינו איך אדם שיש לו מיליונים לשלם לעורכי-הדין הכי מפולפלים יכול לצאת מהסיבוך הכי גדול שבו הוא נמצא ומהמעשים הכי מתועבים שהוא עשה. והנה, באים כאן ואומרים: אנחנו נכפה, דרך המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, את ההכרח, את התכתיב לאותם אנשים שהם הכי חלשים והכי מסכנים, שאין להם בעצם מאיפה לשלם, כדי שישלמו. ראובן ריבלין (הליכוד): החוק הזה משפר את המצב. רן כהן (מרצ): החוק הזה לא משפר את המצב, הוא מחמיר את המצב, משום שהוא יוצר מצב שבו המרכז הזה יוכל לכפות את התשלום על אותם אנשים שאין להם מאיפה לשלם. אם היה להם מאיפה לשלם, היו הולכים למקור שבו - - - ראובן ריבלין (הליכוד): הוא יכול גם לשחרר אותם. רן כהן (מרצ): החוק המקורי איכשהו הסמיך, אבל זה לא בדיוק מיושם. לכן, אילו היה הדבר עולה היום להצבעה הייתי מצביע נגד. אני חושב שגם אם זה יעלה להצבעה מחר אני אצביע נגד. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת רן כהן. אם כך, ההצבעה על החוק הזה תהיה מחר.