קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 47), התשס"ח–2008
[מס' כ/183; "דברי הכנסת", חוב' ח', עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
הנושא הבא הוא הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 47), קריאה שנייה ושלישית. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון. בבקשה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 47), התשס"ח–2008, לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק הוגשה ביוזמת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי.
חוק בתי-המשפט קובע את תקרת סמכותו של בית-משפט השלום בתביעות אזרחיות שאינן במקרקעין, וכיום סמכותו היא לדון בתביעות כספיות ששוויין או סכומן ביום הגשת ההליך לבית-המשפט אינו עולה על 2.5 מיליוני ש"ח. מעבר לסכום זה הסמכות נתונה לבית-המשפט המחוזי.
מטבע הדברים סכום התביעה משתנה במהלך התקופה שבה מתנהל התהליך בבית-המשפט, אשר יכולה לצערנו להיות ממושכת. התובע אינו יודע, ואיננו מצפים ממנו לדעת מראש, כמה זמן יימשך ההליך ולאיזה סכום עתיד הוא להגיע, כבר במועד שבו הוא מגיש את התביעה לבית-המשפט. חוק בתי-המשפט ביקש לתת מענה לעניין זה וקבע כי בית-המשפט מוסמך לדון בתביעה גם אם סכומה או שוויה עלה לאחר הגשתה מחמת שערוך או הצמדה.
בפסיקה של בית-המשפט העליון שניתנה לאחרונה פורשה ההוראה האמורה על חוק בתי-המשפט בדרך מצמצמת, שלפיה בית-המשפט אינו מוסמך לדון בתביעה אם סכום התביעה עלה מעל תקרת הסמכות בשל הוספת ריבית, אלא רק אם הסכום עלה מחמת הצמדה או שערוך, כלשון החוק.
הצעת החוק באה להבהיר שגם אם סכום התביעה עלה מעל תקרת הסמכות מחמת ריבית, יש לבית-המשפט סמכות לדון ולפסוק בתביעה. שיקולים של צדק ויעילות תומכים בכך שניתן יהיה לפסוק לתובע את מלוא הסעד המגיע לו במסגרת אותו הליך, בלי שיהיה חייב לפתוח בהליך נוסף ולוותר על חלק מהסעד.
בדיונים בוועדה הוחלט להוסיף ולעגן בחוק את הפרקטיקה הנוהגת שלפיה אם הסכום הנפסק עולה מעבר לתקרת הסמכות בשל הוספת הוצאות משפט או שכר טרחת עורכי-דין, אין הדבר פוגם בסמכות בית-משפט שלום לדון ולפסוק בתביעה, וזאת כדי למנוע ספקות וטענות בעניין זה בעתיד.
אדוני, אני מבקש להצביע בעד הצעת החוק של חבר הכנסת סלומינסקי בקריאה שנייה ושלישית. חבר כנסת סלומינסקי מתנצל על כך שהוא לא נמצא. סדר-היום שונה כמה פעמים, והוא הסמיך אותי להודות בשמו – אם החוק יעבור – לייעוץ המשפטי, להנהלת הוועדה ולחברי הכנסת בעבור תמיכתם בחוק.
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו מודים לך, אדוני יושב-ראש הוועדה. להצעת החוק אין הסתייגות.
לכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה, ונצביע על כל החוק.
הצבעה מס' 12
בעד סעיפים 1–2 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 13
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 47), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 10, כמניין, אין נמנעים, אין מתנגדים. אני מבקש לקבוע שהצעת חוק בתי-המשפט, (תיקון מס' 47), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
אני מברך את המציעים על החוק ועל העברתו.
נעבור לסעיף הבא בסדר–היום: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 42), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. מי מציג את החוק? חבר הכנסת סער –איננו כאן. ובכן, נשנה מסדר-היום ונעבור להצעה הבאה.