קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט–2008
[מס' כ/248 ; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' י"ד, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אריה אלדד להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה.
אריה אלדד (בשם ועדת המדע והטכנולוגיה):
אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שחברי יובל שטייניץ ואני הגשנו עוד בכנסת הקודמת ואז לא קידמנו אותה, ושבנו והעלינו אותה בכנסת הנוכחית, ואני שמח להביא אותה היום לשם השלמת הליך החקיקה, לקריאה שנייה ושלישית.
ההצעה באה לתת מענה על החשש הביטחוני - הקיים במאה ה-21 – ממחקר מדעי לא מבוקר, בעיקר בתחום הביולוגי; תחום שעלול, לצד הקדמה הטכנולוגית, להביא גם קללה, להביא לפיתוח נשק להשמדה המונית, נשק ביולוגי. במצב הדברים שנוצר, תוצאות של מחקרים רפואיים ביולוגיים, מיקרו-ביולוגיים וביו-טכנולוגיים שמתפרסמות, כאשר אין למפרסמים כל כוונה רעה – מחקרים תמימים – עלולות - בידע הטמון בהן - לשמש גורמי טרור או מדינות עוינות גם בלי שכאמור מישהו מהחוקרים התכוון לייצר בעזרת המידע שהעלה נשק להשמדה המונית. בפועל, היום לא קיים כל פיקוח, ולמצער, אפילו ריכוז נתונים אין לגבי מחקרים שנערכים בישראל במחוללי מחלות, אשר תוצאותיהם יכולות להביא לפיתוח נשק ביולוגי.
ארצות רבות במערב, ארצות-הברית, ארצות באירופה, גם במקומות אחרים, כבר נערכו למצב הזה לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, לאחר גל מעטפות ה"אנתרקס" שהציף את ארצות-הברית, לאחר ההסלמה בטרור העולמי. הן נערכות להתמודד עם הקושי החדש הזה באמצעות חקיקה.
מדינת ישראל החלה להתמודד עם האיום הזה באמצעות הקמת ועדת היגוי של המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה והאקדמיה הישראלית למדעים, והצעת החוק המונחת בפניכם היום היא תוצאה של עבודה משותפת זו, של המועצה לביטחון לאומי והאקדמיה הישראלית למדעים. ההצעה הזאת שוכללה לכדי הצעת חוק בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
כאמור, זוהי הצעת חוק שלי ושל חברי ד"ר יובל שטייניץ. הצעת החוק שהגשנו, במקורה היתה תמציתית הרבה יותר, אבל המתנו עד שהוועדה המשותפת תניח את מסקנותיה, שילבנו את הצעת החוק שלנו במסקנות ועדת החקירה המיוחדת, ובהובלת משרד המשפטים ומשרד הבריאות, ובליווי של אנשי מחקר אקדמי, אנחנו מניחים הצעת חוק הכוללת גם מנגנון סדור לפיקוח ולבקרה על המחקרים הללו.
הצעת החוק מתמקדת במחוללי מחלות. אלו אותם חיידקים, נגיפים ורעלנים למיניהם, שעלולים לגרום למחלות בבני-אדם. אלו נקבעו ברשימה שמצורפת לחוק, לפי מה שמקובל גם במדינת אחרות בעולם. הצעת החוק שלנו קובעת, לראשונה בחקיקה, איסור לערוך מחקר שתכליתו היא גרימת מחלה או החמרתה או פגיעה ביכולת למנוע מחלה או לטפל בה, ולהחזיק מחוללי מחלות או לערוך מחקר בהם שלא בהתאם להוראות החוק. מחקרים כאלה ניתן יהיה לבצע רק במוסדות שיוכרו לפי החוק על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות ועל-פי אישורים שייתנו ועדות ייחודיות לנושא.
הפרמטרים שאותן ועדות יבדקו הם: הגדלת הנזק שמחוללי מחלות עלולים לגרום; הגדלת יציבות של מחוללי מחלות; הפיכת מחוללי מחלות לקשים יותר לגילוי ולזיהוי. כל אלה הן תוצאות שיש להן השלכות רחבות מאוד על אוכלוסיות שלמות, בארץ ומחוצה לה, בריאותיות וגם כלכליות. למשל, אם מישהו יגלה דרך להפוך את כל האנטיביוטיקה שישראל אוגרת כדי לטפל בנשק ביולוגי מסוים לבלתי יעילה, ייגרמו גם נזק כלכלי חמור מאוד וגם סכנה לרבבות בני אדם.
ההצעה הזו חלה גם על מחקרים אחרים, שגם אם התחילו כמחקרים בלא כל כוונת זדון, מחקרים תמימים, הם עלולים לפתח תוצאות כפי שצוינו לעיל לגבי מחוללי מחלות, ולכן הם חייבים בפיקוח להמשך המחקר.
האיסור המונח בבסיס החוק מופנה בעיקרון לכל אדם באשר הוא ולא רק לחוקרים, וקובע עבירה פלילית בצדו. המנגנון שיפעיל את הצעת החוק יוקם במשרד המדען הראשי של משרד הבריאות. מי שממונה על ביצוע החוק - שר הבריאות ומנכ"ל המשרד. לרשותם תעמוד מועצה למחקרים במחוללי מחלות, שתהיה מורכבת ממדענים ומנציגי משרדי ממשלה שאף הם מדענים או עוסקים במחקרים, וכן מנציגי מערכת הביטחון. הכוונה היא שהמועצה הלאומית הזאת תכוון את השר בכל הקשור להתפתחויות העולמיות בתחום ותסייע בעדכון רשימת המחוללים שלגביהם צריך אישור. הוועדה תקבע סטנדרטים, תיזום השתלמויות וכיוצא באלה פעילויות מבורכות.
הוועדה ראתה לנגד עיניה לכל אורך הדרך את טובת חופש המחקר האקדמי ואת הצורך שלא להכביד על מנגנוני המחקר והפיתוח, והנחיות אלה הונחו בבסיס החוק. בכך אימצנו את המלצות הוועדה והפנמנו אותן בחוק.
לכן, כמעט כל מוסדות המחקר, למעט אולי מוסדות קטנים ביותר, יוכלו להקים לעצמם ועדות פנימיות של שלושה חוקרים בכירים מתחומים רלוונטיים, והם יאשרו את המחקרים במחוללי המחלות תוך התייעצות עם קצין ביטחון וממונה על הבטיחות במוסד. בדומה לוועדות הלסינקי, העוסקות בניסויים בבני-אדם, ועדת אלו יהיו חלק מהמוסד החוקר, עם מודעות לרגישויות הפנימיות שלו והבנה מדעית אמיתית של הסוגיות הנחקרות. מוסדות קטנים יותר, שאין להם שלושה חוקרים, קציני ביטחון וכיוצא באלה, יפנו לוועדה חיצונית, שתורכב מחלק מחברי המועצה הלאומית. כך ייחסכו עלויות הקמתו של מנגנון נוסף למוסדות הללו.
צעד נוסף לשימור החופש האקדמי הוא שהמועצה תכהן במשרד הבריאות. המועצה הזאת תהיה מורכבת מרוב מכריע של מדענים ואנשי מקצוע. נציגי הממשלה מהמשרדים המקצועיים בתחומים האמורים, אמורים להיות כולם מומחים בתחומים המדעיים והרלוונטיים, היינו מדענים מומחים בעצמם. גם יושב-ראש המועצה ייבחר מקרב המדענים המומחים שאינם נציגי הממשלה. מכאן שהאינטרס המחקרי-המדעי יובא לידי ביטוי באופן מלא ורחב. מול שיקולים של ביטחון יוצבו גם שיקולים של חופש המחקר האקדמי.
השר הממונה על החוק הוא שר הבריאות, והמחלקה שתנהל את הטיפול בנושא היא יחידת המדען הראשי. לשר מוקנות כל הסמכויות לביצוע החוק, כולל שינוי רשימת מחוללי המחלות שעליהן חל החוק. כך ששיקול הדעת המכריע היה ויישאר השיקול המדעי-המחקרי. כל זאת, כאמור, על מנת להבטיח את חופש המחקר.
מטבע הדברים, החוק אינו חל על מערכת הביטחון, אולם גם היא, על כלל יחידותיה, מחויבת לקובץ ההנחיות למחקרים במחוללי מחלות.
חשוב להדגיש שהצורך בחקיקה בא מתוך הקהילה המדעית עצמה, מתוך מודעות לצרכים המיוחדים בעידן הטרור והנשק להשמדה המונית. זה איננו חוק שבא להטיל נטל מיותר על קהילת החוקרים, אלא לנסות ליצור איזון הולם בין החופש המדעי-המחקרי – שעל חשיבותו אין לי, כרופא וכחוקר, צורך להכביר מלים – ובין הצרכים הביטחוניים האמיתיים שהזמנים החדשים גרמו.
אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. להצעת החוק הוגשו שתי הסתייגויות, אבל אינני רואה את המסתייגים באולם ולפיכך נדמה לי שאנחנו פטורים מלהשיב עליהן.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. להצעת החוק של חברי הכנסת הסתייגויות של חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין. מאחר שהם אינם נוכחים, ההסתייגויות נופלות.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 1–27 – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–27 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה אושרה בקריאה שנייה, כהצעת הוועדה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 6
בעד החוק – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט–2008, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 6, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
חבר הכנסת ד"ר אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (בשם ועדת המדע והטכנולוגיה):
אני מבקש להודות לכל מי שטרח ועסק בהכנת החוק החשוב הזה: לאנשי האקדמיה, לאנשי המועצה הלאומית, לאנשי ועדת המדע והטכנולוגיה ולשני יושבי-הראש של הוועדה – גם לחברי חבר הכנסת בני אלון וגם לחברי חבר הכנסת זבולון אורלב – שבשתי קדנציות שונות שימשו ראשי הוועדה; ליועצת המשפטית של הוועדה ולמנהלת הוועדה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.