הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
דוד רותם
אסתרינה טרטמן
ליה שמטוב
סופה לנדבר
פ/2806/17
הצעת חוק -יסוד: הממשלה (הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי)
המהות
1.
ראש הממשלה הוא ראש הרשות המבצעת של המדינה.
מקום המושב
2.
מקום מושבה של הממשלה הוא ירושלים.
מקור הסמכות והרכב
3.
(א) הממשלה מורכבת מראש הממשלה, מסגן ראש הממשלה ומשרים.
(ב) ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה מכהנים מכוח היבחרם בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות וחשאיות, לפי חוק.
(ג) השרים ימונו על-ידי ראש הממשלה.
מועד הבחירות
4.
כל אימת שיהיו בחירות לכנסת, ייערכו באותו מועד גם בחירות לראש הממשלה ולסגנו, למעט בחירות חוזרות לכנסת כתוצאה מערעור בחירות.
הזכות לבחור
5.
זכאי לבחור בבחירות לראש הממשלה ולסגנו מי שזכאי לבחור בבחירות לכנסת.
תקופת הכהונה
6.
כהונתם של ראש הממשלה וסגנו ושל השרים תהיה לתקופת כהונתה של הכנסת שעמה נבחרו, ובבחירות מיוחדות - לתקופת כהונתה של הכנסת המכהנת אותה שעה, והכול זולת אם נקבע אחרת בחוק-יסוד זה.
כשירותם של מועמדים לראש הממשלה
7.
(א) כשיר להיות מועמד לראש הממשלה ולסגנו מי שנתקיימו בו אלה:
(1) הוא כשיר להיות מועמד לכנסת וביום הגשת מועמדותו הוא בן שלושים וחמש שנה ומעלה;
(2) נערכות הבחירות לראש הממשלה ולסגנו במועד שבו נערכות הבחירות לכנסת - הוא עומד בראש רשימת מועמדים לאותה כנסת;
(3) נערכות בחירות מיוחדות - הוא חבר הכנסת או שהוא נקבע על ידי מפלגה המיוצגת בכנסת כמועמדה לראש הממשלה ;
(ב) מי שכיהן כראש ממשלה שבע שנים רצופות לא יהיה מועמד בבחירות לראש הממשלה שבסמוך לאחר מכן.
הזכות להציע מועמד
8.
(א) אלה רשאים להציע מועמד בבחירות לראש הממשלה :
(1) שבעים אלף בעלי זכות בחירה אשר הודיעו בכתב על תמיכתם במועמד;
(2) עשרה חברי כנסת שהודיעו בכתב על תמיכתם במועמד.
(ב) פרטים בדבר אופן הצגת המועמד בבחירות מיוחדות ייקבעו בחוק.
המועד לעריכת בחירות מיוחדות
9.
(א) נוצרה עילה על פי חוק-יסוד זה לעריכת בחירות מיוחדות, ייערכו אותן בחירות ביום ג' האחרון שלפני תום 60 הימים מן היום שבו נוצרה העילה לעריכתן.
(ב) נוצרה עילה על פי חוק-יסוד זה לעריכת בחירות מיוחדות, והמועד לעריכתן חל שנה או פחות לפני המועד לקיום הבחירות לכנסת שנקבע בחוק-יסוד: הכנסת1, יוקדמו הבחירות לכנסת, וייערכו בחירות לכנסת ולראש הממשלה ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום שבו נוצרה העילה לעריכתן, ואולם רשאית הכנסת, ברוב חבריה, לקבוע בחוק שיתקבל בתוך 14 ימים מהיום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המיוחדות, מועד בחירות מוקדם יותר.
(ג) נוצרה עילה על פי חוק-יסוד זה לעריכת בחירות מיוחדות, והמועד לעריכתן חל בתוך 120 ימים לפני המועד לקיום הבחירות לכנסת שנקבע בחוק-יסוד: הכנסת (בחוק-יסוד זה - מועד הבחירות המקורי), ייערכו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, על אף הוראות סעיף קטן (ב), במועד הבחירות המקורי.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 9א לחוק-יסוד: הכנסת.
דחיית מועד הבחירות בשל ימי מנוחה
10.
חל על פי חוק-יסוד זה מועד לעריכת בחירות לכנסת או לראש הממשלה ולסגנו ביום מנוחה, בערב יום מנוחה או למחרת יום מנוחה, ייערכו הבחירות ביום ג' הראשון שלאחריו שאיננו יום מנוחה, ערב יום מנוחה או למחרת יום מנוחה.
מועמד שנפטר או שחדל להיות מועמד
11.
(א) נפטר מועמד לראש הממשלה או נבצר ממנו מטעמי בריאות להיות מועמד לאחר המועד האחרון שנקבע בחוק להגשת מועמדים, יחליפו סגן ראש הממשלה בדרך שתקבע בחוק.
(ב) התפטר ראש הממשלה יתקיימו בחירות מיוחדות לראש הממשלה ולסגנו בדרך שתקבע בחוק.
(ג) התפטר מועמד לראש הממשלה, בין לפני המועד האמור בסעיף קטן (א) ובין לאחריו, לא יהא בכך כדי לדחות את מועד הבחירות; אופן ההתפטרות ומועד כניסתה לתוקף יקבעו בחוק.
(ד) חדל אדם שמועמדותו הוגשה כדין להיות מועמד, רשאי מי שהציעו, תוך שבועיים, אך לא יאוחר מ-96 שעות לפני מועד הבחירות, להציע מועמד אחר תחתיו.
בחירת ראש הממשלה וסגנו
12.
(א) לראש הממשלה ולסגנו ייבחרו המועמדים שקיבלו יותר ממחצית ממספר הקולות הכשרים בבחירות.
(ב) לא קיבל שום מועמד מספר קולות כאמור בסעיף קטן (א), יקויימו בחירות חוזרות ביום ג' בשבוע שלאחר השבוע שבו נתפרסמו תוצאות הבחירות הראשונות; המועד לבחירות חוזרות בכלי שיט ובנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל ייקבע בחוק.
(ג) בבחירות החוזרות יעמדו לבחירה שני המועמדים וסגניהם שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול יותר של קולות כשרים - הוא הנבחר.
(ד) נפטר אחד מן המועמדים לפי קיום הבחירות החוזרות, או שנבצר ממנו מטעמי בריאות לעמוד לבחירה בהן, רשאי מי שהציעו להציע מועמד אחר תחתיו לא יאוחר מ-96 שעות לפני מועד הבחירות, והוראות סעיף 11(ג) יחולו בשינויים המחויבים; התפטר מועמד בבחירות החוזרות, יבוא תחתיו המועמד שקיבל בבחירות הראשונות את המספר הגדול הבא בתור של קולות כשרים.
(ה) היה מועמד יחידי, אם בבחירות הראשונות ואם בבחירות החוזרות, יקוימו הבחירות בהצבעה בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות הכשרים שניתנו נגדו.
(ו) לא נבחר שום מועמד כאמור בסעיף זה, ייערכו בחירות מיוחדות.
(ז) תוצאות הבחירות לראש הממשלה יפורסמו ברשומות תוך 8 ימים מיום הבחירות.
תחילת הכהונה
13.
(א) תוך 45 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות יתייצב הנבחר לראש הממשלה וסגנו לפני הכנסת, יציג את שרי הממשלה, יודיע על חלוקת התפקידים ביניהם ועל קווי היסוד של מדיניות הממשלה, וראש הממשלה והשרים יכנסו לכהונתם; סמוך ככל האפשר לאחר מכן, יצהירו ראש הממשלה והשרים בפני הכנסת הצהרת אמונים בנוסח הקבוע בסעיף קטן (ג).
(ב) ראש הממשלה הנבחר ימסור ליושב ראש הכנסת הודעה מוקדמת על נכונותו להתייצב לפני הכנסת לא יאוחר משבעה ימים לפני תום המועד האמור בסעיף קטן (א); נמסרה הודעה שלא בזמן אחד הכנסים של הכנסת, יכנס יושב-ראש הכנסת את הכנסת לענין זה.
(ג) וזו לשון הצהרת האמונים של ראש הממשלה: "אני (השם) מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת."
(ד) וזו לשון הצהרת האמונים של השרים לרבות סגן ראש הממשלה: "אני (השם) מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת."
אי-הצגת הממשלה במועד
14.
(א) לא הוצגה הממשלה לפני הכנסת כאמור בסעיף 14, ייערכו בחירות מיוחדות.
(ב) מי שנבחר לראש הממשלה ולא הציג ממשלה כאמור, וחזר ונבחר, ושוב לא הציג ממשלה כאמור, לא יהיה מועמד לראש הממשלה בבחירות המיוחדות שייערכו בסמוך לאחר מכן.
כשירותם של השרים
15.
(א) לא יתמנה לשר מי שאינו כשיר להיות מועמד לכנסת; ואולם מי שכיהן במשרה או בתפקיד המפורטים בסעיף 7 לחוק-יסוד: הכנסת, יכול שיתמנה לשר, ובלבד שחדל לכהן באותם משרה או תפקיד לפני מינויו.
(ב) לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון וטרם חלפו עשר שנים מיום שגמר לרצות את עונשו.
(ג) לא יתמנה לשר מי שהינו בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית, אם דיני המדינה שהוא אזרח שלה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.
(ד) שר לא יכהן כחבר כנסת.
התפזרות מפאת אי-קבלת חוק התקציב
16.
לא נתקבל חוק התקציב בסיומה של שנת הכספים (ביום 31 בדצמבר של שנת הכספים), יראו בתום התקופה האמורה כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה.
בחירות מוקדמות לכנסת ולראש הממשלה
17.
(א) לא נתקבל חוק התקציב כאמור בסעיף 16 או שראש הממשלה פיזר את הכנסת לפי סעיף 18, ייערכו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות.
(ב) הוראות סעיפים 34 ו-35 לחוק-יסוד: הכנסת, לא יחולו לענין התפזרות הכנסת לפי סעיפים 16 ו-18; ואולם רשאית הכנסת, ברוב חבריה, לקבוע בחוק שיתקבל בתוך 14 ימים מהיום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות, מועד בחירות מוקדם יותר מהמועד האמור בסעיף קטן (א).
(ג) נוצרה עילה לקיום בחירות מוקדמות כאמור בסעיף זה בתוך 120 ימים לפני מועד הבחירות המקורי כאמור בסעיף 10(ג), ייערכו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), במועד הבחירות המקורי.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 9א לחוק-יסוד: הכנסת.
פיזור כנסת על ידי ראש הממשלה
18.
(א) נוכח ראש הממשלה כי קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה, ושעקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה, רשאי הוא לפזר את הכנסת בצו שיפורסם ברשומות ויתקיימו בחירות מוקדמות כאמור בסעיף 17.
(ב) ראש הממשלה לא יהיה רשאי להשתמש בסמכותו לפי סעיף זה –
(1) מתחילת כהונתה של כנסת חדשה ועד לכינון הממשלה החדשה;
(2) מהיום שבו החליטה ועדת הכנסת של הכנסת להמליץ על העברתו מכהונתו עד היום שבו החליטה מליאת הכנסת בענין, כאמור בסעיף 21.
התפטרות ראש הממשלה
19.
(א) ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על-ידי הגשת כתב התפטרות ליושב ראש הכנסת; ההתפטרות תיכנס לתוקף כעבור 48 שעות לאחר שהגיע כתב ההתפטרות לידי יושב ראש הכנסת, זולת אם חזר בו ראש הממשלה לפני כן.
(ב) התפטר ראש הממשלה, יודיע על כך יושב-ראש הכנסת לכנסת ויתקיימו בחירות מיוחדות לפי חוק-יסוד זה.
העברה מכהונה מחמת עבירה
20.
פרטים בעניין העברת ראש הממשלה מכהונתו מחמת עבירה ייקבעו בחוק; הועבר ראש הממשלה מכהונתו כאמור – יכהן במקומו סגנו עד תום תקופת הכהונה.
העברה מכהונה שלא מחמת עבירה
21.
(א) הכנסת רשאית ברוב של שמונים מחבריה, להעביר את ראש הממשלה מכהונתו.
(ב) הצעה להעביר את ראש הממשלה מכהונתו תוגש על ידי ארבעים חברי הכנסת לפחות ליושב-ראש הכנסת, והוא יעבירנה לדיון בועדת הכנסת של הכנסת.
(ג) ועדת הכנסת תחליט בענין ההצעה ותביא את המלצתה בפני מליאת הכנסת תוך שלושים ימים מיום שההצעה הועברה אליה; לא הביאה ועדת הכנסת את המלצתה תוך המועד האמור, יעלה יושב-ראש הכנסת את הענין לדיון במליאת הכנסת במועד הקרוב האפשרי.
(ד) ועדת הכנסת והכנסת לא יחליטו בדבר העברת ראש הממשלה מכהונתו אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לפניהן.
(ה) החליטה הכנסת להעביר את ראש הממשלה מכהונתו, יכהן במקומו סגנו עד תום תקופת הכהונה.
פטירת ראש הממשלה
22.
נפטר ראש הממשלה או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, יכהן במקומו סגנו עד לעריכתן של בחירות במועדן.
המשך כהונת ראש הממשלה והשרים
23.
(א) ראש הממשלה לא יהיה רשאי לחתום על הסכם שלום שמשמעותו ויתור על שטחים אלה באישור של רוב חברי הכנסת מתחילת כהונתה של כנסת חדשה ועד לכינון הממשלה החדשה.
(ב) ראש הממשלה לא יהיה רשאי לחתום על הסכם שלום שמשמעותו ויתור על שטחים מתחילת כהונתה של כנסת חדשה ועד לכינון הממשלה החדשה.
(ג) נפטר ראש הממשלה, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, ימלא את מקומו סגן ראש הממשלה.
רציפות הממשלה
24.
נערכות בחירות לכנסת ולראש הממשלה או בחירות מיוחדות, ימשיכו ראש הממשלה, סגנו ושרי הממשלה היוצאת במילוי תפקידם עד שייכנסו לכהונתם ראש הממשלה והשרים של הממשלה החדשה.
השרים
25.
(א) שר יהיה ממונה על משרדו.
(ב) ראש הממשלה וסגנו יכולים לכהן גם כשר הממונה על משרד.
(ג) שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם הוא ממונה, והוא חייב במתן דין וחשבון לכנסת על מילוי תפקידו.
(ד) מספר שרי הממשלה לא יעלה על עשר.
הפסקת כהונתו של שר
26.
(א) ראש הממשלה רשאי להעביר שר מכהונתו – פרטים ייקבעו בחוק.
(ב) שר רשאי להתפטר מהממשלה – פרטים ייקבעו בחוק.
(ג) הכנסת רשאית להעביר שר מכהונתו בהחלטה ברוב של שמונים מחבריה; הכנסת לא תדון בהעברת שר מכהונתו אלא על פי המלצת רוב חברי ועדת הכנסת ולאחר שניתנה לשר הזדמנות לטעון טענותיו בפני הועדה ובפני מליאת הכנסת.
מילוי מקום שר
27.
פרטים בעניין מילוי מקום של שר ייקבעו בחוק.
ראש הממשלה ותפקוד הממשלה
28.
(א) ראש הממשלה רשאי -
(1) לקבוע את תפקידי השרים;
(2) לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים;
(3) להעביר סמכויות וחובות שלא נקבעו בחוק משר אחד לשר אחר;
(4) להעביר שטחי פעולה ממשרד למשרד;
(5) לקבוע את משרדי הממשלה וכן לאחד משרדים, לחלקם, לבטלם ולהקים משרדים חדשים, ומשעשה כן, ימסור הודעה לכנסת;
(6) למנות ועדות שרים קבועות, זמניות או לענינים מסויימים; מונתה ועדה, רשאית הממשלה לפעול באמצעותה.
(ב) בממשלה תפעל ועדת שרים לעניני בטחון לאומי שהרכבה: ראש הממשלה - יושב ראש, שר הבטחון, שר המשפטים, שר החוץ, השר לבטחון פנים ושר האוצר; הממשלה רשאית, לפי הצעת ראש הממשלה, להוסיף חברים לועדה, ובלבד שמספר חברי הועדה לא יעלה על מחצית ממספר חברי הממשלה.
(ג) סמכות הנתונה על פי חוק לשר אחד, רשאי ראש הממשלה להעבירה, כולה או מקצתה, לשר אחר; החלטה לפי הוראה זו לא טעונה אישור הכנסת.
(ד) ראש הממשלה ינהל את עבודת הממשלה ויקבע בתקנון את סדרי העבודה וסדרי ההצבעה בממשלה ובועדותיה.
(ה) החלטות הממשלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה לראש הממשלה קול נוסף.
(ו) לממשלה יהיה צוות, שיקים ויפעיל ראש הממשלה, לייעוץ מקצועי קבוע בתחומי הבטחון הלאומי; ראש הממשלה רשאי להטיל על הצוות תחומי ייעוץ נוספים.
סמכויות הממשלה
29.
הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת; למען הסר ספק ויתור על שטח מדינת ישראל טעון אישור הכנסת.
ייחוד תפקידים
30.
ראש הממשלה, סגנו והשרים ימלאו את תפקידם בנאמנות, ולא יעסקו בפעילות כלכלית או ציבורית אלא בתחומים ולפי כללים שקבעה הממשלה.
הכרזת מצב חירום
31.
(א) ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום, רשאית היא, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה , להכריז על מצב חירום.
(ב) תקופת תוקפה של ההכרזה תהא כפי שנקבע בה, אך לא תעלה על שנה; הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור.
(ג) ראתה הממשלה שקיים במדינה מצב של חירום ושעקב דחיפות הענין יש להכריז על מצב חירום עוד לפני שניתן לכנס את הכנסת, רשאית היא להכריז על מצב חירום; תוקפה של ההכרזה יפקע כעבור שבעה ימים מיום נתינתה, אם לא אושרה או בוטלה קודם לכן על ידי הכנסת בהחלטה של רוב חבריה; לא התכנסה הכנסת, רשאית הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור בסעיף קטן זה.
(ד) הכרזות הכנסת או הממשלה על מצב חירום יפורסמו ברשומות; לא ניתן לפרסם הכרזה על מצב חירום ברשומות, תפורסם ההכרזה בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שתפורסם ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.
(ה) הכנסת רשאית, בכל עת, לבטל הכרזה על מצב חירום; הודעה על הביטול תפורסם ברשומות.
תקנות שעת-חירום
32.
(א) במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת-חירום כדי להגן על המדינה, בטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת-חירום יונחו על שולחן ועדת החוץ והבטחון של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן.
(ב) ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת-חירום, רשאי הוא להתקינן או להסמיך שר להתקינן.
(ג) תקנות שעת-חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק.
(ד) אין בכוחן של תקנות שעת-חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע, או להתיר פגיעה בכבוד האדם אלא במידה שאינה עולה על הנדרש כאמור בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו2.
(ה) לא יותקנו תקנות שעת-חירום ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב החירום מחייב זאת.
(ו) תוקפן של תקנות שעת-חירום יפקע כעבור שלושה חדשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק, או שבוטלו על-ידי הכנסת בחוק או בהחלטה של רוב חברי הכנסת.
(ז) תקנות שעת-חירום ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; לא ניתן לפרסמן ברשומות, הן יפורסמו בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שיפורסמו ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.
(ח) חדל מצב החירום להתקיים, יוסיפו תקנות שעת-חירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר מ-60 ימים מסיום מצב החירום; תקנות שעת-חירום שתוקפן הוארך בחוק, יוסיפו לעמוד בתוקפן.
הכרזת מלחמה
33.
(א) המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת הממשלה.
(ב) אין בסעיף זה כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה ובטחון הציבור.
(ג) הודעה על החלטת הממשלה לפתוח במלחמה לפי סעיף קטן (א) תימסר לועדת החוץ והבטחון של הכנסת בהקדם האפשרי; ראש הממשלה ימסור את ההודעה בהקדם האפשרי גם במליאת הכנסת; הודעה על פעולות צבאיות כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר לועדת החוץ והבטחון של הכנסת בהקדם האפשרי.
הממשלה וועדות הכנסת
34.
(א) הממשלה תמסור לכנסת ולועדותיה מידע על פי דרישתן ותסייע להן במילוי תפקידן; הוראות מיוחדות ייקבעו בחוק לחיסוי מידע כשהדבר נחוץ להגנה על בטחון המדינה ויחסי החוץ או קשרי מסחר בינלאומיים שלה, או להגנה על זכות או חסיון שבדין.
(ב) הכנסת רשאית, לפי דרישה של לפחות ארבעים מחבריה, לקיים דיון בהשתתפות ראש הממשלה בנושא שהוחלט עליו; דרישה כאמור יכול שתוגש לא יותר מאחת לחודש.
(ג) הכנסת רשאית לחייב שר להופיע לפניה, וכן רשאית ועדה מועדות הכנסת במסגרת מילוי תפקידיה.
(ד) ועדה מועדות הכנסת רשאית, במסגרת מילוי תפקידיה, באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו, לחייב עובד המדינה או כל מי שייקבע בחוק, להתייצב לפניה.
(ה) ראש הממשלה וסגנו וכל שר רשאים להשמיע את דבריהם לפני הכנסת וועדותיה.
(ו) פרטים לעניין ביצוע סעיף זה יכול שייקבעו בחוק או בתקנון הכנסת.
אי תחולה של תקנות שעת-חירום
35.
על אף האמור בכל דין, אין בכוחן של תקנות שעת-חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.
יציבות החוק
36.
אין לשנות חוק-יסוד זה אלא ברוב שמונים חברי הכנסת; ואולם הוראה הקובעת כי החלטת הכנסת תתקבל ברוב של מספר נקוב של חברי הכנסת, לא תשונה אלא באותו מספר לפחות של חברי הכנסת; הרוב הדרוש לפי סעיף קטן זה יהא דרוש להחלטות מליאת הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית; "שינוי", לענין סעיף זה - בין מפורש ובין משתמע.
תיקון חוק יסוד: הכנסת
37.
בחוק-יסוד הכנסת –
(1) אחרי סעיף 6א יבוא:
"הזכות לבחור - אחוז החסימה
6ב.
בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות מועמדים שקיבלו, כל אחת, קולות כשרים במספר שאינו פחות מ- 10% (עשרה אחוזים) מסך כל הקולות הכשרים; פרטים ייקבעו בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-19693.";
(2) סעיף 36א – יימחק.
(3) במקום סעיף 45 יבוא:
"נוקשות סעיפים
45.
אין לשנות סעיפים 6ב, 44 או סעיף זה אלא ברוב של שמונים חברי כנסת."
ביטול חוק-יסוד: הממשלה
38.
חוק-יסוד: הממשלה4 - בטל.
ביטול חוק-יסוד: נשיא המדינה
39.
חוק-יסוד: נשיא המדינה5 - בטל.
תחילה ותחולה
40.
(א) הוראות חוק יסוד זה יחולו על בחירת ראש הממשלה ועל כינון הממשלה החל מהבחירות לכנסת השמונה עשרה ואילך.
(ב) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א) תהא תחילתו של חוק-יסוד זה ביום שייכנס ראש הממשלה הנבחר כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א) הסמכויות המסורות בידי נשיא המדינה יועברו לידי ראש הממשלה ביום שייכנס ראש הממשלה הנבחר כאמור בסעיף קטן (א).
דברי הסבר
כיום, המערכת הפוליטית בישראל סובלת מחוסר יציבות מתמשך, המתבטא בחילופי שלטון תכופים, והעצמת כוחן של מפלגות קטנות מעבר לכוחן האלקטורלי בעקבות תלות הממשלה בשותפותיה הקואליציוניות. בנוסף, הממשלה המכהנת נהנית מחופש פעולה ביצועי וחקיקתי בלתי מוגבל מכוח היותה מורכבת מרוב חברי הכנסת, ובכך תפקידה של הכנסת לבקר את פעולות הממשלה מעוקר מיסודו.
מטרת הצעת החוק היא להנהיג במדינת ישראל משטר נשיאותי בעל הפרדת רשויות מלאה בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת. הממשלה תכהן כרשות מבצעת עצמאית, אשר חבריה לא יכהנו כחברי כנסת. הכנסת תקדיש עבודתה לחקיקה ולביקורת פרלמנטארית על הממשלה, ובכך תתקיים מערכת של איזונים ובלמים הראויה למדינה מתוקנת. בכוחה של הכנסת להעביר מכהונתו ראש ממשלה מכהן ברוב של 80 חברי כנסת, אך לא להעביר מכהונתה את הממשלה המכהנת. בכך תובטח היציבות השלטונית לתקופה של ארבע שנים.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אביגדור ליברמן ומספרה פ/1072/17.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באב התשס"ז – 16.7.07