קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק היועץ המשפטי הראשי (מינוי וכהונה), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2865/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אבשלום וילן) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים להצעת חוק היועץ המשפטי הראשי (מינוי וכהונה), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת אבשלום וילן. בבקשה. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בהתאם לסיכום שיש לי עם יושב-ראש הקואליציה, אלי אפללו, הוא ביקש מחשבה שנייה על הצעת החוק מטעם הממשלה. הוא הבטיח שזה יבוא ביום שני להנהלת הקואליציה, וביום רביעי הבא תיערך ההצבעה. אני אומר את זה לפרוטוקול, כי זה ההסכם, ולכן הסכמתי להציג את ההצעה ולהצביע עליה בשבוע הבא, מתוך מטרה להגיע להבנות. לפני קרוב לעשר שנים היתה פרשה שבז'רגון הפוליטי נודעה כפרשת "בר-און–חברון". עיקרה היה אופן בחירת היועץ המשפטי לממשלה. לאחר מכן הקימה הממשלה את ועדת שמגר, בראשות נשיא בית-המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר, והיא הגישה שורה של המלצות איך בוחרים יועץ משפטי. היתה לה המלצה נוספת, מעניינת מאוד לטעמי, שגם עליה הגשתי הצעת חוק וגם אותה דחתה הכנסת, בעיקר בעקבות ועדת שרים לענייני חקיקה, שהציעה גם להפריד בין משרת היועץ המשפטי לממשלה למשרת התובע הכללי של מדינת ישראל. לצערי, ההמלצה של ועדת-שמגר נדחתה. לא אותה אני מעלה היום בהצעה. ההצעה הזאת אומרת את הכללים שקבעה ועדת-שמגר, כיצד בוחרים יועץ משפטי לממשלה, והיא הציעה לעגן את זה בחקיקה. זה בדיוק מה שאני מציע. קודם כול היא מציעה שתהיה ועדה מקצועית ציבורית, ובוועדה יהיו חמישה חברים, שמתוכם ראש הוועדה הוא שופט בית-המשפט העליון בדימוס, והוא ממונה על-ידי נשיא בית-המשפט העליון. החבר השני הוא שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לממשלה לשעבר שממונה על-ידי הממשלה. השלישי הוא חבר שנבחר על-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, והוא חבר הכנסת. הרביעי הוא עורך-דין שנבחר על-ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין, והחמישי הוא איש אקדמיה מתחום המשפט. מובן שיש כל הכללים, אם הכנסת מתפטרת, אם שר המשפטים מתפטר, איך מחליפים את החברים. זה פחות חשוב. אבל הצעת החוק גם אומרת מה הכשירות שמצפים מיועץ משפטי לממשלה, איך מגישים את המועמדים. הדיונים יתנהלו בדלתיים סגורות, אלה הם דיונים חשאיים, פרסונליים. הוועדה צריכה להביא לממשלה מועמד אחד או יותר, ושר המשפטים מציג את זה, הממשלה בוחרת את המועמדים. אם היא לא רוצה, היא מחזירה את הדיון לוועדה, ובסופו של דבר מתבצע הליך בחירה. תקופת הכהונה על-פי ההצעה של היועץ המשפטי היא שש שנים, והוא צריך להיות מתחת לגיל 70 בעת מינויו, כלומר הוא יכול להיות בן 70 פחות יום ולכהן שש שנים, עד גיל 76. יש גם כל ההגדרות, איך יועץ משפטי יכול להתפטר, איך ממשלה יכולה להשעות את היועץ המשפטי. זה פחות חשוב. אני חושב שההצעה הזאת, שעבר כמעט עשור מאז שוועדת-שמגר הציעה אותה, היא הצעה נכונה, היא הצעה ראויה, היא מפקיעה את בחירת היועץ המשפטי לממשלה מהליך פוליטי להליך מקצועי פוליטי. כי בסופו של דבר הוועדה מגישה לממשלה את המועמדים, והממשלה בוחרת את המועמדים. אבל הוועדה היא איזון נכון בין שופט בית-המשפט עליון לשעבר לשר המשפטים או יועץ משפטי לשעבר לחבר כנסת מוועדת החוקה לעורך-דין ולאיש אקדמיה. אני חושב שצריך לשמור מכל משמר, שמי שהיום מרכז בידיו סמכויות כל כך גדולות, גם היועץ המשפטי לממשלה, גם התובע הכללי, יהיו אנשי מקצוע ראויים שזוכים לאמונה של הממשלה, אבל ראוי שכל הליך הבחירה שלו ייעשה בצורה מתוקנת. אני לא רואה מדוע הממשלה צריכה להתנגד לזה. לדעתי היא צריכה לאמץ את הצעת החוק בשתי ידיים. זה רק לטובתה, ומי כמאיר שמגר, איש שמכיר את מסדרונות השלטון לפני ולפנים, ואיש משפט מהמעלה הראשונה, עמד בראש ועדה שהציעה את זה. לצערי, כמקובל במקומותינו, פוליטיקאים שומרים על כוחם ועל עוצמתם, ולא תמיד – ברוב המקרים כן, לפעמים לא – טובת המדינה לנגד עיניהם. לכן לצערי, כאשר הנושא הגיע לוועדת השרים לחקיקה, אני לא בטוח שטובת המדינה היתה לנגד עיניהם. אני שמח שחבר הכנסת אפללו הודיע לי היום, שכנראה הממשלה כן חושבת לתמוך. יהיה דיון בהנהלת הקואליציה. אני מקווה שתשובתם תהיה חיובית ונעביר את הצעת החוק. אם אכן זה יקרה אני מקווה שגם הקטע השני של המלצות ועדת-שמגר, על ההפרדה בין היועץ המשפטי לממשלה לתביעה הכללית, לתובע הכללי, שהוא נושא בפני עצמו, גם היא תגיע לדיון רציני ונקבל החלטות ענייניות ולאו דווקא בסגנון של שמור לי ואשמור לך, או האם זה חבר אופוזיציה או חבר קואליציה. אדוני היושב-ראש, אני כבר קרוב לתשע שנים בכנסת הזאת, בשנה האחרונה – וישמע אותי גם חבר הכנסת גדעון סער, שהוא היה גם בצד השני של המתרס; יש לי תחושה שהצעות החוק בחלק מהמקרים – לא בכולם, כי בחלק מהמקרים הן כן נשקלות – נשקלות לא על בסיס ההצעה עצמה גופה, אלא על בסיס גופו של המציע, ופשוט חבל. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת וילן. כפי שנאמר, תשובה והצבעה במועד אחר.