קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה (תיקון – התאמת שוק העבודה לנשים), התשס"ז–2007 [הצעת חוק מס' פ/2920/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת נאדיה חילו) היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים להצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה (תיקון – התאמת שוק העבודה לנשים), של חברת הכנסת נאדיה חילו. חברת הכנסת חילו. הינך מוזמנת. השרה רוחמה אברהם לא נמצאת כאן, ולכן השר כהן ישיב במקומה, אם הוא יודע שהוא משיב במקומה. איפה השר כהן? השר לשירותי דת יצחק כהן: - - - היו"ר דליה איציק: בבקשה, חברת הכנסת נאדיה חילו. נאדיה חילו (העבודה-מימד): גברתי היושבת-ראש, בפתח דברי אני רוצה לברך את כל הנשים ולאחל להן שמשנה לשנה תהיה קידמה ויפרצו דרך, ונוכל להגיד שהשגנו דברים והתקדמנו בתחומים שכולנו רוצים להתקדם בהם. הצעת החוק שלי היום - להתאמת עולם העבודה לנשים, להורוּת. אני בהחלט מקבלת את ההצעה של הרשות למעמד האשה, וזה הזמן לברך אותן. אני לא יודעת אם מרית דנון, יושבת-ראש הרשות, נמצאת פה, אבל בהחלט עבדתי אתם בשיתוף פעולה לגבש את ההצעה הזאת. נכון שזו הצעה הצהרתית, אבל העניין מאוד מהותי. אנחנו מדברים על קידום נשים, ואנחנו יודעים שאחד האלמנטים הכי חשובים לקידום נשים הוא התאמת עולם העבודה ושילובן, הלכה למעשה, בכל תחומי התעסוקה היומיומיים. כשאני מדברת על התחומים, אני מנסה לראות התפלגות לנגד עיני - - היו"ר דליה איציק: רק רגע, מישהו יכול לבדוק לי כמה חברי כנסת נמצאים בבניין היום? נאדיה חילו (העבודה-מימד): - - ממשרה מקצועית הכי גבוהה של ניהול בשוק העבודה הכי גבוה, ועד לנשים שהן בעצם מושפלות ומנוצלות, דרך עבודה ודרך ניצול, ועובדות בפחות מהשכר המינימלי. מה שקרה, גברתי היושבת-ראש, בשנים האחרונות חל שינוי בכלל בתפיסה, שינוי ערכי, שינוי שבהחלט אמור היה להיות מתורגם הלכה למעשה כך ששוק העבודה יקלוט ויאפשר ליותר נשים להשתלב מצד אחד, ומצד שני לנסות לבוא בהקלות ובגמישות מסוימת, שתאפשר את הקליטה והקידמה. אנחנו לא באים לבטל פה את כל התפקידים המסורתיים של הנשים. אני גם לא חושבת שנכון לעשות את זה. אני חושבת שנכון לעודד שותפות בחלוקת התפקידים בבית, אבל בואו נגיד את הדברים ישר ולעניין, ובלי משחקים: הנטל של ניהול הבית וגידול הילדים עדיין מוטל על שכמה של האשה. עם הנטל הזה צריך לאפשר התאמה בעולם העבודה ושילוב, וזה אומר שעות יותר גמישות; זה אומר להביא את כל האפשרויות של היצע המסגרות לטיפול בילדים; אם אני מדברת על נשים ערביות, וזה המקום להזכיר אותן – הן הכי מופלות מכל הקבוצות – לאפשר אמצעי תחבורה יותר נוחים, שזה גם אלמנט, כי אם אנחנו מסתכלים על אחוז המובטלים בכלל ומשווים אותו, אנחנו רואים שבראש הטבלה מופיעות הנשים הערביות, שעדיין, עם כל ההשכלה שרכשו בשנים האחרונות – הן יותר מ-50% באוניברסיטאות, ואנחנו יכולים להיות גאים בזה – אבל הלכה למעשה זה לא מתורגם בשוק העבודה וזה עדיין לא מאפשר להן להפוך להון אנושי ולהיות צלע שגם תעזור בחברה כלכלית וגם תשתלב חברתית. מובן שאני גם לא חוסכת מהחברה הערבית את ביקורתי בעניין הזה. אני לא רואה פה חברי כנסת ערבים, אבל אני חושבת שיש תפקיד מאוד גדול לחברה כולה לעודד ולאפשר את שילובן של נשים, לא לשים בפניהן חסמים ומחסומים מאוד עבים, שיקשו עליהן לעבור. אני בהחלט חושבת שהחקיקה בעניין הזה היא גורם מאוד רלוונטי, שמתווסף על כל העשייה החברתית-אזרחית הנוספת, כי חקיקה לבד לא תקדם אותנו אם לא יהיה תהליך סוציאליזציה מאוד ארוך ופנימי, שישנה גם ערכית את התפיסה, שייתן את הגמישות החברתית – אנחנו לא נוכל בעניין הזה להתקדם ולהגיע למהפכה האזרחית שכולנו מייחלים לה. אומרים לי הרבה פעמים שיש עלויות לחוקים. נכון שיש עלויות תקציביות, אבל מי שמנסה לחשב את העלויות הכלכליות, לא רק פר-שנה ופר-הוצאה על חוק, אלא מנסה לטווח ארוך לנקוט אסטרטגיה ומדיניות שיגידו אם ההשקעה היום בהקמת מסגרות מקצועיות ומסגרות נאותות לילדים בגיל הרך כדי לאפשר לנשים לצאת לעבודה; אם ההשקעה בהכשרות ובהשתלמויות מקצועיות ולא מקצועיות; אם ההשקעה בהחזר הוצאה, להכיר בהוצאה הזו של אשה שיוצאת לעבוד כפטורה ממס, ואני יודעת שיש חקיקה בעניין הזה – היא השקעה לטווח ארוך. אומרים שזו עלות, אבל בטווח הארוך ההנאה של המשק, אם אשה יוצאת לעבוד – יש רווח בסופו של דבר, אפילו בחישוב מתמטי מאוד פשוט. זה אולי לא באותה שנה, אבל אשה שיוצאת לעבוד, המדינה גם מרוויחה מזה, יש גם תשלום מסים מהעניין הזה. כמובן, זה לצד העניין הכלכלי ולצד העניינים הנוספים שהיא תורמת לביתה ותורמת לחברה שלה ותורמת לקהילה שלה, ובהחלט בעניין הזה צריך תמיד להסתכל לטווח יותר ארוך, ויש לי הרבה פעמים רושם שההסתכלות התקציבית בבית הזה היא רק הסתכלות מיידית והסתכלות לטווח קצר, וההחלטות שמתקבלות לטווח קצר הן לא תמיד החלטות נכונות. אנחנו גם עדים, גברתי היושבת-ראש, לחוליה מאוד גדולה של נשים בשוק העבודה. אם כבר הן נמצאות בשוק העבודה, לפחות לתגמל אותן בצורה נאותה ולא לראות התפלגות של 51% של נשים שמשתכרות שכר מינימום, ומגיעים אלי הרבה פעמים מכתבים של נשים שנמצאות בשוק העבודה ומשתכרות פחות משכר מינימום. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת נסים זאב, מי מעז להרגיז אותך? נאדיה חילו (העבודה-מימד): אני ממשיכה לדבר על אותן נשים שבכל זאת יוצאות לעבוד, מקדישות שעות, מנוצלות בצורה מאוד קשה ומקבלות פחות משכר מינימום. יש אצלי בלשכה מכתבים של נשים שעובדות בשכר של 2,000 ו-2,500 ש"ח. בעניין הזה לפעמים יש לי דילמה מאוד גדולה, כשאני מנסה לבקש מאותן נשים להתלונן, כי הרי זה מנוגד לחוק, אני עומדת מול דילמה שהיא אומרת: אם אני מתלוננת אני מאבדת את ה-2,000 או ה-2,500 ש"ח, והכסף הזה משמש לילדים לתזונה ולכלכלה. עדיף הרבה פעמים לאותה אשה כביכול לדלג על העניין הזה, והמעסיקים מנצלים ועושקים את אותן נשים, ואכיפת החוק הרבה פעמים לא ניתנת למימוש הלכה למעשה. ביום הזה אני גם רוצה לומר שהסולידריות של הנשים מאוד חשובה, וכשאני מדברת על סולידריות אני מדברת על צורך בסולידריות נשית בין כל קבוצות האוכלוסייה, בין נשים ערביות ובין נשים יהודיות. יש חוליות גם בתוך הקבוצה הזו שהן חוליות יותר חלשות, ואני חושבת שיש פה יותר מאחריות – יש פה שליחות של אותן חוליות יותר חזקות, גם של נשים, ויש כאלה בחברה הישראלית. עליהן מוטלת גם שליחות מסוימת, לתמוך ולהיות עוגן לאותן נשים חלשות, שהרבה פעמים קולן לא נשמע. גם אם הן משמיעות אותו, קולן נבלם ולא מתאפשר לו להגיע, והרבה פעמים הן צריכות את הדחיפה הזו, והתמיכה והגיבוי. לכן אני בהחלט מציינת את העניין הזה כעניין מאוד חשוב. דבר נוסף שהייתי רוצה להזכיר ביום הזה הוא שהחלק הפוליטי מאוד חשוב. נכון שההצעה שלי מדברת על עולם העבודה ועל הוספת אלמנט מאוד חשוב לתפקידים של הרשות למעמד האשה, שעושה עבודת קודש, אבל כשמדברים על גורם אצל נשים, אין גורם שהוא מנוטרל טוטלית משרשרת של גורמים, שמשפיעים זה על זה. נשים שנמצאות במוקדי קבלת ההחלטות, נשים שנמצאות במרכזי ההשפעה, מקצועית ופוליטית, יכולות להוביל את המערכה הבאה ולהוביל את הנושא של ייצוג הולם כנקודת התחלה אסטרטגית כדי להגיע לשוויוניות. אני שוב אומרת, בעניין הזה, גם דעתי היא שצריך לאפשר מאבק ומירוץ חופשי ושוויוני, אבל כשאנחנו מדברים על מירוץ שוויוני, אנחנו מדברים על אותה נקודת זינוק. הנשים טרם הגיעו לאותה נקודת זינוק שנמצאים בה הגברים. לכן המנגנון של ייצוג הולם – גם בעבודה, גם בפוליטיקה, גם בחברה, גם להתאמת עולם העבודה – הוא רצוי, כדי שנוכל לממש את החזון שאמור להיות חזון של כל החברה, שילובן של נשים בצורה אפקטיבית, יעילה וטובה בחברה הישראלית. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה, חברת הכנסת נאדיה חילו. הוסכם שהצעת החוק הופכת להצעה לסדר-היום. אמרי לנו מה את מציעה – להעביר לוועדה לקידום מעמד האשה? נאדיה חילו (העבודה-מימד): כן. היו"ר דליה איציק: אם כך, נעבור להצבעה. נא להצביע. בעד זה בעד העברה לוועדה לקידום מעמד האשה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה. היו"ר דליה איציק: אין מתנגדים, ההצעה עוברת לוועדה לקידום מעמד האשה.