הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת רוברט אילטוב סטס מיסז'ניקוב פ/2841/17 הצעת חוק הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו (תיקון – שימור ועידוד גורמי הפקה ישראלית), התשס"ז–2007 תיקון סעיף 58 1. בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–19901 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 58, בהגדרה "הפקה מקומית קנויה", בסופה יבוא "ואולם, הפקה של תאגיד שהשליטה בו היא בידי בעל ענין בתאגיד, הרשאי לשדר לציבור על-פי דין אך יש לו פעילות הפקתית משמעותית עצמאית ונפרדת מפעילותו של בעל הזכיון הקשור אליו, תוכל להיחשב כהפקה מקומית קנויה במגבלות האמורות בסעיף 60". תיקון סעיף 60 2. בסעיף 60 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הפקה של תאגיד שהשליטה בו היא בידי בעל ענין בתאגיד הרשאי לשדר לציבור על-פי דין אך יש לו פעילות הפקתית משמעותית עצמאית ונפרדת מפעילותו של בעל הזכיון הקשור אליו, תוכל להיחשב כהפקה מקומית עצמית או כהפקה מקומית קנויה, ובלבד שלא יותר מ-25% מהשידורים שהוקצו להפקות המקומיות בהתאם לקבוע בסעיפים 58 ו-59, יופקו על-ידי תאגיד כאמור". תיקון סעיף 62א 3. בסעיף 62א לחוק העיקרי, במקום ההגדרה "בעל זכיון" יבוא: "בעל זכיון" – לרבות גוף בשליטתו של בעל הזכיון או הפועל מטעמו או המפיק יותר מ-25% מן ההפקות המקומיות של אותו בעל זכיון;" דברי הסבר פרק ד', סימן ג' לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990 (להלן – החוק), קובע מיכסות של הפקות מקומיות שעל בעל זכיון לשדר. על מנת להביא לפלורליזם בתחום ההפקות, קובע החוק שחלק מן ההפקות המקומיות חייבות להירכש מגופים שאינם קשורים לתאגידי השידור עצמם. אלה מכונות "הפקות מקומיות קנויות". ואולם, לפי ההגדרה הקיימת, הפקות של חברה אשר יש לה פעילות הפקתית משמעותית עצמאית שאינה קשורה לבעל זכיון, ואשר הקשר שלה עם בעל זכיון מתמצא בקיומו של בעל ענין משותף, לא ייחשבו כהפקות מקומיות קנויות. זוהי תוצאה קשה, הפוגעת בחופש העיסוק באופן החורג מן המידה הנדרשת ליישום מטרות החוק. לאור העובדה שבעלי הזכיון, מטעמים כלכליים, נוהגים להפיק את מרבית ההפקות המקומיות העצמיות שלהן "בתוך הבית" הפגיעה באותן חברות הקשורות באופן טכני לתאגידי השידור אך למעשה אינם סמוכים על שולחנם היא רחבה אף יותר. סעיף 62א לחוק קובע איסור גורף על התקשרויות בין בעלי זכיון לענין שידור, רכישה, או הפקה של תכניות. איסור זה חל לא רק על בעלי הזכיון עצמם, אלא על כל גוף הקשור לבעל זכיון, אף אם הקשר הוא רחוק בלבד, כגון שתי חברות אשר להם ענין משותף, אף ששתיהן מתנהלות באופן עצמאי וללא תיאום ביניהן, ואף במקרה בו שתי חברות עצמאיות נעשות בעל כרחן קשורות עקב עיסקה שביצע בעל ענין. זוהי הגבלה מרחיקת לכת על חופש העיסוק לא תעלה על המידה הנדרשת להשגת תכלית החוק. התיקון המוצע מאפשר לבעלי זכיון לרכוש עד 25% מכלל ההפקות המקומיות שלהן מחברות אשר הקשר שלהן עם תאגיד שידור אחר מתמצה בקיומו של בעל ענין משותף, ובלבד שיש לחברה פעילות הפקתית משמעותית ונפרדת מזו של בעל תאגיד השידור אליו הוא קשור. הפקות אלו יוכלו להיחשב כהפקות מקומיות קנויות או עצמיות, לפי הענין. כמו כן, מוצע לתקן את סעיף 62א לחוק כך, שיחול רק על התקשרויות בין בעלי הזכיון עצמם או בין בעלי זכיון לבין גופים הנשלטים על-ידי בעלי זכיון או הפועלים מטעמם. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת גלעד ארדן ויורי שטרן (פ/2823). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באב התשס"ז – 23.7.07