קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/317).] (קריאה ראשונה) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ז-2007, קריאה ראשונה. יציג את החוק סגן שר הביטחון מתן וילנאי. אדוני, בבקשה. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: אדוני היושב בראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ז-2007. ב-1 באוגוסט 2007 אמור לפקוע תוקפה של הוראת השעה המסדירה את אורך תקופות שירות החובה לגברים בצה"ל. הממשלה מבקשת להאריך את תוקף הוראת השעה עד ליום 30 באפריל 2008. הוראת השעה במתכונתה הקיימת נחקקה בשנת 1995, והוארכה על-ידי הכנסת מעת לעת בתקופות נוספות. אשתקד היא הוארכה, כאמור, עד 1 באוגוסט 2007. ב-26 בפברואר אימצה הממשלה בהחלטה 4711 את עקרונות דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בראשות פרופסור בן-בסט. לאור המצב הביטחוני החדש והצרכים הדחופים שאליהם נחשפו צה"ל ומערכת הביטחון כולה בעקבות מלחמת לבנון השנייה, לרבות הצורך להכשיר את הכוחות הסדירים ואת כוחות המילואים לצד הפעילות הביטחונית השוטפת, החליטה הממשלה לדחות את יישום המלצות ועדת בן-בסט. אין בהצעת החוק משום שלילה עקרונית של קיצור תקופות השירות של הגברים בצה"ל, והראיה לכך היא בקשת ההארכה לשמונה חודשים בלבד, אשר במהלכם ימשיכו הממשלה ומערכת הביטחון לבחון את הנושא. ואולם בשלב זה, קיץ 2007, לא ניתן לעשות כך. נוכח לוח הזמנים הקצר, אני מבקש כי המליאה תאשר את הצעת החוק ותעביר אותה להמשך הדיון בוועדת החוץ והביטחון להשלמת הליכי החקיקה לפני היציאה לפגרה בעוד שלושה שבועות. תודה רבה לכם. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה לסגן שר הביטחון חבר הכנסת מתן וילנאי. זו קריאה ראשונה, ולכן יש כמה דוברים שמבקשים להתבטא. הראשון הוא חבר הכנסת יעקב כהן - לא מעוניין. חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת אריה אלדד – אדוני, בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בפתח הדברים ראוי שאומר שעצם הארכת השירות ודאי מתחייבת מהמציאות שבה אנחנו חיים, ואנו זקוקים לשירות צבאי של 36 חודש לחיילים סדירים. אבל אנחנו עוסקים בחוק שירות ביטחון (הוראת שעה), ואני תמה כמה זמן כבר נמשכת השעה הזאת. מה יותר גמיש מהשעה הזאת הנמשכת שנים רבות? ואם יש בלבי על מישהו, וצריך להיות בלבם של אזרחי המדינה כולם, זה לא על כך שאנחנו מאריכים את השירות הצבאי, אלא על שרים, נציגי ממשלה, כמו השר שאול מופז שערב הבחירות האחרונות בא לתעתע בציבור בהבטחות שווא, בהבטחות סרק, בזריית חול בעיניים, ואמר שהוא מתחייב לקצר את השירות הצבאי. אנחנו ידענו שהוא מתעתע, אנחנו ידענו שהמצב הביטחוני של ישראל אינו מאפשר קיצור שירות. אבל כחלק מסוג של כלכלת בחירות, הבטחות סרק, ספינים שזורים ערב בחירות, גם מקצרים את השירות הביטחוני. אני מוכן כמעט להתחייב שגם ערב הבחירות הבאות יבוא שר הביטחון, או מישהו אחר, ויבטיח לקצר את השירות. מה שראוי לומר לעם זה בראש ובראשונה את האמת. שמעתי את סגן השר וילנאי אומר לנו בהסבריו - לצורך, לאור המצב הביטחוני החדש. ואני רוצה לבשר לכם שהמצב הזה הוא לא חדש, הוא נמשך 60 שנה, אם תרצו, 100 שנה. ובוודאי איננו חדש, שום דבר לא חדש בצורך של ישראל לעמוד על נפשה ולשרת שירות חובה בצבא ישראל. מה שאנחנו חייבים לתבוע מהממשלה זה להפסיק את הוראת השעה הזאת ולקבוע את החוק כחוק קבוע, ולא לחזור מדי שנה לקרקס הזה של הארכת תוקפן של הוראות שעת-חירום, של הוראות שעה, עד שלא יבוא השלום, וכשיבוא באמת, נדע זאת באמת, ולא במלים ריקות מתוכן של שרי ביטחון וראשי ממשלה, שכדי להיבחר מבטיחים הבטחות שלום שאין בהן ממש. כשיבוא השלום - נדע, ואז נקצר את השירות. ועד אז, אנא בטובכם הפסיקו להטריח את הכנסת בהארכות מדי שעה של חוקים שנמשכים שנים, ואל תשקרו לעם ישראל. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת אורי אריאל - איננו. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נתבקשתי לקצר ואני אקצר. במשפט אחד - אני בהחלט תומך בחוק, אבל צריך לזכור שכמעט כל שנה, או פחות משנה, הנושא הזה עולה במליאה, ועכשיו מוצאים את הסיבה בגלל מלחמת לבנון השנייה. לפני כן, בגלל מלחמת לבנון הראשונה, ופעם בגלל מלחמת מגן. אני חושב שצריך להבין - עם ישראל נמצא בסכנה קיומית, וכל עוד עם ישראל נמצא במצב של מדינות שמקיפות אותנו - הם אויבנו. ישראל נמצאת במצב של מלחמה מתמדת. לכן אני חושב שצריך להוריד את הנושא של הוראת שעה. ברגע שהשעה תבוא, שעת הגאולה, שעת רצון, שעה של ישועה לעם ישראל, בהחלט אפשר יהיה להחליט לקצר. זה יהיה רלוונטי, זה יהיה ענייני, זה יהיה מכובד. יש להפסיק את המשחק של לתת תקווה ואשליה כמעט כל פעם בדיון מחדש, כאילו זה רק שמונת החודשים, או עוד חצי שנה, וכבר אנחנו חוזרים לאותו חוק שכבר הומלץ עליו לפני שנים מספר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. גלה לנו בבקשה מי ביקש ממך לקצר, כי הוא אומנם הצליח, אולי ניעזר בו להבא. חבר הכנסת גדעון סער - בבקשה, אדוני. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי שר התיירות, אנחנו מתכוונים לתמוך בהצעת החוק הזאת, בתיקון לחוק שירות ביטחון שהביאה הממשלה. כפי שידוע לכולכם, אנחנו בסיעת הליכוד נוקטים גישה אחראית, לגופו של עניין, וכאשר אנחנו, כאופוזיציה אחראית, רואים חוק, גם אם הממשלה מציעה אותו, שחשוב שהוא יתקבל, מהבחינה הלאומית, ברור מאליו שלא ננקוט גישה מתריסה, אלא ננקוט גישה אחראית וראויה. ולכן קיימנו דיון והחלטנו לתמוך בחוק הזה; כפי שהחלטנו, אגב, לתמוך בהצעת החוק הבאה, שיציג כאן שר התמ"ת – אני מניח שענייניה תיקונים בנושא תוכנית ויסקונסין. אבל, אדוני השר, יש בעייתיות רבה בכל הגישה של הממשלה לנושא הזה, ואולי לא רק לנושא הזה. ואתה חבר ועדת השרים לענייני חקיקה, יכול להיות שיש לך גם יכולת להשפיע בנושאים כאלה. כאשר באים שוב ושוב ומבקשים לתקן, בהארכת תוקף של הוראת שעה, לענייננו, 30 באפריל 2008 זה עוד פחות משנה, אנחנו יודעים היטב שלא ישתנה דבר בפרק זמן כל כך קצר. בסך הכול המושב הזה, כנס הקיץ כבר נגמר, ואחריו כנס החורף הבא, וזה אומר שלכנס הקיץ הבא הממשלה כבר תצטרך לבוא עם הצעת חוק חדשה. אני שואל: בשביל מה? בשביל מה? הרי ידוע שאנחנו במצב ביטחוני שמחייב אותנו – אולי בניגוד לרצון שלנו, בניגוד לכוונות שלנו, אולי לערוך רפורמה. כולנו היינו רוצים שירות צבאי קצר יותר, אבל אנחנו יודעים שהאיומים הם כאלה שבגללם אנחנו עדיין נצטרך צבא גדול וחזק, ואני שם את הדגש ב"צבא גדול", כי גם התזה הזאת, של צבא קטן, היא תזה שקרסה. היא לא נכונה. ראינו את זה – אני לא רוצה להיכנס כאן ליותר מדי פרטים – גם כאשר יש לנו חזית אחת ואנחנו צריכים להשאיר כוחות ברזרבה לחזית אחרת, שלא נופתע בה. לא יכול להיות ספק, אדוני השר, בכך שכאשר נגיע לאפריל 2008 הממשלה תניח שוב הצעת חוק חדשה, המליאה שוב תדון בה ושוב נצטרך לעבור את כל הליך החקיקה. למה לא להפוך את זה להוראת קבע, וכאשר ירווח, כאשר המצב הביטחוני ישתנה, ויהיה אפשר להקל, תבוא הממשלה עם בשורה ותקל? אם נוכל להקל, כולנו נרצה בכך. הדבר הזה הונח, אנחנו נתמוך בו, אבל אני מציע שהחוק הבא שהממשלה תביא בנושא הזה יהיה תיקון ההוראה דרך קבע. עכשיו אני רואה את סגן שר הביטחון; יכול להיות שזה פחות פופולרי, והוראת שעה כאילו אומרת שיש לנו הצהרת כוונות אחרת. אבל חבל, חבל להטריח את הלשכה המשפטית של משרד הביטחון ואת הכנסת כולה. צריך ללכת להליך חקיקה. החוק הזה הוארך כל כך הרבה פעמים, וחבל שהוא יוארך עוד כל כך הרבה פעמים. צריך ללכת בדרך הפשוטה והישרה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת גדעון סער. אחרון הדוברים הוא חבר הכנסת מיכאל איתן. בבקשה. מיכאל איתן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני זוכר כאשר אהוד ברק התמנה לרמטכ"ל הוא הכריז אז שהמטרה שלו היא לעשות את צה"ל צבא קטן וחכם. אני לא רוצה לומר מה יצא בסופו של דבר מהקטן והחכם, כי מדובר בכל אופן בבן של כולנו. מה שאני כן רוצה לומר הוא שהעוצמה של מדינת ישראל והיכולת שלה להתמודד עם האתגרים לא עוברות אך ורק דרך מספר החיילים בעת נתונה בצבא. כל מי שחושב שהחוסן של מדינת ישראל, עוצמתה ויכולתה להתגבר על הבעיות שיש לה מסביב, ובכללן הבעיות הביטחוניות, עובר רק דרך מספר החיילים ומשך תקופת השירות, פשוט לא מבין לפני אילו אתגרים המדינה הזאת עומדת. אני אתמוך בהצעת החוק – א. כי סיעת הליכוד תומכת בה; ב. כי אני חושב שאין לנו עדיין פתרונות אחרים. קחו למשל את חלוקת הנטל ואת מספר המשרתים בצבא. זה לא אתגר לבדוק את האפשרות שאם באמת כולם ישרתו במקום שבו הם צריכים לשרת נקבל מספר כפול ומכופל בשנות שירות מאשר אם נקבע שהשירות יהיה שלוש שנים לקבוצה קטנה באוכלוסייה? איפה הולכים לחפש את הפתרונות, בחקיקת חוקים קלים שבסוף עושים דבר גם לא צודק, גם לא חכם וגם לא יעיל? הפתרון הוא לא בחקיקת חוקים כאלה. חבר הכנסת אלדד, שמעתי אותך. לא להפוך את זה להוראת קבע. המצב מחייב צבא, מדינה, כלכלה, חוסן חברתי ושוויון בנטל – כל אלה גורמים שקובעים לנו את העוצמה ואת היכולת שלנו – הביטחונית במושג הרחב שלה – ולא לחוקק חוקים שאנחנו יודעים שהם לא בהכרח פותרים את הבעיה כמו שהם, ולהגיד שמאחר שיש עלינו נטל, נטיל אותו על קבוצה קטנה של האוכלוסייה ונקבע מהיום והלאה לשלוש שנים, ואז לא נצטרך לפתור את הבעיות במקומות אחרים, כמו למשל מה שאמרתי: לחלק את הנטל, לגייס יותר אנשים, לחשוב מהן המטלות שעמן צריך להתמודד. חבר הכנסת סגן השר מתן וילנאי, אנחנו תומכים בהארכה; יש כאלה שמציעים להפוך את זה להוראת קבע. לי יש הצעה הפוכה: במקום שאהוד ברק ייסע כעת לנצרת, יבזבז שם יום שלם בתעמולת בחירות, יתחיל לקנות קולות בהבטחות כאלה ואחרות במגזר הערבי, או מחר יהיה במקומות אחרים – אם הוא רוצה להיות מועמד בקמפיין לראשות הממשלה, זאת זכותו, אבל חבל שהוא יהיה שר הביטחון. שיהיה שר אחר, שיתחלף שוב עם עמיר פרץ, הוא יהיה שר בלי תיק וינהל את הקמפיין של מפלגת העבודה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): תן לווילנאי להיות שר הביטחון. מיכאל איתן (הליכוד): וילנאי יהיה שר ביטחון מעולה. מעולה. אם אהוד ברק באמת רוצה להיות שר הביטחון במשרה מלאה, ואם הוא רוצה להתייחס לדברים שהוא עצמו אמר – והוא יודע שצריך לעשות רה-אורגניזציה ולבוא עם הצעות רציניות – עם כל הכבוד, שיכין את ההצעות הרציניות, ואני אשמח, כולנו נהיה נשכרים ממדיניות ביטחון אמיתית, רצינית, ולא משר ביטחון בחצי משרה, שבחצי השני הוא כבר באמצע של קמפיין בחירות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. האם הממשלה מעוניינת להשיב? סגן שר הביטחון מתן וילנאי: אני ממש מוחה על זה. זה לא קשור לחוק. זה נושא אחר לגמרי, ואהוד ברק במשרה מלאה פלוס, פלוס, פלוס. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בניגוד למה שהשתמע מדברי הנואם האחרון, מיכאל איתן, אנחנו לא מצביעים על קידומם של מתן וילנאי או של אחרים. אנחנו נצביע בקריאה ראשונה על הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ז-2007, כפי שהציג אותה סגן שר הביטחון, חבר הכנסת מתן וילנאי. חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 14 נגד - אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ז-2007, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 14 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותועבר להכנתה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, לא הספקתי להצביע ואני מתנגד להצעה. יצחק גלנטי (גיל): אדוני היושב-ראש, לא הספקתי להצביע ואני בעד ההצעה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו לא מוסיפים קולות. ההכרזות של חברי הכנסת ברכה וגלנטי נשמעו.