הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
דב חנין
דוד רותם
זאב אלקין
יצחק גלנטי
ראובן ריבלין
מוחמד ברכה
חנא סוייד
פ/2629/17
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) (תיקון- זכות ההיוועצות של הנחקרים), התשס"ז-2007
תיקון סעיף 34
1.
בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-19961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 34, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ולא יאוחר ממחצית השעה מרגע הגעת עורך הדין למקום החקירה".
הוספת סעיפים 72א-72ב
2.
בחוק העיקרי, אחרי סעיף 72 יבוא:
"הסברת זכויות למעוכב"
72א.
(א) לא יחליט שוטר על עיכובו של אדם כחשוד בביצועה של עבירה לפני שהזהירו כי אינו חייב לומר דבר, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.
(ב) החליט השוטר לעכב אדם, יבהיר לו מיד את דבר העיכוב ואת סיבת העיכוב בלשון המובנת לו, ככל האפשר, וכן את זכותו להיפגש עם עורך דין.
זכות מעוכב
להיפגש עם עורך דין
72ב
(א) מעוכב זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.
(ב) ביקש מעוכב להיפגש עם עורך דין או ביקש עורך דין שמינהו אדם קרוב למעוכב להיפגש עימו, יאפשר זאת האחראי על העיכוב ללא דיחוי, ולא יאוחר מחמש עשרה דקות מרגע הגעת עורך הדין למקום החקירה.
(ג) פגישת המעוכב עם עורך הדין תעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, אולם באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של המעוכב; זמן הפגישה לפי סעיף זה לא ימנה כחלק מזמן העיכוב.
(ד) לעניין סעיף זה יראו זמן שבו היה אדם נתון בחקירה כחלק מזמן העיכוב.
תיקון חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים),
התשס"ב-2002
3.
בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-20022, אחרי סעיף 1 יבוא:
"הסברת זכויות לנחקר
1א.
(א) לא תחל חקירת חשוד בלי שיזהירו החוקר תחילה כי אינו חייב לומר דבר, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.
(ב) לא תחל חקירת חשוד בלי שיובהר תחילה לאדם הנחקר כי זכותו להיפגש עם עורך דין."
דברי הסבר
זכותו של אדם להיוועץ בעורך דין היא זכות בסיסית הנגזרת מכבודו כאדם. זכות זו היא בגדר "עקרון גדול של סדר דין פלילי במדינה דמוקרטית", ו"חלק בלתי נפרד מכללי הצדק הטבעי" (בש"פ 537/94 גנימאת נ' מ"י, בג"ץ 6302/92 רומחיה נ' משטרת ישראל, בג"ץ 1834/93 פנחסי נ' כנסת ישראל).
זכות ההיוועצות עם עורך דין היא זכות בסיסית הקיימת לכל אזרח בין אם הוא עצור, מעוכב, חשוד או סתם אזרח מן השורה. זוהי זכות יסוד הקיימת לכל נחקר בהליך פלילי או מנהלי המעמיד אותו בפני סכנה של פגיעה בזכויותיו (רע"פ 2060/97 וילנצ'יק נ' הפסיכיאטר המחוזי).
מימושה של זכות זו מותנה במודעות לקיומה.
בתי המשפט נוטים לתת משקל רב להודעותיו הראשוניות של החשוד. ההנחה היא שעקב תנאי החקירה (הלם, לחץ, אי שוויון בין הכוחות) החשוד אינו "מעבד" את גרסתו, שכן הוא אינו מעריך נכונה
את הפוטנציאל המפליל הגלום בראיה. בהקשר זה יש לציין את המשקל הראייתי הרב המיוחס להודאת חשוד בעת חקירה ("מלכת הראיות"), שמתבטא בנטל הגבוה המוטל על נאשם המבקש לטעון נגד קבילות הודאתו.
החקירה מתוארת ע"י נחקרים רבים כאחד הרגעים הקשים והמשפילים בחייהם, עקב הלחץ שבו הם שרויים, הגבלת חירותם וניתוקם מסביבתם הטבעית. במצב זה לפגישה עם עורך הדין חשיבות רבה. עורך הדין הוא היחיד היכול לעמוד לצידו של הנחקר ולעזור לו. עורך הדין יכול להסביר לו מהו החוק שהוא חשוד בהפרתו ומהם יסודות העבירה. כמו כן הוא אמור להעמידו על זכויותיו בחקירה.
במצב דברים זה כאשר עיכוב וחקירה יכולים להתפתח בנקל לכדי מעצר ואף לכדי מאסר ממושך כתוצאה מדברי הנחקר בחקירה, אין כל הצדקה שלא ליידע מעוכבים ונחקרים בדבר זכותם שלא להפליל את עצמם. אין כל הסבר מניח את הדעת מדוע יש ליידע עצור אודות זכויותיו, ולא ליידע מעוכב או נחקר שאף אינו מעוכב, שזכויותיהם אמורות להיות מוגבלות פחות מאשר אלו של עצור. ודוק – הזכויות המהותיות שביסוד תיקון זה קיימות כבר כיום. החידוש בתיקון זה הוא עיגון החובה ליידע על קיומה של הזכות.
בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, מצויות הוראות בדבר זכות ההיוועצות רק לגבי עצורים (סעיפים 32 ו-34). ההוראה היחידה המצויה בחוק בנוגע ליידוע אדם בדבר הזכות לאי הפללה עצמית מופיעה בסעיף 28 לחוק, ואף היא עוסקת ביידוע אדם העומד בפני מעצר או המשך מעצר. מצב דברים זה מפורש על ידי המשטרה כהסדר שלילי, שלפיו למעוכבים אין זכות היוועצות עם עורך דין.
כיום נוהגת המשטרה כעניין שבשגרה שלא ליידע מעוכבים הנמצאים בחקירה, אודות זכותם להיוועץ בעורך דין. המשטרה אף נוהגת להשלים את פעולות החקירה המהותיות של חשודים המובאים לתחנות משטרה, ורק לאחר מכן, כשמתקבלת החלטה של הממונה על החקירה בדבר מעצר החשודים, נמסרת להן הודעה על זכותם להיוועץ בעורך דין.
יתר על כן, בשעות הראשונות שלאחר עיכובם של חשודים, המשטרה אף אינה מאפשרת לעורכי דין המגיעים לתחנת משטרה להיפגש עם לקוחותיהם בטענה כי הם מצויים באמצעם של הליכי חקירה.
מטרת התיקון לחוק היא הבהרה כי לא מדובר בהסדר שלילי, וזכות ההיוועצות והזכויות הנגזרות ממנה עומדות גם למעוכב.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בסיון התשס"ז – 4.6.07