קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק איסור שידור ריאיון עם אויב (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2819/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צבי הנדל) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק איסור שידור ריאיון עם אויב (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת צבי הנדל. ישיב השר ישי, בשם שר התקשורת, אחרי הצגת החוק על-ידי חבר הכנסת הנדל. בבקשה, חבר הכנסת הנדל. לרשותך עשר דקות. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מכובדי היושב בראש, אדוני ראש הממשלה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, כולנו זוכרים, וזה לא היה מזמן, שכל מדינת ישראל עצרה את נשימתה במלחמת לבנון השנייה כל אימת שהודיעו לנו באמצעי התקשורת שנסראללה עומד להופיע, עומד לתת נאום לאומה. כמעט יכולת לעבור ברחובות בלי לראות רכבים. כל הפרשנים, אדוני ראש הממשלה, אמרו שנסראללה אומר אמת, ומי שרוצה לשמוע אמת ישמע את נסראללה ולא את הממשלה שלנו, ואנחנו במלחמה. מה לעשות, שגם אם אני באופוזיציה דברי הממשלה חשובים לי יותר, ודאי בזמן מלחמה, מאשר דברי אחד מגדולי אויבינו. אני מדבר אל הקיר - - - היו"ר עתניאל שנלר: לא, אתה מדבר אל הכנסת, אפילו מקשיבים. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אפילו השר שצריך לענות לי לא מקשיב. היו"ר עתניאל שנלר: הוא בוודאי מקשיב היטב. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): החוק הזה לא מדבר רק על מלחמת לבנון, שזה זיכרון קולקטיבי חזק של כל הממתינים לשמוע את מוצא פיו של נסראללה הרוצח, אלא זה דבר יום ביומו. לא להעלות על הדעת. אני פותח את הרדיו ובאיזה נימוס – השר נהרי, אם יראיינו אותך לא ינהגו בך בחיים בנימוס כזה כמו שינהגו בדובר ה"חמאס" שמתראיין כל יומיים באמצעי התקשורת: כן אדוני; תודה שהסכמת להתראיין; תודה רבה. שמונה פעמים. אוזני תצילנה, כאילו אני במדינה אחרת. הדובר של ה"חמאס", בלילות שהילדים בשדרות לא מסוגלים לישון. בחיים לא נתנו לך ברדיו כבוד כזה כמו ששמעתי שנותנים לו. לכן, מה אני מבקש? לא אני אקבע את הכללים. המדינה והממשלה יקבעו את הכללים, אבל שיהיו כללים בזמן מלחמה. נציג של האויב שרוצח בבנינו לא יכול להופיע בכלי התקשורת שלנו. אני יכולתי להופיע בפריים-טיים באיזה כלי תקשורת לבנוני בזמן המלחמה ולהסביר כמה הלבנונים אשמים ולא אנחנו? מישהו בחיים היה נותן לראש ממשלת ישראל לדבר ברדיו של ה"חמאס" בשביל שיסביר כמה הם לא בסדר, וכמה הם משתמשים בילדים על מנת לחפות על משלחי הטילים? האם פעם אחת היו נותנים לו לדבר? איפה הכבוד המינימלי שלנו? בשום דמוקרטיה בעולם, גם בארצות-הברית, לא ייתנו לאויב בזמן מלחמה להופיע בפריים-טיים בתקשורת. נסים זאב (ש"ס): אנחנו האויב של עצמנו. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הסוגיה הזאת לא עולה כסף, היא לא סוגיה של ימין או של שמאל, להיפך, לא אני מבוזה. זו סוגיה של מינימום שבמינימום שבמינימום של כבוד עצמי של מדינה. מינימום שבמינימום של מאמץ שייעשה על מנת שלא להחליש את רוחו של העם, על מנת שלא להחליש את רוחו של הצבא בשקרים מתוכננים בליווי פסיכולוגים מלומדים שמנצלים את הבמה הזאת על מנת להחליש את כוח העמידה שלנו בזמן מלחמה. אני את החוק הזה כבר רציתי להעלות. ביקשו ממני, אני לא זוכר מי, אחד השרים שהיה צריך לענות, אם אני יכול לדחות את זה, כי הוא רוצה לבדוק למה. חיכיתי וחיכיתי ואף אחד לא חזר אלי, ומאחר שלא זכרתי מי ביקש, כי היה לי באותו יום משהו לחוץ, העליתי אותו עוד פעם. התשובה נשארה אותו דבר, הממשלה מתנגדת לחוק. אני לא הצלחתי לתת הסבר הגיוני לעצמי - פרט לאמירות נבובות שבדמוקרטיה לא מפעילים צנזורה על התקשורת. אני לא מדבר על צנזורה ואני לא מדבר על הרס הדמוקרטיה. אני מדבר על הדברים הכי יסודיים והכי בסיסיים של עם שחפץ חיים. לא רק שזה לא עולה כסף, זה מכבד את הממשלה שתעביר את החוק הזה. זה נותן כוח, זה נותן נשימה נורמלית, סדורה, לאנשים שנמצאים בלחץ בזמן מלחמה, שלא חייבים לשמוע את מי שמסביר לנו למה אנחנו, הנרצחים, אשמים. אני מאוד מקווה שלפחות חופש הצבעה יהיה, ואני רואה ששר האוצר איננו פה כי הוא מבין שזה לא עולה כסף, אז אולי לא יהיה איזה לחץ גדול. אני מאוד מבקש - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אני מציע לך לדחות אותו למועד אחר, זה חוק טוב - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מוכן אבל לא ליותר משבועיים, כי חיכיתי לזה חודשיים. אני מקבל את בקשת הממשלה, אם זה בשם הממשלה, לדחות, עד שבועיים, ואז - תשובה והצבעה במועד אחר, ובלבד שזה יעבור, זה לא ענין פרטי. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת צבי הנדל. לפי הודעתו של השר, בתוך שבועיים - תשובה והצבעה.