הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת יורם מרציאנו פ/2837/17 הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (לחם בפיקוח), התשס"ז–2007 הוספת סעיף 5א 1. בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–19571, אחרי סעיף 5 יבוא: "לחם בפיקוח 5 א. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 4 ו-5, לחם בפיקוח הוא מצרך בר-פיקוח. (ב) יצרן לחם בפיקוח (להלן – יצרן לחם) לא יפסיק ייצורו של לחם בפיקוח אלא אם ניתן לו היתר מאת שר התעשיה והמסחר (להלן – היתר). (ג) היתר שנתן שר התעשיה והמסחר יכול שיהיה להפסקה או לצמצום ייצור והספקה של לחם אחיד ויכול שיהיה לסוגים של לחם בפיקוח. (ד) הפסיק יצרן לחם ייצורו של לחם בפיקוח מבלי שקיבל לכך היתר, רשאי השר, לאחר שנתן ליצרן התראה בכתב ולא חזר בו היצרן מהפסקת אספקת הלחם בתוך 48 שעות ממועד קבלת ההתראה, להוציא נגד היצרן צו לסגירת המקום שבו מיוצר הלחם, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים. (ה) בסעיף זה, "לחם בפיקוח" – לחם שמחירו מפוקח לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשס"ו–20062." דברי הסבר חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996 מאפשר קביעת מחיר מרבי למצרך. מתוקף חוק זה הוצא צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי לחם), התשס"ו–2006 (ק"ת התשס"ו, עמ' 807) הקובע מחיר מירבי עבור סוגי לחם המנויים בצו (לחם אחיד (כהה), לחם לבן, חלה או מאפה שמרים, לחם אחיד(כהה) פרוס ולחם לבן פרוס ארוז), אותו רשאי אדם לגבות מצרכן. חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957 (להלן – החוק), מאפשר להטיל על אדם העוסק בייצורו של מצרך מסויים בר-פיקוח, חובה למכרו. תיקון זה לחוק בא למנוע, ולו במעט, מצב שבו בעלי המאפיות הגדולות יוכלו להפסיק יצור הלחמים שמחירם בפיקוח, על דעת עצמם ולטובת השיקולים הכלכליים המנחים אותם. באמצעות התיקון לחוק תוכל המדינה למנוע את העוול שנגרם לשכבות החלשות כאשר מופסק ייצור הלחמים שבפיקוח ובכך נמנע מצב בו משפחות שלמות, ילדים נשים וקשישים אינם יכולים לרכוש עבורם את המוצר הבסיסי ביותר והזול ביותר. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה, מצב בו אנשים ירעבו ללחם תרתי משמע וזאת בשל שיקולים כלכליים כאלה ואחרים של בעלי המאפיות. על המדינה לשמור מכל משמר על צלם האנוש המתבטא בעיקר בסיוע לשכבות החלשות. אשר-על-כן, מוצע לקבוע כי יצרן לחם שמחירו מפוקח לא יהיה רשאי להפסיק ייצורו של לחם בפיקוח אלא אם ניתן לו היתר מאת שר התעשיה והמסחר. היתר כאמור יכול שיהיה להפסקה או לצמצום ייצור והספקה של לחם אחיד ויכול שיהיה לסוגים של לחם בפיקוח. כמו-כן, מוצע לקבוע כי אם הפסיק יצרן לחם שמחירו מפוקח, את ייצורו של לחם בפיקוח בלי שקיבל לכך היתר, רשאי השר, לאחר שנתן ליצרן התראה בכתב ולא חזר בו היצרן מהפסקת אספקת הלחם בתוך 48 שעות מיום קבלת ההתראה, להוציא נגד היצרן צו סגירה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באב התשס"ז – 23.7.07