הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
פ/2634/17
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון- ייצוג בהליך שימוע), התשס"ז-2007
תיקון סעיף 60א
1.
בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-19821, בסעיף 60א -
(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:
"בהודעה כאמור יוסבר לחשוד כי הוא זכאי לבקש שימונה לו סניגור ציבורי לצורך הליך לפי סעיף זה";
(2) אחרי סעיף קטן (ט) יבוא:
"(י) בהליך לפי סעיף זה, יהיה חשוד זכאי לייצוג על ידי סניגור ציבורי; מינוי סניגור ציבורי לפי סעיף זה) יהיה לפי הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-19952, בשינויים המחוייבים".
תיקון חוק הסניגוריה הציבורית
2.
בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (16) יבוא:
"(17) חשוד בהליך על פי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי".
דברי הסבר
לפני כ-4 שנים הוסף לחוק סדר הדין הפלילי סעיף 60א, המכיר בזכות השימוע העומדת לחשוד לשטוח את טענותיו במלואן טרם שיוגש כנגדו כתב אישום. בהצעת החוק שבה הוסף סעיף 60א צויין כי:
"ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות. בחברה שאנו חיים בה, די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק את זכות השימוע למי שמרגע ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו בציבור."
על מנת לאפשר ניצול אפקטיבי של זכות השימוע, נזקק החשוד לסניגור, אשר בקי בהלכות המשפט ויכול להעמיד בפני התביעה את הטיעונים העומדים לזכותו של החשוד. ללא סניגור, מימושו של השימוע כמעט ריק מתוכן, שכן אין לחשוד כלים להתמודד בהליך זה.
בנוסף, הזכות לייצוג על ידי סניגור ציבורי בהליך שימוע תמנע הפלייה בין חשודים אשר ידם משגת לשכור סניגור טרם שהוגש כנגדם כתב אישום ובין חשודים שאין באפשרותם לממן סניגור. על החשש מהפליה עמד שר המשפטים דאז, מר צחי הנגבי, בדיונים בכנסת טרם חקיקתו של סעיף 60א, והצורך בהבטחת שוויון ואחידות בהסדרי השימוע נזכר גם בהנחיות שפרסם לאחרונה בעניין זה היועץ המשפטי לממשלה.
הלכה למעשה, הזכות לשימוע מיושמת רק לגבי חשודים המיוצגים על ידי עורכי דין פרטיים. זאת, בין היתר, נוכח העובדה כי גופי התביעה מקיימים שימוע בעל-פה רק לחשודים מיוצגים. כך, קובעות הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעניין זה, אשר נזכרו לעיל, כי "שימוע בעל-פה ייערך, ככלל, באמצעות בא-כוחו של החשוד". עוד קובעות הן כי ככלל, יתאפשר לחשוד או לבא-כוחו לעיין בעיקר חומר הראיות שבידי התביעה לקראת השימוע. ברי, כי מודעותו של חשוד שאינו מיוצג לזכותו לעיין בחומר הראיות ויכולתו להבין את משמעותו היא מוגבלת ביותר. ספק גם אם חשוד שאינו מיוצג מסוגל להעלות את טענותיו על הכתב באופן רהוט ומשכנע.
להצעת החוק לא צפויות להיות השלכות תקציביות משמעותיות. ראשית, מספר החשודים הזכאים לשימוע הינו מוגבל, שכן המדובר אך ורק בחשודים הנחשדים בעבירת פשע, שאינם עצורים; ואשר אינם חשודים בעבירות אלימות במשפחה. שנית, מרבית החשודים ממילא היו מיוצגים על ידי סניגור ציבורי בהליך המעצר הראשוני, ועומדת להם זכות לייצוג לאחר שיוגש כנגדם כתב אישום. שלישית, ההצעה אף פותחת פתח לחיסכון תקציבי, שכן השימוע שייערך בסיוע סניגור יאפשר להימנע מלכתחילה מהגשתם של כתבי אישום בלתי מוצדקים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בסיון התשס"ז – 4.6.07