קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 47) (הארכת חופשת לידה), התשס"ח-2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/252).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו נעבור לתהליך החקיקה. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 47) (הארכת חופשת הלידה), התשס"ח-2008, של חברי הכנסת גדעון סער, שלי יחימוביץ, דב חנין, משה גפני, נאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת נוספים - קריאה ראשונה.
אני רוצה להזכיר לנו טרם הדיון שהצעת חוק זו הינה הצעה תקציבית. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער. חבר הכנסת גדעון סער יעלה ויבוא להציג את החוק. בבקשה, אדוני.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השרים, לפני שבוע חשפנו – חברת הכנסת שלי יחימוביץ ואנוכי – את המזימה של משרד האוצר לבצע במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2009 שני מהלכים קיצוניים, הזויים, לפגוע פגיעה קשה ביותר בציבור של היולדות, בציבור של הנשים העובדות, במשפחות הצעירות במדינת ישראל, על-ידי שני מהלכים.
מהלך מתוכנן ראשון – ביטול ההישג של הכנסת הזאת, אשר לאחר 53 שנים, במאי בשנה שעברה האריכה מ- 12 ל-14 שבועות את חופשת הלידה בשכר, ובכך בעצם בסך הכול העמידה את מדינת ישראל, או יישרה את מדינת ישראל, עם המינימום שנקבע על-ידי ארגון העבודה הבין-לאומי, שהוא 14 שבועות.
מהלך שני מתוכנן – ביטול דמי הלידה מהילד השני, דהיינו רק בעת לידת הילד הראשון תקבלנה האמהות היולדות את אותו מענק חד-פעמי אחרי הלידה, וזה אפילו לא יכול היה שלא להזכיר את הגזירות על הילודה שמקובלות במקומות אחרים בעולם, כאילו במדינת ישראל המטרה העליונה של משרד האוצר היא שיהיה לכל היותר ילד אחד בלבד לכל משפחה.
הכנסת הזאת ידעה לעשות דבר שכנסות קודמות לא עשו, היא ביטאה בכך הרבה מאוד ערכים. קודם כול, אנחנו מעוניינים לעודד ילודה, וצריך לומר את הדבר הזה בצורה ברורה, כי לא תמיד הוא ברור.
שנית, אנחנו מאמינים שלאמהות היולדות אחר הלידה מגיע אותו פרק זמן מינימלי בטרם יועמדו בפני ברירה אכזרית – לחזור בטרם עת מחופשת הלידה או לאבד את מקום העבודה. כאשר אתה הולך למודלים של חופשות לידה קצרות במיוחד, זאת בדיוק הברירה. ולכן, יש גם היגיון כלכלי מאחורי המהלך הזה, והמשמעות שלו היא שיפור היכולת של האמהות היולדות להשתלב מחדש בשוק העבודה אחרי הלידה.
כדי שנתיישר על נושא הדיון אני רוצה לומר מה מקובל במדינות מערביות מתוקנות אחרות. ואני רוצה להדגיש שאני מביא דוגמאות של מדינות שבהן חופשת הלידה היא בשכר. יש מדינות שבהן יש חופשות לידה ארוכות יותר ופחות שהן לא בשכר, ואז למעשה זה דבר שיכולות לנצל אותו רק אמהות ממעמד סוציו-אקונומי מסוים.
באיטליה מקובלת חופשת לידה של חמישה חודשים על בסיס של 80% מהשכר. באירלנד מקובלת חופשת לידה של 18 שבועות על בסיס 75% מהשכר. בבריטניה מקובלת חופשת לידה של 31 שבועות בתשלום. בדנמרק מקובלת חופשת לידה של 18 שבועות על בסיס 90% מהשכר. בהונגריה מקובלת חופשת לידה של 24 שבועות על בסיס 70% מהשכר. בהולנד, שזה אולי המודל שאנחנו מציעים היום, מקובלת חופשת לידה של 16 שבועות על בסיס 100% השכר. חברי, חבר הכנסת סילבן שלום - - -
היו"ר עתניאל שנלר:
חבר הכנסת שלום. חבר הכנסת שלום.
גדעון סער (הליכוד):
חבר הכנסת שלום, אני מדבר עליך ועל התיקון שלך בשנות ה-90 לחוק, שבעצם קבע לראשונה שחופשת הלידה בשכר תהיה 100% השכר ולא 75% מהשכר, כפי שהיה מקובל עד שנת - - -
סילבן שלום (הליכוד):
עד שנת 1994. 46 שנים הנשים קיבלו 76% משכרן בזמן חופשת הלידה.
גדעון סער (הליכוד):
זה המודל הנכון. המודל צריך להיות מודל של 100% השכר, הוא לא צריך להיות קיצוני, אני מדגיש את זה. אסור ללכת לתקופות קיצוניות שלא יאפשרו לנשים להשתלב מחדש בשוק העבודה או ירתיעו מעסיקים. הבאתי את כל הדוגמאות האלה מהמדינות האירופיות המתוקנות, שבהן יש שיעור השתתפות גבוה של נשים בשוק העבודה, על מנת להדגים שאנחנו מציעים דבר סביר, דבר הגיוני, לא קיצוני.
אמרנו לאוצר, גם אמרנו בעת הדיון בקריאה הטרומית, כאשר הכנסת אישרה את זה פה-אחד, וגם אמרתי זאת בוועדה לקידום מעמד האשה – ולא הצבענו בישיבה הראשונה, על מנת לאפשר לאוצר לבוא אתנו בדברים – שאנחנו מוכנים לשקול מודלים שונים ופשרות לעניין האורך. היו גם כאלה שדיברו על מודלים שונים לעניין שילוב גברים בחופשת הלידה; היום הדבר הזה מותנה בהסכמת האשה והוא על-חשבון חופשת הלידה של האשה. לצערי, נציגי משרד האוצר הסתפקו בהתנגדות, אפילו לא התכוונו לקיים אתנו הידברות.
הכנסת היום, אם היא תאשר את התיקון שאנחנו מציעים, אני מזכיר, בקריאה ראשונה, היא קודם כול תשלח מסר זה - - -
רן כהן (מרצ):
היא תאשר. היא תאשר.
גדעון סער (הליכוד):
תודה, חבר הכנסת רן כהן. היא תשלח מסר למשרד האוצר: תורידו את ידיכם מחופשת הלידה ומדמי הלידה, והדבר הזה כשלעצמו הוא דבר חשוב בצורה בלתי רגילה, כי אלה הימים – אנחנו יודעים שבחודש אוגוסט, בתוך כמה ימים, ממשלת ישראל תדון בתקציב ובחוק ההסדרים לשנת 2009. ולכן ההצבעה שלנו, חברת הכנסת נוקד, חברת הכנסת תירוש וחברת הכנסת אביטל, בעניין הזה היא המסר הברור ביותר לממשלה, אשר מתכוונת, והדבר הזה לא הוכחש, לדון באותן גזירות בתוך כמה ימים.
לאחר מכן אני רוצה להודיע בצורה ברורה, ואני חושב שאני עושה את זה בשם כל המציעים – חברת הכנסת יחימוביץ, חבר הכנסת דב חנין וחבריו לסיעת חד"ש, חברי הכנסת ברכה וסוייד, חברת הכנסת נאדיה חילו, שהיא גם מהמציעות, וחבר הכנסת גפני – ההצעה שלנו אוחדה להצעה אחת: אנחנו נסכים לקיים עם הממשלה משא-ומתן ענייני, רציני, לקראת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
חשוב מאוד שהיום הכנסת תשלח מסר ברור, שהיום הכנסת תבשר בשורה לאותם עשרות אלפים – לא רק נשים, כי זה עניין של משפחות צעירות, לא מדובר בעניין שנוגע רק לנשים; הוא נוגע לתינוקות, הוא נוגע לנשים, הוא נוגע למשפחות הצעירות. ותאמינו לי, הדבר הזה, לפי כמות המיילים וההודעות שאני מקבל, מטריד עשרות אלפי משפחות במדינת ישראל. יש לנו ברוך השם כ-150,000 לידות בשנה, ומכאן בואו נצא ונלמד על איזה היקף של ציבור אנחנו משפיעים בחקיקה הזאת.
דרך אגב, ההערכה התקציבית שהוועדה גיבשה היתה הערכה של 240 מיליון שקלים בשנה. הדבר הזה נקבע על-ידי הוועדה, בהנחת ההארכה של שבועיים – המשמעות של כל שבוע כאן היא 120 מיליון שקלים לשנה. אני רוצה להדגיש שהדברים הללו הם מקופת המוסד לביטוח לאומי, לא מאוצר המדינה, וכפי שידוע לכולם קופת המוסד לביטוח לאומי נמצאת ביתרות של מיליארדים. ולכן אני מציע לכל חברי הכנסת ולכל חברות הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה שבעניין חוק זה, לפחות, לא יהלכו עלינו אימים בהיבט התקציבי כאשר התשלום הוא מקופת המוסד לביטוח הלאומי. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה. אנחנו מתחילים בדיון. אחריה – חבר הכנסת דב חנין. בבקשה, חברת הכנסת יחימוביץ.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לשמחתי לא נזקקתי פעמים רבות בחיי לכספים מן הביטוח הלאומי. זה קרה רק פעמיים במהלך חיי, אחרי שני הריונות, בשתי חופשות לידה, כשילדי נולדו – הראשונה לפני כמעט 18 שנים, השנייה לפני כמעט 13 שנים. ובתקופה הזאת במשך 12 שבועות – בפעם הראשונה אומנם קיבלתי רק 75% משכרי הממוצע קודם לכן, ובפעם השנייה, בזכות חבר הכנסת סילבן שלום, כבר קיבלתי 100% של מה שהשתכרתי קודם. בשתי התקופות האלה קיבלתי סכום שווה למה שהשתכרתי בתקופה שקדמה לחופשת הלידה.
זה לא היה מענק, זו לא היתה נדבה, זו לא היתה מתנה מהמדינה, זה לא היה סיוע לחלשים. פשוט, פעמיים בחיים השתמשתי בפוליסת הביטוח מהחברה הלאומית הקרויה "הביטוח הלאומי". הכסף הזה הגיע לי בדין, הפרשתי אותו כל ימי חיי לקופה הזאת ועודי ממשיכה להפריש כסף לקופה הזאת גם היום.
לכן, כשמדברים אתנו על עלות תקציבית של חופשת הלידה, מי שמדבר על עלויות תקציביות לתקציב המדינה אינו מבין דבר וחצי דבר במבנה התקציב. תקציב הביטוח הלאומי הוא תקציב עצמאי. לקופת הביטוח הלאומי אנחנו מפרישות כסף כל ימי חיינו.
היו"ר עתניאל שנלר:
אני בכל זאת מבקש להאזין. סליחה, יש מסביב המון רעש. חבל. זה נושא חשוב. עידוד ילודה זה דבר חשוב. בבקשה.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
הכספים שיולדת מקבלת אחרי הלידה הם כספים שמגיעים לה בדין, כספים שהיא חסכה במהלך השנים שבהן עבדה, שכן הכסף הזה מיועד אך ורק לנשים עובדות, בין שהן חברות הכנסת, בין שהן פועלות במפעל טקסטיל, בין שהן מנקות, בין שהן עורכות-דין, בין שהן מנהלות – אלה נשים עובדות במגוון המקצועות, שמפרישות ממשכורתן מדי חודש בחודשו כדי לקבל את הפיצוי הזה בגין 12 השבועות עד שנה לפני המועד שבו יצאו לחופשת לידה.
לפני שנה, חברי חבר הכנסת גדעון סער ואנוכי העברנו בחקיקה הארכת חופשת לידה בשבועיים נוספים, לכדי 14 שבועות, כשעדיין מדובר במינימום שבמינימום, שלא מגרד אפילו כהוא זה את חופשת הלידה הנהוגה בעולם המערבי.
לפני שבועיים הגיעה לידינו טיוטה, אחת מטיוטות חוק ההסדרים, וממנה מתברר שהאוצר מבקש לחסוך, או להוסיף לקופת המדינה, או איך שלא תקראו לזה, על חשבון אותן יולדות ולקצר בחזרה את חופשת הלידה ל-12 שבועות – אחרי שבמשך שנה החוק הזה כבר שריר וקיים וכמעט 100,000 נשים עובדות נהנו ממנו. מדובר בהכרזת מלחמה על נשים עובדות, על תינוקות, על משפחות צעירות.
אני מבקשת מכם, חברי חברי הכנסת, להצביע עבור החוק הזה, שמדבר על הארכה בשבועיים נוספים - לכדי 16 שבועות. מדובר במינימום שבמינימום. על הרף הזה צריך להתפשר, יותר מזה – ייפגע כושר התחרות של נשים בשוק העבודה, אבל זה המינימום הנהוג במדינות המערב, ועל כן אני חושבת שבוודאי כל חברות הכנסת צריכות להצביע עבורו, אבל גם כל חברי הכנסת. הם נשואים, יש להם בנות, זה נוגע גם להם. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
חברת הכנסת שלי יחימוביץ, תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אנא, ברשותכם, לסיים בתום הזמן, השתדלו לעמוד בתקנון.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים, אדוני שר האוצר, אם שמעתי אותך נכון, אתה אמרת להאריך את זה בשנתיים. נשקול את זה, אני לא מבטיח.
שר האוצר רוני בר-און:
עם צבירה. אם ילדו יותר מילד אחד בתוך שנתיים, זה ייצבר ללידה הבאה.
משה גפני (יהדות התורה):
מה שאמרו לנו כל הזמן, אמר לנו עוד שר האוצר בנימין נתניהו, זה שמגמתו של משרד האוצר לעודד אנשים לצאת לעבודה.
שר האוצר רוני בר-און:
ואתם האמנתם.
משה גפני (יהדות התורה):
לכן מבטלים קצבאות, לכן עושים את כל המדיניות הזאת. אנחנו ידענו כבר אז שזה לא נכון. יש מדיניות אידיאולוגית במשרד האוצר, ברורה מאוד, ואני רוצה לומר במה החוק הזה עוסק. החוק הזה עוסק בנשים שיוצאות לעבודה. על זה אנחנו מדברים. ואז נשאלת השאלה, מבחינת המדיניות הכלכלית של משרד האוצר, שצריך לעודד גם את הגבר וגם את האשה – מעבר לעובדה של חוקים שאנחנו חוקקנו כאן של עידוד נשים לצאת לעבודה – אשה שיולדת, אחרי 14 שבועות, האם היא יכולה לחזור לעבודה באופן סדיר ותקין ולא להתפטר ממקום עבודתה? בדקנו את מה שנעשה בעולם; אנחנו המדינה המפגרת ביותר בעניין הזה. בדקנו את זה בשנה שעברה, כאשר עלתה הצעת החוק של 14 שבועות, ובדקנו את זה עכשיו בוועדה לקידום מעמד האשה, כאשר דנו בהכנה לקריאה ראשונה של החוקים שלנו. התברר שגם אם נעלה את זה ל-16 שבועות, אנחנו עדיין מדינה מפגרת בעניין הזה.
לכן, המדיניות הזאת, שבאים ואומרים לנו במשרד האוצר: אנחנו רוצים שנשים תצאנה לעבוד – מתברר שזה פשוט לא נכון. הנה התבשרנו על-ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ שמשרד האוצר עומד להציע לממשלה לצמצם את חופשת הלידה ולתת מענק לידה רק לילד הראשון. אני חשבתי: אולי זה לא נכון, אולי המידע שקיבלה חברת הכנסת שלי יחימוביץ הוא לא נכון. מתברר שהוא נכון, שזה מה שמתכוונים להעביר. ואני שואל את עצמי, מה ההבדל בין הילד הראשון לילד השני, למה מענק לידה לילד הראשון כן ולא לילד השני? זאת אומרת, איפה ההיגיון המוסרי, הציבורי, איזה היגיון עומד מאחורי העניין הזה? שאלתי את עצמי, מה פירוש שרוצים לצמצם את זה ל-12 שבועות? הרי מדיניות האוצר כל הזמן, בדברי ההסבר שהם מביאים בחוק ההסדרים – וזה התחיל אצל בנימין נתניהו.
היו"ר עתניאל שנלר:
לפי הזמן זה נשאר בצריך עיון, כי נגמר הזמן.
משה גפני (יהדות התורה):
אתה מה – אני אגיד את התשובה. יש מדיניות כלכלית אכזרית של משרד האוצר, שמתנהלת כבר שש שנים, מדיניות אכזרית לפגוע בנשים, לפגוע בילדים. אין מאחורי העניין הזה שום דבר אחר - אידיאולוגיה של פגיעה בציבור שאכן נזקק לזה; פגיעה באשה שלא תצא לעבודה או תתפטר ממקום עבודתה כאשר היא יולדת ילד ולא תהיה לה האפשרות לחזור לעבודה. זאת המדיניות.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת גפני. חברת הכנסת נאדיה חילו, ואחריה – חבר הכנסת מוחמד ברכה. בבקשה.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, שרים נכבדים, חברי חברי הכנסת, החוק הזה שעומד היום להצבעה הוא מבחן חשוב מאוד לבית הזה. זה לא חוק של מה בכך, זה חוק שאמור לבטא את המוסריות, את הערכיות, חוק שאמור להראות אם הבית הזה מוכן, בשל ורוצה לצעוד עוד צעד לקראת שוויון מגדרי, לקראת אפליה מתקנת ולקראת שוויון נשים.
הכנסת הזאת מחויבת להתאים, לחוקק חוקים שעניינם להתאים את עולם העבודה לנשים. נכון הוא שנכנסו כמה חוקים שאני בהחלט גאה להיות חלק מקידומם.
אני רוצה להזכיר, החוק הראשון שהוגש בעניין הזה, הוגש גם מטעמי. ב-25 בפברואר 2007, כשאני הגשתי את החוק הזה של הארכת חופשת לידה, הצעתי להאריך מ-12 שבועות ל-16 שבועות, קרי ארבעה שבועות. בלחץ אדיר של משרד האוצר, ובעבודה משותפת של הוועדה לקידום מעמד האשה – אני רוצה לשבח את היושב-ראש הקודם, שקידם את החוק הזה, שהתקבל בסופו של דבר, מקוצץ ומקוצר אבל חשוב. החוק הראשון התקבל ב-7 במאי 2007, ובעצם הביא בשורה מסוימת לנשים. אבל הבשורה הזאת אמורה לעלות היום מדרגה אחת ולהיכנס לתהליך נוסף של קידום.
אני רוצה להזכיר שהחוק הזה הוא לא רק עניינן של נשים, זה עניין של תאים משפחתיים. אני רוצה לציין: אמא שנשארת יותר זמן עם הילד ועם התינוק, זה תורם להתפתחות התקינה של התינוקות.
ידוע לנו, אדוני היושב-ראש, שחלק מהאמהות, כאשר זאת חופשה קצרה, מחליטות להאריך את החופשה על-חשבונן, וזה מקצץ בהכנסתן. חלקן גם נושרות מהעבודה, מכל מיני סיבות. אז אם נעשה חישוב של שבוע, אם נעשה חישוב מתמטי נכון, נראה שאחוז הנשים שלא חוזרות לעבודה אלא נושרות – אפילו עם העלות של ההכנסה כלכלית למשק זה בעצם מתקזז.
לכן, אני פונה לכולם ומבקשת לתמוך בחוק החשוב הזה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחברת הכנסת נאדיה חילו. חבר הכנסת מוחמד ברכה. אחריו – חבר הכנסת נסים זאב.
עד שחבר הכנסת ברכה מגיע לכאן, אני רוצה לברך בברוכים הבאים שני חברי פרלמנט מקנדה שהגיעו לבקר אותנו, ברוכים הבאים לכנסת ישראל. ברוכים הבאים. בבקשה, אדוני.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה להיות פרקטי ולקרוא לחברי הכנסת שיושבים בלשכות שלהם ותומכים בחוק, לעלות למליאה. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק תקציבית, וחשוב וראוי שהיא תעבור היום, ביום סיום עבודת המושב.
העלאת או הגדלת חופשת הלידה מ-14 ל-16 שבועות לא מציבה את מדינת ישראל בראש הסולם הבין-לאומי של חופשות הלידה. גם כך ישראל עדיין תדשדש במקום כלשהו בחצי התחתון. המינימום הנדרש, גם לגבי הנשים העובדות וגם לטובת התינוקות שנולדים, הוא ללכת דווקא לכיוון הזה ולאשר את הצעת החוק ברוב הנדרש.
אני רוצה להביע תרעומת על עצם העובדה שיש הדלפות ממשרד האוצר שבחוק ההסדרים הם יציעו לחזור למתכונת הקודמת ואפילו לצמצם את חופשת הלידה. ההדלפה והעיתוי הם בעצם הרמת שוט על הכנסת ועל זכותה ומעמדה כרשות מחוקקת, ולבוא ולומר: תעשו מה שתעשו. אנחנו מצפצפים על הכול. בחוק ההסדרים אנחנו נקעקע את כל הכוונות שלכם. על כן, אדוני היושב-ראש, אני כבר עכשיו מציע, ואני מציע למציעים – וגם אגיד את ההצעה שלי בוועדה הרלוונטית גם דרך הוויכוח וגם דרך הסתייגות – שלהצעת החוק, בעת הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, יוכנס סעיף נוסף, שישריין את החוק הזה מפני הווירוס שנקרא "חוק ההסדרים" שעלול לכלות את החוק הזה ואת הצעת החוק הזאת. אני חושב שיש מקום שבסיפא של הצעת החוק יתווסף סעיף שיקבע שביטולו, אם זה באופן ישיר או באמצעות עיכוב ביצועו, במסגרת חוק ההסדרים, יהיה רק ברוב של 61 חברי הכנסת, רוב מוחלט של חברי הכנסת.
לא ייתכן שהכנסת עמלה, יושבת, מחוקקת ומתדיינת, ואחר כך במחי ידו של האוצר הכול ירד לטמיון. אני מגנה בכל תוקף את ההדלפות האלה, גם אם הן נכונות וגם אם הן לא נכונות. עצם ההדלפה היא איום.
על כן, אני מציע ומבקש שכל חברי הכנסת יתמכו בהצעת החוק, שאני לא בין מציעיה אבל אני חושב שהיא חשובה מאוד. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
אדוני, תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו - אחרון הדוברים, לפני ההצבעה, חבר הכנסת רן כהן.
על מנת להסיר ספק, על-פי הבקשה ובכפוף לנוהל, תהיה הצבעה אישית. אדוני, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אין ספק לגבי החשיבות של טיפוח הקשר שבין האם ליילוד דווקא בחודשים הראשונים לחיי התינוק, ובוודאי ככל שניתן להאריך – זה חשוב. השאלה היא מהי המטרה של חופשת הלידה. האם לתת לאשה להתאושש לאחר הלידה או הכוונה היא הטיפוח של התינוק?
דבר נוסף, לא כל האמהות נמצאות באותו מצב לאחר לידה. יש אמהות שעוברות ניתוח קיסרי, ויש נשים שיש להן כמה ילדים, משפחה ברוכת ילדים, וכאשר בא הילד התשיעי או העשירי אצלן המצב הוא הרבה יותר בעייתי והרבה יותר קשה. חופשת הלידה – צריך להאריך אותה כי המצב נהיה יותר קשה בבית. לכן, אולי היינו צריכים פעם אחת ולתמיד לחשב – אולי בצורה של סדר העדיפות – ואולי היו רוצים להאריך אפילו יותר מ-14 ו-16 שבועות, ולתת לאמהות ברוכות ילדים כמה שבועות יותר, ואולי זה היה מתקבל יותר בכנסת.
דבר נוסף שאני רוצה להעיר הוא, שכשהחוק מאפשר חופשת לידה לבעל, זה נשמע משהו ציני. מצד אחד אני דואג שיהיה קשר בין האם לתינוק כי היא צריכה להיניק אותו או כי היא צריכה יותר לטפח אותו, ומצד שני אנחנו אומרים שיש סמכות להעביר מאותם שבועות של חופשת הלידה מהאשה לבעל. אני חושב שצריך לקיים דיון רציני ומעמיק ולתת אולי עדיפות או כמה שבועות יותר לאותן נשים שיש להן כמה ילדים, משפחה ברוכת ילדים יותר, וכך יהיה אולי קונסנזוס בתוך הכנסת.
הייתי בעד להאריך את חופשת הלידה, כל עוד האשה מרגישה שקשה לה אחרי הלידה. כפי שכתוב: איבריה של יולדת מתפקקים, עד 24 חודש. 24 חודש זה כמעט שנתיים, וגם שר האוצר הסכים בעיקרון להאריך את חופשת הלידה כל עוד האשה מרגישה שהיא עכשיו רק סיימה את הלידה, ולא להגביל את זה בכלל בזמן עד שנתיים.
שר האוצר רוני בר-און:
אצלנו - - -
נסים זאב (ש"ס):
אני לא יודע מה שאצלנו. "אצלנו" זה משהו כללי יותר.
היו"ר עתניאל שנלר:
זמנך גם כן חלף עבר.
נסים זאב (ש"ס):
לכן, אדוני היושב-ראש, אני בעד לקיים דיון רציני ומעמיק בכל הנושא הזה.
שר האוצר רוני בר-און:
חבר הכנסת זאב, כתוב במקורות: "- - - בשעת לידתה", לא?
נסים זאב (ש"ס):
כן.
היו"ר עתניאל שנלר:
חבר הכנסת נסים זאב, תודה רבה. אחרון הדוברים בדיון לפני ההצבעה הוא חבר הכנסת רן כהן.
עד שחבר הכנסת רן כהן מגיע לכאן, אני רוצה לברך בברכת ברוכים הבאים לכנסת ישראל – ביתכם ביתנו, בית העם כולו – את הקבוצה מעוספיא שנמצאת אתנו. ברוכים הבאים. חבר הכנסת רן כהן, בבקשה.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, נרשמתי לרשות הדיבור בחוק הזה רק כדי להצדיע ליוזמים, חברי הכנסת גדעון סער, שלי יחימוביץ, נאדיה חילו ואחרים, ובמידה מסוימת לומר להם שאני מצטער על כך שאני לא נמנה עמם. זו הצעת חוק טובה מכל בחינה שהיא: לשוויון בין נשים לגברים, לעידוד נשים לצאת לעבודה. ולכן היא טובה כלכלית, ולרווחת הנשים והילדים שלהן, ולצדק חברתי מכל בחינה שהיא. הצעת החוק הזאת היא הצעה טובה, ואני מאוד רוצה לברך עליה.
אני אומר לכם את האמת, ואני אומר את זה לשר האוצר: שר האוצר, האמן לי שלראות את העוזרת שלי אחרי הלידה שואבת חלב במהלך יום העבודה כדי לתת אותו כחלב-אם לילדתה זה דבר שאינך יכול שלא להעריץ אותו, ואני רואה על פניך שגם אתה אוהב את זה ומעריך את זה. יש חשיבות עצומה לעבודת נשים במשק הישראלי, ובעניין הזה, נדמה לי, אם הצעת החוק - - -
שר האוצר רוני בר-און:
בעוד שלושה חודשים נדון בהצעת חוק שמאריכה עוד - - -
רן כהן (מרצ):
לא. אז יהיה עוד שבועיים.
שר האוצר רוני בר-און:
עד שנתיים.
רן כהן (מרצ):
אבל, מה לעשות, חייבים למצוא פתרון כלשהו. דרך אגב, יש מדינות שבהן זה שנה. אני לא חושב שצריך להגיע להגזמות האלה. שמעתי אותך צועק משם: שנתיים. לא, כי הולכים באופן הגיוני ומדוד. לדעתי, 16 שבועות זה בהחלט הגיוני ומדוד.
שר האוצר רוני בר-און:
אז למה לפני שלושה חודשים - - -
רן כהן (מרצ):
אני אומר לך עוד דבר ביושר: מאחד שדיברנו פה אתמול על חוק ההסדרים, אני רוצה שהכנסת תעביר את זה היום, כדי שבאוצר ישכחו מלפגוע בדמי הלידה בחוק ההסדרים. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת רן כהן.
חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. נא לשבת. אנחנו לא נערוך הצבעה כאשר יש רעש באולם. על-פי התקנון, הוגשה בקשה להצבעה אישית, ולכן אנחנו נעבור להצבעה אישית. המזכיר, בבקשה.
קריאה:
הקואליציה נגד.
היו"ר עתניאל שנלר:
אני אבקש שקט בקריאת שמותיהם של חברי הכנסת. אדוני המזכיר, בבקשה.
מזכיר הכנסת איל ינון:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - בעד
רוחמה אברהם-בלילא - נגד
יולי יואל אדלשטיין - בעד
יעקב אדרי - אינו נוכח
יצחק אהרונוביץ - אינו נוכח
אהוד אולמרט - אינו נוכח
חיים אורון - בעד
זבולון אורלב - בעד
דוד אזולאי - נגד
אריאל אטיאס - אינו נוכח
עמיחי אילון - נגד
רוברט אילטוב - בעד
דליה איציק - אינה נוכחת
אפי איתם - בעד
מיכאל איתן - אינו נוכח
רפי איתן - אינו נוכח
אריה אלדד - בעד
בנימין אלון - אינו נוכח
טלב אלסאנע - אינו נוכח
זאב אלקין - נגד
חיים אמסלם - נגד
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - בעד
אורי אריאל - בעד
מזור בהיינה - נגד
זאב בוים - נגד
יוסף ביילין - בעד
יצחק בן-ישראל - אינו נוכח
בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח
יעקב בן-יזרי - נגד
מנחם בן-ששון - נגד
רוני בר-און - נגד
אבישי ברוורמן - נגד
מוחמד ברכה - בעד
אליהו גבאי - אינו נוכח
זהבה גלאון - בעד
אלחנן גלזר - בעד
יצחק גלנטי - נגד
משה גפני - בעד
עמירה דותן - בעד
אברהם דיכטר - נגד
אברהם הירשזון - אינו נוכח
שמואל הלפרט - בעד
צחי הנגבי - אינו נוכח
צבי הנדל - בעד
יצחק הרצוג - נגד
מגלי והבה - אינו נוכח
אבשלום וילן - בעד
מתן וילנאי - נגד
יצחק וקנין - אינו נוכח
נסים זאב - נגד
ג'מאל זחאלקה - אינו נוכח
יצחק זיו - אינו נוכח
עבאס זכור - אינו נוכח
נאדיה חילו - בעד
דב חנין - אינו נוכח
יואל חסון - נגד
ישראל חסון - בעד
שי חרמש - נגד
ואסל טאהא - בעד
אחמד טיבי - אינו נוכח
דוד טל - אינו נוכח
אסתרינה טרטמן - בעד
שלי יחימוביץ - בעד
אליהו ישי - אינו נוכח
איתן כבל - נגד
אמנון כהן - נגד
יעקב כהן - אינו נוכח
יצחק כהן - אינו נוכח
רן כהן - בעד
משה כחלון - אינו נוכח
חיים כץ - בעד
ישראל כץ - בעד
ציפי לבני - אינה נוכחת
לימור לבנת - בעד
יצחק לוי - בעד
אביגדור ליברמן - אינו נוכח
לאון ליטינצקי - נגד
יעקב ליצמן - בעד
סופה לנדבר - בעד
גאלב מג'אדלה - אינו נוכח
שלמה מולה - נגד
שאול מופז - אינו נוכח
אברהם מיכאלי - אינו נוכח
אלכס מילר - בעד
סטס מיסז'ניקוב - בעד
מיכאל מלכיאור - אינו נוכח
יעקב מרגי - אינו נוכח
שרה מרום-שלו - בעד
יורם מרציאנו - אינו נוכח
משולם נהרי - נגד
מיכאל נודלמן - נגד
אורית נוקד - אינה נוכחת
סעיד נפאע - בעד
בנימין נתניהו - בעד
חנא סוייד - בעד
מרינה סולודקין - בעד
ניסן סלומינסקי - בעד
גדעון סער - בעד
גדעון עזרא - נגד
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
יוחנן פלסנר - נגד
מאיר פרוש - בעד
עמיר פרץ - בעד
אברהים צרצור - בעד
אברהם רביץ - בעד
דוד רותם - בעד
ראובן ריבלין - בעד
חיים רמון - נגד
יוסף שגאל - בעד
יובל שטייניץ - בעד
מאיר שטרית - אינו נוכח
סילבן שלום - בעד
שלום שמחון - נמנע
ליה שמטוב - אינה נוכחת
שכיב מוראד שנאן - נמנע
עתניאל שנלר - נגד
משה שרוני - בעד
רונית תירוש - אינה נוכחת
יולי תמיר - אינה נוכחת
אקרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בסיבוב הראשון:
יעקב אדרי - נגד
יצחק אהרונוביץ - אינו נוכח
אהוד אולמרט - אינו נוכח
אריאל אטיאס - אינו נוכח
דליה איציק - אינה נוכחת
מיכאל איתן - בעד
רפי איתן - אינו נוכח
בנימין אלון - בעד
טלב אלסאנע - בעד
אלי אפללו - אינו נוכח
יצחק בן-ישראל - נגד
בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח
אליהו גבאי - אינו נוכח
אברהם הירשזון - נגד
צחי הנגבי - אינו נוכח
מגלי והבה - נגד
יצחק וקנין - נגד
ג'מאל זחאלקה - בעד
יצחק זיו - נגד
עבאס זכור - אינו נוכח
דב חנין - אינו נוכח
אחמד טיבי - אינו נוכח
דוד טל - אינו נוכח
אליהו ישי - אינו נוכח
יעקב כהן - אינו נוכח
יצחק כהן - נגד
משה כחלון - אינו נוכח
ציפי לבני - אינה נוכחת
אביגדור ליברמן - אינו נוכח
גאלב מג'אדלה - אינו נוכח
שאול מופז - אינו נוכח
אברהם מיכאלי - נגד
מיכאל מלכיאור - אינו נוכח
יעקב מרגי - אינו נוכח
יורם מרציאנו - אינו נוכח
אורית נוקד - אינה נוכחת
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
מאיר שטרית - נגד
ליה שמטוב - אינה נוכחת
רונית תירוש - אינה נוכחת
יולי תמיר - אינה נוכחת
האם יש מי מבין חברי הכנסת הנוכחים באולם שלא קראתי בשמו?
רפי איתן – נגד
יצחק אהרונוביץ – בעד
תמה ההצבעה.
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
אדוני המזכיר - - -
היו"ר עתניאל שנלר:
זה לא נתון לשיקול דעת, ההצבעה נגמרה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אין דבר כזה ההצבעה נגמרה.
היו"ר עתניאל שנלר:
כדי שתנוח דעתך, חבר הכנסת רותם, הנוהל הוא שמצביעים בשני סבבים. הפעם, משום שחבר הכנסת אהרונוביץ נכנס באיחור, קראו בשמו פעמיים והוא לא היה - - -
קריאות:
- - -
היו"ר עתניאל שנלר:
הוא לא היה, הסתכלתי. העלמתי עין ואפשרתי לקרוא בשמו, והוא אמר את דעתו. במקביל, עשיתי את אותו דבר לשר רפי איתן. באותו רגע שהמזכיר הודיע על גמר הצבעה - נגמרה ההצבעה. נקודה. תודה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
זה לא נכון על-פי הנוהל. זה נוח לקואליציה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, אל תתנצל.
היו"ר עתניאל שנלר:
חברים, תנוח דעתכם ותנוחו במקומותיכם. יהיו תוצאות, ואם יש חילוקי דעות – נפתור אותן בכפוף לתקנון. מדוע אתם צועקים? זה לא יעזור. בבקשה, שבו במקומותיכם, נכריז על התוצאות.
בעד החוק – 54, נגד – 38, אחד נמנע. אני קובע בזאת שהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 47) (הארכת חופשת לידה), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
קריאות:
- - -
היו"ר עתניאל שנלר:
מכיוון שאחרי קריאה ראשונה אנחנו איננו יכולים להעביר, זה יישאר בוועדה לקידום מעמד האשה, ונכין אותה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.