קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי), התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2711/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר דוד רותם:
אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת אורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, אנחנו דנים כעת בתיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל על ניהול קרקעות קרן קיימת לישראל. החוק הזה מגדיר ומסדיר את מה שהוסכם באמנה שנחתמה ב-1961 בין ממשלת ישראל לדירקטוריון קרן קיימת לישראל – שהרי קרן קיימת היא חברה – מסדיר את ניהול אדמות קרן קיימת על-ידי מינהל מקרקעי ישראל.
החוק איננו בא לשנות את המצב, הוא בא להסדיר את המצב, היות שהיתה הערה של היועץ המשפטי לממשלה. ברור שקרן קיימת היא גוף שפועל – וזאת לפי מה שכתוב במטרותיה – לטובת העם היהודי. מי שחושב שהוא יכול בהבל פה או במשיכת קולמוס לשנות זאת ולהכניס את ידו לתוך הכיס של קרן קיימת ולעשות שם כבתוך שלו, אין טעות חמורה מזאת. זה כמעט גזל לאור היום. לכן אני מודיע ואומר, ואומר זאת גם בסיכום דברי: אינני בא לפגוע בשום אדם או בשום קהילה, הדברים באים להיות מוסדרים למען הסר ספק.
בקהלת רבה כתוב על הפסוק "ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו": "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".
כ-100 שנה ויותר, דורות של יהודים, אוספים פרוטה לפרוטה להגשים את המפעל הציוני של גאולת הקרקע – רגב אחר רגב – ושל רכישת קרקעות על-ידי הקרן הקיימת עבור העם היהודי. הם עשו זאת מתוך ידיעה ברורה ומוחלטת שהכספים ילכו לגאולת קרקע עבור יהודים. כך אמרו להם, כך הבטיחו להם, כך נהגו ונוהגים גם היום.
הקופסה הכחולה הפכה לסמל לקשר העמוק שבין העם היהודי בתפוצות לבין ארץ-ישראל. חלק מחוויות הילדות של רבים מאתנו בכל העולם, כמעט בכל בית ובכל כיתה, הוא הקופסה הכחולה של קרן קיימת לישראל. בערב שבת היו אמהות וילדיהן מטילים מטבע עבור רכישת קרקע ליהודים בארץ-ישראל. היה זה מעשה ערכי וחינוכי, ודבר המגבש את העם היהודי בכל העולם. הכסף נועד לשמירה על אדמות קרן קיימת ולרכישת קרקעות נוספות כדי ליישב יהודים בארץ-ישראל.
בשנת 1961 חתמו הקרן הקיימת והמדינה, מדינת ישראל, אמנה ביניהן, שהרי הקרן הקיימת מחזיקה בכ-13% מאדמות מדינת ישראל. הן חתמו ביניהן על אמנה שבאה להסדיר את היחסים, לרבות הניהול, כדי שלא לעשות שתי מערכות כספים ובזבוז כספים, כאשר אפשר לעשות זאת על-ידי גוף אחד. האמנה היא ארוכה, אני אומר רק את עיקריה. מי שירצה, יוכל לראותה באינטרנט בכל מקום.
עיקרון אחד הוא שמירת מעמדה הנפרד של קרן קיימת לישראל ומעמדן הנפרד של קרקעותיה כקרקעות עצמאיות מהאדמות המצויות בבעלות המדינה; העיקרון השני – קרקעות קרן קיימת לישראל לא יימכרו, ויישארו לעולם בבעלותו של העם היהודי. אני חוזר, יישארו לעולם בבעלותו של העם היהודי. למן היווסדה לפני כ-100 שנה פעלה קרן קיימת לישראל לרכישת מקרקעין ולהעברתם לבעלות העם בהכשרת מקרקעין, ייעור, התיישבות וכדומה. אני קורא: העיקרון היסודי של קרן קיימת לישראל הוא כי מקרקעין לא יימכרו אלא יישארו בבעלות העם ויימסרו בחכירה בלבד.
הכלל השלישי. אני מקריא: המינהל מחויב לנהל את המקרקעין של הקרן הקיימת בכפיפות לתזכיר החברה של הקרן הקיימת לשם יישוב יהודים. ככה מוגדר בתזכיר הקרן הקיימת, כך התחייבה המדינה.
בדיון שהיה פה, בכנסת ישראל, לפני כ-50 שנה, ציין חבר הכנסת יעקב חזן, בזמן חקיקת חוק הקרן הקיימת, אני מקריא ומצטט: "אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בכספי העם היהודי הן קודש להתיישבות יהודית, כמו שה'ווקף' המוסלמי הוא קודש לסיפוק צרכיה הסוציאליים של העדה המוסלמית; אך לגבי אדמת הממשלה הננו חייבים לקיים שיווי זכויות לגבי כל אזרחי ישראל בלי הבדל גזע, לאום ודת". אני הקטן מסכים לדברי חבר הכנסת יעקב חזן, שהיה מגדולי מיישבי הארץ הזאת. ואכן, הוא ידע להבדיל בין אדמות מינהל מקרקעי ישראל, שהן עבור כל האזרחים ללא הבדל, לבין אדמות הקרן הקיימת. אני חושב שראוי לכבד את דבריו, הם לא השתנו.
היו שהעירו לי שהניסוח של החוק שיזמתי בוטה ואפשר לעדן אותו. אין לי התנגדות. אני מסכים שאחרי הקריאה הטרומית, לקראת קריאה ראשונה, נשנה ניסוח, נתאים דבר שצריך להתאים אותו, ואם נפלה תקלה או שגגה – אבל אני מבקש מכם שאף אחד לא יחשוב שהוא יכול לשנות את כללי הקרן הקיימת בלי רשותה. לא היה דבר כזה. בעזרת השם, גם לא יהיה דבר כזה.
אני מקריא עוד קטע מכתב האמנה שמסביר את שיתוף הפעולה: "ממשלת ישראל והקרן הקיימת לישראל גמרו אומר לסלק את הכפילות".
אני רוצה לומר לכם שהחוק הזה הגיע אלי מידי אזרחים, זו עוד דוגמה שאזרחים יכולים להשפיע. אני רוצה להודות לעורך-הדין יצחק בם, שהגיש לי את החוק, לפורום המשפטי. אני רוצה להודות לשרה רוחמה אברהם, שאפשרה חופש הצבעה בקואליציה, ואני מודה בכלל לחברי הקואליציה שבמקרה הזה נענו. אני רוצה להודות לידידי חבר הכנסת מנחם בן-ששון, שבהחלט פעל וסייע רבות, ולכם כולכם, אני רוצה לבקש את הצבעתם, תמיכתכם, בחוק שהוא ודאי מוצדק.
אסיים באמירה של חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי: מידת השמים מעל לראשנו היא כפיסת הקרקע שמתחת לרגלינו.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת אריאל. הואיל ואין תשובת הממשלה, חבר הכנסת חיים אורון מבקש להתנגד. בבקשה, חמש דקות.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, אין לי קושי להתנגד לדבריו של חבר הכנסת אורי אריאל. יש לי קושי להתנגד לדבריו של מורי ורבי יעקב חזן. אבל מישהו כבר אמר בדיונים אחרים, שרק תנועה מאובנת לא משנה עמדה במהלך השנים, ומי שמצטט את חזן משנות ה-50 ומציע לנו לחיות כך בשנת 2010, אני מקווה שיצטט את חזן גם בעוד כמה נושאים שקשורים לדרך שבה נחיה בארץ הזאת, ויעתיק אותם לשנת 2010.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אנטי-ציוני.
חיים אורון (מרצ):
אני גם לא אקבל ציונים על מידת ציונותי, לא מחבר הכנסת אלון ולא מחברים אחרים.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני אתן לך.
היו"ר דוד רותם:
חבר הכנסת אלון.
חיים אורון (מרצ):
תן כמה שאתה רוצה, רק לכבוד הוא לי. מזמן אני יודע שציונות היא שם משפחה שיש בתוכה בני משפחה שאני מעדיף שלא להיות אתם באותו בית, ואתה אחד מהם, ואני חושב שאתה חושב כך עלי, אף ששנינו ציונים. אני, אגב, לא לוקח את המונופול לתת לך ציונים, אבל אני מודה, בבית המשפחה הזה אני רוצה חדר נפרד ממך. לכן עליתי לדוכן.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
זו הציונות שלך.
חיים אורון (מרצ):
גם אין לי יחסים הדוקים כאלה עם נוצרים שונים בעולם. עזוב. אם אתה מתחיל בסגנון הזה, גם לי יש מה להגיד.
היו"ר דוד רותם:
זה הזמן שלך, אז אל תענה לו.
חיים אורון (מרצ):
אני אענה לו כי הוא תוקף אותי. אתה יכול להוריד אותי מתי שאתה רוצה, זו זכותך.
חברי הכנסת, פה לא דנים עכשיו על מימוש האמנה של הקרן הקיימת. פה דנים בחוק עוקף-בג"ץ, בג"ץ קעדאן; אגב, בדברי ההסבר זה כתוב. הדובר לא אמר את זה כאן.
גלעד ארדן (הליכוד):
בג"ץ עוקף את הכנסת.
חיים אורון (מרצ):
אפשר לחשוב שהעם היהודי מחלק מתנות לקעדאן. הוא אומר שבמדינת ישראל, אחרי ההצגה היפה שעשו עם הבדואים, לערבי אסור לגשת למכרז ולחכור אפילו חצי דונם בשום מקום אם מדובר באדמת הקרן הקיימת.
שי חרמש (קדימה):
תתבייש. מול חזן – – –
חיים אורון (מרצ):
אני מתבייש. מה זה אדמת מינהל? למעלה ממחצית אדמת הקרן הקיימת הועברה אליה אחרי מלחמת השחרור מאדמות נפקדים כמו כל – תמורת כסף קטן, מה אתם מדברים?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תמורת כסף.
ואסל טאהא (בל"ד):
גנבה לאור היום.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
זאת המשפחה שלך, חיים.
יובל שטייניץ (הליכוד):
האם מותר להקים יישובים יהודיים או לא? אתה מתנגד להקמת יישובים יהודיים?
היו"ר דוד רותם:
חבר הכנסת שטייניץ, אני מבקש ממך להפסיק.
חיים אורון (מרצ):
פתאום מסבירים לי על התיישבות. שטייניץ מסביר לי איך מיישבים בארץ. אתה מבלבל את הראש. אתה יודע שזה לא הוויכוח.
יובל שטייניץ (הליכוד):
סנובים שכמותכם.
חיים אורון (מרצ):
היות שהקיבוץ שלי הוא על אדמה שהיתה פעם של ערבים, היום אני רוצה – – –
יובל שטייניץ (הליכוד):
– – –
היו"ר דוד רותם:
חבר הכנסת שטייניץ, מספיק.
חיים אורון (מרצ):
היות שהקיבוץ שלי, ואני לא מסתיר את זה, היה פעם על אדמה שחיו עליה ערבים, אני רוצה שהיום במדינת ישראל כל אדמות מדינת ישראל יעמדו לרשות כל אזרחיה באופן שוויוני. זה הוויכוח האמיתי.
יובל שטייניץ (הליכוד):
גם בקיבוץ שלך? אתם מקבלים ערבים בקיבוץ שלך? כמה ערבים יש בקיבוץ שלך?
חיים אורון (מרצ):
גם בקיבוץ שלי.
שי חרמש (קדימה):
– – –
היו"ר דוד רותם:
חבר הכנסת שטייניץ. חבר הכנסת חרמש. חבר הכנסת אורון, אני מבקש לסיים.
אביגדור יצחקי (קדימה):
– – –
יובל שטייניץ (הליכוד):
– – –
היו"ר דוד רותם:
חבר הכנסת שטייניץ, פעם ראשונה.
חיים אורון (מרצ):
חבר הכנסת אביגדור יצחקי, חלק גדול מהיישובים הקיימים בארץ שהוקמו לפני ואחרי מלחמת השחרור, הוקמו על אדמות שבעבר היו של ערבים. לכן, היות שאני לא רוצה להתחיל את ההיסטוריה מחדש, ואז כל אחד יתבע את האדמה שפעם היתה שלו, אני אומר לאנשים שגרו בלהב, בכפר-עזה ובשיח'-מוניס שאי-אפשר לכתוב את ההיסטוריה מחדש, אבל עכשיו, כאן בישראל, כאשר יש אדמות שהן אדמות הציבור כולו, האדמות הללו יועמדו על-פי כללים אחידים ושוויוניים לרשות כולם.
שי חרמש (קדימה):
גם אצלך בבית?
חיים אורון (מרצ):
תקשיב טוב, שי חרמש, גם אצלי בבית וגם ביישובים שחלק מהאנשים שפה היו צבועים כלפיהם לפני שעתיים. גם בערערה בנגב או ברהט בנגב גרה אוכלוסייה ערבית. אל תדחוף אותי לפינה הזאת, של יישובים שיהיו נקיים. אני לא רוצה לגור ביישוב דתי ואלה שרוצים לקיים אורחות חיים מסוימים, יקיימו אורחות חיים מסוימים.
לימור לבנת (הליכוד):
עדיין יש קיבוצים שסוגרים חשמל למגורשי גוש-קטיף.
יובל שטייניץ (הליכוד):
רק את קציר אתה רוצה לפתוח, לא את רהט.
חיים אורון (מרצ):
חברי הכנסת, המבחן של הגזענות הוא בהצבעות מהסוג הזה.
היו"ר דוד רותם:
תודה רבה.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 64
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 16
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר דוד רותם:
64 בעד, 16 מתנגדים ואחד נמנע. אני קובע שהצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי), התשס"ז–2007, עברה בקריאה טרומית, והיא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה ראשונה. תודה רבה.