קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח–2008
[מס' מ/329; "דברי הכנסת", חוב' ל"ח, עמ' ; מושב שני, חוב' ל"ו, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת יצחק גלנטי, להציג את החוק. בבקשה, חבר הכנסת גלנטי.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי כנסת נכבדים, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח–2008, הצעת חוק ממשלתית שעניינה תיקון פרק ט' בחוק הביטוח הלאומי, הדן בקצבת נכות.
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי הכנסת, אני מבקש, שקט בבקשה, אנחנו מציגים חוק.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
בפברואר 2002, בעקבות שביתת הנכים וההסכם שנחתם בין ממשלת ישראל לבין מטה מאבק הנכים, הקימה הממשלה ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס אפרים לרון ז"ל. במרס 2005 הגישה ועדת-לרון את מסקנותיה לממשלה, והממשלה אימצה אותן. בהצעת החוק המונחת לפניכם מעוגנות מסקנות ועדת-לרון וההסכמות שהושגו בחודשים האחרונים בין נציגי הממשלה – משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי – ובין נציגי הנכים.
פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי קובע כללים ותנאים לזכאות לקצבת נכות. ככלל, קצבת נכות משולמת למי שאיבד את כושרו להשתכר מעבודה עקב ליקוי רפואי או למי שבשל ליקוי כאמור צומצם כושרו להשתכר ב-50% לפחות. במצב החוקי הקיים, תוספת הכנסה מעבודה בסכומים קטנים יחסית הביאה במקרים רבים לשלילת הזכאות לקצבת נכות ולשלילת הזכאות להטבות הנלוות או להפחתה ניכרת בגודל הקצבה. בפועל, מכוח הוראות החוק הקיים, נוצרה מציאות שבה אנשים עם מוגבלות מוגרו משוק העבודה ונמנעה מהם האפשרות להיות חלק פעיל מהחברה היצרנית בישראל.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת לפניכם מסירה את החסמים הרבים שבהוראות חוק הביטוח הלאומי, שמנעו את השתלבות האנשים עם מוגבלות, וקובעת עקרונות שיסייעו בשילובם כאמור.
במצב החוקי הקיים, מבוטח ללא השכלה, שהכנסתו מעבודה היתה גדולה מ-2,874 שקלים, ומבוטח בעל תואר אקדמי שהכנסתו מעבודה היתה גדולה מ-4,215 שקלים, חדלו להיות מוגדרים נכים וחדלו להיות זכאים לקצבת נכות. העיוות הגדול ביותר נוצר עקב כך שלעתים תוספת הכנסה של שקלים בודדים גרמה לשלילה מוחלטת של הקצבה. לפיכך נכים חששו להגדיל את היקף השתכרותם שמא ייפלטו ממעגל הזכאים לקצבת הנכות על אף הכנסתם הנמוכה יחסית. לפי החוק המוצע, יחיד שהכנסתו אינה יותר מ-7,135 שקלים, ומבוטח עם בן-זוג ושני ילדים שהכנסתו אינה עולה על 10,120 שקלים, תמשיך להשתלם להם קצבת עידוד חלקית מכוח פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי.
לפי הצעת החוק ישתנה גודל הקצבה שתשולם לזכאי בהתאם להכנסתו. הגדלת ההכנסה מעבודה תפחית בצורה מדורגת את שיעור הקצבה שתשולם לזכאי עד לנקודת האיפוס, על-פי העיקרון שבבסיס הצעת החוק, שסך ההכנסות מעבודה ומקצבה גם יחד יהיו גבוהות מהכנסה מקצבה בלבד.
בהצעת החוק יש הבחנה בין נכה בעל ליקוי חמור, קרי אדם שנקבעה לו נכות רפואית של 70% לפחות, או נכות רפואית בשיעור 40% לפחות בשל לקות קוגניטיבית או נפשית, וכן אדם שהיה זכאי לקצבת נכות במשך 60 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו ליום תחילתו של החוק – להלן, זכאי תקופה ממושכת – שלגביהם נקבע בהצעת החוק כי הם יוכרו כנכים אם הכנסתם אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, ובין נכה שלא היה זכאי במשך תקופה ממושכת ואינו בעל ליקוי חמור כאמור – לגביו נקבע כי יהיה זכאי לקצבת נכות אם הכנסתו אינה עולה על 45% מהשכר הממוצע.
חסם נוסף אשר מנע את יציאתם של נכים לעבודה היה החשש מפני הפסקת עבודה ואובדן הכנסות מעבודה, לאחר שנשללה הזכאות לקצבת נכות. כדי למתן את החשש האמור מוצע כי נכה שנפלט ממעגל העבודה מסיבה רפואית או מכל סיבה אחרת, יהיה זכאי, במשך 36 חודשים מהמועד שבו נשללה זכותו לקצבה, לשוב לקבל קצבת נכות בלי שיידרש להגיש תביעה חדשה ובלי שתיקבע לגביו בשנית דרגת נכות רפואית או דרגת אי-כושר.
כן מוצע בהצעת החוק ביטול השלילה של ההטבות הנלוות. במצב החוקי הקיים, נכה שהיו לו הכנסות מעבודה בסכומים נמוכים יחסית, איבד את זכאותו לקצבת נכות ויחד עמה איבד גם את זכאותו להטבות נלוות. הצעת החוק קובעת כי אדם שבשל הכנסתו חדלה להשתלם לו קצבת נכות, ימשיך להיות זכאי להטבות הנלוות לפי כל דין במשך 36 חודשים מהיום שבו חדלה זכאותו לקצבה. כמו כן, אדם שחדל להיות זכאי לקצבת נכות וזכאי לקצבת עידוד יהיה זכאי להמשיך לקבל את ההטבות הנלוות לפי כל דין באופן יחסי – בהתאם לשיעור הקצבה המשולמת לו, בלא הגבלת זמן.
לפי הצעת החוק, בתקופת 24 חודשים מיום תחילת החוק לא יערוך המוסד לביטוח לאומי ביוזמתו בדיקה מחודשת של נכה לצורך קביעת דרגת אי-כושר להשתכר. בתקופה זו יקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים כללים ותנאים לבדיקה מחודשת של דרגת האי-כושר, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
יובהר כי החוק המוצע יאפשר לנכה שהוראות החוק אינן מטיבות עמו לבחור להמשיך לקבל קצבה בהתאם להוראות הדין הקיים, דוגמת אנשים שהכנסתם בין 21% ל-25% מהשכר הממוצע.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק זו תגרום מהפכה בחייהם של אנשים עם מוגבלות ותאפשר להם השתתפות שוויונית ומלאה בחיי העבודה והיצירה במדינה. החוק המוצע יאפשר לאנשים עם מוגבלות להביא לידי ביטוי את יכולתם ואת כשרונותיהם גם בתחום העבודה, בלי לחשוש לאיבוד זכאותם לקצבת נכות ולהטבות נלוות.
החסמים שמנעו יציאת נכים לעבודה הוסרו, רובם ככולם, בהצעת חוק חשובה זו, ובכך מדינת ישראל מצטרפת למדינות הנאורות, המיישמות הלכה למעשה שילוב אנשים עם מוגבלות בחיי המדינה.
אני מבקש לברך את הממשלה, את יוזמת הצעת חוק זו וכן את כל העוסקים במלאכה, אשר עשו לילות כימים בחתירה להגיע להבנות ולהסכמות. ראשית אני פונה לאלמנת השופט לרון, זיכרונו לברכה, הנמצאת עמנו כאן, ומבקש להזכיר את כבוד השופט לרון, זיכרונו לברכה, אשר עמד בראש הוועדה הציבורית ופעל ברגישות ובמסירות בנושא כה מורכב, הן מבחינה רגשית-אנושית והן מבחינה מקצועי. דוח הוועדה, שכבוד השופט עמד בראשה, היה המסד להצעת חוק חשובה זו. אבקש להזכיר את אריה צודקביץ, זיכרונו לברכה, יושב-ראש ומייסד מטה המאבק של הנכים, חבר ועדת-לרון, שהיה גורם חשוב ומכוון בתהליך הגיבוש של מסקנות הוועדה.
אני מבקש להודות לעוסקים במלאכת החקיקה ובמלאכת הפישור וגיבוש ההסכמות שאפשרו את החקיקה. בראשם אבקש להודות לשר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק בוז'י הרצוג, שעם כניסתו לתפקיד שם לו למטרה להוציא מתחת ידו הצעת חוק ממשלתית שתאפשר פריצת דרך ושינוי חברתי של ממש בחיי כל אזרח בישראל, אשר בעתיד יעבוד, בכל מקום במדינה, לצד אנשים עם מוגבלות – וודאי שינוי מהותי בחייהם של אנשים עם מוגבלות ובדימוי העצמי שלהם.
כן אבקש להודות למנכ"ל משרד הרווחה, מר נחום איצקוביץ, שריכז את עבודת המטה המפרכת, ולנציג האוצר, מר משה בר-סימן-טוב, אשר ליווה את התהליך וסייע רבות. אבקש להודות גם לעורכי-הדין רועי קרת ועירית פלדמן מהמוסד לביטוח לאומי, לעורך-הדין ערן טמיר ולעורכת-הדין בלהה ברג מנציבות השוויון, לרוני שכטר, ליואב קריים ולמומו אלנקווה, נציגי הנכים.
תודתי נתונה גם ליועצות המשפטיות של הוועדה, עורכות-הדין ג'ודי וסרמן, שמרית גיטלין וליטל שוורץ, למנהלת הוועדה וילמה מאור, ולאתי, מעיין וענת.
אני גאה על כך שנפלה בחלקי הזכות להיות יושב-ראש הוועדה שאישרה את הצעת החוק ולהציג לפני כנסת ישראל הצעת חוק חברתית המביאה לידי ביטוי, הלכה למעשה, את היחס השוויוני ואת הכבוד של החברה בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני קורא לכל חברי הבית לתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה על הסבלנות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת גלנטי, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני מזמין את חבר הכנסת רן כהן לנמק את ההסתייגות שלו. אחריו ידבר חבר הכנסת משה כחלון. עד חמש דקות לרשות אדוני.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, אני מודה שנרשמתי להסתייגות רק כדי לדבר בזכות החוק הזה, ולא משום סיבה אחרת. אני חושב שהחוק הזה הוא מהפכה בחיי הנכים בישראל, וחשוב מאוד לציין את זה ולא לעבור על זה לסדר-היום.
המצב הנוכחי, אדוני היושב-ראש, הוא אבסורד: נכה שרוצה לצאת לעבודה יודע שהוא נענש, משום שהכנסתו הכוללת יורדת. זה בלתי נסבל. נדמה לי שבדוח ועדת-לרון זאת המהפכה. ואם הצעת החוק הזאת נועדה לתקן, צריך רק לברך על כך; ולשם כך עליתי לכאן.
אדוני היושב-ראש, אני יודע שיש גם מתנגדים לחוק הזה, גם בקרב הנכים, ואני רוצה להסביר משהו לחברי הכנסת: יש מי שמאמין שהתגברות על הפער שהנכה מרגיש צריכה להיעשות באמצעות קצבאות – זה קצה אחד; ויש מי שמאמין שזה צריך להיעשות על-ידי שוויון זכויות. נדמה לי שמי שמהמר כאן רק על קצבאות עושה טעות מאוד גדולה על חשבון ציבור הנכים, ואסור שזה יהיה, כיוון שהזכות הגדולה היא לעבוד ולהתפרנס, ולהרוויח יותר – להשתכר יותר. זה נותן לא רק את ההכנסה, אלא גם את כל עניין הכבוד האנושי, הכבוד מהעבודה, ומהיכולת של אדם לשלוט בגורלו. זאת בעצם המהפכה הגדולה של החוק הזה.
אדוני היושב-ראש, חייבים לומר מלה גם לאלה שמקטרגים: אף נכה לא חייב לספוג פגיעה בהכנסתו, כי כל נכה יכול לבחור להישאר במתכונת הקיימת אם הוא מוצא שבמתכונת החדשה מצבו לא הוטב, ולכן אין פה שום בעיה.
אדוני היושב-ראש, הבטחתי לך שלא אנצל את כל חמש דקות. לסיכום, רצוני רק לבקש בקשה אחת – וגם לשם כך עליתי הנה – אני פונה גם אל המתנגדים מקרב ציבור הנכים: תנו צ'אנס למהלך הזה. יש בו סיכוי שאלפי נכים יוכלו למצוא את פרנסתם בכבוד, בגאווה, בהרגשה טובה. אל תשימו מקלות בגלגלים.
אני אצביע בעד החוק, ואני כבר מודיע שאני מסיר את ההסתייגות שלי. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת רן כהן. זאת היתה כאמור הסתייגות דיבור. חבר הכנסת משה כחלון, אתה לא רוצה לנמק את ההסתייגות? אתה מעוניין לנמק את ההסתייגות, או שאתה מסיר אותה? מסיר אותה.
אם כן, חברי הכנסת, נוכל לעבור להצבעה על הצעת החוק, לאחר שחברי הכנסת רן כהן ומשה כחלון הסירו את ההסתייגויות שלהם. אין הסתייגויות. אחרי שנצביע, כבוד שר הרווחה יוכל להודות לכל מי שעסקו במלאכה – אבל זה אחרי ההצבעה, אם המליאה תאשר את החוק.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח–2008, על כל סעיפיו - קריאה שנייה. אין הסתייגויות, אפשר להצביע.
הצבעה מס' 11
בעד סעיפים 1–15 – 26
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיפים 1–15 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, בעד – 26, אין מתנגדים, נמנע אחד. החוק התקבל כנוסח הוועדה בקריאה שנייה, ולכן נעבור לקריאה שלישית.
מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע: קריאה שלישית, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 12
בעד החוק – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 27, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109) התקבלה כנדרש, בשלוש קריאות.
אני מזמין את שר הרווחה חבר הכנסת יצחק הרצוג להודות בשם הממשלה לכל אלה שעסקו במלאכה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, ציבור המייצגים של הנכים בישראל שנמצא אתנו כאן, זהו רגע מרגש וחשוב מאוד לכל מי שעוסק בעולם הרווחה בישראל. התהליך הזה החל בהפגנות הנכים הגדולות בתחילת שנות האלפיים. זאת ההזדמנות גם להזכיר גם את שמו של אריה צודקביץ, זיכרונו לברכה, שהיה גם חבר ועדת-לרון שקמה בעקבות שביתת הנכים הגדולה בשנת 2001.
הממשלה מינתה ועדה, בראשות השופט אפרים לרון, שהיה נשיא בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. השופט לרון הציג את הדוח שלו, דוח מקיף מאוד, שחלק מהחברים שנמצאים כאן היו שותפים לכתיבתו. בשנת 2005 אישרה ממשלת שרון את הדוח. נמצאת כאן אלמנתו של השופט לרון, הגברת פנינה לרון. כבוד גדול לנו שאת אתנו כאן.
זו ההזדמנות להודות לכל מי שעסקו במלאכה. המלאכה הזאת היא מלאכה חיונית. קודמי כבר אמרו זאת. השטח העסקי הציבורי בשל ומוכן, ועם ישראל, בתובנות שלו, מבין שציבור הנכים זכאי לתעסוקה ולחיים נורמליים ככל האפשר.
עד היום הקשו עליו מחסומים, קירות זכוכית ותקרות זכוכית בלתי עבירות. כמעט עונש היה לצאת לתעסוקה כשאתה אדם נכה. ולכן רק 7% מכלל הנכים, או פחות מכך, מועסקים היום בישראל – דבר בלתי אפשרי. החוק הזה הופך את הכול על פניו. אם אתם שואלים אותי, אני אומר – הוא התקדים לקבוצות אחרות, כמו משפחות חד-הוריות.
הכנסת עשתה כאן מעשה חברתי אדיר, עם המון שותפים, וזאת ההזדמנות להודות להם; קודם כול, ארגני הנכים – אני רוצה להודות במיוחד לרוני שכטר וליואב קריים ממטה המאבק של ארגוני הנכים, שליוו אותנו ליווי הדוק בחקיקת החוק הזה, את מומו אלנקווה מארגון נכי ישראל שליווה אותנו ליווי צמוד בחוק הזה, ואני רוצה להודות לנציגים של ארגונים אחרים, כמו שמחה בניטה, שמעון יאיר, דורון יהודה, קובי כהן, ועוד הרבה אחרים, שתרמו ותורמים כל העת לקידום מאבק הנכים בישראל – לאליעזר בר-אור, וליובל וגנר, סגן-אלוף המוביל את ארגון "נגישות ישראל", ואני ממליץ בכל פה להכיר את הארגון הזה.
אני רוצה להודות לאנשי המוסד לביטוח לאומי, למנכ"ל הקודם הד"ר יגאל בן-שלום, לגברת אסתר דומיניסיני, המנכ"לית הנוכחית, לצוותה היעיל, לגברת עירית פלדמן שנמצאת כאן היום, לעורך-דין רועי קרת שנמצא כאן היום, לכל הצוות שעובד אתם ולגברת אילנה שרייבמן – סמנכ"ל גמלאות בביטוח לאומי ועוד גורמים רבים אחרים.
אני רוצה להודות לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לידידי חבר הכנסת גלנטי - אמרת דברי טעם נוגעים ללב. למנהלת הוועדה, הגברת וילמה מאור, שעבדה פה לילות כימים, לחברי הוועדה שהשקיעו כל כך הרבה שנים בפעילות הזאת, ולעורכת-הדין ג'ודי וסרמן שבלעדיה אין – לא יכולנו להגיע לרגע הזה. ולכל עורכי-הדין שליוו אותנו, גם בביטוח הלאומי וגם בוועדה.
אני רוצה להודות לאנשי האוצר, לממונה על התקציבים הקודם קובי הבר ולממונה הנוכחי רם בלינקוב, לרביב סובול ובמיוחד למשה בר-סימן-טוב על תרומתם המשמעותית לקידום החוק.
אני רוצה להודות לנציבות שוויון אנשים עם מוגבלויות, לנציב הנוכחי יונה קסטל, וכמובן למר ערן טמיר שריכז את ועדת-לרון וליווה אותנו לכל אורך הדרך.
אני רוצה להודות לאדם מיוחד, עורך-דין אביעזר גרואר, שמלווה את הוועדה הזאת מתחילתה. הוא גם הגיש עתירה לבג"ץ בשם ארגון עמותת ש"י - "בית הגלגלים", וליווה אותנו עד הרגע האחרון, ואת משפחת לרון, ורואה בכך קיום צוואתו של השופט לרון.
אני רוצה להודות במיוחד לאנשי משרדי, קודם כול לאנשי לשכתי, מיכל חומסקי, ראש המטה שלי, לעפרה לחיאני, היועצת הבכירה של המנכ"ל, לגברת טלי יוגב, יועצת המנכ"ל, לעורכת-דין בתיה ארטמן, היועצת המשפטית, ובמיוחד, באמת, תודה מקרב לב למר נחום איצקוביץ, מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, שליווה את התהליך הזה קלה כחמורה בכל תג ותג בשבועות האחרונים, ואלמלא מאמציו לא היינו מגיעים עד הלום.
אשר על כן אני רוצה לסיים ולהודות לחברי הכנסת. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. ולא סתם, מכיוון שהוא פורץ דרך, מכיוון שהוא בשורה לאנשים החלשים בחברה, מכיוון שתמיד מכוח החוק הזה ירוויח אדם יותר מקצבתו ונאפשר לו לחיות חיים מכובדים והגונים, ובמקביל נעשה כל מאמץ לקדם את שאר הנושאים הקשורים לנכי ישראל. אנחנו משקיעים בכך הרבה מאוד, מדברים עם הארגונים ועושים כל מאמץ להביא שיפורים יום-יום, שעה-שעה, בהרבה מאוד תחומים. נקווה בקרוב לראות עשרות אלפי נכים נקלטים בתעסוקה ובכך יבוא שכרנו. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים.
ה