קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק השבות (תיקון - בני משפחה), התשס"ח-2007 [הצעת חוק מס' פ/3011/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אפי איתם) היו"ר דליה איציק: הצעת חוק השבות - שר הפנים. חבר הכנסת אפי איתם, חבר הכנסת אפי איתם. חבר הכנסת אפי איתם – פעם ראשונה, פעם שנייה. אני מחכה לך על הבמה. מה עובר עליך? נא לשבת. חבר הכנסת אפי איתם, אתה מוזמן, אתה עכשיו בסדר-היום. אני רואה שאתה לא אתי. יש לך עשר דקות. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת - - - היו"ר דליה איציק: רגע, אדוני, ברשותך. אני רק אפעיל לך את השעון כדי לא לגזול ממך זמן. בבקשה. חבר הכנסת אפללו. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת התיקון של חוק השבות קשורה להתבוננות רחבה יותר בכל מה שקשור ליכולת שלנו להמשיך ולשמר את זהותה היהודית של מדינת ישראל. החוק הזה – חוק השבות – נחקק בראשית ימיה של המדינה, תקופה שבה היה קשה לצפות שאנשים רבים ללא רקע יהודי תקֵף כלשהו אכן ירצו לראות במדינת ישראל את מדינתם. מאז חלו שינויים רבים, שחלקם גם מדברים בעד הצלחתה של מדינת ישראל ובעד היותה מקום אטרקטיבי עבור אנשים רבים. עם זאת, הבעיה הזאת שנוצרה מחייבת טיפול – וטיפול חקיקתי – דווקא על הרקע של העובדה שמצד אחד - - היו"ר דליה איציק: השר משולם נהרי. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - באים למדינת ישראל הרבה מאוד אנשים, לא רק ללא רקע יהודי פורמלי או הלכתי, אלא גם בעצם ללא כל הזדהות עם דרכו של העם היהודי, עם דרכה של מדינת ישראל ועם עובדת היותה באופן עמוק ובסיסי מדינתו של העם היהודי. הדבר הזה מתבטא גם בהבאת אורחות חיים שגם החילונים שבתוכנו לא יוכלו לקבל אותם כחלק מפרשנות לגיטימית של חיים יהודיים, והכוונה היא לטיפוח פולחנים של דתות אחרות, הקמת כנסיות וקיום אורח חיים שמנוגד – לא רק שלא מזדהה, אלא מנוגד – לזהותה היהודית של המדינה. בתוך הציבורים הללו צומחת גם עוינות למדינת ישראל, ובוודאי לסמליה היהודיים. ולכן, המצב האוטומטי הזה שבו כל מי שבעבר היה בו - היה לו איזה קשר אל העם היהודי, אפילו שני דורות אחורה, והקשר שלו, לא רק הפורמלי – אני מדגיש: לא רק ההלכתי, לא רק קשר הדם אלא כל הקשר התרבותי, הרוחני, התודעתי - לא רק רופף אלא לפעמים עוין, האזרחות האוטומטית הזאת צריכה להיבחן וצריכה להיבדק מחדש, ולטעמי להיות גם מצומצמת. אני מוסיף את זה גם על רקע העובדה שליד ההתהוות של ציבורים מן הסוג הזה, הולך ומתחזק במדינת ישראל ציבור גדול מאוד שהוא ציבור אזרחי המדינה - - - היו"ר דליה איציק: אדוני שר הפנים. שר הפנים, חבר הכנסת אפי איתם רוצה את הקשבתך. שר הפנים. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): ציבור שנהנה במשך שנים ארוכות משוויון אזרחי מלא, והוא הולך ומתגבש לנגד עינינו להיות גורם עוין ממש, במובן הפשוט של הזדהות עם אויבי ישראל, בתוך המערכת הדמוקרטית המדינתית שלנו. אם אתמול נעמד סגן יושב-ראש הכנסת תחת דגלי אש"ף וסירב להחזיק אפילו את דגל ישראל, וכינה אותי – קצין צה"ל משך 30 שנה – רוצח ילדים, אז לזה אין מלה אחרת אלא נבל ברשות הדמוקרטיה. וצריך לדעת שהדמוקרטיה הישראלית – פתוחה ככל שתהיה, סובלנית ככל שתהיה – איננה יכולה להפוך להיות מנגנון השמדה עצמית למדינת ישראל, לזהותה היהודית - - - היו"ר דליה איציק: סדרנים. שם הן כל הזמן מדברות. איפה הסדרנים? אני לא מרשה שם לדבר. כל מי שמדבר בצדדים – יצא החוצה. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הדמוקרטיה איננה יכולה להפוך למנגנון השמדה עצמית לזהותה היהודית של מדינת ישראל ולהיותה באופן עמוק, בסיסי ואולי ראשוני, תשתיתי, הבית הלאומי של העם היהודי. וכשצומח לנו כאן בתוך הכנסת גיס חמישי ממש – ואני מתכוון לאחמד טיבי, מי שלא הבין על מי אני מדבר – נבל או מנוול ברשות הדמוקרטיה, זה ביטוי יהודי ידוע, הציבור שלצערי בחר בו ובחלק מחבריו לייצג אותם כאן בבית הזה מוּלָךְ אל מחוזות של התעמתות ישירה מול הנאמנות הבסיסית שאזרח חב למדינתו. אתמול זה היה כל כך סמלי – עומד סגן יושבת-ראש הכנסת, מוקף בדגלי אש"ף, וקורא לי, קצין צה"ל, תת-אלוף בצבא, רוצח ילדים. זה צריך לעורר אצלנו נורות אדומות ביחס לפשטות ולאוטומטיות שבה מתקבלים אנשים להיות אזרחי המדינה. לכן, גם בהקשר הזה חוק השבות צריך להיבחן מחדש. מדינת ישראל אינה רק דמוקרטיה מתגוננת, אלא היא גם מדינה יהודית מתגוננת, ואסור ששני העקרונות הללו יקומו איש על אחיו. לכן, צריך לעשות את התיקון הזה, צריך לבחון אותו, ובסופו של דבר צריך ליצור מצב שנהיה מדינה יהודית ודמוקרטית. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה. חבר הכנסת צבי הנדל. ברשותך, אנחנו נמחק מהפרוטוקול את אותן מלים לא פרלמנטריות. חבר הכנסת אפי איתם, עשה לי חסד – שמעתי ותאמין לי שהיה לנו כתם קשה מאוד. אתמול היה יום מוצלח, מהמוצלחים שהכנסת ידעה, וכל הדבר הזה – אני יודעת על מה אתה מדבר. למעני, תמחק את זה. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מי אני שאתווכח אתך. היו"ר דליה איציק: אני מודה לך מאוד. אני מעריכה את זה.