הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת:
מיכאל מלכיאור
יעקב מרגי
אלי אפללו
דוד טל
מוחמד ברכה
אברהים צרצור
סופה לנדבר
ראובן ריבלין
אחמד טיבי
יצחק וקנין
זאב אלקין
רונית תירוש
סילבן שלום
גלעד ארדן
משה כחלון
אמנון כהן
יורם מרציאנו
משה שרוני
יולי אדלשטיין
יוסף שגל
אבשלום וילן
יצחק גלנטי
אורית נוקד
זהבה גלאון
דוד אזולאי
חיים אמסלם
יואל חסון
פ/2651/17
הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון - חופש אקדמי), התשס"ז-2007
תיקון סעיף 15
1.
בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-19581 (להלן –החוק העיקרי),בסעיף 15 –
(1) אחרי "קביעת תוכנית מחקר והוראה," יבוא "ובלבד שהלימודים בכל תחום לימודים יתקיימו, בשני ימי לימוד לפחות בכל שבוע לימודים מלא,";
(2) בסופו יבוא "; ובלבד שאם מונה לראש המוסד מי שאינו בעל דרגה אקדמית של פרופסור, ימונה כסגן לעניינים אקדמיים של ראש המוסד בעל דרגה אקדמית של פרופסור,".
דברי הסבר
ביסוד הצעת חוק זו חיזוק האוטונומיה ועקרון החופש האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה.
סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 מעגן בחקיקה עקרון יסוד בפעולתם של המוסדות להשכלה גבוהה – עקרון האוטונומיה העצמית והחופש האקדמי. לאחרונה קיבלה המועצה שתי החלטות בעיתיות הפוגעות בעקרון יסוד זה ובד בבד מגבילות את הנגישות להשכלה גבוהה של שכבות חלשות ובלתי מבוססות, כמו גם של תלמידים הבאים מהפריפריה.
במסגרת אחת ההחלטות החליטה המועצה להשכלה גבוהה (ביום 19.7.05) כי,ככלל, לימודים לתואר ראשון חייבים להיפרס על פני 3 ימים בשבוע. קיימת אפשרות לחריגים שלא יעלו על 10% מכלל הלומדים במוסד.
החלטה זו בעייתית ופגומה ממספר טעמים: אין כל טעם ענייני אמיתי להגביל הלימודים ל-3 ימים לפחות. אין כל ראיה לכך, כי לימודים בפחות מ-3 ימים מביאים לתוצאות אקדמיות פחות טובות. מצד שני קיימות ראיות לכך, כי לימודים במסלול דו יומי מביאים לתוצאות לא פחות טובות מאלה שמתקבלות במסלולים רגילים.
קיימות מסגרות (כמו האוניברסיטה הפתוחה) בישראל ובעולם שבה לימודים אקדמיים מתקיימים בלימוד מרחוק וללא חובת נוכחות כלל.
הגבלה כאמור תפגע דווקא באוכלוסיות חלשות. תלמידים מאוכלוסיות חלשות חייבים לעבוד בתקופת הלימודים, שכן אין מי שיקיים אותם. חיוב של התלמידים להתייצב לפחות 3 ימים בשבוע פוגע בהם ללא הצדקה.
רבים מהתלמידים מאוכלוסיות חלשות גרים בפריפריה והניידות לאזור המרכז (בו פועלים רוב המוסדות להשכלה גבוהה) קשה להם. לכך יש להוסיף גם את הצורך שלהם לעבוד בזמן הלימודים.
לגבי מוסדות חוץ תקציביים, החלטה כאמור פוגעת בהם קשות שכן היא פוגעת במישרין באפשרויותיהם להתקיים ומצמצמת את ביקוש הסטודנטים אליהם.
יתכן כי ההחלטה האמורה נובעת ממציאות שבה באוניברסיטאות ובמוסדות מתוקצבים אחרים, סגל ההוראה אינו מוכן לעבוד בשעות רצופות או בשעות לא רגילות (שעות אחה"צ והערב), שבהם מתקיימים רוב המסלולים שמאפשרים לימודים ביומיים בשבוע. אם זה המצב, יש פסול בהחלטה שמנסה לפגוע בתחרותיות של מוסדות חוץ תקציביים.
במסגרת החלטה אחרת המל"ג החליטה (ביום 15.2.05), כי בראש מוסד אקדמי יעמוד נשיא שהוא פרופסור. החלטה זו בעייתית ופגומה מהטעמים הבאים:
החלטה זו מתייחסת למכללות אקדמיות ואינה חלה על האוניברסיטאות. היו מקרים שבראש אוניברסיטאות בישראל עמדו נשיאים שאינם פרופסורים ואינם כלל מהאקדמיה. כך היה בטכניון שבראשו עמדו תקופות מסויימות אלופים במיל. ואנשי מינהל אחרים.
ההיגיון מלמד שאם ראש אוניברסיטה אינו נדרש לפרופסורה ואין בכך כדי לפגוע ברמה האקדמית או הניהולית של אוניברסיטה, קל וחומר כך הם פני הדברים במכללה אקדמית.
ההחלטה עומדת בניגוד להמלצות ועדת מלץ.
ביום 8.1.1997 קיבלה הממשלה החלטה (מס' 1311) על פיה הוטל על יושב ראש הות"ת למנות ועדה ציבורית שתבחן את המבנה הארגוני של המוסדות להשכלה גבוהה ותציע הצעות לשינוי, במטרה לשפר את הניהול בהם תוך שמירה על עצמאותן האקדמית והניהולית. בהתאם להחלטה זו מונתה (ביום 7.10.1997) ועדה ציבורית בראשותו של שופט בית המשפט העליון (בדימוס) יעקב מלץ והוטל עליה לבחון את המבנה הארגוני של המוסדות להשכלה גבוהה. הועדה פרסמה דין וחשבון ציבורי בחודש ינואר 2000.
ועדת מלץ היא ועדה ציבורית בעלת מעמד מיוחד. ראשית, היא מונתה על פי החלטת ממשלה. שנית, בראשה הועמד שופט (בדימוס) של בית המשפט העליון. שלישית, הרכב הועדה כלל חברים הן מהמגזר האקדמי והן מומחים אחרים בתחום הארגוני, המינהלי והמשפטי. לכן למסקנות הועדה יש משקל נכבד.
הועדה קיימה דיונים רבים הן במליאת הועדה (שלושים ושש ישיבות) וכן ישיבות נוספות בועדות משנה שנתמנו על ידי הוועדה. הוועדה הסתייעה בחומר רקע רב ודו"ח הוועדה פורסם בתום עבודה רחבה, מעמיקה ורבה שנמשכה למעלה משנתיים.
דו"ח ועדת מלץ קובע, לנושא הרלוונטי לעניין זה, כי בראש מוסד אקדמי יעמוד נשיא. תחת הנשיא יכהן משנה לעניינים אקדמיים שיהא איש אקדמיה במעמד פרופסור מן המניין. המשנה לעניינים אקדמיים מופקד על העניינים האקדמיים של המוסד. באשר לראש המוסד (הנשיא) קבעה ועדת מלץ תנאי כשירות יחיד לפיו: "הנשיא יהא תושב ואזרח ישראל מתחילת כהונתו" (עמ' 40 לדו"ח). ועדת מלץ לא קבעה, כי ראש המוסד חייב להיות במעמד פרופסור או בכל מעמד אקדמי אחר.
דו"ח ועדת מלץ ערך הבחנה בין ראש המוסד (האחראי לנהל את ענייני המוסד האקדמי, לייצגו כלפי חוץ והוא הנושא באחריות בפני הגופים המנהלים של המוסד) לבין בעל התפקיד האחראי לניהול האקדמי - המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, שיהא פרופסור מן המניין.
יצויין, כי ועדת מלץ, על אף שנתמנתה לבחינת המבנה הארגוני של כלל המוסדות להשכלה גבוהה, התרכזה בדו"ח במבנה הארגוני של האוניברסיטאות.
במוסדות להשכלה הגבוהה היוקרתיים בעולם מי שעומד כנשיא בראש המוסד אינו בהכרח פרופסור, אלא אדם בעל יכולות ניהוליות. אין סיבה שבישראל ננהג אחרת.
חברי המל"ג שהחליטו את ההחלטה האמורה היו בניגוד עניינים מהותי, שכן החלטה כאמור משריינת את תפקידי נשיאי המכללות האקדמיות (וכאלה יש כ-50 מוסדות בישראל) לפרופסורים.
לאור האמור מוצע להרחיב ולהבהיר את סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה בנושאים האמורים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בסיון התשס"ז – 4.6.07