הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת
שלי יחימוביץ
פ/2655/17
הצעת חוק הקטנת פערי השכר במשק, התשס"ז-2007
מטרת החוק
1.
חוק זה נועד ליצור זיקה בין השכר הגבוה ביותר המשולם במקום עבודה ובין השכר הנמוך ביותר באותו מקום עבודה.
הגדרות
2.
בחוק זה -
"מעסיק בפועל" – כל אדם, לרבות חבר בני אדם, בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד, המשתמש בשירותיו או בעבודתו של עובד קבלן כוח אדם , או של קבלן המספק שירותי עבודה, בחצרי המעסיק בפועל;
"מקום העבודה" – עסק או חברה, לרבות חברת בת וכל חברה קשורה אחרת; לגבי עובד אשר נשלח למקום עבודה על ידי קבלן כוח אדם או קבלן המספק שירות עתיר כוח אדם – מקום העבודה יהא מקום העבודה אשר העובד מועסק בו בפועל;
"קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-19961;
"שכר" – לרבות כל הטבה, תמורה וגמול נוספים;
"שכר מינימום" – השכר הנמוך ביותר המשולם במקום העבודה ולא פחות משכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-19872;
"השר" – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
הגבלת שכר
3.
השכר המרבי של כל עובד במקום עבודה לא יעלה על הסכום השווה לחמישים פעמים שכר המינימום הקיים באותו מקום עבודה, אלא באישורו של השר .
מסירת מידע
4.
מעביד ימסור לעובדו לפי דרישת העובד או ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, מידע לעניין חוק זה.
המדינה כמעביד
5.
לענין חוק זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר.
סמכות שיפוט
6.
לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות לפי חוק זה.
ביצוע ותקנות
7.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות ובהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים, שלדעת השר הם נוגעים בדבר, להתקין תקנות לביצועו.
אי הכרה כהוצאה
8.
שולם שכר בניגוד להוראות סעיף 3, לא יוכר כהוצאה לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה3, ההפרש בין גובה השכר שהיה אמור להשתלם לפי חוק זה לבין גובה השכר ששולם בפועל.
דברי הסבר
בשנים האחרונות הרקיע שכרם של המנהלים, בעיקר בחברות הציבוריות, לסכומים אשר הופכים את השכר מחד, למסלול עוקף דיבידנד הפוגע ברווחי ציבור המשקיעים, ומאידך, למסלול נפרד ומנותק מכל מסלולי השכר האחרים בחברות. לפיכך אנו עדים לקיצוצי שכר נרחבים ולהעסקה נרחבת והולכת של עובדים מקבלי שכר נמוך במיוחד, שעה שמנהלים נוטלים לעצמם שכר שעלותו למנהל יחיד מגיעה לעיתים לכמה מליוני שקלים בחודש.
הצעת חוק זו באה לנסות ולמתן מגמה זאת אשר יש קונצנזוס באשר לממדיה הבלתי סבירים, וזאת מבלי לחרוג מכללי השוק החופשי.
הצעת החוק קובעת כי שכרו של הבכיר ביותר בחברה לא יהיה גבוה מפי חמישים משכרו של בעל השכר הנמוך ביותר. כך, אם השכר הנמוך בחברה הוא 4000 שקלים בחודש, כי אז לא יעלה שכרו של המנהל על 200 אלף שקלים בחודש.
גם פערי שכר אלה הם בלתי רצויים בעליל, אבל בהצעת חוק זאת יש ניסיון להציב מגבלות שיש בהן סבירות והיתכנות ליישום.
יש לשים לב כי בפועל אין כאן מגבלה על גובה השכר הגבוה בחברה. תמצא ההנהלה, או ימצא הדירקטוריון לנכון להעלות את שכרו של המנהל נוכח הצלחתה של החברה – יועלה שכרו בלא הגבלה, אלא שלצורך כך יועלה בהתאמה גם השכר הנמוך בחברה.
באופן כזה יחוזקו גם בעלי דרגות השכר הנמוכות בכך שייהנו מחלק מזערי מהצלחת החברה, יוקטן במידה מסוימת ומצומצמת אי השוויון, ויוצר מנגנון טבעי לריסון שכר בלתי סביר של מנהלים.
מגמה זו, של העלאת שכר המנהלים הבכירים התבצעה בעת שהפריון לעובד במגזר העסקי עלה בין השנים 2000-2006 ב-9.1% ושכר העובדים עלה ב1.8% בלבד.
על פי נתוני מרכז אדווה, עלות שכר ממוצעת של מנהל בחברה ציבורית הנסחרת בבורסה עלה מ-1.55 מליון ₪ בשנת 2003 ל-2.09 מליון ₪ בשנת 2006 – עלייה של 34.8%.
בעקיפין יושגו שתי מטרות נוספות: האחת- ריסון שכר המנהלים יגדיל את רווחי המשקיעים הקטנים בחברות הציבוריות; השניה- בעלי השכר הנמוך, אשר משתמשים ב – 100% משכרם לצריכה, יגבירו את הפעילות במשק.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת עמיר פרץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/1443). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת עמיר פרץ, דוד טל ואילנה כהן (פ/602).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בסיון התשס"ז – 11.6.07