קטע מדברי הכנסת

DOC 6,205 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 25) (הגבלת זמן המתנה ופיצוי ללא הוכחת נזק), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/202).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 25) (הגבלת זמן המתנה ופיצוי ללא הוכחת נזק), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת גלעד ארדן ודוד טל - קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ארדן להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. גלעד ארדן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, תודה לך, כנסת נכבדה, הצעת החוק שיזמתי יחד עם יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת דוד טל, נועדה להבהיר בחקיקה ראשית הוראות הנוגעות להגבלת זמן ההמתנה של צרכן לביקור טכנאי במעונו וכן ליצור מנגנון אכיפה חדש לשם כך. הסדר חלקי קבוע כבר היום בתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו–2006. מנגנון האכיפה המוצע יסייע לשיפור השירות לצרכנים וימנע עיכוב צרכנים במענם בהמתנה ממושכת לטכנאי. סעיף 18 לחוק הגנת הצרכן מסמיך את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע הוראות בעניין מתן שירות לצרכן לאחר מכירה של טובין או שירותים, לרבות בעניין מתן השירות אצל הצרכן, הדרכים והמועדים לביצוע השירות וקיום תחנות שירות במקומות ובאזורים מסוימים. הצעת החוק מציעה להסמיך את השר לקבוע הוראות בעניינים אלה לא רק לגבי מוצרים שיש לגביהם אחריות בשנה הראשונה, כמו שהחוק קובע היום, אלא גם לגבי חוזה למתן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין שלא לאחר מכירה, לגבי תקופת אחריות ארוכה יותר מזו שנקבעה לפי סעיף 18 כנוסחו היום ולגבי חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן. אבל, חברות וחברי הכנסת, עיקר החוק הוא בקביעת הוראות לעניין זמן ההמתנה המרבי ולעניין הפיצוי לצרכן שיחול עקב איחור טכנאי בתקופת האחריות ועקב איחור טכנאי לפי חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן וכן עקב איחור טכנאי לפי חוזה למתן שירות מסוג שיקבע השר, ככל שיקבע. מי מאתנו לא נתקל פעם בתופעה שכשמגיעה לו אחריות מטעם יצרן שהוא רכש ממנו מוצר, או כשמישהו שמספק לו שירות כמו הכבלים והלוויין, ואנחנו מבקשים לקבל תיקון שמגיע לנו על-פי דין ואומרים לנו להמתין בביתנו ארבע או חמש שעות, וכך הצרכן שהמוצר שמכרו לו התקלקל בתקופת האחריות – במקום שמי שיישא בעלויות של התיקון ובהמתנה תהיה החברה, האדם צריך לקחת חצי יום חופש ולעתים יום חופש. הצעת החוק הזאת אמורה לשים קץ לתופעה הזאת, כיוון שמוצע בה להגביל את זמן ההמתנה המקסימלי לטכנאי לשעתיים מעבר לשעה המדויקת שתואמה, כלומר, מקסימום שעתיים ניתן יהיה לבקש מהלקוח להמתין. נותן שירות יהיה רשאי אומנם להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום מועד, אולם רק אם תחליף זה יסייע ויקל על הצרכן, ובכל מקרה הצרכן לא יידרש להמתין מעבר לשעתיים. בנוסף, מוצע כי הצרכן יהיה זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק בשל איחור של הטכנאי. איחור העולה על שעה מעבר לשעתיים שנקבעו יזכה את הצרכן בפיצוי מהחברה בסכום של 300 שקלים חדשים, ואיחור העולה על שעתיים מעבר לשעתיים שנקבעו – בפיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים. הפרת האיסור בנוגע להמתנה לקריאה טלפונית תזכה את הצרכן בפיצוי בסכום של 500 שקלים חדשים. מוצע כי הוראות סעיף 18 יחולו גם על עוסק שמכר לצרכן טובין במחיר העולה על 400 שקלים כאשר אין אפשרות לאתר את היצרן או את היבואן. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הצרכנית והחשובה הזאת ולהחזירה לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת דוד טל – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת צבי הנדל – אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה. אברהם רביץ (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, יפה אמר חבר הכנסת ארדן: מי מאתנו לא נתקל בתופעה זו אישית לוחצת. החוק הזה ראוי אם נוכל על-ידי חקיקה לתקן את אחד מפגעי החברה. זה פשוט פגע רע בחברה. אנחנו מראש מביאים בחשבון שמלה זו לא מלה, הם לא באים, וזה משבש לנו ימי עבודה ואורחות חיים. אני פונה לחבר הכנסת ארדן, אני חושב שיש תופעה קרובה מאוד לתופעה זו, אם תוכל במסגרת הדיונים בוועדה להוסיף רעה חולה נוספת: יש סיפור יפה של קישון, אם מותר לצטט, על הסייד, שהסייד בא ושם את הפח והביא למחרת את המברשת ובינתיים קנה עוד כמה פחים ושם בעוד כמה דירות, בא מרח, ברח, חזר והלך, והוא מסייד כ-70 בתים בו-זמנית. התופעה הזאת קיימת גם היום, ברציו שלה זו אותה תופעה. אומנם לא קניתי ממנו מכשיר, אבל נקשרתי אליו, הוא הכניס את הסולם לביתי, הוא הבטיח לי ואני לא מתקשר למישהו אחר. מבחינתו, כמובן, זו פרנסה, והוא רץ ממקום למקום, מבטיח לעשרות אנשים. המשפחה שמחכה לסייד, מחכה. לכן אני חושב שבמסגרת הצעת החוק – הרי מותר להרחיב במסגרת דיוני הוועדה, יש פה בעיה איך תטיל קנס על אותו סייד, אבל כדאי להרחיב את זה לאחת התופעות הדומות והנלוות להצעת החוק שלך שהצגת, שהיא הצעה ראויה. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה לחבר הכנסת רביץ. תם הדיון. חבר הכנסת נסים זאב, אני מתנצל על שלא קראתי בשמך. בבקשה, אדוני. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק הגנת הצרכן - כששומעים "הגנת הצרכן", מי לא רוצה להגן על הצרכנים? כולם רוצים להגן עליהם, זה טבעם של דברים. השאלה איך אני מגן. אני מגן כל כך עד שאנחנו נכנסים לבעיה שגובה הקנסות הוא ללא הוכחה שהיה נזק לצרכן. אני בעצם אומר: כל שעה של עיכוב אני קונס אותו בעוד 300 ש"ח, ואחר כך להכפיל ל-600 – כאשר הטובין זה רק 400 ש"ח. זאת אומרת שאני יכול לעשות אחלה ביזנס לפי זה. אני יכול לקנות מוצר ששווה 400 ש"ח ואני אקבל עליו פיצוי של 600 ש"ח, כי אולי לא קיבלתי את השירות בזמן או שהשירות התעכב בגלל אחריות שיש לאותו מוצר. צריך לקחת בחשבון את העניין שלפעמים בעלי חנויות שקשורות לחברות כאלה ואחרות – מי שבעצם עשה את החוזה זה אותו בעל חנות, ובדרך כלל הצרכנים רצים לבעל החנות ואומרים לו שהוא מכר להם משהו שלא עובד טוב. בעל החנות פונה לאותה חברה, והוא פונה בעצם למקור הבעיה. השאלה היא, התביעה היא כנגד מי? כמו לגבי החוק הקודם, שאמרנו ששניהם חייבים, גם בעל החברה וגם המעסיק הבודד, גם כאן יכול להיות ששניהם יתחייבו. אולי לא צריך להגזים בחומרת הדברים? לפעמים אנחנו הולכים יותר מדי רחוק ומענישים יותר מדי, עד שאנחנו מאבדים את האפקט האמיתי של הענישה. כי כשענישה היא מוגזמת ובלתי סבירה, היא מאבדת את האפקטיביות. לקחת את זה בחשבון. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. אם כך, סיימנו את הדיון בחוק זה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 25) (הגבלת זמן המתנה ופיצוי ללא הוכחת נזק), התשס"ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: אני מודיע בזאת שאין מתנגדים ואין נמנעים, ועל כן הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 25) (הגבלת זמן המתנה ופיצוי ללא הוכחת נזק), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. נעבור לסעיף הבא.