הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת:
מיכאל איתן
יעקב מרגי
אברהם מיכאלי
רוברט אילטוב
אלכס מילר
פ/2937/17
חוק הכנסת (תיקון מס' 23) , התשס"ח-2008
תיקון סעיף 17
1.
בחוק הכנסת, התשנ"ד-19941, בסעיף 17, במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג) ראה היועץ המשפטי לכנסת כי הליך שלפני בית משפט מעלה שאלה או עניין הנוגעים לכנסת או יכולים להשפיע עליה, לרבות הליך שנדונות בו טענות הנוגעות לחוקתיותו של חיקוק, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו."
דברי הסבר
מטרת הצעת חוק זו לאפשר לכנסת להתייצב ולהביע את עמדתה בהליך שלפני בית משפט כאשר מתעוררים עניין או שאלה הנוגעים לכנסת, מבלי שיידרש אישור של בית המשפט.
בעבר עלתה השאלה המשפטית באיזו מידה מוסמך בית המשפט להוציא צווים נגד הכנסת. בעשורים האחרונים נתגבשה הלכה כי הכנסת, בהיותה רשות מרשויות המדינה, כפופה לביקורת שיפוטית. בית המשפט העליון פסק כי היקף הביקורת השיפוטית ומידת נכונותו של בית המשפט ליתן צווים כנגד הכנסת ישתנו בהתאם לעניין הנתון לביקורת.
לאחר חקיקת חוקי היסוד הנוגעים לזכויות אדם בשנת 1992, פסק בית המשפט כי הוא מוסמך להעמיד תחת שבט ביקורתו את חוקתיותו של חוק של הכנסת, ואף לבטלו.
כדבר שבשגרה, היועץ המשפטי לממשלה השמיע את דברו בנושאים בהם היה כרוך עניין שנוגע לכנסת, בין אם מדובר בסוגיות חוקתיות ובין אם מדובר בעניינים אחרים, אף שלא תמיד עמדתו חפפה את נקודת המבט של הכנסת, ולעתים אף התקיים ניגוד עניינים בין עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה כמי שמייצג את הממשלה, לבין האינטרס של הכנסת. משום כך, הלכה ונתגבשה המחשבה, שראוי שלכנסת יהיה ייצוג משלה בפני בית המשפט, וזאת בכל עניין הנוגע לכנסת או משפיע עליה, עד שבשנת 2000 עוגן עניין זה בפרק ז' לחוק הכנסת (להלן – חוק הכנסת).
חוק הכנסת קובע בסעיף 17(ג) כך:
"ראה היועץ המשפטי לכנסת, כי הליך שלפני בית משפט כרוך בשאלה משפטית הנוגעת לכנסת או משפיע עליה, רשאי הוא, באישור בית המשפט, להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו."
בשנת 1997 פסק בית המשפט העליון בבג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4), 367 , 384-385 כך:
"אכן, משהוחק החוק הוא מנתק עצמו ממחוקקו. "בצאתו של חוק מביתו של מחוקק, ניתק טבורו מיוצרו, חוק שיולד אין הוא עוד ברשותו של מולידו" (השופט מ. חשין בבג"ץ 7157/95 ארד נ' יושב ראש הכנסת, פ"ד נ(573 (1). הטענות החוקתיות מכוונות כנגד החוק, ולא כנגד הכנסת. המחוקק אינו צד לסכסוך, בו מתבררת שאלת חוקתיותו של חוק. על כן, אין לצרף הכנסת כצד בהליכים בהם נדונה חוקתיותו של חוק שחוקק על ידי הכנסת. כמובן, לכל דיון שכזה יש להזמין את היועץ המשפטי לממשלה."
אמנם, דברים אלה של בית המשפט אינם מהווים את טעם הפסק, אולם בחלוף השנים מאז, חזר בית המשפט על דבריו אלו, ואף לאחרונה נשמעו הערות מפורשות מפי שופטים מסוימים כי אותה אמרת-אגב מהווה הלכה וכי לכנסת אין זכות להתייצב ולומר את דברה בהליכים בבית המשפט הנוגעים לחוקתיותם של חוקים.
לגישתו של בית המשפט, מכיוון שהכנסת אינה צד להליך משפטי שבו מתעוררת שאלת חוקתיותו של חוק, אין נפקא מינה אם הכנסת תבקש להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה לפי סעיף 17(ג) לחוק הכנסת, שכן בית המשפט לא יאשר זאת.
עם זאת, ככל שהתרבו הליכים משפטיים בהם נדונו עניינים הקשורים בכנסת או משפיעים עליה, התחדד הצורך בייצוגה העצמאי של הכנסת בערכאות, ובין היתר גם בעתירות בהן עולה שאלה של חוקתיותו של חוק.
בצד זאת, עמדת בית המשפט באשר להיעדר זכותה של הכנסת להשיב בעתירות חוקתיות השפיעה על עמדת בית המשפט גם בנוגע להליכים משפטיים בהם נדונה שאלת פרשנותו של חוק הנוגעת לכנסת או אפילו סבירותן של תקנות שאישרה ועדה של הכנסת, ולא רק בעניינים שהעלו טענות בדבר חוקתיותו של חוק.
נראה, כי לאור גישת בית המשפט, משהכנסת מבקשת להציג בפני בית המשפט עמדה בעניין הנוגע לה (לרבות בדבר עמידה של חוק רגיל בתנאים הקבועים בחוק יסוד), ולא רק עמדה הנוגעת לעניינים הליכיים בכנסת, בית המשפט אינו פתוח לשמוע את עמדתה העצמאית.
האבחנה אותה עורך בית המשפט, בין עניינים חוקתיים או עניינים הקשורים בפרשנות חקיקה (בהם בית המשפט אינו פתוח לשמוע את עמדת הכנסת), לבין עניינים אחרים (בהם בית המשפט מאפשר לכנסת ייצוג עצמאי) פוגעת בכנסת ואינה מאפשרת לה להגן על האינטרסים שלה, בייחוד באותם נושאים בהם מתגלע ניגוד עניינים בין עמדתה של הכנסת לבין עמדת הממשלה המובאת על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
לא למותר לציין כאן כי בשנים האחרונות הורחבה מאד זכות העמידה בבית המשפט העליון, באופן המאפשר לארגונים שונים, כמו גם לפרטים, להביא את עמדתם בפני בית המשפט, אפילו בעניינים חוקתיים, אף אם אינם צד להליך וכאשר עניינם האישי אינו נפגע.
לאור האמור, מוצע לקבוע כי לכנסת תהיה הזכות להתייצב בערכאות משפטיות כל אימת שהליך שלפני בית משפט מעלה שאלה או עניין הנוגעים לכנסת או יכולים להשפיע עליה, לרבות הליך שנדונות בו טענות הנוגעות לחוקתיותו של חיקוק, וזאת מבלי שתזדקק לאישורו של בית המשפט.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באב התשס"ז – 25.7.07