קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - הכרה בזרם משולב), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2880/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לסעיף הבא, גם הוא ללא תשובת שר: הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הכרה בזרם משולב), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת טרטמן, מלכיאור ואחרים. ינמק חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, בבקשה. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, יש כמה רגעים מכוננים גם בשביל חברי כנסת ובשבילי - החוק הזה הוא חלק מהסיבה לכך שעזבתי חיים נורמליים, מעניינים, מרתקים, כדי להיכנס לחיים הפוליטיים. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): לא אמרתי שזה לא נורמלי, אבל זה חיים אחרים. החוק הזה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): זה אלטרואיזם ראוי לציון. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): נכון. אני מודה לחבר הכנסת ריבלין. בשבילי, חלק מהמהות של הקיום פה זה מה שמשותף לנו, היהדות המשותפת לכולנו. פעם אחר פעם אני שומע פה נאומים מחברי הכנסת שמעודדים, שרוצים ביותר יהדות בבתי-הספר, שתלמידים יוכלו ללמוד ביחד, אבל בפועל יש ועדות אחרי ועדות של משרד החינוך, ועדת-שנהר, שהקים השר זבולון המר ז"ל, שהמליצה המלצות חשובות ביותר, אלא שלא עשו עם זה שום דבר. החוק הזה יביא לתיקון הדבר הזה. יש ניסויים ברחבי הארץ, שמשולבים במסגרות הממלכתי וגם בממלכתי-דתי. זה לא בא להיות במקום הממלכתי או הממלכתי-דתי, אבל זה בא כדי לתת אפשרות למי שרוצה לתת חינוך יהודי, רחב, משולב, ולהתחבר עם הארץ, עם ערכי הארץ, עם הציונות בצורה ממשית. הסכמנו לתיאומים ולזה שזה לא יהיה זרם בבחינת זכות שכל אחד יכול לבחור, אלא בתי-ספר שהם ממלכתיים היום יוכלו להיות ממלכתיים-משולבים אם וכאשר החוק הזה יתקבל בקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שכל חברי הכנסת יתמכו בחוק הזה. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה לחבר הכנסת מלכיאור. אני מבין שחבר הכנסת רביץ מתנגד. בבקשה, חבר הכנסת אברהם רביץ. כפי שהכרזתי זה ללא תשובת שר, ולכן נאפשר לחבר הכנסת רביץ לומר את דבריו. נסים זאב (ש"ס): יש פה ממשלה בכלל? איפה הממשלה? מה ההפקרות הזאת? היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת זאב, אתה צודק. מדוע תצעק? דברי חכמים בנחת נשמעים, ומשום שאתה חכם יכולת לשאול את זה בלי לצעוק. שמענו את דברך, ובכל זאת, אין כאן נציג ממשלה. אני ביקשתי לקרוא לנציג הממשלה. אני מודה לך על הערתך. בבקשה, חבר הכנסת רביץ. אברהם רביץ (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, אני מצטער שאני צריך לעלות לכאן ולהתנגד להצעה, אף שבטוח אני בכוונות הטובות של חבר הכנסת הרב מלכיאור. אבל אולי מחוסר ניסיון היסטורי או תמימות, זו הצעת חוק הרת-אסון לחברה בישראל, ואני רוצה להסביר את עצמי. בתלמוד עוסקים בכמה בעלי-חיים שאינם מוגדרים, כמו אנדרוגינוס. אנדרוגינוס זה עתים זכר, עתים נקבה, לא יודעים מה זה בדיוק. כוי, שמעתם על כוי? לא זכר ולא נקבה. בעל-חי בפני עצמו. אני רוצה לומר לכם, ואני מתפלא על כך - - - מיכאל איתן (הליכוד): אבל יש לו זכות קיום. אברהם רביץ (יהדות התורה): כן, בטח. כוי יתקיים ככוי. קריאה: גם הוא יציר הקדוש-ברוך-הוא. אברהם רביץ (יהדות התורה): בוודאי, אבל הוא מגדיר את עצמו ככוי, הוא לא משחק אותה. אני לא פועל כאן בחיסולים, אני אומר שצריך להגדיר את הדברים עד כמה שניתן. חבר הכנסת מלכיאור, שתי החברות בישראל, אם נקרא להן שתי חברות, החברה החילונית והחברה הדתית, על כל מגווניהן, חלוקות בדבר הרבה יותר עמוק מאשר לימודים כאלה ואחרים. הן חלוקות בהתייחסות אל החומר הנלמד שבגדול נקרא "יהדות". אני לא רואה כיצד אתה משלב תחת השלט של "פלורליזם" נוער משתי החברות האלה, כאשר קבוצה אחת, הבסיס הלימודי שלה זה אמונה שכל מה שכתוב בתורה אמת היא, ולא רק אמת אלא אמת מוחלטת. והנוער החילוני, במפורש איננו לומד כך, כאשר הוא כבר כן לומד מן המקורות כאילו מדברים כאן על אמת מוחלטת שהיא מורשת שלנו מאז מעמד הר-סיני. לבוא ולעשות את הניסיון ואת הפרופגנדה שכן יעשו לזרם הזה כשהוא יהיה זרם נפרד, זה יטשטש את ההורים במקומות שונים. זה לא אצלך, חבר הכנסת ריבלין. אתה יודע גם את האותיות הקטנות. ראובן ריבלין (הליכוד): למדו אתי בגימנסיה אנשים שהיו מנותקים לגמרי, והסקרנות הביאה אותם - - - אברהם רביץ (יהדות התורה): בסדר. אז אתם עוסקים בחזרה בתשובה? זה בית-ספר שיעסוק בחזרה בתשובה? ראובן ריבלין (הליכוד): - - - אברהם רביץ (יהדות התורה): בסדר. אני חושב שכל תחום צריך להיות מוגדר באמת ולהגדיר את עצמו. מה היא ההתייחסות שלו אל מאמר השם, אל דיבור השם, אל עשרת הדיברות, אל מוות בתורה. להגיד את זה באופן הכי גלוי, באומץ. ראובן ריבלין (הליכוד): העיקר שיהיה אלוקים בלבו. אברהם רביץ (יהדות התורה): הסיפור הזה עם "אלוקים בלבו" הוא לא סיפור יהודי, בכלל. אני לא הולך להשפיע על אף אחד שישנה את עורו. אני רק אומר שהדברים צריכים להיות ברורים. אם אדם יושב לו בדימונה ורוצה לשלוח את הילדים שלו שהם יקבלו אמונה כפי שיש לו, על-פי התורה, וכאן יקום זרם שהוא יהיה יפה מאוד - - - אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): הוא לא ילך לזרם משולב - - - אברהם רביץ (יהדות התורה): גברתי הנכבדה, הוא ילך לאן שהוא רוצה. זו מדינה דמוקרטית. אתם לא תכתיבו למי ללכת לשם ולמי לא. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): - - - אברהם רביץ (יהדות התורה): אתם לא יכולים לעשות חוק כזה בכלל. אני אומר לכם, אנחנו הולכים לקראת שבר, ראשית כול – בחינוך הממלכתי-הדתי. אני לא אומר שאני כן מסכים או לא מסכים, אני לא שולח את הילדים שלי לשם, אבל זהו החינוך שמטרתו אכן באמת לתת יהדות אמיתית במסגרת הבית-ספרית שלו. ואף אחד עוד לא מת שם מעדיפות, מיתר אמונה וקיום מצוות. ולכן אני אומר, רבותי, תחשבו על מחר, לא על היום. אני רק רוצה לסיים – היום שמענו ששרת החינוך יש לה תוכנית לתת לכל בתי-הספר - היא קוראת לזה; אני מקווה שמטרתה נכונה – תרבות ישראלית, להקנות לכל תלמידי ישראל משנה ותורה; וודאי שתהיה לנו מחלוקת גדולה איך היא מלמדת. אבל היא לא תשחק אותה. היא תגיד במפורש: אני מדברת על תרבות ישראלית חילונית. לכן, חבר הכנסת מלכיאור, יש כאן גם דבר לא הוגן מבחינת הפוליטיקה הישראלית. אתה הולך להביא פצצה בלי שהיא נדונה בציבור, בלי שזה היה בוועדה שלך - - - מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): אני מבטיח לך שזה יהיה - - - אברהם רביץ (יהדות התורה): לא, אני מבטיח לך שזה יהיה רק אם תביא את זה לפני שאתה מגיש הצעת חוק. תחליף את הצעת החוק בהצעה לסדר-היום. נדון, אתה עצמך תראה מה כוונותיך, לאן זה עלול להוביל. אתה לא רוצה לעשות מה שיקרה בסופו של יום. לכן אני מציע לך, תהפוך את זה להצעה לסדר-היום. נדון בעניין הזה, אל תעשה מזה חוק, כי החוק הזה, בצורה הנוכחית, כפי שאתה מציע, הוא חוק שיביא למצב הרה-אסון לכל החברה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת הרב רביץ. חבר הכנסת מלכיאור, האם אתה נענה? אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): לא, לא, אנחנו הולכים להצבעה. היו"ר עתניאל שנלר: אני שאלתי את חבר הכנסת מלכיאור. אחר כך נשאל גם אותך. יש סדר. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): - - - היו"ר עתניאל שנלר: להצבעה. חברת הכנסת טרטמן? הצבעה. ובכן, אנחנו נחכה שחבר הכנסת רביץ יגיע למקומו ונוכל להצביע. חבר הכנסת רביץ, תודה. אנחנו נעבור להצבעה. נסים זאב (ש"ס): זה להכיר בזרם הרפורמי. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת נסים זאב. אני לא לוחץ על כפתור ההצבעה, כי אסור לדבר בזמן ההצבעה, והיית צריך לומר עוד משהו. אז עכשיו אני לוחץ על כפתור ההצבעה. הצבעה ואין דיבורים. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 10 נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הכרה בזרם משולב), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 38, עשרה מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע שההצעה עברה והיא תידון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.