קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 22) (העסקת שוטרים בשכר), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/303).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 22) (העסקת שוטרים בשכר), התשס"ז-2007, קריאה ראשונה. אני מזמין את השר לביטחון הפנים אבי דיכטר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סעיף 102א לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) בנוסחו כיום מסדיר העסקת שוטרים בשכר בסוגי משימות מסוימים. מדובר בהסדר שנועד לאפשר העסקה של שוטרים באירועים ובמשימות שאינם חלק מתפקידיה הרגילים של המשטרה ומתבקש בהם סיוע משטרתי לצורך שמירה על הסדר ושלום הציבור. באירועים נכללים אירועי תרבות, בידור וספורט שמופקים על-ידי גורמים פרטיים ומסחריים או פעולות מטעמו של גורם פרטי המחייבות הכוונה מיוחדת של התנועה. המשטרה, בסדרי הכוחות העומדים לרשותה ולנוכח ריבוי משימותיה בתחום ביטחון הפנים ושמירת שלום הציבור באופן יומיומי, אינה יכולה לעמוד בנטל הנוסף של הקצאת שוטרים לאירועים מסוג זה כל אימת שהמארגן מבקש זאת. לכן נוצר בעבר ההסדר המיוחד, המאפשר העסקת שוטרים בשכר בהתאם לצרכים המבצעיים של האירוע נוסף על שעות העבודה הרגילות של השוטרים, ותמורת שכר נוסף שמארגן האירוע משלם למשטרה. הקצאת שוטרים בשכר למטרות אלה נועדה לאפשר את קיומם של האירועים תוך הבטחת השמירה על הסדר ושלום הציבור במהלכם מחד גיסא בלי לפגוע בתפקודה התקין ובמשימותיה השוטפות של המשטרה מאידך גיסא. במסגרת תיקון לחוק המשטרה, אשר עבר בינואר 2006, עוגן בחוק ההסדר המאפשר העסקת שוטרים בשכר גם בתפקידי סיוע לרשויות ציבוריות הממלאות תפקיד על-פי דין. הסדר זה נדרש לאור פניותיהן של רשויות שונות, אשר ביקשו ליווי וסיוע משטרתי בעת מילוי תפקידים בתחום סמכותן, כגון הוצאה לפועל של צווי בית-משפט וגביית חובות מס. תיקון זה לחוק נחקק בזמנו כהוראת שעה במטרה לאפשר בתקופה זו ייזום תיקון חקיקה אשר יסדיר את הנושא בצורה מפורטת יותר, במסגרת החקיקה הראשית, במקום ההסדרה המפורטת המצויה היום בנוהלי המשטרה. הוראת שעה זו עתידה לפקוע בסוף חודש זה, יוני 2007. הצעת החוק המונחת לפניכם, חברי הכנסת, נועדה לעגן בחוק באופן מפורט יותר את אמות המידה ואת המסגרות המתאימות להעסקת שוטרים בשכר. אני מדגיש שההצעה אינה משנה את המצב הקיים אלא מעגנת באופן מפורט את נוהלי העבודה שלפיהם פועלת המשטרה בנושא, בתיאום עם הגופים הפונים אליה בעניין זה. זאת, ברוח העקרונות שהותוו בבג"ץ בעניין חברת "מולטימדיה", שעסק בהרחבה בשאלת המקרים המתאימים להקצאת שוטרים בשכר על-ידי המשטרה ופירוט השיקולים שיש לשקול במסגרת זו. בין היתר, מפורטות בחוק הנסיבות שבהן עשוי אדם לבקש הקצאת שוטרים בשכר, סמכותו של קצין המשטרה המוסמך להחליט על הקצאת שוטרים בהתאם לצורך והאפשרות להקצות שוטרים בשכר בסיוע לגוף הממלא תפקיד על-פי דין בהתאם לרשימה סגורה של גופים שנקבעו בתוספת לחוק, אשר שינויה מותנה באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. כמו כן, נמנו בחוק סוגי האירועים שבהם לא ניתן להעסיק שוטרים בשכר. מדובר באירועים בעלי אופי ציבורי וממלכתי אשר מפאת מהותם לא ראוי שיועסקו בהם שוטרים בשכר, ובמקרה הצורך יועסקו בהם שוטרים בתפקיד בלבד. כמו כן, מדובר במשימות שלצורך ביצוען לא נדרשת הפעלת סמכויות שוטר ומארגן האירוע יכול להשתמש בשירותיהם של סדרנים או מאבטחים בלי להזדקק לשירותיהם של שוטרים בשכר. עוד מוצע לעגן בחוק את מנגנון הגשת העררים, המאפשר קיום ביקורת על החלטות המשטרה בעניין היקף הקצאת השוטרים בשכר, ומוסדר היום בנהלים. כאמור, חוק זה נועד להסדיר בצורה מפורטת ובהירה את מנגנון העסקת השוטרים בשכר כפי שהוא מיושם בפועל היום. אישורו של חוק זה בטרם תפקע הוראת השעה בעניין יאפשר המשך הפעלת מערך חשוב זה, הנחוץ הן למארגני אירועים פרטיים והן לרשויות הציבוריות המבקשות להסתייע בכלי חשוב זה. לאור כל האמור, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש לתמוך בהצעת חוק זו. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה לכבוד השר. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת זבולון אורלב - אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ - אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד נפאע - אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, הצעת החוק הזאת ראויה, וטוב שנושא כה חשוב מוסדר בחקיקה ולא בהוראת שעה או בכל מיני סידורים שלא ברור עד כמה הם מחזיקים. לא פשוט הוא הדבר ששוטרים עוסקים במשימות שהן סמי-אזרחיות, ולא בהכרח ברור לכולנו שצריך אכן שהמשטרה תמלא אותן. יש בידי המשטרה דברים שהיא כן חייבת לעשות, והייתי שמח אם תוכל להתייחס בדברי תשובתך אחר כך. בעת האחרונה אני עוקב ושומע פעם אחר פעם שמשטרת ישראל דוחה הריסות בתים ובנייה בלתי חוקית. פעם חסרים שוטרים, ופעם כך ופעם אחרת. אלא שזאת תופעה. זה לא שזה קורה מעת לעת, אלא הכלל הוא שדוחים, והיוצא מן הכלל שבסוף מבצעים גם מה שמתכננים. זה כן דבר שהמשטרה, כנראה, צריכה לעשות אותו בגלל רגישות העניין. יכול להיות שהיה ראוי להפריט את העניין הזה ולהעביר אותו לחברות חיצוניות. אני יודע שבדברים מסוימים כן העבירו לחברות חיצוניות. בכל מקרה, אודה לך אם תוכל להתייחס. הערה שנייה ואחרונה כרגע: אנשיך, פקודיך, פעמים רבות מדי לאורך שנים אינם עונדים תגי זיהוי. אתה מכיר את הבעיה הזאת כי דיברו אתך, שאלו אותך, העירו לך – אני אגיד עשרות פעמים, אבל נדמה לי שאני ממעיט. מדוע העניין הזה לא יכול להיות מתוקן במקום שיש בו הייררכיה כה ברורה, כה חדה, כה מתבקשת? השוטרים מתביישים במה שהם עושים? אתם מתביישים במה שהם עושים? למה העניין הזה פשוט לא נפסק? יואילו השוטרים ויואיל המפכ"ל החדש – זאת הזדמנות גם לברך אותו ולאחל לו הצלחה – וגם אתה, השר הממונה על השוטרים, לגמור את התופעה המבישה הזאת. היא מביישת את כולנו, לא רק את השוטרים. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, העסקת שוטרים בשכר היא דבר הגיוני, והשאלה מי קובע את גובה התשלום. האם מדובר בשוטרים שנמצאים בתפקידם כשוטרים, ואז אנחנו מדברים על שעות נוספות; מדובר בשוטרים שפרשו ואפשר להכניס אותם למערכת ולתת להם את השכר פר-שעה. הדבר מאוד מורכב. לדעתי, הוא לא כל כך פשוט. כשאני בא ואומר מה זה אירוע ממלכתי, במה המשטרה מחויבת ובמה היא לא מחויבת. למשל, אני אתן לך דוגמה, שמירה על סדר בכדורגל - המשטרה מחויבת או שאפשר לדרוש את ההשתתפות מאותם גופים? או למשל, כשיש תהלוכה, הפגנה – אפשר לחייב גופים פרטיים? יש הכנסת ספר תורה, להבדיל מכדורגל, ואז זה מחייב ליווי של משטרה עם תזמורת וכו' – אז אני צריך לחייב את המבקש שמבקש גם סגירה של תנועה. זה מחייב מספר שוטרים שיהיו מועסקים באותה תהלוכה. השאלה היא מתי אני קובע שהעניין הוא יותר ממלכתי, והוא על חשבון המדינה, והמשטרה צריכה לשאת באותה אחריות ובאותו פיקוח, ומתי זה נקרא במגזר הפרטי. האם יהיו כללים ברורים? אשמח לשמוע אם יש תשובה בעניין. היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת דוד אזולאי. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, אני חושב שהצעת החוק הזאת באמת ראויה, והגיע הזמן שהיא תהיה חוק קבוע ולא הוראת שעה כפי שהיה נהוג עד היום. עם זאת, אחת הבעיות שלי עם החוק הזה, אדוני השר, היא שלצורך גיוס שוטרים לפעולות מעין אלו, שצריכים שוטרים בשכר, אנחנו מביאים לפעמים גם שוטרים מתנדבים, ואני חייב להגיד לך, לא תמיד אותם שוטרים יודעים לעשות את תפקידם כהלכה, והתוצאה היא פגיעה בשמה הטוב של המשטרה. לכן מן הראוי – ואולי צריך להתייחס לזה בוועדה – שאותם שוטרים בשכר ידעו בדיוק מהו תפקידם באירועים האלה. אני אפילו הייתי מקצין ואומר שאותם שוטרים יקבלו תג זיהוי שידעו שהם שוטרים מתנדבים ולא שוטרים קבועים במערכת. דבר נוסף שאני רואה בהצעת החוק, שמאותו שכר שהשוטרים אמורים לקבל יהיו שני תגמולים: האחד לשוטר והשני למשטרה ולבני המשפחות. אני אומר לך, אדוני השר, בדיונים הקודמים שהיו בוועדת הפנים בעניין הזה נשמעו טענות על כך שהתגמול לשוטרים שעושים שעות נוספות מעבר למשמרת שלהם לא תמיד בא לידי ביטוי בתלוש השכר. על זה צריך לתת את הדעת. לא יעלה על הדעת שמקבלים כל כך הרבה כסף, ובסופו של דבר מי שייהנה מזה בגדול זאת המשטרה, שאני לא יודע מה היא תעשה עם זה; אבל השוטר שנמצא בשטח בפועל במשך כל אותה פעולה או אירוע, לא יזכה לגמול הראוי שהוא צריך לקבל. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 10 נגד - אין נמנעים- אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 22) (העסקת שוטרים בשכר), התשס"ז-2007, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 10, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע בזאת שהצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 22) (העסקת שוטרים בשכר), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.