קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון - בירת ישראל והעם היהודי) [הצעת חוק פ/2814/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זבולון אורלב) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – בירת ישראל והעם היהודי). חבר הכנסת זבולון אורלב. אני מבקשת לשבת. אפשר לשבת? ביבי, תפסיק עם זה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הביבי המקורי. היו"ר קולט אביטל: בבקשה, אדוני. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת - - - היו"ר קולט אביטל: אני מתנצלת, אדוני, הכוונה לא היתה אליך. בנימין נתניהו (הליכוד): מושיק. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): חבר הכנסת ביבי נתניהו, במפד"ל היה חבר הכנסת יגאל ביבי, ותמיד הוא היה אומר שהוא הביבי המקורי. בנימין נתניהו (הליכוד): הייתי מקבל את הפתקים שלו. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג, ולבקש את אישור הכנסת לתיקון חוק-יסוד: ירושלים בירת מדינת ישראל. כאמור, החוק היום מגדיר את ירושלים כבירת - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת שי חרמש, אפשר להתנשק מחוץ למליאה? תודה. נא לשבת. קצת כבוד. חברי הכנסת אילטוב, זאב אלקין. חבר הכנסת מילר, נא לשבת. בבקשה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כאמור, חוק-יסוד: ירושלים בירת מדינת ישראל מגדיר את ירושלים כבירת מדינת ישראל, וזאת הגדרה ראויה ונכונה. אנחנו מציעים שההגדרה של ירושלים תהיה רחבה יותר, והגדרה בחוק בסוף סעיף 1 – בסעיף 1, בסופו, אחרי "בירת מדינת ישראל" יבואו המלים "והעם היהודי". לאמור, ירושלים תהיה - - - היו"ר קולט אביטל: עליזה, שומעים אותך עד פה, אני מבקשת ממך. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מוכרח להגיד לכם, אני מורה במקצועי - - היו"ר קולט אביטל: זה פשוט בלתי אפשרי. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - אני לא הייתי מאפשר לכיתה ככה להשתולל. הייתי מוציא כמה תלמידים החוצה. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת ארדן, בבקשה לשבת. חבר הכנסת גבאי, לא מדברים בפלאפון במליאה. תודה. תמשיך בבקשה, אדוני. קריאה: - - - היו"ר קולט אביטל: כן. ראיתי אותך, צר לי. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כאמור, אנחנו מבקשים שההגדרה של ירושלים לא תהיה רק שהיא בירת מדינת ישראל, אלא שהיא בירת מדינת ישראל והעם היהודי. אין צורך להכביר מלים על כך שהעם היהודי – מאז חרב בית המקדש והוא הלך לגלות – היו לו ערגה וציפייה לחזור לירושלים. היו"ר קולט אביטל: השרה אברהם, זה מאוד מפריע. מאוד. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כמעט בכל תפילה הזכירו את ירושלים שלוש פעמים ביום. אנחנו מתפללים בתפילת שמונה-עשרה, "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", וציון היא אחד מ-70 השמות שהמדרש מונה כשמות של ירושלים; בברכת המזון – "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו"; גם ברגעים הגדולים שאדם עומד מתחת לחופתו וכלה עומדת מתחת לחופתה, מזכירים את ירושלים: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני; תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". הערגה לירושלים, הראייה של ירושלים כמרכז רוחני, כמרכז הווייתו של העם היהודי, חרגה מעבר לגבולות, ויהודי באשר הוא יהודי, כאזרח של מדינה אחרת, תמיד ראה בירושלים את בירתו הערכית ואת בירתו הרוחנית. ואם יש משהו משותף לעם היהודי כולו, ירושלים בוודאי היא הדבר החשוב ביותר שמאחד את העם היהודי כולו. ואכן, מדינת ישראל, שהגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית, קבעה את ירושלים כבירתה, ולא רק זאת, אלא מפני - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת סילבן שלום, אני מאוד מבקשת, זה מאוד מפריע. אדוני מזכיר הכנסת, זה מפריע. זה גם חל עליך. תודה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): ולא רק זאת, מפני שמדינת ישראל ראתה את עצמה אחראית לגורל העם היהודי כולו, היא גם חוקקה את חוק השבות, לאמור יהודי באשר הוא יכול לעלות לישראל ולקבל את האזרחות באופן מיידי, ולקבל סיוע כדי להיקלט בה. המועצה הציונית בישראל קיימה דיונים בנושא הזה, הקימה ועדה בראשותו של פרופסור שמעון שטרית – ועדת ירושלים – וגם היא המליצה לקבוע את ירושלים כמרכז העם היהודי, נוסף על היותה בירת מדינת ישראל. ישיבה נוספת של המועצה הציונית – רק בשבוע שעבר – גם היא המליצה על הדבר הזה. המועצה הציונית, כידוע, היא אחד מהגופים של ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית – לאמור, גם המוסדות הלאומיים שלנו רואים חשיבות רבה במסר שיצא מכנסת ישראל ויחבר בחוק ישראלי בין העם היהודי לבין ירושלים. היו כמה שיחות ביני לבין אנשי קואליציה, ובראשם חבר הכנסת יואל חסון, שגם משמש איש הקשר בין קדימה ובין המוסדות הלאומיים, ואנוכי, גם כנשיא "מזרחי העולמי", ואני רוצה להודות לו על כך שהוא סייע לכך שתושג הסכמה רחבה בבית לקידום החוק הזה. אני רוצה לומר שייתכן שבמדינה אחרת חוק כזה היה גורם להרמת גבות, שהרי איך יכולה להיות עיר בירה של אזרח מדינה אחרת? מובן שאנחנו מדברים במושגים היותר ערכיים. כידוע, מדרש בתענית, מסכת תענית, מביא את דבריו של רבי יוחנן: "אמר רבי יוחנן, אמר הקדוש-ברוך-הוא, לא אעבור בירושלים של מעלה אם לא אעבור בירושלים של מטה". יש ירושלים האזרחית, הרגילה, ששייכת לאזרחי המדינה, שמשלמים את הארנונה, משלמים את המסים, בונים את ירושלים. ויש ירושלים של מעלה, שהיא הירושלים הערכית, הרוחנית, המהותית, שהיא שייכת לכלל העם היהודי, ואנחנו רוצים שכל יהודי יראה בה, בירושלים, את בירתו, את מרכזו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. מירושלים תצא הבשורה לעם היהודי כולו להתכנס כאן, לעלות לכאן, לבנות את ביתו במדינת ישראל. היו"ר קולט אביטל: חברת הכנסת חילו. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אשר על כן, אני מקווה מאוד שביום זה – אנחנו עומדים בשבוע שבו חל יום ירושלים; ביום שני, כ"ח באייר, חל יום ירושלים, לפני יומיים, ואתמול היו עוד חגיגות נוספות בירושלים – סברתי שמן הראוי שבשבוע זה, שבו אנחנו מציינים את השנה ה-41 לשחרורה ולאיחודה של ירושלים, ראוי להוסיף עוד נדבך אחד לחוק ירושלים, באופן הזה שנעביר מסר ליהודי העולם. ברור לחלוטין שנצטרך במהלך החקיקה לשוחח עם יהודי העולם, עם המוסדות הלאומיים, כיצד לבנות את הגשר הזה, אבל מאחר שהמסר כאן הוא הדבר החשוב, אני מקווה מאוד שכל הבית יעזור לנו ויתאחד כולו להעביר את הצעת החוק הזאת. אסיים, גברתי, בקריאת פרק תהילים קכ"ב, המדבר על ירושלים: "שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך; עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם; ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו; ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להדות לשם ה'; כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד; שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך; יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך; למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך; למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך". היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני. יש מי שמתנגד להצעת החוק, חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה. אבשלום וילן (מרצ): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מאוד לא אוהב, בלשון המעטה, כאשר אנחנו עושים שקר בנפשנו ומסיבות פוליטיות מוסיפים מלה, כביכול תמימה, כביכול זהה לרעיון שנמצא בחוק השבות, וכל מטרתה היא פוליטית - לא לאפשר להגיע לפתרון פוליטי בירושלים, וכל השם עוד מכשול הרי זה משובח. רבותי חברי הכנסת, במה דברים אמורים? ירושלים היא בירתה של מדינת ישראל. כזאת היא תהיה, מבחינתי, לתמיד. חגגנו השבוע את יום ירושלים. ירושלים היא סמל לכל יהודי באשר הוא יהודי. חבר הכנסת זבולון אורלב וחברי הכנסת שהולכים להצביע בעד החוק הזה, על-פי ההגדרה שלכם, משה טלנסקי, ידידינו מוריס, מחר - בירתו היא ירושלים, לא וושינגטון. הרבי מלובביץ' וחבר אוהדיו הגרים בארצות-הברית, בברוקלין, בירתם הופכת להיות ירושלים, לא וושינגטון, לפי ההגדרה שלך. הרי זה אבסורד מוחלט. זה שירושלים מאחדת את כל היהודים באשר הם, בוודאי, אבל לכתוב בחוק-יסוד של מדינת ישראל שזאת הבירה לא של מי שגר בישראל אלא של כל יהודי העולם? מה אתה בעצם אומר? שיש להם כפל זהות. כלומר, אתה בעצם מביא כשל לוגי בהגדרה, בכוונה. מישהו צריך בכלל חוק של הכנסת כדי להדגיש את הקשר של כל יהודי באשר הוא לירושלים? זה הרי קשקוש גמור. כל הרעיון פה – ועל זה אני מתקומם - הוא לשים עוד מכשול. הרי יש כבר מפלגה בקואליציה שאומרת שאם מועמד או מועמדת מסוימת ינהלו משא-ומתן על ירושלים, אנחנו לא נלך אתם. בסדר, זאת אמירה פוליטית. לא יעזור שום דבר, רבותי חברי הכנסת. בבוא היום, כאשר נגיע לפתרון של שתי מדינות, ירושלים תמשיך להיות, כבימים ימימה, בירתה של מדינת ישראל, אבל היא תהיה גם בירתה של המדינה הפלסטינית העצמאית שתחיה בשלום לצדה של ישראל. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא תזכה לזה. אבשלום וילן (מרצ): כל אותם חברי הכנסת שירימו את ידם היום או ילחצו בכפתורם על הפיקציה הזאת, שירושלים לא רק שהיא בירתנו אלא היא בירת העם היהודי, כדי להוכיח לכולם שלא יהיה הסדר פוליטי בירושלים - בנימין נתניהו יקבל אולי עוד שני מנדטים בבחירות הבאות כתוצאה מכך, הרי הוא יהיה ראש הממשלה, ויגיע - אם הוא יגיע למשא-ומתן רציני עם הפלסטינים להסדר קבע, הוא יהיה הראשון. גם סילבן שלום, וכל מי שבליכוד ויעמוד בראשות ממשלת ישראל ביום מן הימים, יחתום על מה שאני אומר לכם פה, שבסופו של דבר, בפשרה ההיסטורית עם שכנינו הפלסטינים, ירושלים תהיה גם בירתנו וגם בירתם. מכיוון שכל הבית יודע את האמת הזאת, תצעקו, תגידו שלא. בסופו של דבר הרי זה מה שיהיה. אז בואו נהיה מספיק חזקים, מספיק הגונים, להפסיק לרמות את עצמנו, ולא נצביע על חוקים שבסופו של דבר הם פיקציה, שלא לומר פארסה. על כל פנים, אני לא זקוק לשום חוק כדי שאדע שירושלים היא גם בירתי והיא גם ציפור הנפש של כל יהודי באשר הוא יהודי. אבל אני מוכן ללכל לפשרות פוליטיות עם הדברים היקרים ביותר כדי לחיות פה בשלום, ולא בשם קדושות מסוימות להמשיך להקריב אנשים דור אחרי דור כאשר יש חלופה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת אורלב רוצה להשיב. נא לשבת. חמש דקות. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, לא התכוונתי מלכתחילה להשיב כי לא האמנתי שיקום חבר כנסת ציוני, מתנועה ציונית שאני מעריך אותה מאוד, השומר הצעיר, מפ"ם, ובעיני יאמר דברים שהם כפירה בעיקר. אני סברתי שאין צורך להיכנס לפולמוס פוליטי. יש בינינו חילוקי דעות פוליטיים ולא נכנסנו כאן לגבולות של ירושלים, ואינני רוצה להיכנס לעניין הזה. אבל העניין הזה, שירושלים היא מרכזו של העם היהודי והיא-היא ההצדקה להיותנו כאן במדינה יהודית, והיא-היא שצריכה לבטא את הדרישה שלנו מכל יהודי למצוא את מקומו כאן בארץ-ישראל, בירושלים, צריך להיות מכנה משותף של כלל המפלגות הציוניות. חיים אורון (מרצ): איפה היית 30 שנה? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני ממש תמה איך ב"שומר הצעיר" מחנכים את החניכים שלא לראות בירושלים מרכזו של העם היהודי. דיברתי אתך על זכויות אזרחיות? אילו המצאות אתה ממציא? חיים אורון (מרצ): אתה ממציא. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה אתה נכנס כאן לדברים שלא קשורים לעניין? מה אתה מנסה להסיח את הדעת? חיים אורון (מרצ): זה מה שאתם רוצים. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כאן מדובר על דבר ציוני ערכי, ולכן המוסדות הלאומיים תומכים בזה. מרצ כבר מוציאה את עצמה מהמועצה הציונית בישראל? אתם כבר מוציאים את עצמכם מהמוסדות הלאומיים? אתם מתביישים לומר שמדינת ישראל היא מדינה יהודית וירושלים היא מרכזו של העם היהודי? רן כהן (מרצ): מה פתאום. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תתביישו לכם, תבושו. אני לא בטוח שאתם יכולים לעמוד ולומר "אם אשכחך ירושלים". תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה: הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – בירת ישראל והעם היהודי). נא לשבת. היו"ר קולט אביטל: הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 58 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 12 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – בירת ישראל והעם היהודי), לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: ובכן, בעד הצביעו 58, נגד - 12, נמנע אחד, אני קובעת שהצעת החוק עברה והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. חברת הכנסת גלאון, אפשר להמשיך בסדר-היום? זהבה גלאון (מרצ): לא. היו"ר קולט אביטל: לא, את לא מרשה? חבר הכנסת וילן, נא לשבת.