הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
אפרים סנה
פ/3005/17
הצעת חוק המרכז להנצחת ההעפלה, התשס"ח-2007
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה לקבוע אתר מרכזי להנצחת תולדות ההעפלה, המשך המחקר, התיעוד וההפצה של קורות ההעפלה בים,באוויר וביבשה.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"האתר" – אתר מחנה המעפילים בעתלית כפי שפורסם באכרזה על אתר לאומי (מחנה המעפילים בעתלית), התשמ"ה-1985 ;
"הוועדה לשימור אתרים" – הוועדה לשימור אתרים כמשמעותה בתוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 , אשר האתר נמצא בתחומה.
מרכז ההעפלה
3.
האתר יופעל כמרכז לחקר, תיעוד והנצחת תולדות ההעפלה (להלן - המרכז להנצחת ההעפלה).
אחריות
4.
האחריות לתפעולו, אחזקתו וניהולו של המרכז להנצחת ההעפלה מוטלת על הוועדה לשימור אתרים.
מטרות
5.
מטרתו של המרכז להנצחת ההעפלה הנה להנציח את:
(1) המאבק על ההעפלה כמרכיב חשוב ועיקרי במאבק על הקמת המדינה;
(2) זכר החללים בהעפלה;
(3) מערכת הנדודים של שארית הפליטה אל חופי הים בדרכם לארץ ישראל;
(4) הספינות והאנשים שלחמו לפריצת ההסגר על ארץ ישראל;
(5) מחנה המעצר בעתלית והפריצה לשחרור העצורים;
(6) גירוש פליטי השואה מארץ ישראל לקפריסין ומאוריציוס וחייהם במחנות;
(7) המתנדבים שפעלו בשליחות ההעפלה, מארץ ישראל ומרחבי העולם;
(8) ההעפלה כגורם להגברת הקשר עם התפוצות;
(9) השפעת ההעפלה על ההכרה הבינלאומית בזכותם של היהודים להקים מדינה בארץ ישראל.
סמכויות ודרכי פעולה
6.
לשם מילוי מטרותיו יהיה המרכז להנצחת ההעפלה מוסמך לפעול בדרכים הבאות:
(1) להקים מפעלי זיכרון להעפלה;
(2) לכנס, לחקור, לתעד, לשמור, לפרסם ולהוציא לאור עדויות וזיכרונות מההעפלה;
(3) ללמד את תולדות ההעפלה וערכיה בקרב הציבור כולו ובמיוחד לעולים, בני נוער ותיירים;
(4) לקיים מאגרי מידע על מפעל ההעפלה, מנהיגיו, פעיליו, מתנדבי ומשתתפיו.
יום העפלה ממלכתי
7.
ממשלת ישראל תכריז על יום ממלכתי לציון מפעל ההעפלה; ביום ההעפלה הממלכתי יתקיימו ברחבי המדינה טקסים לציון ההעפלה בהשתתפות מעפילים, צאצאיהם, תלמידים, חניכי תנועות הנוער ונציג הממשלה; הטקס המרכזי יתקיים באתר.
תאגיד
8.
המרכז להנצחת ההעפלה הוא תאגיד.
תקציב
9.
ממשלת ישראל תקציב סכום שנתי העומד על מיליון שקלים חדשים לתפעול האתר, פיתוח מרכז ההעפלה וארגון יום המעפילים הממלכתי. כמו כן תהיה הוועדה לשימור אתרים רשאית לגייס תרומות כדין למטרות אלה.
דברי הסבר
העלייה לארץ ישראל הייתה מאז ומתמיד נשמת אפה של הציונות.
בתקופת שלטון המנדט הוטלו על העלייה מגבלות אשר החריפו דווקא בתקופת השואה ואחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר לשארית הפליטה לא נמצא מקלט וההסגר על גבולות ארץ ישראל הורחב והתעצם. לולא נחישותם של המעפילים והנהגת ההעפלה, לא היו מגיעים עולים ארצה וידם של שלטונות המנדט הבריטי הייתה עלולה לגבור. כתוצאה מההעפלה ההמונית המצור נפרץ ובעיית יישוב שארית הפליטה של היהודים רבצה על מצפון העולם ששתק בימי השואה.
להעפלה ההמונית קדמה תנועת בריחה מאירופה של שארית הפליטה אשר נעה אל חופי ימים, כדי להגיע לארץ ישראל.
תלאות הדרך, המאבק באיתני הטבע ובאויב רב העוצמה, לא הרתיעו את המוני המעפילים אשר בספינות ישנות ורעועות, בצפיפות על אנושית תוך הפעלת תושייה, אומץ, נחישות, אלתור ודבקות במטרה, חתרו לפרוץ את ההסגר ולהגיע לחופי הארץ.
כל הזרמים, המפלגות והארגונים ביישוב בארץ ובתנועה הציונית בתפוצות היו מאוחדים בדעתם בחיוניות התמיכה בהעפלה.
ההעפלה היא למעשה תנועת התחייה של שארית הפליטה והיא היתה אחד הגורמים המכריעים להכרה הבינלאומית בזכותנו להקים את מדינת ישראל.
במחנה המעצר למעפילים בקפריסין קוימו קורסים לעברית, הכרת הארץ והווי ישראלי. כמו כן הוקם שם ארגון חצי-צבאי בשם "שורת המגינים" בו עברו המעפילים אימון קדם צבאי, רבים מהמעפילים, משוחררי מחנות קפריסין, גויסו לצה"ל ולקחו חלק בקרבות מלחמת העצמאות.
מטרת חוק זה היא להנחיל את ערכי ההעפלה ותולדותיה, ולהנציח אותה עבור הדורות הבאים.הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבעה עשרה על ידי חבר הכנסת אפרים סנה ומספרה פ/ 660.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' בחשון התשס"ח – 15.10.07