קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לקידום יישוב מפוני גוש-קטיף, חבל עזה וצפון השומרון (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/201).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברי להצעת חוק לקידום יישוב מפוני גוש-קטיף, חבל עזה וצפון השומרון (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008, בקריאה ראשונה, של חבר הכנסת זאב אלקין וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה.
זאב אלקין (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני מתכבד להביא לכאן, ולהיות ראשון הדוברים, הצעת חוק שלמעשה התאחדו סביבה חברים רבים בבית הזה. חתמו על הצעת החוק ושותפים בהובלה שלה יותר מ-60 חברי הכנסת. עם ארבעת היוזמים הנוספים - אני מניח שחלקם ידברו אחרי - חברת הכנסת עמירה דותן, חבר הכנסת דוד רותם, חבר הכנסת יולי אדלשטיין וחבר הכנסת זבולון אורלב, יזמנו את הצעת החוק לפני כחצי שנה, לאחר הצגת תוכנית הטיפול במפוני גוש-קטיף על-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה בוועדת המשנה של ועדת ביקורת המדינה. כאשר למדנו לדעת שבקצב הרגיל של קידום היישובים החדשים, כ-75% מהמפונים ייכנסו לבתיהם בין ארבע שנים לחמש מזמן הפינוי, וזה עוד לפי התכנון ההתחלתי – כידוע, בינתיים הממשלה לא הצליחה, בלשון המעטה, לעמוד בכל המועדים של התכנון הממשלתי – שאלנו את עצמנו מהי הדרך הנכונה לנסות לזרז, לקדם ולקצר את התהליכים עד כמה שאפשר.
בתיאום עם ועד מפוני גוש-קטיף גיבשנו הצעת חוק שהבסיס שלה הוא משהו שכבר נעשה פעם במדינת ישראל. כשבראשית שנות ה-90 עמדה מדינת ישראל בפני אתגר גדול של קליטת גלי העלייה, היא הפעילה – אומנם אז לא בחקיקה ראשית אלא בתקנות – את מה שקרוי "תקנות ול"ל": תהליכים שמקצרים בחצי את כל לוחות הזמנים שקשורים לחוק התכנון והבנייה, בלי להוריד חס וחלילה שלב, בלי לגזול מאף גורם את הזכות להתנגד; אבל הרעיון המרכזי היה שמה שאפשר לעשות בתוך שלושה חודשים אפשר לעשות גם בתוך 45 ימים, בוודאי ובוודאי במצב הייחודי הזה של טיפול במפוני גוש-קטיף, שעצם העברתם נעשתה בלוחות זמנים הרבה יותר קצרים ולוחות זמנים הרבה יותר קצרים להתנגדות, אם בכלל.
למעשה, סביב הרעיון המרכזי של תקנות ול"ל - דרך אגב, מי שעזר לנו מאוד בגיבוש הצעת החוק הזאת היה לא אחר מהיועץ המשפטי של משרד הפנים, עורך-דין יחזקאל לוי, שהיה מי שהכין את תקנות ול"ל, אז למדנו כמעט מפי הגבורה במקרה הזה - נכנסו להצעת החוק גם סעיפים נוספים שמדברים על לוח זמנים ברור ותחום לגבי הפיתוח והכנת התשתיות ליישובים החדשים של המפונים. נכנס גם סעיף שנותן את האפשרות למשרד האוצר, אם ירצה בכך, להפעיל את הנוהל הקיים כבר בחוק של פטור ממכרז בנסיבות מיוחדות. החוק קובע באופן מפורש שצריכים לראות בטיפול במפוני גוש-קטיף נסיבות מיוחדות.
הצעת החוק הזאת זכתה לתמיכה של הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה, ועל כך התודה של כל המציעים – לממשלה, לוועדת השרים ולשרה המקשרת רוחמה אברהם-בלילא. לקחנו על עצמנו גם את ההתחייבות לתאם את נוסח הצעת החוק עם הממשלה, ומראש סוכם שהיות שהטיפול במפוני גוש-קטיף הוא עניין דינמי, חלק מהבעיות שהצעת החוק מלכתחילה היתה אמורה לטפל בהן ייתכן שיבואו על פתרונן תוך כדי הליך החקיקה, ומצד אחר - נציגי הממשלה עצמם מזהים כבר חסמים כאלה או אחרים שמבחינתם הטיפול הנכון, דרך החקיקה, יכול לזרז את התהליך. קיימנו כבר את השלב הראשון של התיאום, ולכן ההצעה שמונחת בפניכם, שאושרה על-ידי ועדת הכספים, משקפת את הדברים שסוכמו בשלב הראשון של התיאום, ואנחנו נעשה את התיאום האחרון לקראת קריאה שנייה ושלישית.
לסיום דברי אני רוצה לצטט את דברי נציג הזרוע המבצעת של הממשלה שהיה מופקד על הטיפול בעניין הזה של מפוני גוש-קטיף בשני התפקידים שהוא מילא לאחרונה. הוא היה מנכ"ל משרד השיכון, ולאחר מכן הוא עבר להיות מנכ"ל משרד הפנים. כוונתי לאריה בר. אמר אריה בר, ואני מצטט אותו כלשונו, בוועדת המשנה של ועדת ביקורת המדינה, לאחרונה, שלדעתו לא ניתן לפתור את בעיית המפונים ללא תקנות ול"ל, והוא מצטער היום מאוד על כך שהמדינה לא חוקקה את החוק הזה, ולא חוקקה את תקנות ול"ל עוד כחלק מחוק יישום תוכנית ההתנתקות. הוא בזמנו המליץ על כך, אבל המלצתו לא התקבלה.
על כן, אני קורא לכם, חברי חברי הכנסת, לתמוך היום בהצעת החוק כאן בקריאה ראשונה, מה שיאפשר להמשיך בהליך זריז, כמו שזה נעשה עד עכשיו. אגב, על זה תודה מיוחדת ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אפללו, שלא נמצא כאן, שנתן קדימות להצעה הזאת, והעביר אותה בכביש המהיר ביותר; וכן ליושב-ראש ועדת הכספים סטס מיסז'ניקוב, ששם נדונה ההצעה. אני מקווה שאם נאשר אותה כאן - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
החוק הזה נדון בוועדת הכספים?
זאב אלקין (קדימה):
כן, החוק הזה נדון בוועדת הכספים בהכרעה של ועדת הכנסת, מסיבה מאוד מאוד ברורה: ועדת הכספים היתה אחת משתי הוועדות שהופקדו על חוק יישום תוכנית ההתנתקות, עם ועדת החוקה. היות שהנושא התכנוני הוא רק אחד מנושאי החוק, וחלק מהנושאים האחרים קשורים באופן ישיר לטיפול במפוני גוש-קטיף, קבעה ועדת הכנסת שוועדת הכספים היא זאת שמופקדת על החוק. אגב, טוב שכך, כי אני יכול רק לברך על איכות הדיון ועל מהירות הדיון שהיה בוועדת הכספים.
ולכן לסיום דברי אני עוד הפעם קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק, ולאפשר לכולנו לסיים את הליך החקיקה בתיאום עם הממשלה, בלוח הזמנים הקצר ביותר, כי זה המקרה שבו כל דקה וכל יום של המתנה הם מיותרים, וחבל שנמתין.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אני אקריא רק כמה שמות ראשונים, ולאחר מכן כל חבר כנסת שירצה לדבר שלוש דקות, יוכל לעלות. אני בשלב ראשון מקריא את השמות. חברת הכנסת עמירה דותן – אינה נוכחת. חבר הכנסת, תודה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל – בבקשה. חבר הכנסת אורלב אחרי חבר הכנסת אורי אריאל.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
תודה למציעים גם בשמי.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להודות לידידי חבר הכנסת זאב אלקין, עמירה דותן ואחרים – חתומים רבים וטובים. לצערי, אני לא חתום כי יש לי הסכם הבנות עם הממשלה שאני לא איזום יותר חוקים אחרי שהגענו להבנות – בראשות אביגדור יצחקי ואנוכי, וכמובן היו עוד רבים וטובים – הגענו להבנות על סכום של כחצי מיליארד שקל על סעיפים שונים. אבל אני עליתי לפה - - -
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה לא חוק תקציבי.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
יש בו גם היבטים תקציביים, אם כי מינוריים. בכל מקרה, ראויים המציעים לברכות, ואני אומר את זה גם בשם ידידי חבר הכנסת צבי הנדל, שוויתר על זכות הדיבור.
אני רוצה לפנות לראש הממשלה, לממשלה ולשרה המקשרת: אנחנו נמצאים שנתיים וחצי אחרי הפינוי. אני יכול להגיד, בתור אחד שמלווה את זה באמת יום-יום – זה לא פראזה – בתור מרכז השדולה בכנסת בעניין, שנעשו הרבה דברים, וצריך להגיד תודה על מה שנעשה. נדמה לי שאין מחלוקת בכלל בין כולנו בעניין. הזמן עובד רק לרעתנו. אין בו שום יתרון. ממש אפילו לא פסיק אחד, גרם אחד. הייתי רוצה לבקש ממך, אם אפשר, שתבקשי מראש הממשלה: אחרי השנתיים וחצי שמינהלת סל"ע עבדה ומשרדי הממשלה עבדו, ובעיקר רענן דינור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמטפל בזה, נדמה לי שהגענו לצומת שבו מעורבותו האישית – הוא יודע, אני כבר אומר, ראש הממשלה יודע. אני לא אומר את זה לשם קנטור. הוא יודע מה קורה, הוא מעודכן. הוא איננו מעורב, וזה בסדר, בשביל זה יש ממשלה ויש מנכ"לים וכו'. נדמה לי שהגענו לצומת שבו צריך את מעורבותו, ונדמה לי, ואני אומר את זה על סמך שיחות עם רבים מחברי הכנסת פה, שאפשר להגיע להבנה – הסכם הבנות בין הכנסת על כל חלקיה ללא הבדל קואליציה ואופוזיציה, לבין הממשלה איך גומרים את הסיפור הזה בהסכם ובהבנה שאין עוד תביעות. אני מאוד אודה לך אם גם את תתערבי בעניין.
עוד הפעם, זו טובת האנשים, שברור ומוסכם פה שהם ודאי לא חטאו, ולא ראויים למציאות – הייתי אומר האומללה הזאת, אני לא רוצה להגיד מלים יותר חריפות. אני חושב שאם ייעשה עוד מאמץ, גם על ידך, נוכל כן להניע את זה ולקצר פה טווחים, ובעזרת השם נזכה לראות אותם בבתיהם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני גם כן רוצה, בפתח דברי, להצטרף לדברי השבח לראשון בין יוזמי החוק, חבר הכנסת זאב אלקין, שזיכה גם אותי להיות מבין יוזמי החוק עם עוד חברי כנסת מכל חלקי הבית.
אני גם רוצה לנצל את הבמה הנכבדה הזאת ולהודות לחברת הכנסת עמירה דותן, שנושאת בעול מראשית הכנסת הנוכחית כיושבת-ראש ועדת משנה בוועדת ביקורת המדינה לטיפול במגורשי גוש-קטיף, ועושה עבודה חשובה ומאוד נאמנה. אני גם מאשר את דברי חבר הכנסת אורי אריאל באשר להתקדמות הקיימת. נכון, היא לא עונה תמיד על כל הצרכים ועל כל היקף הבעיה, כי ככל שמתקדמים בציר הזמן הבעיות רק הולכות ומחריפות – כיוון שמי שלא מצא עדיין תעסוקה אז החודש הזה הוא לא כמו החודש הראשון לאי-מציאת תעסוקה, וכן גם לגבי יתר התחומים.
באשר לתחום שבו עוסק החוק, וזה זירוז הליכים של תכנון ובנייה בחוק תכנון ובנייה, מתברר שלצורך עקירת גוש-קטיף חוקק חוק מיוחד, שדילג על כל הפרוצדורות המיוחדות. אבל כדי ליישב אותם הם צריכים לעבור בפרוצדורות הרגילות, ואז כדי להקים יישוב במדינת ישראל דרושות כמה שנים. אני לא יודע אם את יודעת, אבל זה משהו כמו חמש שנים – ממש פרוצדורות מאוד מאוד ארוכות. הממשלה, כמונו, היתה סבורה שזהו דבר בלתי מתקבל על הדעת, ולכן כמו שבעת העלייה המסיבית מברית-המועצות בראשית שנות ה-90 חוקק חוק מיוחד, שנדמה לי שנקרא חוק הול"לים – גם הפעם הגענו למסקנה, בהסכמה רחבה עם הממשלה, שצריך להסדיר חוק מיוחד. למרבית הקהילות יש סימון מדויק לאן הם הולכים. אנחנו נמצאים היום אחרי שלב שכמעט כל קהילה יודעת להיכן צריך ללכת, בהסכמה, כמובן, עם כל הגורמים. העיכוב הוא עיכוב בביצוע, הוא עיכוב בהליכים. הביורוקרטיה הזאת היא ביורוקרטיה שהורגת, והיא נכונה לתקופות רגילות. היא לא נכונה כשצריך לתת מענה למגורשי גוש קטיף. ולכן אני חושב שיש חשיבות מאוד מאוד מיוחדת לתמוך בחוק הזה. חשוב שהחוק הזה יעבור בתמיכה רחבה של כולם. אני גם רוצה להודות לחבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, שבאמת עשה כל דבר אפשרי כדי לזרז את הדבר הזה.
אני רוצה לנצל שנייה אחת שהשרה רוחמה אברהם נותנת לנו את מלוא הקשב. כמו שהממשלה עשתה נכון, ועוזרת בחוק הזה ותומכת בחוק הזה, אנחנו נצטרך את העזרה הזאת גם בתחומים נוספים, שחלקם גם ענייני פרוצדורות, כדי לפתור עוד כמה בעיות ולזרז את ההליכים. לא יכול להיות ששנתיים וחצי אחרי הגירוש עדיין בכמה תחומים אנחנו בבעיות קשות מאוד.
אני מקווה שעם חבר הכנסת אלקין וחבר הכנסת אורי אריאל, שעומדים בראש השדולה, ועם חברי ועדת המשנה של ביקורת המדינה בראשותה של חברת הכנסת עמירה דותן, נגבש את הדברים. יש לנו פה עוד כמה הצעות חוק כדי לתת מענה. אני חושב שהגיע הזמן להוריד את הנושא של מגורשי גוש-קטיף מעל סדר-היום, תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. אתה רק אמרת בכל פעם "מגורשים" כשבהצעת החוק כתוב "מפונים".
גדעון סער (הליכוד):
עדיין אין צנזורה פוליטית.
היו"ר יצחק זיו:
בסדר, דיברתי על מה שכתוב בהצעת החוק.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
- - - את הזבל מפנים.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת צבי הנדל. חבר הכנסת אליהו גבאי - אינו נוכח; חבר הכנסת דני יתום - אינו נוכח; חבר הכנסת עתניאל שנלר - אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם מיכאלי - אינו נוכח; חברת הכנסת מרינה סולודקין - אינה נוכחת. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, גברתי השרה, יש לברך על הצעת החוק לקידום יישוב מפוני גוש-קטיף, אבל אני הייתי משנה, ברשותך אדוני היושב-ראש, מלה אחת בלבד בנוסח המובא לפנינו: לא "מפוני" גוש-קטיף אלא "עקורי". המלים הנרדפות במילון ל"עקירה" הן "הריסה", "חורבן", "כריתה" ו"תלישה". כי הלב דואב בכל יום על המעשה הנפשע שבוצע עם מתיישבי גוש-קטיף.
ראובן ריבלין (הליכוד):
בתפילה ביום הכיפורים נאמר: ועל אנשי שרון ייאמר שלא ייהפכו בתיהם קבריהם.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
במיוחד היום, כאשר שני מחבלים חדרו לדימונה, כנראה מרצועת-עזה דרך סיני, וזו תוצאה ישירה של נטישת ציר פילדלפי על-ידי ישראל במסגרת אותה עקירה אומללה, במסגרת אותה נסיגה חד-צדדית שאין לה סליחה מרצועת-עזה. דימונה היא הסנונית השנייה, והראשונה היתה העיר אילת. איננו יודעים בבירור אם אכן אנחנו עומדים בתחילתה של מתקפת טרור חדשה, אבל לא מן הנמנע שכפי שאיימו לאחרונה ארגוני הטרור, הם מנסים עכשיו לגייס מאמץ טרוריסטי חדש. בכל מקרה, על מדינת ישראל להתייחס אל אירועי הטרור האלה כאל תחילת גל טרור חדש, כי כנראה הטרור מרצועת-עזה מחפש דרכים נוספות, מעבר לירי הטילים הבלתי-פוסק על שדרות ויישובי מערב הנגב. הם מחפשים דרך לחזור ל"ימי התפארת" של פיגועי התאבדות בלב האוכלוסייה האזרחית.
כאשר מדווח לנו השב"כ שמספר ניכר של מחבלים ששוחררו מבתי-הסוהר של ישראל חזרו לפעול כמחבלים, נשאלת השאלה מהי קלות הדעת הזאת של ראש הממשלה לשנות קריטריונים לשחרור מחבלים מבתי-סוהר שלנו.
אני אומר שיש כאן חוסר אחריות מצדו של ראש הממשלה, אולי אפילו יצר הרפתקנות שנראה כהעזה או מוכנות לנטילת סיכונים. והרי רק לפני שבועות אחדים נרצחו שני חיילים על-ידי מחבלים ששוחררו ממאסר בישראל. ואני שואל את ראש הממשלה, מאין הוא יודע ואיך הוא לא חושש שכתוצאה משחרור עוד מחבלים לא ייהרגו חלילה עוד יהודים. מאין לו התעוזה? מאיפה ההפקרות הזאת?
מיכאל איתן (הליכוד):
הוא יודע שייהרגו.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
הוא יודע? עוד יותר חמור. הוא לא יאמר לי שהוא יודע, אבל זו הפקרות.
מיכאל איתן (הליכוד):
הוא יודע שהיו כבר שחרורי מחבלים ועשו סטטיסטיקה ובדקו - כ-20% מהם חזרו - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אתה מחזק את מה שאני אומר. מאין ראש הממשלה השבוע מחליט החלטה כזאת לשחרר עוד מאות מחבלים כאשר השב"כ מתנגד? איזו אחריות זו? מאין ההפקרות הזאת?
פדיון שבויים הוא מצווה גדולה - כך אמרו חז"ל - שהרי שבי כולל סיכון של מוות. יתר על כן, כל רגע שאדם מאחר בפדיון שבויים ללא הכרח, הרי הוא כאילו שופך דמים. עם זאת, חשוב להדגיש - אני רוצה להגיד דבר על-פי ההלכה שאולי תרצי לשמוע אותו - שחז"ל תיקנו שאין פודים את השבויים ביותר על כדי דמיהם מפני תיקון העולם. כלומר, כאשר יש מחיר מקובל וסביר עבור שבוי - אסור לשלם יותר פן יגרום הדבר לתוצאות חמורות לציבור כולו, ושחרור אותם מחבלים בדרך של שינוי הקריטריונים הוא בוודאי מופרז מאוד.
יש מחלוקת בגמרא, האם אין פודים את השבויים ביותר על כדי דמיהם. זה משום העול שייפול על הציבור משום שהדבר יגרה את החוטפים לשבות יותר שבויים. הרמב"ם פסק כמו הסברה האחרונה, וכך גם נפסק בשולחן ערוך. לכן אני אומר, גברתי היושבת-ראש - זו שאלה הלכתית אבל ההפקרות מצדו של ראש הממשלה חייבת להיפסק מייד, ולתמיד.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת איתן, בבקשה.
מיכאל איתן (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בראשית דברי אני רוצה לברך את חבר הכנסת אלקין ואת חברת הכנסת עמירה דותן לא רק על הפעילות, על הנחישות ועל ההתייצבות, אלא במיוחד על העובדה שהם באים מהאגף הזה של האולם. תראו מה קורה פה. באגף הזה נמצאים שניים, ותראו את היחס המספרי לעומת האופוזיציה הקטנה.
היו"ר קולט אביטל:
זה תמיד כך.
מיכאל איתן (הליכוד):
מה זה מלמד אותנו? מה אנחנו צריכים להבין מזה? שאנחנו מוכרחים להילחם ולהיות יותר נחושים בנושאים לאומיים אבל שמשום מה נוגעים כאילו רק לצד הזה של הבניין. אני אומר את הדברים האלה משום שאני רוצה להסב את תשומת לבכם לנושא נוסף, שאינו מקבל טיפול כמו שהנושא הזה קיבל טיפול, וגם הוא כאילו רק עניינו של הצד הזה של הבניין. ערב ההתנתקות היו הפגנות דמוקרטיות, מחאות שלא חרגו, הודות לפטריוטיות של אנשים, אף-על-פי שזה היה כרוך בדבר קשה מאוד מבחינתם, הקרבה אישית. אני לא אומר מגורשים, אני אומר מפונים. אבל כל מפונה הרגיש כמגורש, ואני לא יכול לבוא עמו דין-וחשבון, וגם חבריו ותומכיו הרגישו את הכאב שיש פה פגע לאומי קשה. יצאו להפגנות, למחאה דמוקרטית.
במשך שלוש שנים אני פונה אל רשויות אכיפת החוק ומבקש להבין רק דבר אחד, למען השם: מדוע מדיניות אכיפת החוק כלפי משתתפים בהפגנות דמוקרטיות בעניין הזה שונה מהפגנות שנועדו למשל לטובות הנאה? סטודנטים שמפגינים על העלאת שכר לימוד. כל סטודנט שבא לשם הפגין למען העניין האישי שלו. כאן באו אנשים להפגין למען עניין לאומי. מדוע כאן מאות כתבי אישום, ושם על אותם דברים - שוטרים הוכו, מכוניות הוצתו, נחסמו נתיבי תנועה בהפגנות הסטודנטים - למה יש מדיניות תביעה שונה? למה?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
כולם היו ליכודניקים פעם.
מיכאל איתן (הליכוד):
איפה אנחנו? אני שואל, איפה אנחנו? איפה אנחנו? איפה מדינת ישראל? איפה שלטון החוק? שייתן הסבר על מדיניות אכיפת חוק שונה. ולמה אני אומר שלוש שנים? כי אני מבקש נתונים. כי אני מעלה את הנושא הזה פעם אחר פעם בוועדת החוקה. כי אני מבקש שיביאו לי את ההשוואה, ויש התחמקויות, ואותה מערכת שממונה על צדק ועל אכיפת חוק ועל שוויון לא מצליחה להביא תיק אחד, והכול בהתחמקויות. אומרים: אין לנו נתונים, תבוא מחר, תבוא מחרתיים, תבוא היום, תבוא אתמול. איך דבר כזה יכול לעבור?
אני רוצה לסיים ולומר כך: לנהל מדינה, ממשלה צריכה שתהיה לה אחריות כוללת, גם לא למען מי שהצביעו או לא הצביעו עבורה. ואני שמח שחבר הכנסת זאב אלקין וחברת הכנסת עמירה דותן, שנרתמו מהצד הזה של האולם - -
היו"ר קולט אביטל:
יש עוד כמה.
מיכאל איתן (הליכוד):
- - להוביל את הנושא, מכסים במעט על ערוות הממשלה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
רוב אלה שחתומים על החוק הם מהצד ההוא של האולם.
היו"ר קולט אביטל:
יש עוד כמה. תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה - - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת מיכאל איתן, תקשיב גם למישהו אחר.
נסים זאב (ש"ס):
חבר הכנסת מיכאל איתן, הייתי צריך לדבר לפניך, ואולי היית שומע אותי.
היו"ר קולט אביטל:
תקשיב גם למישהו אחר.
נסים זאב (ש"ס):
הנביא אומר "עבר קציר כלה קיץ" ועדיין לא נושענו. הסיפור הזה של המפונים זה בדיוק כמו חלום פרעה. ראינו שבע פרות שמנות ואחר כך רזות, ותבלענה הפרות הרזות את שבע הפרות השמנות ולא נודע כי באו אל קרבנה. מה שקרה כאן בעצם הוא שהתקופה הכי טובה של אותם יישובים, של אותם מתיישבים – שנשלחו בשליחות לאומית, שעבדו כל כך קשה ועשו הרבה למען מדינת ישראל, והנה יום אחד הממשלה החליטה לפנות אותם, לגרש אותם. ואז אני זוכר ששרת החוץ עמדה פה מעל הדוכן ואמרה: אם היו אותם יישובים חותמים – למה התמהמהו? יכולנו כבר לקדם את ההליכים הרבה יותר – כולם זוכרים, כאילו זו בעיה רק של חתימה ושל הסכמה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
- - - שרת המשפטים.
נסים זאב (ש"ס):
היא היתה שרת המשפטים, ועכשיו היא שרת החוץ. נכון.
זה כאילו היה משהו טכני, שפשוט גרם לכך שכל ההתקדמות הזאת, לא יכולנו ליישם אותה. אנחנו, מצדנו – הכול היה פתוח. כל האפשרויות היו פתוחות, אבל הבעיה היא באותם המתיישבים שלא הסכימו לבוא ולחתום על הסכמים. תראו מה קרה: במשך למעלה משנתיים המתנחלים מתחננים לממשלה הזאת שבעצם תזרז את הליכי התכנון. עד שבכלל הוחלט אילו שטחים ואילו יישובים ישבו באילו שטחים – זה כבר לקח חודשים רבים, ודברים שונים עדיין במחלוקת.
אבל אני רוצה לומר שצריך לקצר את הליכי התכנון בדיוק כמו שראש הממשלה שרון קיצר את הליכי הגירוש. צריכים לקחת את אותה התקופה – זה היה בעצם שבועיים ימים – וזה צריך להיות היום הליכי התכנון. אני רוצה להזכיר לכולם שבשנת 1990 אריק שרון היה שר השיכון, והוא ידע איך להוביל את כל הנושא התכנוני בירושלים בשכונות כמו פסגת-זאב ושכונות אחרות בערים אחרות, והוא קיצר את ההליכים. אני רוצה לומר לכם שמבחינתנו זה היה "נעשה ונשמע". הוא רצה לראות קודם כול את הקבלנים, את היזמים, שיהיו בשטח, ותוך כדי כך אנחנו מתכננים.
היו"ר קולט אביטל:
נא לסיים.
נסים זאב (ש"ס):
מדוע זה לא יכול להתבצע באותה מידה?
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אני מודה לך. כיוון שנסגרה רשימת הדוברים, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לקידום יישוב מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון. נא להצביע.
הצבעה מס' 12
בעד – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לקידום יישוב מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 19, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק לקידום מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון, עברה והתקבלה, והיא תעבור לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.