הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת:
שלי יחימוביץ
יעקב מרגי
דוד טל
דב חנין
אברהם מיכאלי
יצחק זיו
עמיחי אילון
מרינה סולודקין
אברהם רביץ
משה גפני
יעקב כהן
מאיר פרוש
שמואל הלפרט
חנא סוייד
אברהים צרצור
טלאב אלסאנע
אברהם מיכאלי
עמיחי אילון
מרינה סולודקין
אברהם רביץ
משה גפני
יעקב כהן
מאיר פרוש
שמואל הלפרט
אברהים צרצור
מיכאל נודלמן
אמנון כהן
נסים זאב
ליה שמטוב
זבולון אורלב
יצחק לוי
אליהו גבאי
אורית נוקד
דוד אזולאי
פ/3359/17
הצעת חוק בריאות נפש ממלכתית, התשס"ח–2008
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה להבטיח את הזכות לעזרה, אבחון וטיפול נפשי-מקצועי לכל תושב מדינת ישראל החש מצוקה נפשית, תוך הבטחת שמירה מרבית על כבוד האדם וחירותו, על פרטיותו ועל בריאותו.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"בדיקת מיון (intake)" – פגישה או רצף פגישות, בין הפונה לבין מטפל מקצועי עיקרי למטרת היכרות ואיסוף מידע לשם קבלת תמונה כוללת בדבר סיבת הפניה, האבחנה המתאימה למקרה, וההערכה שתאפשר התאמה של סוג הטיפול; במידת הצורך תכלול בדיקת המיון פגישה עם בני משפחה נוספים או גורמי טיפול אחרים לרבות גורמי חינוך, רווחה או תעסוקה רלוונטיים להשלמת תהליך המיון וההתאמה.
"מצוקה נפשית" – מצוקה של אדם, בתחום הרגשי, התפקודי או ההתנהגותי, אשר בגינה הוא חש צורך בפניה לעזרה נפשית בתחנות בריאות הנפש.
"מצוקה" – לרבות אחד מאלה:
(1) קשיים ביחסים במשפחה, קשיים ביחסים בין בני זוג לרבות גירושין, או בין הורים וילדים;
(2) התמודדות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים;
(3) קשיים ביצירת קשר בינאישי, בדידות;
(4) קשיי השתלבות בעבודה, פיטורים ממקום העבודה;
(5) מצבי משבר כדוגמת מחלה קשה לפונה או בן משפחתו, אבדן, קשיי עליה, קשיים על רקע שונות לאומית דתית וחברתית.;
(6) אירוע טראומטי כדוגמת פיגוע, אלימות מינית, אלימות במשפחה או מחוצה לה;
(7) הפרעות אישיות, הפרעות אורגניות, הפרעות אכילה;
(8) התמודדות עם שאלת זהות מינית;
(9) התמודדות עם תפקוד מיני;
(10) הפרעות חרדה;
(11) הפרעות אפקטיביות כדוגמת דיכאון;
(12) אירועי חיים שאינם על רקע הפרעה פסיכיאטרית;
(13) כל הפרעה מצוקה או מחלת נפש אחרת המצריכים טיפול או הימנעות מטיפול בהם עלולה להוביל להתפתחות של הפרעה נפשית בעתיד.
"אבחנה פסיכיאטרית" – בהתאם להגדרות המקובלות בספר האבחנות המקצועיות DSM או ICD.
"מטופל" – אדם שפנה לקבל טיפול בתחנה לבריאות הנפש בקהילה.
"המנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה.
"מטפל מקצועי עיקרי" – פסיכיאטר, פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, פסיכולוג קליני ,עובד סוציאלי שעבר הכשרה בבריאות הנפש או כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל, בהודעה ברשומות, כמטפל מקצועי עיקרי אשר קיבל הכשרה בתחום בריאות הנפש באבחון וטיפול;
"מטפל מקצועי משני" – מטפל בתחום בריאות הנפש שהינו בעל הכשרה לתחום טיפול ייעודי במקצועות הבריאות, לרבות מרפא בעיסוק, מטפל באומנות, עובד סיעודי פסיכיאטרי, אחות העוסקת בתחום הפסיכיאטרי וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי של משרד הבריאות בהודעה ברשומות כמטפל מקצועי משני לעניין חוק זה.
"פסיכולוג קליני" – מי שרשום בפנקס הפסיכולוגים לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז–19771, והוא בעל מומחיות מוכרת בתחום הפסיכולוגיה הקלינית.
"פסיכיאטר" – רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר (להלן – פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער) לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–19762.
"עובד סוציאלי" – כמשמעותו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו–19963 , אשר קיבל הכשרה בתחום בריאות הנפש.
"מרפאה לבריאות הנפש", "תחנה לבריאות הנפש בקהילה", "תחנה", "מרכז קהילתי לבריאות הנפש" – מרכז טיפולי ציבורי אמבולטורי אשר הוקם במימונו ובאחריותו של משרד הבריאות שמטרתו לקדם את תחום בריאות הנפש באמצעות צוות מקצועי הפועל במודל משולב פסיכו-ביו-סוציאלי ולשם מתן מענה וטיפול לפונים במצוקה נפשית, מתן טיפול מניעתי, ומתן סיוע ושיתוף פעולה עם נותני שירותים אחרים בקהילה בתחום בריאות, חינוך, תעסוקה ורווחה.
"צוות קבלה" – צוות רב מקצועי בכיר המגבש את האבחנה במטופל ואת תוכנית הטיפול המוצעת בו.
"השר" – שר הבריאות.
הזכות לקבלת טיפול
3.
תושב ישראל הסובל ממצוקה נפשית הפונה לטיפול נפשי או מופנה מטעם גורם טיפולי, זכאי לקבל טיפול בתחנה לבריאות הנפש בקהילה, המצויה בקרבת מקום מגוריו בהתאם להוראות חוק זה; בסעיף זה, "גורם טיפולי" – לרבות רופא משפחה, שירותי רווחה, משטרת ישראל, בית משפט, מוסד חינוכי רשמי ומוסד חינוכי מוכר כהגדרתם בחוק לימוד חובה, התש"ט–19494, הורה או אפוטרופוס של הקטין.
עדיפות לטיפול בקהילה
4.
טיפול נפשי-מקצועי יינתן תוך העדפה לטיפול נפשי בקהילה על פני אשפוז פסיכיאטרי, ככל שהדבר אפשרי בנסיבות העניין.
פנייה דחופה
5.
הפונה לתחנה לבריאות הנפש בקהילה וטוען או ניכר כי פנייתו דחופה, יתקבל בו ביום עם פנייתו בידי מטפל מקצועי עיקרי כונן בתחנה, אשר יאבחן את מידת הדחיפות של הפנייה, בהתאם לרמת המצוקה, המסוכנות, האופי ודחיפות מצבו הקליני של הפונה, בתום הפגישה יחליט הכונן אם להפנות את המטופל למיון או אשפוז או להשאירו בתחנה במסגרת אמבולטורית להמשך טיפול דחוף או להפנותו להמשך טיפול רגיל.
פנייה רגילה
6.
על אף האמור בסעיף 4, כל אדם הפונה לתחנה לבריאות הנפש בקהילה וניכר כי פנייתו אינה דחופה, זכאי לבדיקת מיון בתוך לא יאוחר מחודש ימים מיום פנייתו.
צוות הקבלה
7.
צוות הקבלה יגבש את האבחנה ואת תוכניות הטיפול המוצעת בתחנה או לחילופין את הצורך בהפניה לגורמי טיפול אחרים והכל בהסתמך על תהליך הבדיקה והאבחון שבוצע על ידו.
אורך הטיפול
8.
(א) צוות הקבלה יחליט בדבר שיבוץ הפונה, וסוג הטיפול הדרוש, כמפורט בסעיף 9, וזאת בהסתמך על אופי המקרה, כפי שניתן להתרשם בעת קבלת ההחלטה, סוג ההתערבות הטיפולית המומלצת, דחיפותו של הטיפול והיצע המטפלים הזמין לעניין באותה העת.
(ב) צוות הקבלה ימסור לפונה, את ההחלטה בכל הנוגע לטיפול בו, בהתאם להתרשמות בעת קבלת ההחלטה, וזאת לא יאוחר מבתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה, החלטה בדבר עניינו של קטין תימסר להוריו.
(ג) צוות הקבלה יקבע את אורכו של הטיפול בהתאם לקריטריונים הבאים:
(1) התערבות במשבר – טיפול מיידי, אשר לא יפחת מ-8 פגישות ולא יעלה על 16 פגישות, בהתאם להערכת הגורם המטפל;
(2) טיפול קצר מועד – עד ששה חודשים לכל היותר;
(3) טיפול בעל אורך ממוצע – עד שנה לכל היותר;
(4) טיפול ארוך – טיפול הנמשך למעלה משנה, בהתאם לצרכים הפרטניים של המטופל.
(ד) במהלך או בתום התקופה שנקבעה, על פי העניין כאמור, במידה ולהערכת הצוות המטפל קיים צורך בשינוי ההחלטה בדבר אורך או סוג הטיפול, יעביר הצוות המטפל את חוות דעתו בעניין זה לגורם האחראי לנושא בתחנה והוא רשאי לשנות את סוג או את אורך הטיפול.
סוגי הטיפול
9.
(א) תחנה לבריאות הנפש בקהילה תפעל כיחידה אינטגרטיבית רב מקצועית הכוללת מטפלים מקצועיים עיקריים, ומטפלים מקצועיים משניים. ׁ
(ב) סוגי הטיפולים ניתנים בכל תחנה על פי הצרכים הקיימים בכל עת, הטיפולים שינתנו במרפאה כוללים, בין היתר: פסיכותרפיה דינמית, קוגניטיבית או התנהגותית, טיפול תמיכתי, טיפול זוגי, טיפול משפחתי, טיפולים קבוצתיים לאוכלוסיות ייעודיות, טיפול בקשישים, בחולי נפש כרוניים, בנשים בגיל המעבר, טיפול בפוסט טראומה, תמיכה לבני משפחה של חולי נפש ושל אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, מעקב סוציאלי לרבות שיקום תעסוקתי, דיור מוגן, סל שיקום, טיפול יום, אבחון הערכה וטיפול תפקודי במישור החברתי-תעסוקתי, אבחון פסיכולוגי ונוירו-פסיכולוגי, טיפול ביחסים בין אישיים, התערבות במשבר, מעקב תרופתי פרטני, טיפול רב מקצועי בהפרעות אכילה, טיפול דיאדי: הורה-ילד, ובמידת האפשר טיפול באומנות ועוד.
טיפול בקטין
10.
(א) בפניה לשם מתן טיפול בקטין, יכלול תהליך הבדיקה גם פגישות עם הורי הקטין, ביחד או לחוד על פי שיקול מקצועי של המטפל.
(ב) טיפול בקטין יכלול הדרכת הורים אשר תינתן על פי הצורך, לרבות כאשר קיים ספק לגבי המסוגלות ההורית.
(ג) בדיקת המיון הנערכת לקטין תכלול גם פגישות עם הורי הקטין; במקרה בו הורי הקטין גרושים או נבצר מהם להיות נוכחים יחדיו תתאפשר בדיקת המיון עם כל אחד מההורים לחוד בהתאם לנסיבות העניין.
טיפול בגיל הרך
11.
(א) משרד הבריאות יקצה לכל תחנה או אזור, צוות טיפולי מיוחד המומחה בגיל הרך, אשר יפעל בשיתוף פעולה עם המרכזים להתפתחות הילד, עם התחנות לאם ולילד של משרד הבריאות, שירותי הרווחה, מעונות היום של ארגוני הנשים באזור, לצורך איתור קבוצת הילדים בגיל הרך הסובלים מבעיות וקשיים מיוחדים בהתפתחות, בהתנהגות ובלמידה, או הנמצאים בסיכון לפיתוח של בעיות רגשיות או התנהגותיות; הצוות ייתן הדרכה וטיפול להורים ולילדים, במיוחד כאשר קיים ספק לגבי המסוגלות ההורית.
(ב) השר בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר החינוך, יקבעו כללים לביצוע הוראות סעיף זה לרבות לעניין קביעת האזורים.
מצב חירום
12.
(א) בסעיף זה, "מצב חרום" –
(1) "מצב מיוחד בעורף" – כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–19515;
(2) "אירוע אסון המוני" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–61971;
(3) "תקופת קרבות" – כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951.
(ב) השר ימנה בכל תחנה, מבין עובדי התחנה, פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי לשמש כרכז החירום של התחנה; רשאי להתמנות לרכז חירום מי שהוכשר בידי משרד הבריאות.
(ג) רכז החירום יכשיר את צוותי התחנה ליתן מענה טיפולי מיידי במצבי חירום.
(ד) שר הבריאות והשר לביטחון פנים רשאים לקבוע הוראות לעניין מתן שירות לקבלת טיפול לפי סעיף זה, לרבות לעניין המקום בו יינתן הטיפול בשעת חירום ולהכשרת עובד התחנה הממונה כרכז בה.
התמחות
13.
השר יקבע הוראות לעניין שילובם של מתמחים וסטודנטים בהכשרתם כמטפלים מקצועיים ראשיים בפסיכולוגיה קלינית, בפסיכיאטריה ובעבודה סוציאלית בתחנה לשם קבלת ההכשרה המקצועית הנדרשת בהתאם לדרישות המקצועיות הקבועות בחוק או כפי שנקבע על ידי הוועדה המקצועית להתמחות קלינית כמשמעותה בסעיף 8 לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז–19777, לעניין זה; כמו כן, תתאפשר העסקתם של מטפלים מקצועיים משניים הנמצאים בתהליך הכשרה במקצועות אלו.
למידה והדרכות
14.
העבודה השוטפת בתחנה תכלול ישיבות צוות קבועות, סמינרים תיאורטיים, קבוצות הדרכה והדרכות אישיות לעובדים על מנת להבטיח את איכות הטיפול ושמירה על הרמה המקצועית של העובדים; המנהל אחראי לביצוע סעיף זה.
דוברי שפות שונות
15.
כל תחנה לבריאות הנפש בקהילה אשר למעלה מ-15% מאוכלוסיית המתגוררים באזורה נמנים על ציבור העולים מחבר המדינות, על ציבור העולים מאתיופיה או על ציבור הערבים בישראל, תעסיק מטפל מקצועי עיקרי, אשר דובר את השפה הרוסית, האמהרית או הערבית, בהתאמה, אשר יוכל לשמש כמטפל וכמתרגם עבור האוכלוסייה המסוימת כאמור.
עובדי התחנה
16.
עובדי התחנה יהיו עובדי המדינה.
ביצוע ותקנות
17.
(א) שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב) שר הבריאות יקבע הוראות בדבר פריסה ארצית של התחנות, ויורה על הוספת תחנות מעבר לאלו הקיימות בהתחשב בצרכים המיוחדים של תושבי האזור כדוגמת המצב הסוציו-אקונומי של תושבי האזור, צפיפות האוכלוסין באזור, והמצב הביטחוני השורר באזור.
בית הדין לעבודה
18.
לבית הדין לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–19698 , תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה לפי חוק זה ובכל הנובע ממנו.
תחילה
19.
תחילתו של חוק זה ביום ___________.
תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי
20.
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, סעיף 3(2) לתוספת השלישית – בטל.
דברי הסבר
מטרתו של חוק זה הינה ראשית, לעגן בחקיקה ראשית את אחריותה של המדינה לבריאותו הנפשית של הציבור בישראל, כמו גם את זכותו של האזרח לטיפול נפשי-מקצועי. ושנית, להבטיח את המשך תהליך הפיתוח וההרחבה של השירותים הקיימים ואת המשך הכשרתו של דור המטפלים בבריאות הנפש לדורות הבאים.
ד"ר זיגמונד פרויד הגדיר "בריאות נפשית" כ"יכולת לעבוד ולאהוב".
בריאות נפשית היא תנאי לתפקוד תקין במערכת של יחסים בין אישיים, למיצוי פוטנציאל אישי בעבודה וביצירה וכן חיים של סיפוק אישי והרגשה טובה. שמירה על בריאות נפשית תורמת לרווחת הפרט ולהעצמה של החברה כולה.
מדינת ישראל אשר קמה על שרידי חורבן והרס של שנים רבות, של פוגרומים ושואה איומה, על נפשותיהם החבוטות והמצולקות, מדינה שבה מיום הקמתה היא נרדפת על ידי אויביה , סובלת מאיום ביטחוני, מפיגועים, ומקשיים כלכליים הנלווים אליהם, המאבק על שמירת השפיות והחוסן הנפשי הוא מאבק יומיומי שהינו בגדר הכרח קיומי.
במשך עשרות שנות קיום המדינה, ואף לפני כן עם הבאתם לארץ של הילדים הניצולים פותחה במדינת ישראל מערכת ציבורית, מקצועית ביותר ומסורה, לקידום בריאות הנפש של הציבור בישראל.
בתחנות אשר נפרשו ברחבי המדינה נבנה מערך של פעולות איתור של אוכלוסיות בסיכון, מתן אבחון וטיפול לאוכלוסיות הסובלות ממצוקה נפשית.
יתרונו הגדול של מערך הטיפול בבריאות הנפש הינו בכך שכל אדם במדינה ידע כי בעת מצוקה נפשית קיימת כתובת ברורה, מוגדרת, מוגנת ומקצועית אליה הוא יכול לפנות כאשר הוא חש צורך לטפל במצוקותיו. רק במקום זה ניתן יהיה לאבחן כנדרש את הבעיות ולסייע בטיפול בהן.
יש לזכור ולהדגיש כי בשונה מהטיפול לו זוכה הציבור כאשר עסקינן בגוף ולא בנפש, דורש הטיפול בנפש שמירה על מידה רבה של גמישות ושיקול דעת אצל הגורמים המטפלים. בוודאי שבטיפול בבריאות הנפש לא ניתן להגדיר מראש "סל" טיפולים, כפי המצב בבואנו לטפל בתחומי בריאות אחרים.
ועל כן מוצע, להבטיח את הזכות לעזרה, אבחון וטיפול לכל תושב במדינה החש במצוקה נפשית.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בשבט התשס"ח – 4.2.08